במה תרם נול האריגה של ז'אקארד לעולם המחשבים?
לא רבים יודעים שעולם המחשב זכה לתרומה חשובה מעולם האריגה בהתפתחותו ההיסטורית.
אחד מהתורמים החשובים לעולם המחשבים היה מהנדס צרפתי בשם ז'וזף מארי ז'אקארד מהעיר ליון. בתחילת המאה ה-19 הוא פיתח... נול לאריגת בדים.
נול הוא המצאה עתיקה, אבל ז'וזף מארי ז'אקארד החליט לפתח מכשיר מתקדם מאוד - נול אריגה שיבצע באופן אוטומטי את אריגת השטיחים, עם הדוגמאות המסובכות של אותם הימים. הרעיון שלו היה להיות מסוגל לשנות את פעולת הנול, מדוגמה לדוגמה, רק על ידי שינוי כרטיס נייר מנוקב, מבלי שייעשה שינוי במכונה עצמה.
זה רעיון פורץ דרך.
לנול האריגה של ז'אקארד הוא הצמיד סדרת כרטיסים מיוחדים שנקראו כרטיסי ניקוב. בכל כרטיס היו נקבים שהותאמו לתבנית אריגה מסוימת. משהוכנס אותו כרטיס לשקע בנול, שוחררו בנול פינים מיוחדים, לפי הנקבים המסוימים שבכרטיס. כך "ידע" הנול לשחזר באופן אוטומטי את התבנית הרצויה ולייצר את דוגמת האריגה על הבד.
ההמצאה זכתה להערכה אדירה שהגיעה עד לתשבחות מקיסר צרפת, נפוליאון הראשון. אבל הממציא נאלץ לברוח מעיר הולדתו, ליון, מחמת זעמם של האורגים בעיר. אותם אורגים חששו והבינו שהנול האוטומטי יגרום להם לאבד את עבודתם והם בהחלט צדקו. ביום מותו של ז'אקארד כבר היו בעיר ליון לבדה מעל 30 אלף נולים אוטומטיים. בהמצאה שלו משתמשים עד היום, בעיקר בייצור של בדים לציפוי רהיטים.
המצאתו של ז'אקארד לא נועדה אמנם למטרת חישוב, אך היא נחשבת כצעד שפרץ דרך להתפתחות המחשוב. למה? - כי הרעיון המהפכני של שינוי הכרטיס שישנה את פעולת מכונה היה שינוי עצום בתפיסה האנושית של הקשר בין אדם למכונה. ז'אקארד הצליח לגרום למכונה לשנות את תפקודה, רק על ידי שינוי של ההוראות שנותן לה המפעיל. התפתחות זו תוביל במאה הבאה להמצאת התכנות.
תכנות המחשבים.
המשימה שלקח על עצמו ז'אקארד הייתה לבנות נול שיחשב ויבצע את החלפת החוטים בצבעים השונים - אלה הדרושים ליצירת ציורים על שטיחים. פעולה קשה זו חייבה מיומנות גבוהה מאד של אורגים מומחים וז'אקארד העריך שאם יוכל להכין תכניות אוטומטיות של הדוגמאות הפופולאריות, הנול החדשני שלו יוכל להחליף את המומחיות ולייצר שטיחים רבים ואיכותיים, על בסיס הדוגמאות הללו.
כשהוציא ז'אקארד את נול האריגה המעין-ממוחשב שלו, ראו כולם שהיו מצורפים אליו כרטיסים מנוקבים ששימרו את דוגמת האריגה הרצויה. הנול הגאוני שפיתח ז'אקארד ידע לארוג באופן אוטומטי את הדוגמה הרצויה וליצור את השטיח עם הציור - פעולה שבעבר דרשה מומחיות נדירה ועכשיו התאפשרה בעזרת נקבים על כרטיס ופינים שנכנסו לנקבים אלו.
ההתחלה לא בישרה טובות... הממציא האומלל ז'אקארד הותקף בידי האורגים המקומיים בעירו ליאון ונאלץ לברוח מהם. זעמם של האורגים נבע מהחשש שהנול החכם שלו יביא לאובדן של מקומות העבודה שלהם. מנגד, זכה המהנדס הגאון להערכה רבה מנפוליאון הראשון, קיסר צרפת, שאף ביקר במפעל שלו העניק לו פנסיה יפה.
כך ניצח הנול האוטומטי. עשרות אלפי נולים אוטומטיים נמכרו בחייו ושינו את תעשיית השטיחים לעד. אבל כרטיסי הניקוב של ז'אקארד עתידים להיות תרומה עוד יותר גדולה לעולם המחשבים. בשנת 1887 יהפוך האמריקאי הרמן הולרית' את הכרטיס המנוקב לאמצעי מוביל לעיבוד נתונים ולשימור מידע. במאה ה-20 הם יהפכו לשיטה העיקרית שבה יישמרו תכניות מחשב להפעלה חוזרת, בעיקר על ידי חברת יבמ. רק בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 הם יוחלפו על ידי התקליטון, הדיסקט.
