שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו תת-המקלע המהפכני עוזי?
על אף שכבר שנים רבות חלפו מאז פותח ונמכר, תת המקלע עוזי הוא עדיין כלי הנשק הישראלי המוכר ביותר בעולם ואחת ההמצאות הכי מפורסמות של ישראל.
את פיתוח תת המקלע עוזי החל המפתח עוזי גל ב-1949 והשלימו בשנת 1955. העוזי הפך לכלי נשק מוכר ופופולרי בכל העולם ונמכר בכמויות עצומות ברחבי העולם. להצלחה שלו תרמו פעולות הצנחנים ביחידת ה-101 ובמבצע קדש והניצחון הישראלי המדהים של צהל במלחמת ששת הימים. העוזי הצטלם ברבות מתמונות הניצחון של המלחמה וזכה לפרסום רב בעולם.
העוזי נחשב נשק מצוין ואיכותי במיוחד. הוא היה נשק עם חלקים מעטים יחסית, אמין מאד, תפעולו היה קל ותחזוקתו הייתה פשוטה. היכולת לבצע ירי אוטומטי מלא בכלי נשק כה קטן ונוח לנשיאה הייתה נדירה והפכה אותו לכלי נשק אידאלי לפעולות קומנדו.
אך חוסר הדיוק שלו בירי לטווחים ארוכים (בשל הקנה הקצר, כמו תתי מקלע רבים) הביאה לכך שעם המצאת רובי הסער, כמו הגליל וה-m16, הוא הוחלף בצה"ל לתמיד.
חיילות וכוחות מיוחדים אמנם עשו בו שימוש בשנים שלאחר מכן, אך פליטות הכדורים שלו הביאו להחלפתו ההדרגתית גם בקרבם.
למרבה האירוניה, במקום להמשיך ולהיות תת-מקלע שמשמש את צבא ההגנה לישראל, הפך העוזי בעולם לכלי נשק פופולארי הן אצל כנופיות פשע והן במשטרות וחברות אבטחה רבות בעולם. המוניטין שלו נע מנשק להגנה לנשק שבו משתמשים לא פעם דווקא פושעים.
בנוסף לתת המקלע המקורי, פותחו ויוצרו עם השנים דגמים נוספים שלו, כמו מיני עוזי, אקדח עוזי ומיקרו עוזי.
הנה סיפורו של העוזי (עברית):
https://youtu.be/m30kyfMSCa8
כך הוא הפך מנשק ישראלי להצלחה עולמית:
https://youtu.be/F6UWrOmiYR4
מפתחו עוזי גל:
https://youtu.be/SfyTxq_FTAU
תכונות העוזי:
https://youtu.be/YxzZJjDRdeo
וירי במיקרו-עוזי:
https://youtu.be/1nP9oQJfLfk
מה הפך את הטומי גאן לחביב הכנופיות?
אם יש כלי נשק שהמשטרה באמריקה שמחה שנעלם, זה כנראה הטומי-גאן. תת-המקלע המכונה "טומי גאן" (Tommy gun), או בשמו הרשמי M1 תומפסון, הוא תת-מקלע קטן ובעל כוח אש אימתני, שהיה אחד מתתי-המקלעים המוצלחים הראשונים שנוצרו בעולם.
פיתוח התומפסון, "טומי גאן", החל ב-1916 לצרכים צבאיים. אך הוא לא הספיק לצאת לייצור במלחמת העולם הראשונה. לכן החלו לשווקו בשנת 1921 לשוק האזרחי בארצות הברית. פרט למשקלו הכבד, החיסרון היחיד שלו היה הטווח הקצר שלו.
קל להסתרה מהשוטרים ובעל קצב אש שהגיע ל-700 כדורים בדקה, היה הטומיגאן נשק מעולה, קומפקטי ויעיל מאד. באותה תקופה, בה לא נאסרה נשיאת נשק אוטומטי על ידי אזרחים, הפך הטומי-גאן להיט.
בזכות תכונות אלה התחבב הטומי-גאן על פושעים ב"תקופת היובש". זו הייתה תקופה של מאבקים על שוק האלכוהול המוברח, שהתנהלו בשנות ה-20 של המאה הקודמת. המאפיונרים באמריקה אהבו את כלי המוות החדש והקומפקטי והרבו אז להשתמש ב"טומי" נגד יריביהם בכנופיות אחרות ולא פעם גם כנגד שוטרים.
יש לטומי-גאן צליל ייחודי שהקנה לו את הכינוי "מכונת הכתיבה של שיקגו". זאת לאחר שכיכב בשרשרת של מאבקי כנופיות אלימים בשיקגו, אחד המקומות שבהם ניהלו כנופיות מבריחי האלכוהול מאבקים אלימים רבים בתקופה זו.
