כושר גופני (Fitness) אינו רק טרנד מודרני אלא תופעה שמלווה את האנושות מראשית דרכה ובמסע כושר גופני לאורך ההיסטוריה האנושית כולה. היכולת לנוע, לרוץ, לקפוץ ולהתמודד עם אתגרים פיזיים הייתה תמיד חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי, אך האופן שבו האנושות התייחסה אליה מאוד השתנה לאורך הדורות.

בתקופה הפליאוליתית, שהסתיימה לפני כ-11,000 שנה, כושר גופני לא היה בחירה אלא הכרח קיומי. כדי לשרוד יום נוסף, אבותינו הקדמונים היו צריכים לרוץ ולנוס מטורפים, לטפס על עצים, לשחות בנהרות ולשאת משקלים כבדים. בעולם הקדום, מי שלא היה כשיר מבחינה גופנית פשוט לא שרד.

בתקופה הנאוליתית, עם בוא המהפכה החקלאית, השתנה אורח החיים האנושי מהיסוד. האדם הופך מנווד למתיישב. אך העבודה החקלאית עצמה דרשה עדיין יכולות פיזיות מרשימות. חרישה, זריעה, קציר וטיפול בבעלי חיים היו משימות מפרכות שהצריכו כוח וסיבולת לא פחותים מאלו שנדרשו בציד.

בעת העתיקה החל הכושר הגופני לקבל ממד תרבותי משמעותי. בסין העתיקה התפתחו אומנויות לחימה כמו קונג פו (Kung Fu) כבר מהמאה ה-5 לפני הספירה. ביוון העתיקה, החל מ-776 לפנה"ס, נערכו המשחקים האולימפיים שחגגו את היכולות האתלטיות של המשתתפים.

הרומאים והיוונים ראו בגוף האתלטי אידיאל של יופי ושלמות והנציחו אותו באינספור פסלים ויצירות אמנות. במקביל, בהודו מתפתחות פילוסופיות כמו יוגה (Yoga) ששילבו בין יכולות פיזיות למודעות רוחנית.

ימי הביניים סימנו תקופת נסיגה מסוימת ביחס לכושר הגופני. עליית הנצרות באירופה הביאה לתפיסה שהעדיפה את הרוח על פני הגוף ולא פעם התייחסה אליו כאל מכשול בדרך להארה רוחנית. כושר גופני נותר רלוונטי בעיקר עבור אבירים ולוחמים שהתאמנו לקראת מלחמות, קרבות ותחרויות ביניהם.

את הכבוד לגוף האנושי ולכושר הגופני החזירה תקופת הרנסנס. מדענים החלו לחקור את האנטומיה האנושית וספרים ראשונים נכתבו על חשיבות הפעילות הגופנית. אפילו רפואת הספורט החלה להתפתח ואחרי מאות שנים של התעלמות הוכר מחדש הקשר בין פעילות גופנית לבריאות טובה.

אם תחילת המהפכה התעשייתית, בסוף המאה ה-18, סימנה את השינוי הגדול, במאה ה-19 שאחריה ניכרו בבירור השפעותיה המאוחרות. השפעות אלה גם שינו מחדש את מקומו של הכושר בחיי האנושות. המעבר לעבודה במפעלים הפחית משמעותית את כמות הפעילות הגופנית היומיומית, מה שהוביל לצורך בפעילות גופנית יזומה.

בדיוק אז יחלו להופיע מכשירי כושר ראשונים כמו הגימנסטיקון (Gymnasticon) שהומצא ב-1796, וכמו תנועות לקידום תרבות הגוף (Physical Culture) שהובילו ליצירת מסגרות ציבוריות לפעילות גופנית.

המאה ה-20 הייתה עידן הפריחה האמיתי של תרבות הכושר המודרנית. מרכזי כושר החלו להיפתח בערים הגדולות, תחילה לשימוש האליטות ומאוחר יותר לציבור הרחב.

תחרויות פיתוח גוף וכושר (Fitness) הפכו פופולריות, כשספורטאים הופכים לכוכבים ולמודלים לחיקוי. גם מורשת הכושר הועברה דרך המדיה ותקשורת ההמונים, החל מעיתונים ועד קלטות וידאו.

כיום, בעידן הדיגיטלי, נגיש הכושר הגופני יותר מאי פעם. וגם היום מוכרים יותר מאי-פעם 5 מרכיבי הכושר הגופני הזה: סיבולת לב-ריאה, כוח, מהירות, גמישות וקואורדינציה.

אפליקציות, שעוני כושר חכמים, סרטוני הדרכה באינטרנט וקהילות מקוונות מאפשרים לכל אחד מאיתנו לתכנן ולבצע אימונים בהתאמה אישית. ובה בעת מגלגלת תעשיית הכושר העולמית מיליארדי דולרים מדי שנה.

כך הפך מה שהחל כצורך הישרדותי בסיסי למרכיב תרבותי, אסתטי ובריאותי משמעותי מאוד בחברה המודרנית. התפתחות הכושר הגופני משקפת למעשה את התפתחות האנושות עצמה - בעיקר במעבר מדאגה יומיומית להישרדות בסיסית ועד לפנאי, לבריאות ולשאיפה למצוינות.


האדם הקדמון לא נזקק לכושר - הנה ההסבר לנחיצותו כיום:

https://youtu.be/Twr-ep8bQ9Q


על כושר גופני ביוון העתיקה ובאימפריה הרומית:

https://youtu.be/pMfSn36x85o


התעמלות וכושר גופני בימי הביניים:

https://youtu.be/d2lOe_Ce26A


באותם ימים הנזירים עשו לא מעט אימונים גופניים:

https://youtu.be/zMvktTQk-JA


אופנות וטרנדים בכושר במאה האחרונה:

https://youtu.be/5hr17Dn-Ikk


וכיום הכושר הגופני והחיטוב הם פעילויות מצליחות ופופולריות מאוד (ללא מילים):

https://youtu.be/kgSW0dxS07w