שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו "צ'יקן" בתורת המשחקים?
"צ'יקן" (Game of Chicken) בתורת המשחקים הוא אחד המודלים המרתקים בתורת המשחקים. "משחק צ'יקן" מדמה סיטואציה שבה שני שחקנים נוסעים זה לקראת זה, בסכנת התנגשות חזיתית, כשכל אחד מהם ניצב בפני דילמה אכזרית וגורלית - להמשיך ישר ולסכן את חייו או לסטות ולהיחשב "פחדן", בסלנג אמריקאי "צ'יקן".
משחק הצ'יקן, או "שפן", הוא מטאפורה מצוינת לסכסוכים בין-אישיים, מאבקים עסקיים ועימותים בין לאומיים. עוצמתו המטפורית היא בהמחשה הכמעט ויזואלית של הדינמיקה המסוכנת שנוצרת במצבים בהם כוח, כבוד וסטטוס מתנגשים עם הגיון בריא והרצון לשרוד.
במשחק שבתגית "דילמת האסיר", אחד המוכרים ביותר בתורת המשחקים, שיתוף פעולה הוא שנחשב לאסטרטגיה האופטימלית, כלומר הטובה ביותר. האתגר במשחק הצ'יקן הוא שונה. ה"צ'יקן" מבוסס על תחרות של סטטוס וכוח. התוצאה הגרועה ביותר בו תתרחש כששני הצדדים יסרבו לוותר. זו אולי הסיבה העיקרית שהוא מהווה מודל שימושי במיוחד בניתוח של משברים בינלאומיים, עימותים צבאיים ומשאי ומתן עסקיים.
דוגמה היסטורית אקטואלית היא משחק הצ'יקן שהחל כשטראמפ הטיל מכס נוסף בגובה 34% על הסחורה הסינית. סין לא נשארה חייבת והגיבה בהשוואת המכס שהיא מטילה על אמריקה. טראמפ הקפיץ ל־104% וסין בתגובה העלתה שוב, ואז ל-145%.
בתרחיש כזה ברור שלאיש מהשחקנים אין לאן לסטות וההתנגשות עלולה להיות חזיתית, במיוחד כשאגו וכבוד הם שמעצבים את ההחלטות של הצדדים. מה עוד שהטלה הדדית של מכסים כה גבוהים ועל ידי שתי הכלכלות החזקות בעולם היא מאבק ברור על ההגמוניה העולמית, הנהגת העולם כולו וגולשת עד לשינוי סדרי עולם.
מדינאים שיחקו צ'יקן ברמה הגיאופוליטית, גם במשבר הטילים בקובה ב-1962, כששתי מעצמות העל, ברית המועצות בהנהגת חרושצ'וב וארצות הברית של הנשיא קנדי, עמדו על סף מלחמה גרעינית.
במשחקי צ'יקן מדיניים מול יריבים בזירה הבינלאומית פיתח אסטרטגיה ייחודית גם נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון (Richard Nixon). כדי לגרום ליריבו לחשוש שהוא עלול לעשות צעדים בלתי צפויים הוא נהג להעמיד פני מנהיג "לא רציונלי", מה שזכה לכינוי "תיאוריית האיש המשוגע" (Madman Theory). בתורת המשחקים מכנים זאת "יתרון האי-רציונליות", כשיריביך מאמינים שאתה עלול להתנהג באופן בלתי-הגיוני ונוטים לסגת.
גם בעולם העסקי משחקות חברות משחקי צ'יקן. חברות טכנולוגיה כמו אפל (Apple) וסמסונג (Samsung), למשל, עושות זאת בקרבות פטנטים, בהם מאיים כל צד בתביעות ענק כנגד השני. לרוב, התוצאה היא הסכמי פשרה, מכיוון ששני הצדדים יפסידו במקרה של "התנגשות חזיתית" בבית המשפט.
אגב, מקור המונח "צ'יקן" שאוב מתרבות הנוער האמריקאי של שנות ה-50, בה הם "השתעשעו" במשחקי אומץ אמיתיים ומסוכנים, שגבו מחיר כבד בחיי אדם. במשחק נהגו את המכוניות שני נערים, במהירות גבוהה, זה לקראת זה. אם איש מהם לא ימצמץ ושניהם ידהרו - שניהם יודעים שיתרסקו. במצב כזה, הראשון שסוטה מהנתיב, כדי שלא להתנגש, יכונה "צ'יקן". המשחק זכה לתהודה והנצחה בסרט המפורסם משנת 1955 "מרד הנעורים" (Rebel Without a Cause), בכיכובו של ג'יימס דין (James Dean).