וכך היה הטומיגאן, במחצית הראשונה של המאה ה-20, לאחד מכלי הנשק המפורסמים בעולם. רק בשנות ה-60 החליפו אותו תת-מקלעים חדשים.
גם הוליווד אהבה את ה"טומי גאן" ולאחר ששלבה אותו באינספור סרטי פשע הוא הפך לדימוי הרווח של תת-מקלע בקולנוע ובתרבות הפופולארית בכלל. לאיש לא הפריע שהוא זרע כל כך הרבה מוות מסביבו...
הנה סיפורו של הטומי גאן:
https://youtu.be/Cgq44HxtADY
השוואה בין תת-המקלע טומיגאן לבין הרובה החצי-אוטומטי M16:
https://youtu.be/-hq8l-hSArY
איך הקליע נורה?
כדורי האקדח או הרובה (Bullet) כוללים נפץ, אבק שריפה ונוקר. הרובה המקורי עם הנוקר הומצא בשנת 1807. הירי בו היה מהיר ובטיחותי מכל קודמיו, אבל עדיין לא מושלם.
הרובה הזה היה כלי הנשק הראשון שכלל מנגנון עם נוקר. הנוקר הוא מעין חוד קטן, שבלחיצה על ההדק היכה בנפץ קטן שבכדור הרובה. פגיעת הנוקר בנפץ גרמה לו להתפוצץ. הפיצוץ הקטן הזה שולח סילון של להבה אל מאגר של אבק שריפה שנמצא בכדור הרובה. כשאבק השריפה הזה מתפוצץ, הוא הודף את הקליע, שנורה במהירות ובכוח לעבר המטרה שאליה מכוון האדם שיורה.
מדובר במנגנון חכם, אבל מוגבל מעט. כי בתנאי לחות עלול היה אבק השריפה להירטב וכלי הנשק יחדל לפעול. כשאין ירי כזה, בשעת קרב או הגנה על עצמך משודדים, המשמעות היא לא פעם מוות או תבוסה.
רק בהמשך יומצא "כדור הרובה" המודרני, זה שאנו מכירים היום, זה עם התרמיל (casing), שבעורפו נפץ קטן ובחזיתו הקליע והוא אוטם את הגז שיווצר בפיצוץ שיתרחש בו והוא זה שידחוף את הקליע החוצה.
כדור זה, המוכר לנו היום, עתיד לשמש ברובים, אקדחים ואפילו תותחים.
החידוש בכדור הרובה המשופר והחדיש יותר הוא באיחוד של הנפץ (primer), אבק השריפה (powder) והקליע (projectile) - ליחידה אחת.
שלושת אלה מאורגנים כך שיהיה בידוד מסוים בין הנפץ ואבק השריפה, אך גם איטום מוחלט של הנפץ ואבק השריפה מהלחות שמחוץ לתרמיל. התוצאה היא בידוד מצוין, שמאפשר מעתה לנשק לפעול גם בתנאי לחות, בזכות העובדה שאבק השריפה שלו לא יירטב.
#אז איך מתבצע הירי בכדור הרובה או האקדח?
בכל כדור רובה יש נפץ, הממוקם בחלקו האחורי של התרמיל וכולל מעט חומר שריפה.
כשהיורה לוחץ על ההדק (trigger) הוא מפעיל את הנוקר (firing pin), שהוא מעין פין קטן שתפקידו לנקוש בחוזקה בנפץ.
נקישת הנוקר בנפץ יוצרת בו פיצוץ קטן של התחמושת, אבק שריפה מועט שמאוחסן בנפץ עצמו.
הפיצוץ הזה יוצר שולח סילון של להבה אל אבק השריפה שבחלל התרמיל של כדור הרובה.
אותה להבה מציתה את אבק השריפה העיקרי שבכדור וגורמת לו להתפוצץ. הפיצוץ החזק יוצר גזים בלחץ גבוה מאוד, שהודפים את הקליע שנמצא בחזית הכדור של הרובה.
כך הקליע נורה קדימה דרך הקנה (barrel) אל מחוץ ללוע הרובה (muzzle) - במהירות עצומה ובכוח רב לכיוון שאליו מכוון היורה. בוםםםם!
