שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו שעמום ואיך הוא הניע את האנושות?
טולסטוי קרא לו "תשוקה לתשוקה" ומרטין היידגר כינה אותו "לימבו של ריקנות". אנחנו נמלטים ובורחים ממנו כל העת, אבל האם השעמום (Boredom) הוא באמת רגש כל כך שלילי ובעייתי?
ראשית, השעמום אינו ייחודי לאנושות. אצל חתולים, כלבים ובקרב קופים דמויי אדם הוא נצפה במחקר פעמים רבות.
שעמום אצל האדם הוא רגש או תחושה אנושית אוניברסלית שכולנו מכירים היטב. זה אותו ריק פנימי שמורגש כאשר שום דבר לא מצליח לעורר בנו עניין או התרגשות. חוקרים מגדירים את השעמום הזה כמצב תודעתי של חוסר גירוי או חוסר עניין בסביבה המיידית שלנו והוא מלווה לרוב בתחושת אי-נוחות ורצון לשנות את המצב הנוכחי.
שעמום יכול להיווצר כתוצאה מפעילות חדגונית או מחסור בגירויים. הוא עלול גם להיות תוצאה של מצב בו היכולת של אדם עולה על דרישות הפעילות שבה הוא עוסק, כלומר עבודה שהיא משמעותית מתחת לכישוריו ויכולותיו.
#תולדות השעמום
השעמום הוא רגש שנתפס כשלילי ורבים רואים בו מילה חדשה, או מעין קונספט שנולד והוכר בציבור כשפרצה "המהפכה התעשייתית", עת נולד הזמן הפנוי. אז המילה, לפחות באנגלית, אולי נולדה רק באמצע המאה ה-19, אבל זמן פנוי היה קיים גם לפניה.
על כתובת מהמאה ה-3 לספירה, שנחשפה בעיר האיטלקית בנוונוטו מתנוססת ברכה לקונסול הקמפני מרקליאנוס, שבאמצעות ארגון של קרבות גלדיאטורים הוא הציל את העם מהשיעמום האינסופי.
במאה ה-19, השעמום האנושי מתחזק. זה קורה כשהמהפכה התעשייתית מייצרת מעמד חדש ועצום של עובדים בבתי חרושת. הם עובדים על פסי ייצור ועוסקים במשך שעות ארוכות במלאכה מונוטונית ומשעממת ביותר. כשאתה עושה פעולה זהה כל חייך, יום אחרי יום במשך שעות כה רבות, הניכור והשעמום הופכים קשים מנשוא.
בהמשך מצטרף השעמום המשרדי לשעמום התעשייתי, בחסות הבירוקרטיה הצומחת. כאן נדבקים בשעמום גם עובדי המשרד הרבים, שמצטרפים לכוח העבודה ומלאכתם אולי פחות פיזית אך לא פחות משעממת.
חוקי חינוך החובה שנולדים באותם ימים בארצות מתועשות מצמיחים את בתי הספר לכלל האוכלוסייה. עימם נולד גם השעמום החינוכי, המהווה עבור רבים את חלק מחוויות הילדות המרכזיות שלהם.
באותם ימים של המאה ה-19 נוצרות בכל השפות באירופה מילים חדשות המביעות שעמום. לאוצר המילים האנגלי, למשל, מתווספת המילה Boredom, כמקבילה ל-Ennui הצרפתי.
המאה ה-20 תוסיף למעגל השעמום את הנשים. בחציה הראשון רובן עדיין לא עובדות ומי מהן שזוכות להגשים את החלום האמריקאי מסוגרות בביתן, כשהן מוקפת במכשירים חשמליים. בזכות אותם חידושים טכנולוגיים מצטמצמת משמעותית העבודה היומיומית והזמן הפנוי שלהן חושף את עקרות הבית לחוויה חדשה - השעמום הפרברי. השעמום זה, אגב, יהפוך לאחד המאיצים החשובים של המהפכה הפמיניסטית של שנות ה-60.
שנות ה-80 של המאה הקודמת יצרפו עוד אוכלוסיה לעידן השעמום וזהו השעמום התאגידי. לאנשים רבים, יצירתיים או יזמים ברוחם, יימאס לעבוד כשכירים, בתאגיד גדול ומשעמם. חלקם הגדל והולך יתמלא אומץ ויחפש או יקים בעצמו את חברות הסטארטאפ החדשות, שייצרו בתורן את האינטרנט ואת מהפכת המידע החדשה.
פסיכולוגית, האדישות או האפתיה חודרות לתודעה, בעת שאדם חש שדבר לא מעניין אותו ואין לו שום דבר משמעותי לעשותו. לרבים מאיתנו מוכר הביטוי החיצוני של השעמום. מדובר בדרך כלל בירידה בתנועתיות, שכיבה על הספה או המיטה, או ישיבה ארוכה וחסרת תנועה, כשלא פעם מתלווה אליה בהייה בדבר מה או בחפץ או מראה מסוים מהחלון.
תחושות שכיחות אצל אנשים משועממים הן פסיביות, חוסר סיפוק, עצבות, הערכה עצמית נמוכה ואף בדידות.