הנה משחק העוף:
https://youtu.be/k62XNYZynR4
ההסבר המדעי של משחק הצ'יקן בתורת המשחקים:
https://youtu.be/Q1DVAFRuAtI
ה"צ'יקן ראן" מתוך "מרד הנעורים" עם ג'יימס דין:
https://youtu.be/BGtEp7zFdrc
ומשבר הטילים בקובה כדוגמה למשחק צ'יקן מסוכן וגרעיני:
https://youtu.be/YC7QXr_gSaM
מיהו הנשיא המאיים דונלד טראמפ?
שנייה לפני שהוא חוזר לנשיאות, הבה ניזכר כיצד בשנת 2016 עשה איש בשם דונלד טראמפ את הבלתי יאומן ונבחר להיות נשיא ארצות הברית. כנגד כל הסקרים והנבואות, עם כל השערוריות, העלבונות שעלב בכל קהל אפשרי באמריקה, האינטרסים האפשריים והקהלים המתנגדים לו - הוא היה לנשיא.
עם ארגון מבולגן, משמעת קמפיין מרושלת, אופי בעייתי ויחס מחפיר לנשים ולמיעוטים - הוא לקח את הנשיאות כמעט מבלי למצמץ.
זהו דונלד טראמפ. מהרגע הראשון בקמפיין לנשיאות הייתה לשונו משתלחת וגסה. הוא הציג שוב ושוב עמדות קיצוניות ובורות מפתיעה בענייני חוץ וצייץ את כל דרכו לחדר הסגול של הבית הלבן, משרדו של הנשיא.
הקמפיין היה מרתק. בתחילה איש לא נתן לו סיכוי. אבל די מהר הסתבר שתרבות ודרך ארץ אינן מתכונותיו הבולטות - ובכל זאת ואולי בזכות זאת הוא פרח בסקרים, קם ונפל ולבסוף נבחר לנשיא ארצות הברית.
טראמפ, איש עסקים לא מוצלח במיוחד, אבל אדם עם יכולת שיווק עצמי מרשימה, היה יזם בנייה אמריקאי, שבנה מגדלים רבים באמריקה ובעולם ופשט רגל, התרומם שוב מהנפילות, הצליח לבנות עוד והיה גם למייסד של חברת ענק שמפעילה בתי מלון והימורים רבים ברחבי העולם כולו.
אז את יכולותיו העסקיות של טראמפ ראה העולם כבר לפני שנים רבות, אך כושר ההישרדות שלו בלט שוב ושוב, כשלאחר שהתמוטט התאגיד שהקים, הוא התחיל את הכל מהתחלה. הוא גלגל את הפסדי המשקיעים שלו והפך ליזם ואיש עסקים מצליח ועשיר מאד בפעם השנייה.
אגב, בדיקות שנערכו הראו שבדרך להתעשרות החוזרת, פחות בנדל"ן ויותר בעסקי שיווק ופרסום, הוא עשה תרגילי מס שאפשרו לו להמנע מתשלום מיסים לממשל שבראשו נבחר לעמוד, במשך 20 שנה.
במיוחד ידועים המגדלים הנושאים את שמו, כשהמפורסמים ביניהם הם "מגדל טראמפ" ו"מגדל טראמפ העולמי" שבמנהטן ניו יורק.
בהמשך חייו הפך טראמפ גם לאיש טלוויזיה מצליח. בתכנית הריאליטי "המתמחה" הוא בחן והעביר את המתמחים מבחנים עיסקיים שונים ופיטר את מי שלא עמד בהם.
הוא היה קשוח.
בשנים שלפני הנשיאות החלו גם ילדיו הגדולים של טראמפ ובמיוחד בתו איוונקה ובעלה ג'ראד, להצליח בעסקים של האב. זאת בעוד הוא לוטש עיניים למשרה החזקה בעולם. בתקופת הנשיאות שלו מילאו חלקם תפקידים רשמיים בבית הלבן.
אם הייתה תקווה שכנשיא טראמפ יתעלה כל עצמו וישתפר, נשיאותו התגלתה כמעוררת מחלוקת ומאתגרת למוסדות ולקהלים שלא מסכימים עם דעותיו ומעשיו. מה לא היה שם? - חקיקה גזענית, טרנספובית ומיזוגינית, תמיכה לא מוסתרת בהפרדת ילדי מהגרים מהוריהם ובעליונות לבנה ובשנה האחרונה גם בהכחשת מגפת הקורונה. הוא לא לבש מסכה ועודד בכך את תומכיו ולמעשה את חלק גדול מהאומה האמריקאית לאסון בריאותי של ממש.
