המחזאי ניסים אלוני אמר פעם ש"קולנוע הוא האוניברסיטה של החושך". גם אם לא לזה הוא התכוון, ממש כמו אוניברסיטה עם הרבה פקולטות שיוצרות מדע ומדענים, הקולנוע מאגד אמנויות שונות כדי ליצור ולספר סיפור ועלילה.

היה זה תיאורטיקן הקולנוע הצרפתי ריצ'יוטו קאנודו (Ricciotto Canudo), איטלקי במקור, שקבע שהיצירה הקולנועית היא אמנות חדשה. הוא כינה אותה במאמריו "אמנות פלסטית בתנועה".

מה שהיה בעיניו מיוחד בקולנוע הייתה העובדה שהאמנות הזו משלבת באופן הרמוני את אמנויות המרחב, כלומר האדריכלות, הפיסול והציור, לצד אמנויות הזמן, שהן המוסיקה והשירה. ביחד מהוות אמנויות אלה את 5 האמנויות הקלאסיות, כפי שהגדיר אותן הפילוסוף הגרמני פרידריך הגל. לאחר שהוסיף לאמנויות הזמן את המחול, ראה קאנודו בקולנוע את האמנות השביעית.

מכל מקום, אמנות הקולנוע היא צורת ביטוי אמנותית ייחודית, בשילוב שהיא עושה, של אמצעים ויזואליים וקוליים, כדי לספר סיפור ולעורר רגשות ומחשבות אצל הצופים.

הקולנוע, בניגוד לציור או לפיסול, הוא אמנות דינמית כלומר חיה, המתפרשת לאורך הזמן ומאפשרת שילובים מורכבים, מרגשים ומעניינים, של דימויים חזותיים וקולות.

הבמאי הוא האמן הראשי בסרט, הוא זה שאחראי על החזון האמנותי ומנחה את שאר היוצרים להגשמתו. בידיו מצוי כוח רב לעורר הזדהות, לגרום לצופה לחוש ולהתרגש. הבמאי קובע כיצד הסיפור יסופר - דרך התסריט שנכתב, הצילום, העריכה והמוסיקה שבסרט.

הבמאי הוא זה שבונה את החוויה הקולנועית באופן אמנותי. בחירת זווית המצלמה, למשל, יכולה להדגיש דמות או ליצור מתח. עריכה מהירה יכולה ליצור קצב מרגש.

גם המשחק מהווה מרכיב מרכזי ואמנותי בקולנוע. השחקנים מגלמים את הדמויות תוך שימוש בטכניקות שונות של משחק. הם מונחים בידי הבמאי המדריך אותם כיצד להעביר את הרגש והאווירה שהוא רוצה ליצור.

משחק טוב יכול לגרום לצופה להתחבר ולהאמין בעולם המוצג על המסך. ההנאה מהצפייה בסרט קולנוע טוב נובעת מהאופן המיומן והאמנותי שבו משתלבים ביחד כל רכיביו - הבימוי, המשחק, הצילום, העלילה והאפקטים.

כיום כמובן שהאמנות השביעית היא לא רק אמנות אלא גם תעשייה של ממש. גם שיקולים מסחריים וכסף, הרבה כסף, מניע אותה. לכן רבים טוענים שהצד האמנותי נפגע מכך ובעוד הוליווד הפכה את הסרטים שיוצאים ממנה למוצרי "ג'אנק פוד תרבותי", בעוד שאמנות הקולנוע חיה יותר בקולנוע העצמאי ובארצות אחרות.

הכירו את התחום לעומק בתגית "קולנוע".


הנה דוגמה ליופיה של אמנות הקולנוע:

https://youtu.be/KB6qKg2xQ58


רצף ארוך של פריימים מ-222 סרטים שמייצגים את תולדות הקולנוע:

http://youtu.be/CNYBXKt6_dw


מבחר מהרגעים הגדולים של הקולנוע:

https://youtu.be/84rxY_9wLgU


כמה מהנשים החשובות בתולדות הקולנוע (עברית):

https://youtu.be/V3g37Ixghms


החשש לתעשיית הקולנוע בקורונה (עברית):

https://youtu.be/2ydf6-tHsHQ


מה לומדים כדי לעשות קולנוע? (עברית)

https://youtu.be/zR4SFOFh4F8


שוטים מרהיבים מסרטים נפלאים בתולדות הקולנוע:

https://youtu.be/AA3bJ74uIPI?long=yes


ותכנית חינוכית על התפתחות הקולנוע (עברית):

https://youtu.be/RAO0SbhoYW8?long=yes

יפה, נועזת ומבריקה - השחקנית הדי לאמאר (Hedy Lamarr) נולדה עם כל מה שצריך והרבה יותר. היא הייתה מהכוכבות הגדולות של הוליווד בתקופת מלחמת העולם השנייה, אחת הנשים היפות בעולם ושחקנית מעולה, מושכת ואחת שסרטיה הם הצלחות מסחריות מאוד.

אבל לא רבים יודעים שמי שהוגדרה לא פעם בזמנה "האשה היפה ביותר בעולם" הייתה גם אישה מבריקה וממציאה מקורית, שביחד עם ממציא נוסף, מלחין שעבד איתה, תרמה לעולם את טכנולוגיית שידור גלי הרדיו, שתהיה בהמשך המאה לבסיס של טכנולוגיות אולטרה מודרניות כמו הסלולאר, הבלוטוס, ה-GPS והאינטרנט האלחוטי.

איך זה קורה, אתם ודאי שואלים...