#הצד המדעי של השעמום
הפסיכולוג תומס גוץ (Thomas Goetz) הגדיר שעמום כ"מצב של מתח שבו האדם מודע לריקנות של פעילותו הנוכחית". זה מסביר את התחושה אצל רבים שעל אף שיש לנו אינטרנט, סמארטפון, רשתות חברתיות, משחקי מחשב, נטפליקס, טאבלטים וטלוויזיות חכמות, השיעמום עדיין מקיף אותנו ולא מראה שום כוונה להיעלם.
המדענים מזהים מספר סוגים של שעמום:
שעמום אדיש (indifferent boredom) - כשאנו לא מוצאים עניין בשום דבר.
שעמום קליברציה (calibrating boredom) - כשאנחנו ממתינים למשהו.
שעמום חיפוש (searching boredom) - כשאנו משתוקקים לגירוי חדש.
שעמום תגובתי (reactant boredom) - כשחשים כלואים במצב לא רצוי.
הפסיכיאטר המפורסם ויקטור פרנקל כתב שאובדן התכלית אצל האדם המודרני בעל האמצעים, יביא אותו לסבול מתחושת סתמיות וחוסר משמעות שהוא כינה "ריק קיומי". השעמום, לפי פרנקל, הוא הסימפטום הראשי שלה.
במקרים רבים השעמום עלול להיות עוד יותר הרסני. מחקרים מוכיחים קשר ישיר בין שעמום כרוני לבין התנהגויות סיכון, התמכרויות, דיכאון, חרדה ואפילו אובדנות. בני נוער שמרבים להשתעמם באופן תכוף נוטים יותר להתנסות בסמים ואלכוהול. מבוגרים החווים שעמום בעבודה סובלים מירידה משמעותית בפרודוקטיביות, יצירתיות וסיפוק בחיים.
לשעמום קשר הדוק לשימוש בסמים, לשתיית אלכוהול, אכילה מופרזת, פנייה להימורים ועוד. הנטייה להשתעמם במהירות היא ככל הנראה תכונת אופי, המתחברת לצורך בסיפוקים מיידיים, להפרעות קשב וריכוז, נטייה לדיכאון, התנהגות התמכרותית או אפילו לאלימות. אדם שסובל משעמום קיצוני, כזה הנמשך זמן רב, עלול אף למצוא את עצמו מאבד את שפיות דעתו.
#למה השעמום הוא גם טוב?
קיים צד אחר למטבע ובימינו נוטים לראות בשעמום גם דבר טוב. יש רבים שרואים בו את המנוע הסמוי שמאחורי הקידמה האנושית. יתכן שתפקידה האבולוציוני של תחושת השעמום הוא ליצור בנו דחף להכיר את סביבתנו, מה שישפר את התנאים להישרדות טובה יותר ולמניעת קיבעון, כלומר ימנע מאיתנו להיתקע ללא התקדמות ובמצב לא טוב.
לא מעט חוקרים בתחום הפסיכולוגיה גורסים שהשעמום מאפשר לאדם לגלות מה מעניין אותו וגורם לו הנאה ובכך הוא מפתח דמיון, יצירתיות, תחושת אוטונומיה ויכולת להסתמך על עצמו ועל יכולתיו שלו.
היסטוריונים ופילוסופים כמו ברטרנד ראסל (Bertrand Russell) טענו שהשעמום הוא אחד הכוחות המניעים החזקים ביותר מאחורי הקידמה האנושית. במסה המפורסמת שלו "בשבח הבטלה", ראסל טען שהשעמום דוחף אותנו לחפש דרכים חדשות להפיג אותו, ובכך מוביל ליצירתיות פורצת דרך.
אברהם מאסלו (Abraham Maslow), אבי הפסיכולוגיה ההומניסטית, הסביר שרק לאחר שסיפקנו את צרכינו הבסיסיים אנו מתחילים לחוות שעמום. הוא שמדרבן אותנו לחפש משמעות עמוקה יותר.
הפילוסוף מרטין היידגר (Martin Heidegger) ראה בשעמום הזדמנות לחשיבה פילוסופית עמוקה יותר על משמעות הקיום.
#דוגמאות להצלחות שנולדו משעמום
דוגמאות מההיסטוריה מראות איך השעמום הניע המצאות פורצות דרך. בלייז פסקל (Blaise Pascal), המתמטיקאי הצרפתי הדגול, כתב פעם: "כל צרות האנושות נובעות מחוסר יכולתו של האדם לשבת בשקט בחדרו לבדו". השעמום דחף את איזק ניוטון (Isaac Newton) לגלות את חוקי התנועה והכבידה בזמן שהוסגר לביתו בתקופת מגפת הדבר ב-1665–1666.
במאה ה-20, חוקרים גילו שמוח הנמצא במצב "מנוחה", כלומר לא מבצע פעילות ממוקדת, פעיל מאוד ברשת עצבית הקרויה "רשת ברירת המחדל" (Default Mode Network). רשת זו מאפשרת לנו לחלום בהקיץ, לפתור בעיות באופן לא מודע ולחבר רעיונות בצורה יצירתית.
היצירתיים שבנו יכולים להעיד שאין כמו מקלחת טובה לרעיונות חדשים או פתרונות לדברים שמטרידים אותנו...
