מה הייתה להקת הביץ' בויז?
מופלא כמה שהלהקה הזו מטעה. בבלגן המקסים של הסיקסטיז היא נראתה, נשמעה וצולמה כלהקת בנים, מוסיקה קליטה וסוחפת של להקה עם 3 אחים חמודים, עם מוסיקה שהציעה יופי, קלילות, נושאי שירים רומנטיים ומלודיות נעימות כל כך.
במציאות היה שם עומק ומורכבות מוסיקלית אדירה. הביץ' בויז (Beach Boys) ניגנו וביצעו מוסיקה פורצת דרך וגאונית, שכולה חוברה במוח שלא היו הרבה כמותו בתולדות הפופ. המוח של בריאן וילסון, גאון בעל יכולות מלודיות ומוסיקליות יוצאות דופן, שלצד פחד במה הולך ומחריף, במיוחד בעמידה מול קהל גדול, הלך והשתבח בענייני כתיבה, הלחנה, עיבוד, ביצוע והפקה מוזיקלית.
אגב, התופעה הזו היא עניין יוצא דופן באותה תקופה, שאדם אחד עושה כל כך הרבה צדדים של יצירה, אם אינו בעל ידע נרחב וניסיון רב בטכנאות אולפן ובעיבודים ברמה מקצועית מראש.
ביץ' בויז (Beach Boys), בעברית "נערי החוף", היא הלהקה הכי טובה שכמעט ולא הכרנו בישראל, אומה שנכבשה כמו רבות אחרות בסגידה לביטלס.
אחרי שהחלו לפעול ב-1961 הביץ' בויז הצליחו בזכות שירים ששיקפו את תרבות הנוער של דרום קליפורניה, עם "הרמוניה צפופה" (close harmony) שתהפוך במהירות לסימן ההיכר שלהם.
הלהקה תפסה גובה עם להיטי גולשים והמציאה את הסאונד של קליפורניה, שהתבסס מלכתחילה על שילוב הקולות הייחודי והעשיר שלהם. הם צמחו כלהקה שהיא מכונת להיטים קליטים וקלילים שבריאן סיפק, עם טקסטים שהתרכזו בגלשנים, שמש ובנות ועומק שלא הטריד את ההמונים אבל הרשים את המוסיקאים והמומחים.
בשנות ה-60 הם היו לוהטים באמריקה. על פי מגזין תעשיית המוסיקה "בילבורד", הם מכרו יותר תקליטים בהיסטוריה מכל להקה אמריקאית אחרת אי-פעם.
היו להם 36 להיטים שהגיעו ל-40 המקומות הראשונים במצעד הפזמונים האמריקאי, מה שהוא כבר יותר מכל להקת רוק אמריקאית אחרת. עם 56 להיטים שנכנסו ל-100 המקומות הראשונים במצעד, כולל ארבעה שהגיעו למקום הראשון - במהלך פעילותם של "נערי החוף" הם עברו בהישגיהם ובמכירות כל להקה אמריקאית אחרת.
באירופה ובישראל היו שכינו אותם "ביטלס לעניים" ולא התחברו לקול הפלצט הגברי והגבוה ששלט בצליל שלהם. אבל כל מי שחקרו אז, ידעו שהגאון שעומד במרכזם, בריאן וילסון, הוא מהמוסיקאים הטובים בסביבה ובעולם הפופ כולו.
עשור אחר-כך, בשנות ה-70, כששלט הרוק הבוטה והחכם, הרוק המתקדם ורוק הגיטרות והדיסטורשן, הם נשמעו כמו פופ אמריקאי ממוסחר. להקות רבות אימצו את סגנון השירה שלהם ועשו מיליונים, אבל הביץ' בויז נשארו בתודעה כלהקה ששרה יפה.
רק בחלוף הזמן התחילו גם במקומות אחרים בעולם להבין עד כמה האמריקאים צדקו. הלהקה הזו ובמיוחד האלבום הנשגב שלהם "Pet Sounds", היו נס מוסיקלי שהתרחש אי-שם מעבר לים.
כי הביץ' בויז היו להקת רוק מרשימה, מהטובות של שנות ה-60 וכנראה היחידה ש"הביטלס" למדו ממנה בזמן אמת והתחרו בה על הגדולה, אמנם עם ניצחון ברור של הבריטים על הביץ' בויז, אבל בנקודות ולא בנוק אאוט.