ובכן, טכנולוגיית שידור גלי רדיו בדילוגי תדר, שהמציאה לאמאר ושכונתה אז בציניות "השטות של הדי", הפכה בהמשך לפטנט והמצאה פורצת דרך, אך לא פורסמה בזמנו כי הייתה סודית והוצעה לצבא ארה"ב. הצבא טען שהיא מורכבת ליישום, אבל באופן מוזר יישם אותה אחרי המלחמה, מעט אחרי שפקע הפטנט ולא צריך לשלם לממציאים...

לאמאר, מי שנולדה בשנת 1914 בווינה כילדה יהודיה בשם הדוויג אווה מריה קייזלר, גודלה כנוצריה דווקא. היא נישאה בגיל 19 ליצרן תחמושת בשם פריץ מאנדל. הוא היה מקורב לנאצים. משיחותיו היא למדה המון על טילים ובעיות שאיפיינו את הטכנולוגיה הצעירה הזו.

בשנת 1937 ברחה הדי לארה"ב והפכה לכוכבת נערצת. שם היא הפכה לכוכבת קולנוע נועזת, שבין השאר הייתה הראשונה להופיע בסצנת עירום נועזת בסרט.

ואז היא פגשה את המלחין המודרניסטי ג’ורג’ אנת’יל. שילוב הרעיון שלה להפרעה של שיבושים בתדרי רדיו של טילים, עם הפתרון של אנת'יל, שהתבסס על פתרון שיצר באחת מיצירותיו לשליטה מרחוק ב-16 פסנתרים אוטומטיים, הם שהביאו להמצאה החשובה שלהם ולהפיכתה לאחת המציאות החשובות בתולדות הנדסת התקשורת.

זה סיפור ייחודי אבל לא יחיד בהיסטוריה, של אמנים המשתמשים ביצירתיות שלהם, כדי לפתור בעיות טכנולוגיות מסובכות, בדרכים מקוריות ומפתיעות שגם גדולי המהנדסים לא חושבים עליהן.

אז יחי היופי של האינטליגנציה שהתגלמה באותה "שטות של הדי לאמאר", שקידמה את האנושות אל המאה ה-21.


הנה סיפורה של הדי לאמאר (עברית):

https://youtu.be/DLzzVx6G9is


עוד על הצד הטכנולוגי הלא מוכר של הדי לאמאר הכוכבת היפה:

http://youtu.be/Dr9L03Hw9MY


על הקשר הרומנטי הקצר שלה עם עוד ענק טכנולוגיה - הווארד יוז:

https://youtu.be/P0ZfOFAoWMU


עוד על חייה והמצאתה של הדי לאמאר:

https://youtu.be/NI8nOa9BvjY


סרטון אנימציה שהקדישה לה חברת גוגל:

https://youtu.be/Z0gu2QhV1dc


מה יש למשרד החיוך לומר עליה (עברית):

https://youtu.be/Wre_NJ8NCVU?long=yes


והרצאה על שיתוף הפעולה המדהים בין שחקנית למוסיקאי, שהניחו את היסודות לטכנולוגיית התקשורת המודרנית:

https://youtu.be/rpW_63-TuWs?long=yes

היתה תקופה שרודולף ולנטינו היה השחקן הנערץ ביותר בעולם. רודולף ולנטינו הוא שם הבמה של שחקן קולנוע איטלקי בשם הקצר "רודולפו אלפונסו פייטרו פיליברטו רפאלו גוליילמי". ולנטינו שהיה רקדן מוכשר, החל את דרכו בראינוע (הקולנוע האילם) בעיקר בסרטים אילמים בהם רקד. לאחר שהתגלה, הוא שודרג לסרטים יוקרתיים בהוליווד והפך למאהב יפה-התואר שהירבה לשחק בסרטיו.

הוא הפך לכוכב הראינוע החשוב הראשון בעולם, צבר מליוני מעריצות בכל העולם ועולם הבידור של אותה התקופה הפך אותו לאגדה עוד בחייו - תופעה שהיתה חדשה בקולנוע ולא היתה מוכרת כלל בתקופות שלפני כן.

בגיל 31 ולנטינו שסבל מהרעלת דם לאחר ניתוח כיב קיבה שפקע, מת בתוך ימים ספורים והיכה את העולם בתדהמה. האבל על האובדן של רודולף ולנטינו היה עצום. מסע הלווייה העמיד אלפי מעריצים בתחנות הרכבת שעבר ארונו בדרך להוליווד ומעל 100 אלף מעריצים בוכיים לאורך המסלול שעבר ארונו, בדרך לטקס האשכבה שבכנסייה. עשרות אלפי מעריצים אבלים התקבצו בתוך ומחוץ לבית הקברות שבו נטמנה גופתו ואווירון השליך על הקבר והקהל האבל ורדים מלמעלה.


הנה קטעים מסרטיו של רודולף ולנטינו:

http://youtu.be/9e1GaEee2DU


ולנטינו בחיים:

http://youtu.be/He1J_2XA5H0


ושיר עברי ששרה גלי עטרי על "נסיך החלומות" ולנטינו (עברית):

http://youtu.be/v8Hkz6s4O5k?t=32s

וולטר דיסני, שכולם מכירים בשם וולט דיסני (Walt disney), היה אנימטור ומפיק סרטי אנימציה, אחד האנשים החשובים ביצירת העולם של הסרטים המצוירים כמו שאנו מכירים אותו.

דיסני הפיק סדרות של סרטי הנפשה קצרים בכיכובם של מיקי מאוס, דונלד דק, גופי ופלוטו והפך את הגיבורים המצוירים לאהובים על ילדי כל העולם.

הוא ייסד את חברת הסרטים "וולט דיסני". בחייו היה מועמד 59 פעמים לפרס האוסקר וזכה ב-22 פרסים, ארבעה מהם בשנה אחת - אלו שיאים שלא נשברו בתחום הזכיות באוסקר!