סטיב ג'ובס (Steve Jobs) הדגיש את חשיבות הריק והפשטות בחיים, תפיסה שהשפיעה על גישתו לעיצוב ולחדשנות. גם אלברט איינשטיין (Albert Einstein) דיבר על ערך זמן החשיבה והשהות, אם כי הציטוט "השעמום הוא שער לאין סוף אפשרויות" מיוחס לעתים קרובות לדמויות שונות ומקורו המדויק אינו ברור.
במחקר משנת 2013 של ד"ר סנדי מאן (Sandi Mann) ועמיתיה, משתתפים שנדרשו לבצע פעילות משעממת לפני ניסוי יצירתיות הפגינו רעיונות יצירתיים יותר מאלה שביצעו פעילות מעניינת. השעמום, מסתבר, מכריח את המוח לחפש גירויים פנימיים כשאין גירויים חיצוניים.
בעידן הדיגיטלי שלנו, השעמום הפך למצרך נדיר. הטלפונים החכמים מספקים גירוי מיידי בכל רגע של אי-נוחות. מומחים מזהירים שאנו מאבדים את היכולת להיות משועממים – ועמה את היתרונות היצירתיים שהשעמום מביא.
אולי בעולם של הסחות דעת אינסופיות, היכולת לחוות שעמום היא בעצמה מיומנות חיונית שעלינו לטפח. כפי שאמר הסופר ניל גיימן (Neil Gaiman): "שעמום הוא המצב שבו המוח מתחיל לספר לעצמו סיפורים כדי להעסיק את עצמו".
הנה הסבר של השעמום:
https://youtu.be/CaG5XjyWc8c
הפסיכולוגיה מסבירה למה השעמום הוא רגש חשוב:
https://youtu.be/K710qprgtjo
בחיוך - הנה מה שעושים אנשים משועממים במשרד:
https://youtu.be/4Yk0Wz38G-Q
להתבונן מהחלון - לפעמים השעמום הוא הדבר הכי טוב שיכול לקרות לכם (מתורגם):
https://youtu.be/8lz-qrVUecE
ההומור המטורף של חיפה, שחשה So low לעומת תל אביב הסוערת... (עברית)
https://youtu.be/qpB9ruSD2Uc
הרעיונות המבריקים שיכול להוליד השעמום (מתורגם):
https://youtu.be/c73Q8oQmwzo?long=yes
ומדוע השעמום הוא טוב לנו:
https://youtu.be/LKPwKFigF8U?long=yes
מה למתכנתים ולביצי פסחא?
ביצי פסחא (Easter eggs) הן ביצים מעוטרות בצביעה, שהנוצרים נוהגים להחביא בחג הפסחא והילדים מחפשים, משהו שמזכיר את האפיקומן היהודי של פסח.
באופן משעשע התגלגל הביטוי הזה בשנות ה-70 גם לעולם המחשבים, כשמתכנתים משועממים החלו טומנים הפתעות שונות ויצירתיות במיוחד, בתוך משחקי וידאו של אותה תקופה ובהמשך גם בתוכנות, באתרי אינטרנט ובמחשבים. הן כונו "ביצי פסחא וירטואליות" או בלועזית "איסטר-אגגס" (Easter eggs) ואין בהן שום שימוש, למעט השעשוע הצרוף.
האיסטר אגסס יכולים להיות תמונה, קול או מסר נסתר בתוכנה או במשחק מחשב, בדיחה או חתימה אישית של המתכנת בשורות הקוד שלהן, רמזים על הגרסה הבאה, דמות משעשעת שמשמיעה קול או מזכירה דמות בסרט אנימציה, תגובה משעשעת של התוכנה לפעולה סודית שעוברת מפה לאוזן בצ'אטים ברשת ועד לכיתוב חבוי על רכיב חומרה ועוד.
ה"ביצים" הללו כבר הפכו לחלק מהווי הרשת. לכל חברה שמכבדת את עצמה יש איסטר-אגס שמוכמנים בתוך מוצריה או אתריה. לא פעם אף תוצג ביצת האיסטר בחלון ה-"אודות" של התוכנה. חלק מה"ביצים" ידועים ומפורסמים בכל פינה ברשת, בעוד אחרים ממתינים ל"חנון" שיחשוף ויספר עליהם לכולם.
נסו דוגמה לאיסטר אג בגוגל תרגום:
הדביקו בגוגל טרנסלייט את הרצף הבא:
pv zk pv pv zk pv zk kz zk pv pv pv zk pv zk zk pzk pzk pvzkpkzvpvzk kkkkkk bsch
ואז בחרו תרגום מגרמנית לגרמנית ולחצו על אייקון הרמקול הקטן שישמיע את התוצאה.
הנה ביצי הפסחא הגדולות של משחקי המחשב:
https://youtu.be/sirz0TnTje4
מהי המשמעות אצל ויקטור פרנקל ואיך זה קשור לשואה?
הפסיכיאטר הנודע ויקטור פראנקל, מחבר הספר "האדם מחפש משמעות" חי בסמיכות לפרויד. פיתח את הגישה של לוגותרפיה. הוא היה רופא נוירולוג ופסיכיאטר יהודי מהעיר וינה, ששרד את השואה, בגטו, במחנות עבודה ובמחנה ההשמדה אושוויץ.