לא רבים יודעים שעולם המחשב זכה לתרומה חשובה מעולם האריגה בהתפתחותו ההיסטורית.
אחד מהתורמים החשובים לעולם המחשבים היה מהנדס צרפתי בשם ז'וזף מארי ז'אקארד מהעיר ליון. בתחילת המאה ה-19 הוא פיתח... נול לאריגת בדים.
נול הוא המצאה עתיקה, אבל ז'וזף מארי ז'אקארד החליט לפתח מכשיר מתקדם מאוד - נול אריגה שיבצע באופן אוטומטי את אריגת השטיחים, עם הדוגמאות המסובכות של אותם הימים. הרעיון שלו היה להיות מסוגל לשנות את פעולת הנול, מדוגמה לדוגמה, רק על ידי שינוי כרטיס נייר מנוקב, מבלי שייעשה שינוי במכונה עצמה.
זה רעיון פורץ דרך.
לנול האריגה של ז'אקארד הוא הצמיד סדרת כרטיסים מיוחדים שנקראו כרטיסי ניקוב. בכל כרטיס היו נקבים שהותאמו לתבנית אריגה מסוימת. משהוכנס אותו כרטיס לשקע בנול, שוחררו בנול פינים מיוחדים, לפי הנקבים המסוימים שבכרטיס. כך "ידע" הנול לשחזר באופן אוטומטי את התבנית הרצויה ולייצר את דוגמת האריגה על הבד.
ההמצאה זכתה להערכה אדירה שהגיעה עד לתשבחות מקיסר צרפת, נפוליאון הראשון. אבל הממציא נאלץ לברוח מעיר הולדתו, ליון, מחמת זעמם של האורגים בעיר. אותם אורגים חששו והבינו שהנול האוטומטי יגרום להם לאבד את עבודתם והם בהחלט צדקו. ביום מותו של ז'אקארד כבר היו בעיר ליון לבדה מעל 30 אלף נולים אוטומטיים. בהמצאה שלו משתמשים עד היום, בעיקר בייצור של בדים לציפוי רהיטים.
המצאתו של ז'אקארד לא נועדה אמנם למטרת חישוב, אך היא נחשבת כצעד שפרץ דרך להתפתחות המחשוב. למה? - כי הרעיון המהפכני של שינוי הכרטיס שישנה את פעולת מכונה היה שינוי עצום בתפיסה האנושית של הקשר בין אדם למכונה. ז'אקארד הצליח לגרום למכונה לשנות את תפקודה, רק על ידי שינוי של ההוראות שנותן לה המפעיל. התפתחות זו תוביל במאה הבאה להמצאת התכנות.
תכנות המחשבים.
המשימה שלקח על עצמו ז'אקארד הייתה לבנות נול שיחשב ויבצע את החלפת החוטים בצבעים השונים - אלה הדרושים ליצירת ציורים על שטיחים. פעולה קשה זו חייבה מיומנות גבוהה מאד של אורגים מומחים וז'אקארד העריך שאם יוכל להכין תכניות אוטומטיות של הדוגמאות הפופולאריות, הנול החדשני שלו יוכל להחליף את המומחיות ולייצר שטיחים רבים ואיכותיים, על בסיס הדוגמאות הללו.
כשהוציא ז'אקארד את נול האריגה המעין-ממוחשב שלו, ראו כולם שהיו מצורפים אליו כרטיסים מנוקבים ששימרו את דוגמת האריגה הרצויה. הנול הגאוני שפיתח ז'אקארד ידע לארוג באופן אוטומטי את הדוגמה הרצויה וליצור את השטיח עם הציור - פעולה שבעבר דרשה מומחיות נדירה ועכשיו התאפשרה בעזרת נקבים על כרטיס ופינים שנכנסו לנקבים אלו.
ההתחלה לא בישרה טובות... הממציא האומלל ז'אקארד הותקף בידי האורגים המקומיים בעירו ליאון ונאלץ לברוח מהם. זעמם של האורגים נבע מהחשש שהנול החכם שלו יביא לאובדן של מקומות העבודה שלהם. מנגד, זכה המהנדס הגאון להערכה רבה מנפוליאון הראשון, קיסר צרפת, שאף ביקר במפעל שלו העניק לו פנסיה יפה.
כך ניצח הנול האוטומטי. עשרות אלפי נולים אוטומטיים נמכרו בחייו ושינו את תעשיית השטיחים לעד. אבל כרטיסי הניקוב של ז'אקארד עתידים להיות תרומה עוד יותר גדולה לעולם המחשבים. בשנת 1887 יהפוך האמריקאי הרמן הולרית' את הכרטיס המנוקב לאמצעי מוביל לעיבוד נתונים ולשימור מידע. במאה ה-20 הם יהפכו לשיטה העיקרית שבה יישמרו תכניות מחשב להפעלה חוזרת, בעיקר על ידי חברת יבמ. רק בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 הם יוחלפו על ידי התקליטון, הדיסקט.