פול מקרטני בעצמו ציין את "Pet sounds" כהשפעה ישירה על האלבום המשמעותי של הביטלס "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band", שיצא שנה אחריו.
בלב האיכות של הביץ' בויז עמד בריאן ווילסון, המייסד והיוצר העיקרי שלהם ומי שנחשב ל"מוצרט של הרוק". קראו עליו בתגית בריאן וילסון.
וילסון, יחד עם אחיו קרל וילסון ודניס וילסון, הקים בתחילת שנות ה-60 את להקת נערי החוף. שותפו גם בן דודו מייק לאב וידידו מבית הספר אל ג'רדין. שמם המקורי היה "הפנדלטונס", שם שנלקח מחולצות פנדלטון האופנתיות באותם ימים. מי שהציע את שם הלהקה, ביץ' בויז, היה רוס רייגן, מי שקידם את "Surfin'", הסינגל הראשון שלהם.
בשנת 1961 החלה הביץ' בויז להתפרסם בשירי גולשים שהמציאו את "הסאונד של קליפורניה", שהתבסס על שילוב הקולות הייחודי ושילוב בין "הרמוניה צפופה" (close harmony) לטקסטים ופזמונים ששיקפו אז את תרבות הנוער של דרום קליפורניה.
כשהביץ' בויז הקליטו את אלבום המופת שלהם, שנסקר בתגית Pet Sounds, זכה העולם לאחד האלבומים הטובים בהיסטוריה, כזה שהוכר שוב ושוב על ידי המבקרים והמוסיקאים כיצירת מופת משפיעה במיוחד. פול מקרטני מהביטלס העיד ש"סרג'נט פפר" האיקוני של הביטלס לא היה נולד בלעדיו.
קנאת יוצרים תרבה חוכמה.
האלבום "Pet Sounds" ממוקם בקביעות באחד משלושת המקומות הראשונים בדירוגי "100 האלבומים הטובים בהיסטוריה". הוא היה שיא מדהים של יצירתיות ופרפקציוניזם ואחריו החלו בהקלטת אלבום שנגנז לבסוף. זה השלב בו פרש בריאן וילסון, על רקע מצבו הנפשי והתמכרותו לסמים.
מופלא כמה שהלהקה הזו מטעה. בבלגן המקסים של הסיקסטיז היא נראתה, נשמעה וצולמה כלהקת בנים, מוסיקה קליטה וסוחפת של להקה עם 3 אחים חמודים, עם מוסיקה שהציעה יופי, קלילות, נושאי שירים רומנטיים ומלודיות נעימות כל כך.
במציאות היה שם עומק ומורכבות מוסיקלית אדירה. הביץ' בויז (Beach Boys) ניגנו וביצעו מוסיקה פורצת דרך וגאונית, שכולה חוברה במוח שלא היו הרבה כמותו בתולדות הפופ. המוח של בריאן וילסון, גאון בעל יכולות מלודיות ומוסיקליות יוצאות דופן, שלצד פחד במה הולך ומחריף, במיוחד בעמידה מול קהל גדול, הלך והשתבח בענייני כתיבה, הלחנה, עיבוד, ביצוע והפקה מוזיקלית.
אגב, התופעה הזו היא עניין יוצא דופן באותה תקופה, שאדם אחד עושה כל כך הרבה צדדים של יצירה, אם אינו בעל ידע נרחב וניסיון רב בטכנאות אולפן ובעיבודים ברמה מקצועית מראש.
ביץ' בויז (Beach Boys), בעברית "נערי החוף", היא הלהקה הכי טובה שכמעט ולא הכרנו בישראל, אומה שנכבשה כמו רבות אחרות בסגידה לביטלס.
אחרי שהחלו לפעול ב-1961 הביץ' בויז הצליחו בזכות שירים ששיקפו את תרבות הנוער של דרום קליפורניה, עם "הרמוניה צפופה" (close harmony) שתהפוך במהירות לסימן ההיכר שלהם.
הלהקה תפסה גובה עם להיטי גולשים והמציאה את הסאונד של קליפורניה, שהתבסס מלכתחילה על שילוב הקולות הייחודי והעשיר שלהם. הם צמחו כלהקה שהיא מכונת להיטים קליטים וקלילים שבריאן סיפק, עם טקסטים שהתרכזו בגלשנים, שמש ובנות ועומק שלא הטריד את ההמונים אבל הרשים את המוסיקאים והמומחים.