עוד לפני השואה פיתח ויקטור פרנקל, כדוקטור ובהמשך כפרופסור וינאי נודע, שיטה טיפולית לטיפול בדיכאון ובקשיים נפשיים. היא נועדה לאפשר לאדם, להתמודד עם קשיים גדולים, בעזרת המשמעות שהוא נותן לדברים. מי שנלחם אז על פרסום מאמרו הראשון היה גדול הפסיכולוגיה זיגמונד פרויד.
התפיסה של פרנקל הייתה ברוח המשפט של ניטשה, שגרס שאם יש לך בשביל מה לחיות, תוכל לשרוד כל דבר. במהלך שהותו ב-4 מחנות עבודה של הנאצים, פרנקל השתמש בשיטתו שלו על עצמו והצליח לשרוד בעזרתה את הדברים הקשים ביותר בשואה. הוא עשה את זה כשהוא מוקף באנשים חזקים וחסונים ממנו בהרבה, שמתו כמו זבובים ולא שרדו.
מכך פרנקל למד שאכן שיטתו יכולה לעבוד בתנאים קיצוניים וקשים והיא אכן שיטה טיפולית טובה. הוא גם שם לב שחלק מהשוהים במחנות התעלו מעל המציאות הקשה, ניחמו אחרים ואף נתנו אוכל מפיהם לאחרים. מכך למד שהגישה של אדם למצבו, תפיסתו האישית והאופטימיות שלו, היא מרכיב חשוב מאד לא רק להרגשה אלא גם לקיומו הפיזי.
פרנקל ידע הרבה לעג לרעיונותיו ושיטותיו ול"לוגותרפיה", שיטתו המרכזית. אבל הוא לא הירפה. הוא הרצה במאות מדינות ובהדרגה ראה כיצד העולם מאמץ אותם. עשרות מיליוני עותקים מספרו "אדם מחפש משמעות", נמכרו בעולם. עוד בחייו הוא זכה לראות את העולם מאמץ את עיקרון המשמעות ואת חשיבותו להצלחה.
חלק מהמהפכה שהכניס פראנקל לרפואה נעוץ בכך שבנוסף לגוף ונפש, מרכיבים בסיסיים ומרכזיים בראיית האדם, הוא הוסיף מימד נוסף - את המימד הרוחני. הוא העריץ את פרויד, אבל תמיד אמר שגאון הפסיכולוגיה החשיב רק את הרבדים הנמוכים באישיות, בעוד שהוא עצמו המשיך אותו - ברבדים העליונים של הנפש, כמו המימוש העצמי, המשמעות וההתעלות שלו.
בהמשך השנים הוא מצא שפעמים רבות האדם המודרני רכש אמצעים חומריים ונפשיים, אך הוא איבד את הסיבה לחיים וסבל מתחושה סתמית של שעמום או חוסר סיבה לחיים. ויקטור פרנקל אמר שמאחורי השעמום הזה עומד משהו שהוא כינה "ריק קיומי" והוא אמר שהוא מוביל בדרך כלל לתופעות כמו תוקפנות, דיכאון והתמכרויות. גם במצבים קשים, הוא גרס, אנו בני האדם, צריכים משמעות בכדי להתמודד עם הקשיים. או במילים אחרות - מאחורי דיכאון, התמכרות או אלימות ותוקפנות, עומד לא פעם השעמום וה"ריק".
פרנקל אמר על כך משפט שמדייק בתפיסתו את האדם:
"אפשר ליטול מאתנו את הכל, כמעט. את בריאותנו, את רכושנו, את כבודנו, את חרותנו, וגם את היקר לנו - חוץ מדבר אחד: את החופש להחליט איך להגיב למצבי החיים שלנו. אנחנו אדונים על גורלנו ולא קורבנותיו."
ספריו נמכרו בעשרות מיליוני עותקים בעשרות מדינות ושפות בעולם. רעיונותיו של פרנקל ובמיוחד ספרו "האדם מחפש משמעות", שינו את חייהם של מיליוני אנשים צעירים שלמדו ממנו כמה חשוב להגביה עוף מעל ההנאה והאושר הפרטי ולתרום לעולם ודרך זה לקבל משמעות לחייהם ולזכות במצפן שיתקן גם את לבטיהם, כאביהם והריקנות שאופפת כל כך רבים מאיתנו בעולם המודרני.
הנה ראיון עם ויקטור פראנקל (מתורגם):
https://youtu.be/8PEQipIsZhU
כך מתאר פראנקל את סיפורו ואת הלוגותרפיה שפיתח ממה שעבר בשואה (מתורגם):
http://youtu.be/JaQE1nfuX18
מצגת על האיש ותורתו (עברית):
https://youtu.be/Qb9NQNTn4K0
רבים לא יודעים שוויקטור פרנקל נתקל בדחייה רבה ובלעג על הרעיונות הנשגבים שלו. ברגעיו הכי קשים היה זה הרבי מלובביץ' שעודד אותו (עברית):
https://youtu.be/UXdjdvd4594
בהמשך חייו החזיר פרנקל בתרומה לארגון של הרבי (עברית):
https://youtu.be/ovGCvoJnERc
כיום השיטות של פרנקל יכולות ומסייעות לאנשים שמצויים בדיכאון חמור (עברית):
https://youtu.be/CpnjAd67pE4?long=yes
וגם המדע מוצא שמשמעות היא היוצרת את המוטיבציה הפנימית להצליח וגם מאפשר את ההצלחה (מתורגם):
https://youtu.be/rrkrvAUbU9Y?long=yes
שעמום
טולסטוי קרא לו "תשוקה לתשוקה" ומרטין היידגר כינה אותו "לימבו של ריקנות". אנחנו נמלטים ובורחים ממנו כל העת, אבל האם השעמום (Boredom) הוא באמת רגש כל כך שלילי ובעייתי?