כך פועל כדור הרובה או האקדח:
https://youtu.be/Wm4YFheQoyw
חלקי הכדור:
https://youtu.be/GjTXOpHROHc
וכך נורה הקליע באקדח:
https://youtu.be/_eQLFVpOYm4
אנימציה קצרה של הירי (ללא מילים):
https://youtu.be/F_0m9fTanCc
ארבעת מרכיבי הכדור:
https://youtu.be/lfGIGwcALSQ
והירי כולו באקדח:
https://youtu.be/TXliIJ_66FQ
מה היה רובה הנקודות?
רובה נקודות (Punt gun) הוא שמו של רובה גדול באופן מוגזם ששימש ציידים במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, כדי לצוד עופות מים רבים ביריה אחת.
ירייה בודדת מרובה נקודות כזה יכולה הייתה לצוד גם 50 ציפורים בו-זמנית. עובדה זו הפכה את ה"פונט גאן" לכלי ציד פופולרי בקרב ציידי עופות מים.
רובי הפונט היו כלי נשק עם קנה בקוטר של 5 עד 10 סנטימטר ומעל 3 מטר אורך. בדרך כלל הם הורכבו על סירה, כשהצייד נהג לשכב כפוף מאחורי הרובה.
השם האנגלי "פונט גאן" בא מהפונטים (punts), נקודות אליהן חובר הרובה, בסירות הקטנות ששייטו במים הרדודים של הביצות והשפכים בהם עופות מים נוהגים להתכנס.
הסיבה לכך שצריך היה לחברו לזירה הייתה הרתע הגדול של הרובה האימתני. כדי לכוון את הרובה לריכוזי הציפורים נהג הצייד לתמרן את כל הסירה, באמצעות משוט.
השימוש הנרחב שלו בסוף המאה ה-18, לצד ה"יעילות" האכזרית של רובה הפונטים הובילו לחיסול ולירידה עצומה באוכלוסיית עופות המים. הדבר הוביל בהמשך לחקיקה האוסרת על השימוש בו במדינות רבות, ביניהן ארצות הברית ובריטניה.
כיום ניתן לראות את רובי הנקודות בעיקר במוזיאונים. הם מהווים תזכורת לימים אחרים, בהם המודעות לציד ולמגבלות שיש להטיל עליו הייתה שונה.
הנה "רובה הנקודות" העתיק:
https://youtu.be/lUuzeVThj_A
ציד עופות מים ב-1945, כשרובי הנקודות הותקנו על סירות:
https://youtu.be/nOkrprr2kwg
והיום משתמשים ברובי נקודות רק במקומות נדירים:
https://youtu.be/EzwbcVbE9rw
רובה
על אף שכבר שנים רבות חלפו מאז פותח ונמכר, תת המקלע עוזי הוא עדיין כלי הנשק הישראלי המוכר ביותר בעולם ואחת ההמצאות הכי מפורסמות של ישראל.
את פיתוח תת המקלע עוזי החל המפתח עוזי גל ב-1949 והשלימו בשנת 1955. העוזי הפך לכלי נשק מוכר ופופולרי בכל העולם ונמכר בכמויות עצומות ברחבי העולם. להצלחה שלו תרמו פעולות הצנחנים ביחידת ה-101 ובמבצע קדש והניצחון הישראלי המדהים של צהל במלחמת ששת הימים. העוזי הצטלם ברבות מתמונות הניצחון של המלחמה וזכה לפרסום רב בעולם.
העוזי נחשב נשק מצוין ואיכותי במיוחד. הוא היה נשק עם חלקים מעטים יחסית, אמין מאד, תפעולו היה קל ותחזוקתו הייתה פשוטה. היכולת לבצע ירי אוטומטי מלא בכלי נשק כה קטן ונוח לנשיאה הייתה נדירה והפכה אותו לכלי נשק אידאלי לפעולות קומנדו.
אך חוסר הדיוק שלו בירי לטווחים ארוכים (בשל הקנה הקצר, כמו תתי מקלע רבים) הביאה לכך שעם המצאת רובי הסער, כמו הגליל וה-m16, הוא הוחלף בצה"ל לתמיד.
חיילות וכוחות מיוחדים אמנם עשו בו שימוש בשנים שלאחר מכן, אך פליטות הכדורים שלו הביאו להחלפתו ההדרגתית גם בקרבם.
למרבה האירוניה, במקום להמשיך ולהיות תת-מקלע שמשמש את צבא ההגנה לישראל, הפך העוזי בעולם לכלי נשק פופולארי הן אצל כנופיות פשע והן במשטרות וחברות אבטחה רבות בעולם. המוניטין שלו נע מנשק להגנה לנשק שבו משתמשים לא פעם דווקא פושעים.
בנוסף לתת המקלע המקורי, פותחו ויוצרו עם השנים דגמים נוספים שלו, כמו מיני עוזי, אקדח עוזי ומיקרו עוזי.