ב-1934 דיסני החל לעבוד על הסרט שלגיה ושבעת הגמדים. כל תעשיית הסרטים לעגה לו והייתה בטוחה כי הסרט ייכשל, אך הסרט הצליח מעל למשוער והכניס לו את הכסף שאיפשר לו להקים את אולפני וולט דיסני. "שלגיה ושבעת הגמדים" החל את תור הזהב של סרטי האנימציה של דיסני, שכללו את בין השאר את פינוקיו, פנטסיה, במבי, סינדרלה ועליסה בארץ הפלאות.

בהמשך חייו יצר דיסני את פארק השעשועים המפורסם דיסנילנד ואחריו תכנן מספר פארקים נוספים ומצליחים, כמו דיסניוורלד ואפקוט, שבנייתם הסתיימה לאחר מותו.

החברה שייסד וולט דיסני היא עד היום אחד מתאגידי הקולנוע המצליחים בעולם וממשיכה להפיק סרטי אנימציה מעולים ומצליחים, להקים פרקי שעשועים ברוח דיסנילנד ברחבי העולם ולהיות המקום שבו ילדים מגשימים את החלום להיות בחלום.

רק מילה אחת פחות נעימה על הגאון העסקי וקולנוען האנימציה פורץ הדרך - עצוב לזכור שמי שאחראי לחלומות הילדות של רבים מאיתנו היה אנטישמי. עוד לא עבר חודש מאז "ליל הבדולח" בו פרעו הנאצים ביהודים בכל רחבי גרמניה, ודיסני אירח באולפן שלו בלוס אנג'לס את לני ריפנשטאל, הבמאית הנאצית של היטלר.



הנה סרטון על תולדות חייו של וולט דיסני:

http://youtu.be/RkAQRLwPhwY?t=10s


עובדים מספרים על הגאון הנערץ והסלבריטי שהיה:

https://youtu.be/up12sKrRsSE


וולט דיסני מציג מצלמה חדשנית שפותחה באולפנים שלו:

https://youtu.be/3YIR39KeJMk


במהלך השנים דיסני גם יצרה התייחסויות אקטואליות בסרטיה (עברית):

https://youtu.be/lb11LWKX0i4?long=yes


ורובוט שמספר דברים רבים שלא ידעתם עליו:

https://youtu.be/INR6blM9klw?long=yes

אי. טי. (E.T.) הוא חוצן קולנועי, דמות בדויה ואהובה במיוחד, שהופיע באחד מסרטיו הידועים ועתירי האוסקרים של היוצר סטיבן שפילברג.

מדובר בחייזר, פרי הדמיון ההוליוודי, יצור טוב לב שמגיע אלינו אבל מתגעגע הביתה, כשבדרך הוא נוגע לליבם של מיליוני צופים בכל העולם.

בסרט בורחת קבוצת חייזרים שנחתה על כדור הארץ מכוחות הביטחון שגילו אותה. בחיפזון של הבריחה נשכח מאחור החייזר אי. טי.

ובקולנוע כמו בקולנוע, הילד אליוט בן ה-10 מאמץ את החוצן החמוד וקורא לו אי. טי.

ככל שהוא מנסה לשמור על החייזר הידידותי בסוד ולהסתירו מעולם המבוגרים, מתפתח קשר מיוחד במינו בין אליוט לבין אי. טי. והקשר הזהה הולך ומתחזק בהדרגה, ככל שהשלטונות מנסים לתפוס את החייזר - בכל מחיר.


הנה סיפורו של הסרט "אי. טי. - חבר מכוכב אחר":

https://youtu.be/iJ8tdR3epc4?t=10s


קדימון הסרט "אי. טי. חבר מכוכב אחר":

http://youtu.be/5lWxfRfcvjE


וסצנת הפרידה מתוך הסרט "אי טי חבר מכוכב אחר":

http://youtu.be/75M1XXEZciU

סרטו של דזיגה ורטוב משנת 1929, 'האיש עם מצלמת הקולנוע', הוא סרט מאד חשוב בתולדות הקולנוע התיעודי, שבסך הכל הציג יממה בחיי העיר הרוסית מוסקבה. אך את קצב החיים בעיר ההומה הוצג בסרט בשיטות קולנועיות, במיוחד שיטות עריכה מאד חדשניות לזמנן.

בין השיטות שהוצגו בסרט היו אפקטים של עין נפתחת למראה העירוני, היעלמות התמונה בהדרגה או והופעת התמונה כך (דיזולבים), הצגת תמונות במסך מפוצל, הילוך מהיר, הילוך איטי, הקפאת התמונה (פריז-פריים), זוויות צילום מפתיעות ועוד.

הגיבור של הסרט הוא ללא ספק הצלם, שנראה לא פעם כשהוא עושה את עבודת הצילום שלו וכך הופך את העיר הממשית לתמונות קולנועיות מעניינות ובדרך מציג סרט שהוא פחות העיר ויותר כיצד מתעדים את העיר.


הנה סיפורו של הסרט 'האיש עם מצלמת הקולנוע':

https://youtu.be/fhdPmsoSHo0


ועוד על "האיש עם מצלמת הקולנוע":

http://youtu.be/nfGm7iaSjAs

סטוריבורד (StoryBoard) בקולנוע הוא תיאור של השוטים המתוכננים לצילום, לרוב כשהם מצויירים על גבי נייר, כמו בקומיקס.

בסטורי בורד מתוארים הצילומים המתוכננים מראש, בצורה ויזואלית, כדי לתאר את צילומי הווידאו או הפילם המתוכננים, עוד לפני הצילום.

המטרה של הסטוריבורד, בעברית "לוח סיפור", היא להקל על הבמאי ועל בעלי המקצוע השונים, בתכנון של צילומי הסרט.