ראשית, השעמום אינו ייחודי לאנושות. אצל חתולים, כלבים ובקרב קופים דמויי אדם הוא נצפה במחקר פעמים רבות.
שעמום אצל האדם הוא רגש או תחושה אנושית אוניברסלית שכולנו מכירים היטב. זה אותו ריק פנימי שמורגש כאשר שום דבר לא מצליח לעורר בנו עניין או התרגשות. חוקרים מגדירים את השעמום הזה כמצב תודעתי של חוסר גירוי או חוסר עניין בסביבה המיידית שלנו והוא מלווה לרוב בתחושת אי-נוחות ורצון לשנות את המצב הנוכחי.
שעמום יכול להיווצר כתוצאה מפעילות חדגונית או מחסור בגירויים. הוא עלול גם להיות תוצאה של מצב בו היכולת של אדם עולה על דרישות הפעילות שבה הוא עוסק, כלומר עבודה שהיא משמעותית מתחת לכישוריו ויכולותיו.
#תולדות השעמום
השעמום הוא רגש שנתפס כשלילי ורבים רואים בו מילה חדשה, או מעין קונספט שנולד והוכר בציבור כשפרצה "המהפכה התעשייתית", עת נולד הזמן הפנוי. אז המילה, לפחות באנגלית, אולי נולדה רק באמצע המאה ה-19, אבל זמן פנוי היה קיים גם לפניה.
על כתובת מהמאה ה-3 לספירה, שנחשפה בעיר האיטלקית בנוונוטו מתנוססת ברכה לקונסול הקמפני מרקליאנוס, שבאמצעות ארגון של קרבות גלדיאטורים הוא הציל את העם מהשיעמום האינסופי.
במאה ה-19, השעמום האנושי מתחזק. זה קורה כשהמהפכה התעשייתית מייצרת מעמד חדש ועצום של עובדים בבתי חרושת. הם עובדים על פסי ייצור ועוסקים במשך שעות ארוכות במלאכה מונוטונית ומשעממת ביותר. כשאתה עושה פעולה זהה כל חייך, יום אחרי יום במשך שעות כה רבות, הניכור והשעמום הופכים קשים מנשוא.
בהמשך מצטרף השעמום המשרדי לשעמום התעשייתי, בחסות הבירוקרטיה הצומחת. כאן נדבקים בשעמום גם עובדי המשרד הרבים, שמצטרפים לכוח העבודה ומלאכתם אולי פחות פיזית אך לא פחות משעממת.
חוקי חינוך החובה שנולדים באותם ימים בארצות מתועשות מצמיחים את בתי הספר לכלל האוכלוסייה. עימם נולד גם השעמום החינוכי, המהווה עבור רבים את חלק מחוויות הילדות המרכזיות שלהם.
באותם ימים של המאה ה-19 נוצרות בכל השפות באירופה מילים חדשות המביעות שעמום. לאוצר המילים האנגלי, למשל, מתווספת המילה Boredom, כמקבילה ל-Ennui הצרפתי.
המאה ה-20 תוסיף למעגל השעמום את הנשים. בחציה הראשון רובן עדיין לא עובדות ומי מהן שזוכות להגשים את החלום האמריקאי מסוגרות בביתן, כשהן מוקפת במכשירים חשמליים. בזכות אותם חידושים טכנולוגיים מצטמצמת משמעותית העבודה היומיומית והזמן הפנוי שלהן חושף את עקרות הבית לחוויה חדשה - השעמום הפרברי. השעמום זה, אגב, יהפוך לאחד המאיצים החשובים של המהפכה הפמיניסטית של שנות ה-60.
שנות ה-80 של המאה הקודמת יצרפו עוד אוכלוסיה לעידן השעמום וזהו השעמום התאגידי. לאנשים רבים, יצירתיים או יזמים ברוחם, יימאס לעבוד כשכירים, בתאגיד גדול ומשעמם. חלקם הגדל והולך יתמלא אומץ ויחפש או יקים בעצמו את חברות הסטארטאפ החדשות, שייצרו בתורן את האינטרנט ואת מהפכת המידע החדשה.
פסיכולוגית, האדישות או האפתיה חודרות לתודעה, בעת שאדם חש שדבר לא מעניין אותו ואין לו שום דבר משמעותי לעשותו. לרבים מאיתנו מוכר הביטוי החיצוני של השעמום. מדובר בדרך כלל בירידה בתנועתיות, שכיבה על הספה או המיטה, או ישיבה ארוכה וחסרת תנועה, כשלא פעם מתלווה אליה בהייה בדבר מה או בחפץ או מראה מסוים מהחלון.
תחושות שכיחות אצל אנשים משועממים הן פסיביות, חוסר סיפוק, עצבות, הערכה עצמית נמוכה ואף בדידות.