הנה סיפורו של העוזי (עברית):
https://youtu.be/m30kyfMSCa8
כך הוא הפך מנשק ישראלי להצלחה עולמית:
https://youtu.be/F6UWrOmiYR4
מפתחו עוזי גל:
https://youtu.be/SfyTxq_FTAU
תכונות העוזי:
https://youtu.be/YxzZJjDRdeo
וירי במיקרו-עוזי:
https://youtu.be/1nP9oQJfLfk
אם יש כלי נשק שהמשטרה באמריקה שמחה שנעלם, זה כנראה הטומי-גאן. תת-המקלע המכונה "טומי גאן" (Tommy gun), או בשמו הרשמי M1 תומפסון, הוא תת-מקלע קטן ובעל כוח אש אימתני, שהיה אחד מתתי-המקלעים המוצלחים הראשונים שנוצרו בעולם.
פיתוח התומפסון, "טומי גאן", החל ב-1916 לצרכים צבאיים. אך הוא לא הספיק לצאת לייצור במלחמת העולם הראשונה. לכן החלו לשווקו בשנת 1921 לשוק האזרחי בארצות הברית. פרט למשקלו הכבד, החיסרון היחיד שלו היה הטווח הקצר שלו.
קל להסתרה מהשוטרים ובעל קצב אש שהגיע ל-700 כדורים בדקה, היה הטומיגאן נשק מעולה, קומפקטי ויעיל מאד. באותה תקופה, בה לא נאסרה נשיאת נשק אוטומטי על ידי אזרחים, הפך הטומי-גאן להיט.
בזכות תכונות אלה התחבב הטומי-גאן על פושעים ב"תקופת היובש". זו הייתה תקופה של מאבקים על שוק האלכוהול המוברח, שהתנהלו בשנות ה-20 של המאה הקודמת. המאפיונרים באמריקה אהבו את כלי המוות החדש והקומפקטי והרבו אז להשתמש ב"טומי" נגד יריביהם בכנופיות אחרות ולא פעם גם כנגד שוטרים.
יש לטומי-גאן צליל ייחודי שהקנה לו את הכינוי "מכונת הכתיבה של שיקגו". זאת לאחר שכיכב בשרשרת של מאבקי כנופיות אלימים בשיקגו, אחד המקומות שבהם ניהלו כנופיות מבריחי האלכוהול מאבקים אלימים רבים בתקופה זו.
וכך היה הטומיגאן, במחצית הראשונה של המאה ה-20, לאחד מכלי הנשק המפורסמים בעולם. רק בשנות ה-60 החליפו אותו תת-מקלעים חדשים.
גם הוליווד אהבה את ה"טומי גאן" ולאחר ששלבה אותו באינספור סרטי פשע הוא הפך לדימוי הרווח של תת-מקלע בקולנוע ובתרבות הפופולארית בכלל. לאיש לא הפריע שהוא זרע כל כך הרבה מוות מסביבו...
הנה סיפורו של הטומי גאן:
https://youtu.be/Cgq44HxtADY
השוואה בין תת-המקלע טומיגאן לבין הרובה החצי-אוטומטי M16:
https://youtu.be/-hq8l-hSArY
כדורי האקדח או הרובה (Bullet) כוללים נפץ, אבק שריפה ונוקר. הרובה המקורי עם הנוקר הומצא בשנת 1807. הירי בו היה מהיר ובטיחותי מכל קודמיו, אבל עדיין לא מושלם.
הרובה הזה היה כלי הנשק הראשון שכלל מנגנון עם נוקר. הנוקר הוא מעין חוד קטן, שבלחיצה על ההדק היכה בנפץ קטן שבכדור הרובה. פגיעת הנוקר בנפץ גרמה לו להתפוצץ. הפיצוץ הקטן הזה שולח סילון של להבה אל מאגר של אבק שריפה שנמצא בכדור הרובה. כשאבק השריפה הזה מתפוצץ, הוא הודף את הקליע, שנורה במהירות ובכוח לעבר המטרה שאליה מכוון האדם שיורה.
מדובר במנגנון חכם, אבל מוגבל מעט. כי בתנאי לחות עלול היה אבק השריפה להירטב וכלי הנשק יחדל לפעול. כשאין ירי כזה, בשעת קרב או הגנה על עצמך משודדים, המשמעות היא לא פעם מוות או תבוסה.
רק בהמשך יומצא "כדור הרובה" המודרני, זה שאנו מכירים היום, זה עם התרמיל (casing), שבעורפו נפץ קטן ובחזיתו הקליע והוא אוטם את הגז שיווצר בפיצוץ שיתרחש בו והוא זה שידחוף את הקליע החוצה.