הסטורי בורד מאפשר להבין את הסרט כפי שייראה על ציר הזמן, תמונה אחרי תמונה. הוא מסייע להמחיש את הסיפור, שוט אחרי שוט.

בעזרת הסטורי בורד ניתן לבדוק ולבקר מראש ובקלות רבה יותר דברים כמו מה עובד בסיפור ומה לא, לסמן כמה זמן ייקח כל שוט בסרט, לבחון האם הזרימה בין השוטים עובדת היטב והאם החיתוכים בין השוטים עובדים נכון.

מקור השם "סטורי בורד" מגיע מהנוהג שהיה באולפני האנימציה הגדולים של פעם, לתלות איורים של כל שוט ושוט בסרט, על גבי לוח גדול על קיר האולפן. האיורים הללו איפשרו לצוות להתייחס לתכנית-העל של הסרט והוא היווה מעין מתכון להכנתו.


הנה דוגמה קצרה לסטורי בורד (עברית):

https://youtu.be/Rz1E0O3PSSw


מה זה סטורי בורד?

http://youtu.be/LgDwNxGIuCQ


דוגמה לסטורי בורד מומחז בווידאו (עברית):

https://youtu.be/udK6HLxpaJE


והדרכה כיצד לעשות סטורי בורד, גם אם אינכם ציירים:

https://youtu.be/ux_Em1lVsjI

הפריים הוא צילום יחיד בסרט קולנוע (שמכיל הרבה פריימים. כשהם מוצגים במהירות הם נראים כמו תנועה - זו כמובן אשליה).

עם זאת, כשמדברים על פריים, פעמים רבות מתכוונים לגבולות של התמונה הקולנועית.



הנה קליפ שהורכב מפריימים רבים שנשלחו ליוצר הקליפ מגולשים שונים ברשת:

http://youtu.be/hr9L_1S3Z4M


ואוסף פריימים מהיפים בתולדות הקולנוע:

https://youtu.be/c8rCgrGPQwM

אלפרד היצ'קוק היה אחד מבמאי הקולנוע המפורסמים והטובים בעולם. בסרטי המתח שיצר היצ'קוק הוא הציג כמה מהחוויות המותחות והחזקות שנראו אי-פעם בקולנוע. היצ'קוק הוא האחראי העיקרי להכנסת האלימות לקולנוע והסרטים שיצר, במיוחד הסרט "פסיכו" מ-1960, שינו את אמנות הקולנוע לעד.

סרטיו עסקו בפחד, מתח ואימה אך נעשו בכשרון רב, יצירתיות ושליטה מוחלטת באמנות הקולנוע. בין הטובים שבהם הסרטים פסיכו, ורטיגו (שלאחרונה נבחר כסרט הטוב בכל הזמנים ועקף לראשונה את האזרח קיין), הציפורים, מזימות בינלאומיות ועוד.


הנה סיפורו של היצ'קוק וסצנת המקלחת המפורסמת מהסרט "פסיכו":

https://youtu.be/WNYpzpNA_AE


סצינה מהסרט "הציפורים" שבו רואים את האימה שבמתקפת הציפורים על העיירה:

https://youtu.be/hplpQt424Ls


המרדף מהסרט "מזימות בינלאומיות" שצולם בהר ראשמור:

https://youtu.be/4zr_zL_T3g8


סצנת המטוס המפורסמת מהסרט "מזימות בינלאומיות":

https://youtu.be/GbpUcAI86MY


סצנת המגדל המפורסמת מסרטו "ורטיגו":

https://youtu.be/GnpZN2HQ3OQ


קטע מראיון שבו מסביר היצ'קוק מהו בעיניו האושר:

http://youtu.be/14dOICbwSIs


הקדימון של סרט שנעשה על היצ'קוק ואשתו, יוצרי הסרט האגדי "פסיכו" (מתורגם):

http://youtu.be/3ZQTlFhe8XY


סקירה קצרה מביקור של אלפרד היצ'קוק בירושלים בשנת 1967 (מתורגם):

http://youtu.be/s_6bqmBi7ZY?t=5s


קטעי מתח מסרטיו הרבים:

https://youtu.be/X3BUZBnDS74


הרצאת וידאו על מלך סרטי המתח אלפרד היצ'קוק:

https://youtu.be/s-QVHJDmD6A?long=yes


וסרטון על 10 מסרטיו הגדולים:

https://youtu.be/fVoVdKOLP04?long=yes

האפקטים המיוחדים (Special effects) הם מראות קולנועיים שקשה או בלתי אפשרי להשיג בצילום והם מיוצרים על ידי היוצרים במיוחד, כדי לתרום לסרט.

האפקטים המיוחדים יכולים להיות פיזיים או כאלה שיוצרו על ידי מחשב. האפקטים הפיזיים הם אפקטים מיוחדים שמדמים אירועים, בסרטי פעולה למשל, כמו שרפות, פיצוצים, הרס בניינים וכו' ונוצרים על ידי חומרים שמדמים את הדבר האמיתי, כמו עשן, חומרי נפץ וכדומה.

לפעמים נדרשים השחקנים או הכפילים שלהם, להיכנס אל תוך הלהבות ואפילו להצית את עצמם. במקרים כאלה הם נעזרים בבגדים חסיני אש, המגינים עליהם עד שצילום השוט מסתיים. מיד עם סיום הצילום של השוט, מכבים אנשי האפקטים המיוחדים את הלהבות, בעזרת מטפי אש.

גם כשמצלמים פיצוץ, עושים אנשי ה"ספיישל אפקטס" חישובים בכדי לזהות בדיוק את כמות חומר הנפץ, איפה ימוקם ומתי יבוצע הפיצוץ, כך שמצד אחד הוא ייתן מראה של פיצוץ אמיתי, אך מצד שני לא יסכן את השחקנים, הכפילים, או את צוות הצילום.