#הצד המדעי של השעמום
הפסיכולוג תומס גוץ (Thomas Goetz) הגדיר שעמום כ"מצב של מתח שבו האדם מודע לריקנות של פעילותו הנוכחית". זה מסביר את התחושה אצל רבים שעל אף שיש לנו אינטרנט, סמארטפון, רשתות חברתיות, משחקי מחשב, נטפליקס, טאבלטים וטלוויזיות חכמות, השיעמום עדיין מקיף אותנו ולא מראה שום כוונה להיעלם.
המדענים מזהים מספר סוגים של שעמום:
שעמום אדיש (indifferent boredom) - כשאנו לא מוצאים עניין בשום דבר.
שעמום קליברציה (calibrating boredom) - כשאנחנו ממתינים למשהו.
שעמום חיפוש (searching boredom) - כשאנו משתוקקים לגירוי חדש.
שעמום תגובתי (reactant boredom) - כשחשים כלואים במצב לא רצוי.
הפסיכיאטר המפורסם ויקטור פרנקל כתב שאובדן התכלית אצל האדם המודרני בעל האמצעים, יביא אותו לסבול מתחושת סתמיות וחוסר משמעות שהוא כינה "ריק קיומי". השעמום, לפי פרנקל, הוא הסימפטום הראשי שלה.
במקרים רבים השעמום עלול להיות עוד יותר הרסני. מחקרים מוכיחים קשר ישיר בין שעמום כרוני לבין התנהגויות סיכון, התמכרויות, דיכאון, חרדה ואפילו אובדנות. בני נוער שמרבים להשתעמם באופן תכוף נוטים יותר להתנסות בסמים ואלכוהול. מבוגרים החווים שעמום בעבודה סובלים מירידה משמעותית בפרודוקטיביות, יצירתיות וסיפוק בחיים.
לשעמום קשר הדוק לשימוש בסמים, לשתיית אלכוהול, אכילה מופרזת, פנייה להימורים ועוד. הנטייה להשתעמם במהירות היא ככל הנראה תכונת אופי, המתחברת לצורך בסיפוקים מיידיים, להפרעות קשב וריכוז, נטייה לדיכאון, התנהגות התמכרותית או אפילו לאלימות. אדם שסובל משעמום קיצוני, כזה הנמשך זמן רב, עלול אף למצוא את עצמו מאבד את שפיות דעתו.
#למה השעמום הוא גם טוב?
קיים צד אחר למטבע ובימינו נוטים לראות בשעמום גם דבר טוב. יש רבים שרואים בו את המנוע הסמוי שמאחורי הקידמה האנושית. יתכן שתפקידה האבולוציוני של תחושת השעמום הוא ליצור בנו דחף להכיר את סביבתנו, מה שישפר את התנאים להישרדות טובה יותר ולמניעת קיבעון, כלומר ימנע מאיתנו להיתקע ללא התקדמות ובמצב לא טוב.
לא מעט חוקרים בתחום הפסיכולוגיה גורסים שהשעמום מאפשר לאדם לגלות מה מעניין אותו וגורם לו הנאה ובכך הוא מפתח דמיון, יצירתיות, תחושת אוטונומיה ויכולת להסתמך על עצמו ועל יכולתיו שלו.
היסטוריונים ופילוסופים כמו ברטרנד ראסל (Bertrand Russell) טענו שהשעמום הוא אחד הכוחות המניעים החזקים ביותר מאחורי הקידמה האנושית. במסה המפורסמת שלו "בשבח הבטלה", ראסל טען שהשעמום דוחף אותנו לחפש דרכים חדשות להפיג אותו, ובכך מוביל ליצירתיות פורצת דרך.
אברהם מאסלו (Abraham Maslow), אבי הפסיכולוגיה ההומניסטית, הסביר שרק לאחר שסיפקנו את צרכינו הבסיסיים אנו מתחילים לחוות שעמום. הוא שמדרבן אותנו לחפש משמעות עמוקה יותר.
הפילוסוף מרטין היידגר (Martin Heidegger) ראה בשעמום הזדמנות לחשיבה פילוסופית עמוקה יותר על משמעות הקיום.
#דוגמאות להצלחות שנולדו משעמום
דוגמאות מההיסטוריה מראות איך השעמום הניע המצאות פורצות דרך. בלייז פסקל (Blaise Pascal), המתמטיקאי הצרפתי הדגול, כתב פעם: "כל צרות האנושות נובעות מחוסר יכולתו של האדם לשבת בשקט בחדרו לבדו". השעמום דחף את איזק ניוטון (Isaac Newton) לגלות את חוקי התנועה והכבידה בזמן שהוסגר לביתו בתקופת מגפת הדבר ב-1665–1666.
במאה ה-20, חוקרים גילו שמוח הנמצא במצב "מנוחה", כלומר לא מבצע פעילות ממוקדת, פעיל מאוד ברשת עצבית הקרויה "רשת ברירת המחדל" (Default Mode Network). רשת זו מאפשרת לנו לחלום בהקיץ, לפתור בעיות באופן לא מודע ולחבר רעיונות בצורה יצירתית.
היצירתיים שבנו יכולים להעיד שאין כמו מקלחת טובה לרעיונות חדשים או פתרונות לדברים שמטרידים אותנו...