לאחר תבוסתו בבחירות 2020 הוא התגלה יותר ויותר כמי שמתקשה להשלים עם הפסד ועם ההכרח להפרד מהמשרה הרמה שבה זכה. הוא חזר והאשים את יריביו, מבלי להציג הוכחות של ממש, ברמאות ובגניבת הבחירות.
שבועיים לפני הכתרת ג'ו ביידן מחליפו ולאחר חודשים של האשמות חסרות בסיס משפטי, נאם טראמפ והסית את תומכיו לצעוד אל גבעת הקפיטול. הם נענו לו והשתלטו על בניין הקונגרס. בבניין אליו התפרצו בכוח הם גרמו להרס, לביזה ולמותם של 5 אנשים, כולל שוטרים שניסו לבלום אותם.
טראמפ מעולם לא שילם על כך מחיר. כך הסתיימה לה נשיאות חתרנית ומאתגרת, בערעור על היסודות הפוליטיים והחברתיים הקדושים ביותר לאומה האמריקאית ובגירוש משפיל מכל הרשתות החברתיות המובילות, בשל מה שהיה שם תמיד - קידום בוטה ומכוער של חדשות כזב, "פייק ניוז". כך היא הסתיימה, אך לא נגמרה. הוא איים מהרגע הראשון לשוב בבחירות הבאות ולהיבחר שוב והוא עשה זאת בהצלחה מרשימה. כתבי האישום שלו בוטלו או הסתיימו ללא עונש והוא בפתחה של נשיאות מסקרנת, מפחידה, אך גם עשויה להפתיע.
הנה הנבחר לנשיאות דונלד טראמפ (עברית):
https://youtu.be/JwDgIGEjFho
על חייו של דונלד טראמפ:
http://youtu.be/zSXSquzdx7E
על אופיו (עברית):
https://youtu.be/X43gndlPj24
צורת השכנוע של טראמפ והאופן שבו הוא מדבר לאמריקאי הממוצע:
https://youtu.be/_aFo_BV-UzI
כך הוא הפסיד בבחירות (עברית):
https://youtu.be/g_cdssFYHXg
שמחה לאיד עם המון כישרון:
https://youtu.be/DZqu8ojifhU
ובתו של דונלד טראמפ איוונקה - שהיא דמות עסקית מרתקת בפני עצמה:
http://youtu.be/oyyqEkdLVSU
מהם האלקטורים שבוחרים את נשיא ארצות הברית?
שיטת הבחירות בארה"ב היא מעניינת. במדינה בה יש כרבע מיליארד אמריקאים שהם בעלי זכות הצבעה ובוחרים נשיא או נשיאה, בעצם, הם בוחרים אלקטורים (Electoral College).
מהם האלקטורים?
לכל מדינה ממדינות ארצות הברית יש כמה אלקטורים. אלו בעצם נציגי המדינה והם שבוחרים וקובעים את זהות הנשיא.
האלקטורים מחולקים בין המדינות, לפי גודל האוכלוסייה. לכל מדינה יש כמה אלקטורים וככל שהיא גדולה יותר, כך יש יותר.
הצבעת האלקטורים פועלת בשיטה שזכתה לכינוי "המנצח לוקח הכול". אם בקליפורניה הענקית, המדינה עם האוכלוסייה הגדולה בארה"ב, יש 54 אלקטורים, כולם יצביעו כאיש (ואישה) אחד, לאותו מועמד שזכה לקולותיהם של מרבית תושבי קליפורניה ורק לו (או לה).
בבחירות לנשיאות ארה"ב מצביעים בסך הכול 538 אלקטורים. המועמד שמצליח להגיע ל-270 אלקטורים, מחצית וקצת מהמספר 538, הוא זה שיגיע לבית הלבן כנשיא הנבחר.
השיטה הזו מייצרת מצב בו עשוי להיבחר נשיא, גם אם לא קיבל את מספר הקולות הגדול ביותר, מקרב הבוחרים. זאת כי אם במדינה קטנה בחרו יותר במועמד מסוים והמדינה הזו היא שתרמה את האלקטורים הדרושים לו, הוא ייבחר.
כך קרה, אגב, גם בשתי מערכות הבחירות, של שנת 2000 ושל 2016. בחירת הנשיא בארה"ב בשיטת האלקטורים ניפקה בהם מועמדים שזכו לפחות קולות בסך הכל, אך ביותר אלקטורים והם שהפכו לנשיאים. כך הפך ג'ורג' בוש הבן לנשיא וניצח את אל גור וכך נבחר דונלד טראמפ לנשיא, כשניצח את הילרי קלינטון, אף שהיא זכתה במיליוני קולות יותר ממנו. הם ניצחו באמצעות המדינות המתנדנדות.