אפקטים ממוחשבים, לעומת זאת, יוצרים דברים ופעולות שלא ניתן, יקר מאוד או קשה ליצור באופן פיזי. שוטים קולנועיים כמו למשל מסעות לחלל, הרס כדור הארץ, אסון המוני וכדומה הם בדיוק הדברים שבשבילם מחשב רב עוצמה הוא המתאים. במקרים אחרים משמשים אפקטים ממוחשבים להוספה של עצמים לפריים המצולם, או להסרה של אובייקטים שנכללו בו וכדומה.


כך עשו אפקטים מיוחדים בסרטים של פעם:

https://youtu.be/oBSpuZDKaKI


דוגמאות נהדרות מתולדות האפקטים המיוחדים בקולנוע:

https://youtu.be/0BYovvLhy7A


לא כל האפקטים המיוחדים נעשים על ידי מחשב:

http://youtu.be/qvwqv2NUFCU


עד כמה האפקטים לא הופכים סרט לטוב:

https://youtu.be/hMRMKWxbULs


האפקטים המיוחדים בטרילוגיית המטריקס:

https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA


כך למשל יצרו את היופי המופלא של הסרט חיי פיי:

https://youtu.be/PRE1Ot1sLTc


תמונות שמדגימות לפני ואחרי אפקטים מיוחדים בסרטים מפורסמים:

http://youtu.be/NKZUo0NaKT4


וכמה סרטים לפני ואחרי האפקטים המיוחדים:

https://youtu.be/QbLMom6Qt0c?long=yes

השעיית חוסר האמונה (Suspension of Disbelief) היא מושג המתייחס ליכולתו של אדם להשעות מרצון את הביקורת שלו ולהאמין בדבר בדוי, שאינו אמיתי, בכדי ליהנות באופן מלא מיצירה בדיונית.

השעיית חוסר האמונה, המכונה לא פעם גם "סספונד", היא מונח שבא מתחום הפסיכולוגיה ומשמש לתיאור הקבלה הזמנית שמקבל הקורא או הקהל, של אירועים ומרכיבים בדיוניים בסיפור או יצירת אמנות, כאילו הם אמיתיים או סבירים.

חוסר האמונה קשור בהרבה מרכיבים. הרי ברור לנו שלאונרדו דה קפריו, שלא מזמן היה הנער מהטיטאניק, לא יכול להיות גם הטייס המפורסם הווארד יוז. למה שנאמין לסרט הזה ולמעשה לכל סרט עלילתי או רומן שכזה?

וככל שיצירה אמנותית סיפורית היא מרחיקת לכת יותר ופונה לעולמות הדמיון והפנטזיה, כך גדלים הדרישה מהקהל והצורך המשמעותי כל כך להשעות את חוסר האמונה שלו.

כמובן שהתהליך הזה הוא ברובו לא מודע. כשאנו צופים בסרט מדע בדיוני, למשל, או קוראים סיפור מז'אנר הפנטזיה, ברור לנו שמה שאנו צופים בו או קוראים אינו אמיתי. אבל רובנו מסוגלים ומצליחים "לשכוח" ולהניח בצד, באופן זמני, את חוסר האמונה שלנו ונותנים לעצמנו לשקוע בסיפור.

במהלך המצב הזה של ה"סספונד", אנחנו מוכנים להתמסר ולהאמין בקיומם של מרכיבים בדויים לחלוטין, כמו חייזרים, יצורים מופלאים כמו חגי קרן, בנות ים, גיבורי-על או פיות, ומרכיבים פנטסטיים נוספים - כי רק כך נוכל באמת ליהנות מהסיפור ולחוות את הרגשות שהוא מעורר.


#למה זה חשוב ואיך זה עובד?
הסיבה שהשעיית אי האמונה היא מושג כה חשוב בספרות, בתיאטרון ובקולנוע, נעוצה בכך שבזכותו יכולים יוצרי אמנות לשלב ביצירותיהם מרכיבים דמיוניים או בלתי סבירים, מבלי לאבד את הכבוד ותשומת הלב שרוחש להם הקהל.

השעיית חוסר האמון בנויה על אמון במספר הסיפור או לפחות בדמויות שבו. פעמים רבות כשאנו נותנים אמון ביוצר, האמון הזה מבוסס על ההיכרות איתו, עם יצירותיו והאמון אליו שפיתחנו בעבר. אם מדובר ביצירה של יוצר שלא היכרנו בעבר, היצירה היא שצריכה לעורר את האמון הזה בזכות האמינות שלה והדמויות כפי שהן מוצגות.

רוב סרטי האקשן וספרי המתח והפעולה מסתמכים גם הם ומאוד על ההשעיה של חוסר האמון. סרטי האקשן משתדלים לסחוף אותנו לעלילה המהירה והנועזת, כך שנשקע בהם ונשעה את חוסר האמונה שלנו. בסרטי או בספרי מתח העניין בתעלומה לוקח אותנו פנימה לקשב רב ולעיסוק בפתרון, כך שבמקביל ומבלי לשים לב לכך אנו משעים את חוסר האמון שלנו בפרטים האחרים שבה.

גם בסרטים מצחיקים, מסייע ההומור בעיצוב של דמויות כאלה. הצחוק וההומור, שבנויים לא פעם על הגזמה, מצליחים לרוב להשכיח מאיתנו את הביקורת המובנית בנו, שהייתה אמורה להיות על הדמויות והטקסטים שלהן ועל המציאות שבה הן פועלות. במילים פשוטות, אנחנו כל כך עסוקים בלצחוק שאנחנו לא מתעסקים בשטויות שלפנינו ובמצבים שבעולם אמיתי הם אינם הגיוניים.