בשנות ה-60 הם היו לוהטים באמריקה. על פי מגזין תעשיית המוסיקה "בילבורד", הם מכרו יותר תקליטים בהיסטוריה מכל להקה אמריקאית אחרת אי-פעם.
היו להם 36 להיטים שהגיעו ל-40 המקומות הראשונים במצעד הפזמונים האמריקאי, מה שהוא כבר יותר מכל להקת רוק אמריקאית אחרת. עם 56 להיטים שנכנסו ל-100 המקומות הראשונים במצעד, כולל ארבעה שהגיעו למקום הראשון - במהלך פעילותם של "נערי החוף" הם עברו בהישגיהם ובמכירות כל להקה אמריקאית אחרת.
באירופה ובישראל היו שכינו אותם "ביטלס לעניים" ולא התחברו לקול הפלצט הגברי והגבוה ששלט בצליל שלהם. אבל כל מי שחקרו אז, ידעו שהגאון שעומד במרכזם, בריאן וילסון, הוא מהמוסיקאים הטובים בסביבה ובעולם הפופ כולו.
עשור אחר-כך, בשנות ה-70, כששלט הרוק הבוטה והחכם, הרוק המתקדם ורוק הגיטרות והדיסטורשן, הם נשמעו כמו פופ אמריקאי ממוסחר. להקות רבות אימצו את סגנון השירה שלהם ועשו מיליונים, אבל הביץ' בויז נשארו בתודעה כלהקה ששרה יפה.
רק בחלוף הזמן התחילו גם במקומות אחרים בעולם להבין עד כמה האמריקאים צדקו. הלהקה הזו ובמיוחד האלבום הנשגב שלהם "Pet Sounds", היו נס מוסיקלי שהתרחש אי-שם מעבר לים.
כי הביץ' בויז היו להקת רוק מרשימה, מהטובות של שנות ה-60 וכנראה היחידה ש"הביטלס" למדו ממנה בזמן אמת והתחרו בה על הגדולה, אמנם עם ניצחון ברור של הבריטים על הביץ' בויז, אבל בנקודות ולא בנוק אאוט.
פול מקרטני בעצמו ציין את "Pet sounds" כהשפעה ישירה על האלבום המשמעותי של הביטלס "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band", שיצא שנה אחריו.
בלב האיכות של הביץ' בויז עמד בריאן ווילסון, המייסד והיוצר העיקרי שלהם ומי שנחשב ל"מוצרט של הרוק". קראו עליו בתגית בריאן וילסון.
וילסון, יחד עם אחיו קרל וילסון ודניס וילסון, הקים בתחילת שנות ה-60 את להקת נערי החוף. שותפו גם בן דודו מייק לאב וידידו מבית הספר אל ג'רדין. שמם המקורי היה "הפנדלטונס", שם שנלקח מחולצות פנדלטון האופנתיות באותם ימים. מי שהציע את שם הלהקה, ביץ' בויז, היה רוס רייגן, מי שקידם את "Surfin'", הסינגל הראשון שלהם.
בשנת 1961 החלה הביץ' בויז להתפרסם בשירי גולשים שהמציאו את "הסאונד של קליפורניה", שהתבסס על שילוב הקולות הייחודי ושילוב בין "הרמוניה צפופה" (close harmony) לטקסטים ופזמונים ששיקפו אז את תרבות הנוער של דרום קליפורניה.
כשהביץ' בויז הקליטו את אלבום המופת שלהם, שנסקר בתגית Pet Sounds, זכה העולם לאחד האלבומים הטובים בהיסטוריה, כזה שהוכר שוב ושוב על ידי המבקרים והמוסיקאים כיצירת מופת משפיעה במיוחד. פול מקרטני מהביטלס העיד ש"סרג'נט פפר" האיקוני של הביטלס לא היה נולד בלעדיו.
קנאת יוצרים תרבה חוכמה.
האלבום "Pet Sounds" ממוקם בקביעות באחד משלושת המקומות הראשונים בדירוגי "100 האלבומים הטובים בהיסטוריה". הוא היה שיא מדהים של יצירתיות ופרפקציוניזם ואחריו החלו בהקלטת אלבום שנגנז לבסוף. זה השלב בו פרש בריאן וילסון, על רקע מצבו הנפשי והתמכרותו לסמים.