כדור זה, המוכר לנו היום, עתיד לשמש ברובים, אקדחים ואפילו תותחים.
החידוש בכדור הרובה המשופר והחדיש יותר הוא באיחוד של הנפץ (primer), אבק השריפה (powder) והקליע (projectile) - ליחידה אחת.
שלושת אלה מאורגנים כך שיהיה בידוד מסוים בין הנפץ ואבק השריפה, אך גם איטום מוחלט של הנפץ ואבק השריפה מהלחות שמחוץ לתרמיל. התוצאה היא בידוד מצוין, שמאפשר מעתה לנשק לפעול גם בתנאי לחות, בזכות העובדה שאבק השריפה שלו לא יירטב.
#אז איך מתבצע הירי בכדור הרובה או האקדח?
בכל כדור רובה יש נפץ, הממוקם בחלקו האחורי של התרמיל וכולל מעט חומר שריפה.
כשהיורה לוחץ על ההדק (trigger) הוא מפעיל את הנוקר (firing pin), שהוא מעין פין קטן שתפקידו לנקוש בחוזקה בנפץ.
נקישת הנוקר בנפץ יוצרת בו פיצוץ קטן של התחמושת, אבק שריפה מועט שמאוחסן בנפץ עצמו.
הפיצוץ הזה יוצר שולח סילון של להבה אל אבק השריפה שבחלל התרמיל של כדור הרובה.
אותה להבה מציתה את אבק השריפה העיקרי שבכדור וגורמת לו להתפוצץ. הפיצוץ החזק יוצר גזים בלחץ גבוה מאוד, שהודפים את הקליע שנמצא בחזית הכדור של הרובה.
כך הקליע נורה קדימה דרך הקנה (barrel) אל מחוץ ללוע הרובה (muzzle) - במהירות עצומה ובכוח רב לכיוון שאליו מכוון היורה. בוםםםם!
כך פועל כדור הרובה או האקדח:
https://youtu.be/Wm4YFheQoyw
חלקי הכדור:
https://youtu.be/GjTXOpHROHc
וכך נורה הקליע באקדח:
https://youtu.be/_eQLFVpOYm4
אנימציה קצרה של הירי (ללא מילים):
https://youtu.be/F_0m9fTanCc
ארבעת מרכיבי הכדור:
https://youtu.be/lfGIGwcALSQ
והירי כולו באקדח:
https://youtu.be/TXliIJ_66FQ
רובה נקודות (Punt gun) הוא שמו של רובה גדול באופן מוגזם ששימש ציידים במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, כדי לצוד עופות מים רבים ביריה אחת.
ירייה בודדת מרובה נקודות כזה יכולה הייתה לצוד גם 50 ציפורים בו-זמנית. עובדה זו הפכה את ה"פונט גאן" לכלי ציד פופולרי בקרב ציידי עופות מים.
רובי הפונט היו כלי נשק עם קנה בקוטר של 5 עד 10 סנטימטר ומעל 3 מטר אורך. בדרך כלל הם הורכבו על סירה, כשהצייד נהג לשכב כפוף מאחורי הרובה.
השם האנגלי "פונט גאן" בא מהפונטים (punts), נקודות אליהן חובר הרובה, בסירות הקטנות ששייטו במים הרדודים של הביצות והשפכים בהם עופות מים נוהגים להתכנס.
הסיבה לכך שצריך היה לחברו לזירה הייתה הרתע הגדול של הרובה האימתני. כדי לכוון את הרובה לריכוזי הציפורים נהג הצייד לתמרן את כל הסירה, באמצעות משוט.
השימוש הנרחב שלו בסוף המאה ה-18, לצד ה"יעילות" האכזרית של רובה הפונטים הובילו לחיסול ולירידה עצומה באוכלוסיית עופות המים. הדבר הוביל בהמשך לחקיקה האוסרת על השימוש בו במדינות רבות, ביניהן ארצות הברית ובריטניה.
כיום ניתן לראות את רובי הנקודות בעיקר במוזיאונים. הם מהווים תזכורת לימים אחרים, בהם המודעות לציד ולמגבלות שיש להטיל עליו הייתה שונה.
הנה "רובה הנקודות" העתיק:
https://youtu.be/lUuzeVThj_A
ציד עופות מים ב-1945, כשרובי הנקודות הותקנו על סירות:
https://youtu.be/nOkrprr2kwg
והיום משתמשים ברובי נקודות רק במקומות נדירים:
https://youtu.be/EzwbcVbE9rw