הנה הסבר המושג "השעיית חוסר האמונה":

https://youtu.be/zdGM7QzFJhM

הסרט התעודי וזוכה האוסקר לסרט תיעודי שעשה הבמאי ליאון גאסט ב-1996, הוא סרט האיגרוף הטוב ביותר. זהו בכלל אחד מסרטי הספורט המרתקים שנוצרו ומשל ליחסים של הצפון והדרום בעידן המודרני.

"כשהיינו מלכים" מתמקד בקרב האיגרוף במשקל כבד שנערך ב-30 באוקטובר 1974 בין מוחמד עלי, הטוען לכתר שביקש להחזיר לעצמו את התואר שבו החזיק בעבר, אל מול אלוף העולם החדש ג'ורג' פורמן, שלקח אותו מפרייזר, מי שניצח בעבר את עלי.

הקרב נערך בקינסאשה בירת זאיר (היום: הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו) כיוון שנשיא זאיר מובוטו הבטיח לשלם לכל אחד מהמתאגרפים 5 מיליון דולר, אם הקרב ייערך בזאיר, אבל אחריו נתקעו האלופים במדינה האפריקנית הזו, למשך זמן רב ומיותר. הסרט מציג גם את הקרב אבל לא פחות מכך - את ההמתנה הארוכה של המתאגרפים התקועים בזאיר זמן רב.

הוא זכה, אגב, באוסקר עבור הסרט התיעודי הטוב ביותר.


הנה הקדימון לסרט "כשהיינו מלכים":

https://youtu.be/uBauogNmRqY


הזכייה באוסקר:

https://youtu.be/EBHYqH9qaUc

קלוז אפ (CLOSE UP), בעברית "תקריב", הוא צילום מקרוב, בדרך כלל של פני הדמות. צילום כזה מאפשר הבחנה בפרטים.

הבמאי ז'אן לוק גודארד אמר פעם ש"כשאתה מצלם פנים אתה מצלם את הנשמה שמאחוריהן". צילום הפנים יכול להעביר רגשות, מצב רוח ועוד.

בתסריט יסומן הקלוז אפ בסימון "C.U".

היסטורית, האגדה מספרת שצילום התקריב הראשון בסרט עורר בהלה של ממש. כיום אנו רגילים לצילומי פנים של שחקנים ומגישי טלוויזיה מקרוב, אך פעם זה לא היה חלק מהקולנוע. וכך כשהוקרן צילום ראש של שחקן בפריים, בפעם הראשונה וללא שאר גופו, נבהלו הצופים מכיוון שסברו שהם רואים ראש כרות... לא ברור האם הדבר אכן קרה, אבל הסיפור יכול לסמן את השינוי שהכניסה הטכניקה הזו בתרבות ובדרך שבה מספרים סיפור.


הנה סרטון עם תרגיל של קלוז אפים שונים:

http://youtu.be/IPNIYlQmeTA


הנה סוגי השוטים בקולנוע, כולל הקלוז-אפ:

http://youtu.be/laU2MI6X48I


קלוז אפ של ילדים רבים בתרגיל לימודי:

http://youtu.be/IXXxxlDx9s0

בתחילת שנות ה-30 הפכו סרטים תיעודיים לטרנדיים במיוחד. הקולנוע גילה את האפשרות לתעד מציאות בעזרתם וכך החלו יוצרים רבים ליצור סרטי תעודה.

"דואר לילה" (Night Mail) הוא סרט תעמולה של שירות הדואר המלכותי הבריטי, שנעשה ב-1936. הסרט הוא בן 24 דקות והוא אחד הסרטים המעניינים, בפירוט שבו הוא מראה את המסלול שעושים דברי הדואר והמכתבים - מהשולחים שלהם אל הנמענים.

אבל הסיבה ש"דואר לילה" הוא כה חשוב, היא שהפסקול שלו הוא שמוביל את הסרט כולו. את המוסיקה לקראת סוף הסרט כתב המלחין הבריטי הנודע בנג'מין בריטן והסרט כולו נראה כבנוי סביב ערוצי הקול והמוסיקה - כאילו הפסקול הוא כוכב הסרט ולא התמונה, כפי שהיה מקובל עד אז. זה מאד ייחודי ושונה מסרטים תיעודיים שנעשו ברבות השנים מאד.


הנה קטע מהסרט "דואר לילה" עם המוסיקה של בריטן ופואמה שמוקראת עליה ועל רקע הסרט:

https://youtu.be/a_twehPlRPs


קטע מהלחנה מודרנית של הסרט:

https://youtu.be/oVHLFD7L_dE

סרט הקולנוע "הנוקמים" הוא סרט של גיבורי-העל הגדולים מקבוצת גיבורי-העל האוונג'רס. ניתן למצוא שם כמה מגיבורי העל הגדולים של המאה ה-20, כולל דמויות כמו: איירון מן, הענק הירוק, קפטן אמריקה, לוקי, האלמנה השחורה, הוקאיי, תור ופפר פוטס. הסרט מאחד את צוות גיבורי העל של חברת מארוול, או כמו שאוהבים לקרוא לה - היקום הקולנועי של מארוול.

הסרט הוא מאמץ לחבר את כל כוכבי הקומיקס, שהפכו לגיבורי סרטים בשנים האחרונות, לסרט משותף ורב-משתתפים. הוא אינו מעניין במיוחד, אבל הוא מראה עד כמה תעשיית הקומיקס הפכה לתעשיית קולנוע לכל דבר.


הנה הטריילר של "הנוקמים" הראשון (מתורגם):

http://youtu.be/ZaQ_ky9iIHU


מאחרי הקלעים של סרט-העל הזה:

http://youtu.be/2tffnWvaFkI


והסרט החדש על גיבורי-העל הללו (מתורגם):

https://youtu.be/eLT3mDCBj8U

פרס אוסקר, שנקרא באנגלית Academy Award, הוא פרס שמעניקה בכל שנה האקדמיה האמריקאית לקולנוע. האוסקר נחשב לפרס הקולנוע היוקרתי ביותר בארה"ב ובעולם כולו.