סטיב ג'ובס (Steve Jobs) הדגיש את חשיבות הריק והפשטות בחיים, תפיסה שהשפיעה על גישתו לעיצוב ולחדשנות. גם אלברט איינשטיין (Albert Einstein) דיבר על ערך זמן החשיבה והשהות, אם כי הציטוט "השעמום הוא שער לאין סוף אפשרויות" מיוחס לעתים קרובות לדמויות שונות ומקורו המדויק אינו ברור.
במחקר משנת 2013 של ד"ר סנדי מאן (Sandi Mann) ועמיתיה, משתתפים שנדרשו לבצע פעילות משעממת לפני ניסוי יצירתיות הפגינו רעיונות יצירתיים יותר מאלה שביצעו פעילות מעניינת. השעמום, מסתבר, מכריח את המוח לחפש גירויים פנימיים כשאין גירויים חיצוניים.
בעידן הדיגיטלי שלנו, השעמום הפך למצרך נדיר. הטלפונים החכמים מספקים גירוי מיידי בכל רגע של אי-נוחות. מומחים מזהירים שאנו מאבדים את היכולת להיות משועממים – ועמה את היתרונות היצירתיים שהשעמום מביא.
אולי בעולם של הסחות דעת אינסופיות, היכולת לחוות שעמום היא בעצמה מיומנות חיונית שעלינו לטפח. כפי שאמר הסופר ניל גיימן (Neil Gaiman): "שעמום הוא המצב שבו המוח מתחיל לספר לעצמו סיפורים כדי להעסיק את עצמו".
הנה הסבר של השעמום:
https://youtu.be/CaG5XjyWc8c
הפסיכולוגיה מסבירה למה השעמום הוא רגש חשוב:
https://youtu.be/K710qprgtjo
בחיוך - הנה מה שעושים אנשים משועממים במשרד:
https://youtu.be/4Yk0Wz38G-Q
להתבונן מהחלון - לפעמים השעמום הוא הדבר הכי טוב שיכול לקרות לכם (מתורגם):
https://youtu.be/8lz-qrVUecE
ההומור המטורף של חיפה, שחשה So low לעומת תל אביב הסוערת... (עברית)
https://youtu.be/qpB9ruSD2Uc
הרעיונות המבריקים שיכול להוליד השעמום (מתורגם):
https://youtu.be/c73Q8oQmwzo?long=yes
ומדוע השעמום הוא טוב לנו:
https://youtu.be/LKPwKFigF8U?long=yes
ביצי פסחא (Easter eggs) הן ביצים מעוטרות בצביעה, שהנוצרים נוהגים להחביא בחג הפסחא והילדים מחפשים, משהו שמזכיר את האפיקומן היהודי של פסח.
באופן משעשע התגלגל הביטוי הזה בשנות ה-70 גם לעולם המחשבים, כשמתכנתים משועממים החלו טומנים הפתעות שונות ויצירתיות במיוחד, בתוך משחקי וידאו של אותה תקופה ובהמשך גם בתוכנות, באתרי אינטרנט ובמחשבים. הן כונו "ביצי פסחא וירטואליות" או בלועזית "איסטר-אגגס" (Easter eggs) ואין בהן שום שימוש, למעט השעשוע הצרוף.
האיסטר אגסס יכולים להיות תמונה, קול או מסר נסתר בתוכנה או במשחק מחשב, בדיחה או חתימה אישית של המתכנת בשורות הקוד שלהן, רמזים על הגרסה הבאה, דמות משעשעת שמשמיעה קול או מזכירה דמות בסרט אנימציה, תגובה משעשעת של התוכנה לפעולה סודית שעוברת מפה לאוזן בצ'אטים ברשת ועד לכיתוב חבוי על רכיב חומרה ועוד.
ה"ביצים" הללו כבר הפכו לחלק מהווי הרשת. לכל חברה שמכבדת את עצמה יש איסטר-אגס שמוכמנים בתוך מוצריה או אתריה. לא פעם אף תוצג ביצת האיסטר בחלון ה-"אודות" של התוכנה. חלק מה"ביצים" ידועים ומפורסמים בכל פינה ברשת, בעוד אחרים ממתינים ל"חנון" שיחשוף ויספר עליהם לכולם.
נסו דוגמה לאיסטר אג בגוגל תרגום:
הדביקו בגוגל טרנסלייט את הרצף הבא:
pv zk pv pv zk pv zk kz zk pv pv pv zk pv zk zk pzk pzk pvzkpkzvpvzk kkkkkk bsch
ואז בחרו תרגום מגרמנית לגרמנית ולחצו על אייקון הרמקול הקטן שישמיע את התוצאה.
הנה ביצי הפסחא הגדולות של משחקי המחשב:
https://youtu.be/sirz0TnTje4
הפסיכיאטר הנודע ויקטור פראנקל, מחבר הספר "האדם מחפש משמעות" חי בסמיכות לפרויד. פיתח את הגישה של לוגותרפיה. הוא היה רופא נוירולוג ופסיכיאטר יהודי מהעיר וינה, ששרד את השואה, בגטו, במחנות עבודה ובמחנה ההשמדה אושוויץ.
עוד לפני השואה פיתח ויקטור פרנקל, כדוקטור ובהמשך כפרופסור וינאי נודע, שיטה טיפולית לטיפול בדיכאון ובקשיים נפשיים. היא נועדה לאפשר לאדם, להתמודד עם קשיים גדולים, בעזרת המשמעות שהוא נותן לדברים. מי שנלחם אז על פרסום מאמרו הראשון היה גדול הפסיכולוגיה זיגמונד פרויד.