הטקס נערך בלוס אנג'לס, ומשודר בטלוויזיה, כשמליוני צופים מארה"ב ומהעולם כולו צופים בו בזמן אמת.

דמות פסלון האוסקר שמוענק לזוכים היא של אביר האוחז בחרב גדולה, וניצב על גליל של סרט קולנוע.

בין הפרסים שמוענקים בטקס האוסקר נמצאים פרסי אוסקר לסרט הטוב ביותר, במאי מצטיין, שחקן בתפקיד ראשי, שחקנית בתפקיד ראשי, שחקן ושחקנית בתפקידים משניים, תסריט מקורי, אפקטים ועוד ועוד.

כמה סרטים ישראליים היו מועמדים לזכיה באוסקר במהלך השנים, לרוב בקטגוריית הסרט הזר.


הנה זכייתו המרגשת של השחקן טום הנקס באוסקר על תפקיד ראשי בסרט "פורסט גאמפ":

http://youtu.be/Vd420MYpGek


טקס האוסקר בשנים האחרונות, שמדגים את האירוע המקצועי ומפואר והמעט-חופר הזה:

http://youtu.be/Jrt2xoy5UHo

סצנה היא המרכיב הבסיסי של התסריט הקולנועי ובעצם של הסרט (או סדרת טלוויזיה).

הסצנה היא קטע קולנועי, המכיל שוט אחד או כמה שוטים ומתרחש במקום ובזמן אחד. שינוי מקום או זמן וזו כבר סצנה אחרת.

יש סצינות המציגות כמה אירועים שמתרחשים במקביל, כלומר באותו הזמן. הם משובצים זה בזה באותה סצינה. זה נעשה באמצעות עריכה צולבת, שמשבצת שוטים מהאירועים השונים, אחד אחרי השני.


#לכותרת בתסריט יהיו תמיד 3 מרכיבים:
בתסריט נותנים לכל סצנה כותרת, כמו: פנים. חצר בית הספר - יום.

אלה המרכיבים:

פנים או חוץ - האם זו סצנה שמתרחשת בחלל סגור או בחוץ?

המיקום - בית או מתנ"ס, שדה קרב וכו'.

יום או לילה - לרוב אלה ולעתים, כשזה חשוב להבנת הסיפור, ייכתב זמן מדויק יותר, כמו שעת שקיעה או שעת זריחה.


הנה סרטון של סצנות קולנועיות ודמיון מתרגיל של תלמידים (עברית):

http://youtu.be/j3ZcddZG5iQ


כך בונים סצנה גאונית - צפייה ולימוד מהסרט "קזבלנקה":

https://youtu.be/5dX64cBuPbw

בסרטים רבים התרגלנו לצפות בדמויות מעופפות, כאילו אין כוח כבידה בעולם... אם עניין אתכם לדעת איך הדמויות מתעופפות בסרטים הרי שמדובר בעוד אפקט קולנועי שנעשה עם המסך הירוק, גרין סקרין.

השיטה היא פשוטה: כבלים חזקים שמחוברים לתקרת הסטודיו מחזיקים את השחקנים באוויר. הם מבצעים את התנועות שהבמאי מדריך אותם לבצע ומצלמים את הסצנות כשמאחריהם מסך ירוק ענקי.

בשלב הבא מקבלת מחלקת המחשבים, שאחראית על האפקטים המיוחדים, את החומרים המצולמים, בשפה המקצועית קוראים להם פוטג'. אנשי האפקטים מחברים את הפוטג' לרקעים המתאימים באמצעות גרפיקת מחשב מושקעת. כך הופכים השחקנים לפתע לדמויות בעלות יכולת תעופה בלתי נתפסת... הם מעופפות על רקע הרים, ברום השמיים, או מעל הים, גורדי שחקים או נופים דימיוניים. הכל טריקים - אל תאמינו לכלום...


כך מצלמים אנשים מעופפים באולפן:

http://youtu.be/T1m0ORVdsQc


כך יצרו מסדרון ללא כבידה, באמצעות סט המתגלגל על צירו בשביל הסרט "Inception":

https://youtu.be/8PhiSSnaUKk


שחקני אפולו 13 התאמנו בתנאי אפס גרביטציה במטוס בואינג שיצר באמצעות טיסה פרבולית כ-20 שניות של חוסר משקל:

https://youtu.be/5IAAjk3QdU8


בני נוער באפריקה עושים סרט מדע בדיוני עם סמארטפונים וגרין סקרין:

https://youtu.be/D25NrAQZLng


אוסף של דמויות מעופפות מהסרטים:

http://youtu.be/OHHNkz5QIaI


מכוניות יכולות לעוף כך?

http://youtu.be/24bRtzwK4rY


וסרט עלילתי קצר על האיש המעופף:

http://youtu.be/Gj1MqHgFnmE?long=yes

סרט ההרפתקאות "קינג קונג" (king kong) משנת 1933 הכיר לנו את גורילת הענק הבדיונית בשם זה. הסרט הצליח והפך אז פופולרי מאוד. רבים מצופי הקולנוע אהבו את הסיפור על המפלצת שמגלה את רגשותיה לנערה בלונדינית מצודדת בשם אן. הסרט זכה במהלך השנים לגרסאות חדשות וסרטי המשך שונים.

הרעיון לסרט נולד מהבאת דרקוני הקומודו למערב וההתרגשות שעוררו המפלצות האמיתיות הללו. ואמנם הסרט שבה את לבם של חובבי קולנוע וסרטי מתח ואימה שונים וגם השפיע על אופנת סרטי האסונות שתיוולד באותן שנים ותלך ותתפתח בהמשך.

דמותו של קינג קונג המשיכה במהלך השנים להעסיק יוצרי סרטי וסדרות אנימציה, קומיקס ועוד. המעניין הוא שאופיו של קונג השתנה והתפתח ומיצור אלים ומפלצתי הוא החל להתגלות כבעל רגשות ויצור סובל או אפילו טרגי.

הסצנה הזכורה ביותר מהסרט היא מהסצינות הקלאסיות ביותר בהיסטוריה של הקולנוע. זו סצנה שבה קינג קונג מטפס עם אן היפה שבידו, על בניין האמפייר סטייט המפורסם בניו-יורק. אל ניו יורק הוא הובא כדי לשעשע את תושבי העיר בתשלום.

זהירות ספוילר בן כמעט מאה שנים - כשהוא ניצב על ראש המגדל, קונג מותקף על ידי מטוסי קרב ונאבק בהם במאבק אמיץ ואימתני, עד שהם מביסים אותו.


הנה קינג קונג בקטע מהסרט בשם זה:

https://youtu.be/7ghrraB8mTU


קטעים מהסרט המקורי של "קינג קונג":

http://youtu.be/H0WpKl2A_2k


הסצינה על המגדל מהגירסה החדשה של קינג קונג:

http://youtu.be/NoD85qZhkWY


וסצנה שבה קינג קונג מציל את אן היפה מדינוזאור לא חביב, באחד מסרטי הסדרה:

http://youtu.be/b-f5iMDXvcA

קרדיטים (movie credits) בסרטי קולנוע יכולים להיות ממש מייגעים, גם אם באמת רוצים לפרגן ולצפות בהם עד הסוף. רבים מהצופים אפילו לא מתאמצים להישאר ולצפות בהם.

הקרדיטים הללו, בעברית "כתוביות סיום", מונים את צוותי ההפקה ושמות השחקנים.

לא פעם מופיע חלק מהכתוביות ומהקרדיטים בסמוך לתחילת הסרט, בתור כתוביות פתיחה. הקרדיטים הללו מציינים לרוב את המרכזיים בהפקה.

אבל הקולנוע הוא אמנות שיתופית. את האמנות עושים בה מאות אנשים ולעתים אלפי אנשים. קרדיטי הסרטים נועדו לאזכר ואף להחמיא לחלק של כל אחד ואחת מהם בעשיית הסרט.

בקולנוע האמריקאי לא היו כתוביות הסיום נפוצות בעבר. עד סוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 מעטים הסרטים שכללו אותן. לסרטים היו בדרך כלל קטעי כתוביות פתיחה בלבד, שכללו רק את צוות השחקנים הראשיים וחברי הצוות המרכזיים


אז למה הם חשובים?

הקרדיטים הכרחיים להכרה באנשים הרבים התורמים ליצירת סרט, החל משחקנים ושחקניות וכלה באלה שעובדים מאחורי הקלעים.

הקרדיטים גם מספקים שקיפות ותיעוד לעתיד. יש בהם גם ממד של הזדמנויות לרשת מקצועית. זה אומר שכשמפיק מחפש בעל מקצוע איכותי, הידיעה שהיא או הוא עשו את התפקיד היטב בסרט מוצלח, מסייעת לגיוס איכותי.

בנוסף, קרדיטי סרטים ממלאים דרישות משפטיות ומגבירים את הערכת הקהל לסרטים.


הנה תולדות הקרדיטים של סוף הסרט:

https://youtu.be/dDtRrAVCUGE


ובזכות אלה שבקרדיטים אנו זוכים לקולנוע משובח:

https://youtu.be/84rxY_9wLgU

אמני פולי (Foley) אחראים על עיטוף הסרט בקולות שונים שחשובים למה שרואה הצופה על המסך.

אלה מומחים ברמה מאד גבוהה של הכרת אינסוף הסאונדים שסרט צריך, הקלטה של הרעשים והצלילים השונים, לאו דווקא המוסיקה, בסינכרון מוחלט למה שקורה על המסך.

לכל צעד ולכל רעש הם מתאימים את הצליל. מדובר באנשי מקצוע בעלי הבנה מעולה של החומרים שנאספו על ידם במהלך השנים, למעין אוסף של קולות פוטנציאליין, שהם אמורים לספק לסרטים וההפקות שמעסיקות אותם.

זהו גם תחום יצירתי מאוד, כי לא פעם הם נתקלים באתגרי צלילים ורעשים חדשים או קשים מהרגיל, שלהם הם צריכים למצוא את הפקת הצליל והרעש הנכונים.

התחום נקרא על שם ג'ק פולי שבשנות ה-20 התחיל לעשות סאונדים כאלה לסרטים. הוא היה כל כך ידוע ומוצלח שכל התחום הזה קיבל את שמו.


הנה אמנות הפוליז:

https://youtu.be/UO3N_PRIgX0


אמני הפולי מציגים את המקצוע ומדגימים:

http://youtu.be/MHAIgJsMoXw


סרטון שמסביר היטב את תולדות אמנות הפולי ואיך היא נולדה:

http://youtu.be/AwBxNj_0B_Y


אמן פולי שעושה קולות לסימס ומשתמש בכלי הנשיפה שבגופו...

http://youtu.be/b8kIVMO8070?t=6s


אמן פולי שמשתמש לצלילים בשמיכות, צעדים ועוד:

http://youtu.be/wx32-L9tJcE


ובאווירה מחויכת, מה היה קורה אם גם לחיים היו מצורפים צלילים מומחזים כאלה:

http://youtu.be/YxPLyp_sISo?t=1s&end=1m20s