התפיסה של פרנקל הייתה ברוח המשפט של ניטשה, שגרס שאם יש לך בשביל מה לחיות, תוכל לשרוד כל דבר. במהלך שהותו ב-4 מחנות עבודה של הנאצים, פרנקל השתמש בשיטתו שלו על עצמו והצליח לשרוד בעזרתה את הדברים הקשים ביותר בשואה. הוא עשה את זה כשהוא מוקף באנשים חזקים וחסונים ממנו בהרבה, שמתו כמו זבובים ולא שרדו.
מכך פרנקל למד שאכן שיטתו יכולה לעבוד בתנאים קיצוניים וקשים והיא אכן שיטה טיפולית טובה. הוא גם שם לב שחלק מהשוהים במחנות התעלו מעל המציאות הקשה, ניחמו אחרים ואף נתנו אוכל מפיהם לאחרים. מכך למד שהגישה של אדם למצבו, תפיסתו האישית והאופטימיות שלו, היא מרכיב חשוב מאד לא רק להרגשה אלא גם לקיומו הפיזי.
פרנקל ידע הרבה לעג לרעיונותיו ושיטותיו ול"לוגותרפיה", שיטתו המרכזית. אבל הוא לא הירפה. הוא הרצה במאות מדינות ובהדרגה ראה כיצד העולם מאמץ אותם. עשרות מיליוני עותקים מספרו "אדם מחפש משמעות", נמכרו בעולם. עוד בחייו הוא זכה לראות את העולם מאמץ את עיקרון המשמעות ואת חשיבותו להצלחה.
חלק מהמהפכה שהכניס פראנקל לרפואה נעוץ בכך שבנוסף לגוף ונפש, מרכיבים בסיסיים ומרכזיים בראיית האדם, הוא הוסיף מימד נוסף - את המימד הרוחני. הוא העריץ את פרויד, אבל תמיד אמר שגאון הפסיכולוגיה החשיב רק את הרבדים הנמוכים באישיות, בעוד שהוא עצמו המשיך אותו - ברבדים העליונים של הנפש, כמו המימוש העצמי, המשמעות וההתעלות שלו.
בהמשך השנים הוא מצא שפעמים רבות האדם המודרני רכש אמצעים חומריים ונפשיים, אך הוא איבד את הסיבה לחיים וסבל מתחושה סתמית של שעמום או חוסר סיבה לחיים. ויקטור פרנקל אמר שמאחורי השעמום הזה עומד משהו שהוא כינה "ריק קיומי" והוא אמר שהוא מוביל בדרך כלל לתופעות כמו תוקפנות, דיכאון והתמכרויות. גם במצבים קשים, הוא גרס, אנו בני האדם, צריכים משמעות בכדי להתמודד עם הקשיים. או במילים אחרות - מאחורי דיכאון, התמכרות או אלימות ותוקפנות, עומד לא פעם השעמום וה"ריק".
פרנקל אמר על כך משפט שמדייק בתפיסתו את האדם:
"אפשר ליטול מאתנו את הכל, כמעט. את בריאותנו, את רכושנו, את כבודנו, את חרותנו, וגם את היקר לנו - חוץ מדבר אחד: את החופש להחליט איך להגיב למצבי החיים שלנו. אנחנו אדונים על גורלנו ולא קורבנותיו."
ספריו נמכרו בעשרות מיליוני עותקים בעשרות מדינות ושפות בעולם. רעיונותיו של פרנקל ובמיוחד ספרו "האדם מחפש משמעות", שינו את חייהם של מיליוני אנשים צעירים שלמדו ממנו כמה חשוב להגביה עוף מעל ההנאה והאושר הפרטי ולתרום לעולם ודרך זה לקבל משמעות לחייהם ולזכות במצפן שיתקן גם את לבטיהם, כאביהם והריקנות שאופפת כל כך רבים מאיתנו בעולם המודרני.
הנה ראיון עם ויקטור פראנקל (מתורגם):
https://youtu.be/8PEQipIsZhU
כך מתאר פראנקל את סיפורו ואת הלוגותרפיה שפיתח ממה שעבר בשואה (מתורגם):
http://youtu.be/JaQE1nfuX18
מצגת על האיש ותורתו (עברית):
https://youtu.be/Qb9NQNTn4K0
רבים לא יודעים שוויקטור פרנקל נתקל בדחייה רבה ובלעג על הרעיונות הנשגבים שלו. ברגעיו הכי קשים היה זה הרבי מלובביץ' שעודד אותו (עברית):
https://youtu.be/UXdjdvd4594
בהמשך חייו החזיר פרנקל בתרומה לארגון של הרבי (עברית):
https://youtu.be/ovGCvoJnERc
כיום השיטות של פרנקל יכולות ומסייעות לאנשים שמצויים בדיכאון חמור (עברית):
https://youtu.be/CpnjAd67pE4?long=yes
וגם המדע מוצא שמשמעות היא היוצרת את המוטיבציה הפנימית להצליח וגם מאפשר את ההצלחה (מתורגם):
https://youtu.be/rrkrvAUbU9Y?long=yes