#מה העניין עם המדינות המתנדנדות?
במרבית המדינות בארצות הברית יש רוב מוצק לאחת משתי המפלגות הגדולות. קליפורניה היא דוגמה מצוינת ל"מדינה כחולה". כלומר, מנצח בה כבר שנים רבות המועמד הדמוקרטי ובקלות. לכן, המועמד הרפובליקני לא יתאמץ ולא ישקיע בה ממון רב והרבה זמן.
במדינות "אדומות", כלומר הפוכות, מנצח באופן מסורתי המועמד הרפובליקני. לכן משאבים רבים לא ישקיעו בהן המועמדים הדמוקרטיים.
אך מול המדינות ה"משעממות", שמצביעות תמיד לאותה מפלגה, יש 7 מדינות המכונות "מדינות מתנדנדות" (swing states). אלה מדינות אמריקאיות שלא ברור מראש מי ייבחר בהן - מועמד דמוקרטי או רפובליקני.
במדינות הללו לא זו בלבד שדפוסי ההצבעה בהן הם לא קבועים (בכל מערכת בחירות יכול להיבחר מועמד ממפלגה אחרת), יש מהן שחוות שינויים דמוגרפיים, שינויים בהרכב האוכלוסיות בהן, היוצרים מצב שאין להן "צבע" פוליטי ברור.
זה מה שהופך את המתנדנדות למדינות מפתח. אם מועמד או מועמדת לא ינצחו בהן, הם לא יגיעו לבית הלבן, לפחות לא בתור נשיאים...
ההתמקדות של המועמדים במדינות המתנדנדות הללו היא הגיונית. אם יכול מועמד לרכוש את ליבו של הרוב במדינה כזו, הוא יכול להצליח ולהטות את הכף לטובתו.
לכן, גם אם שני המועמדים מקיימים עצרות בחירות במרבית המדינות, ההתמקדות שלהם במדינות המתנדנדות היא הגיונית וחכמה. זאת מפני שהסקרים ותוצאות העבר מראים שוב ושוב שהן אלה שעשויות כמעט בביטחון להכריע את תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית.
וזו הסיבה לכך שתשומת לב מיוחדת ותקציבי ענק מושקעים במדינות דוגמת פנסילבניה, על 19 האלקטורים שלה, מישיגן (15 אלקטורים), או ויסקונסין (10 אלקטורים), שלישייה המכונה "מדינות חגורת החלודה".
כך גם קורה ב"מדינות חגורת השמש", דוגמת ג'ורג'יה בעלת 16 האלקטורים, צפון קרוליינה (16), אריזונה (11) ונוואדה עם 6 אלקטורים.
הנה ההסבר של שיטת אלקטורים לבחירת נשיא ארצות הברית (עברית):
https://youtu.be/S1DjkGGp-cY
כך נבחר הנשיא האמריקאי (מתורגם):
https://youtu.be/k3kcl2HDlww?t=9s
למורכבות שיטת האלקטורים יש סיבות היסטוריות (מתורגם):
https://youtu.be/W9H3gvnN468
קיצור שיטת הבחירות לנשיאות באמריקה (עברית):
https://youtu.be/8TQHoDkPMVk
והסבר באנגלית לשיטת הבחירות לנשיאות באמריקה:
https://youtu.be/ok_VQ8I7g6I
טראמפ
"צ'יקן" (Game of Chicken) בתורת המשחקים הוא אחד המודלים המרתקים בתורת המשחקים. "משחק צ'יקן" מדמה סיטואציה שבה שני שחקנים נוסעים זה לקראת זה, בסכנת התנגשות חזיתית, כשכל אחד מהם ניצב בפני דילמה אכזרית וגורלית - להמשיך ישר ולסכן את חייו או לסטות ולהיחשב "פחדן", בסלנג אמריקאי "צ'יקן".
משחק הצ'יקן, או "שפן", הוא מטאפורה מצוינת לסכסוכים בין-אישיים, מאבקים עסקיים ועימותים בין לאומיים. עוצמתו המטפורית היא בהמחשה הכמעט ויזואלית של הדינמיקה המסוכנת שנוצרת במצבים בהם כוח, כבוד וסטטוס מתנגשים עם הגיון בריא והרצון לשרוד.
במשחק שבתגית "דילמת האסיר", אחד המוכרים ביותר בתורת המשחקים, שיתוף פעולה הוא שנחשב לאסטרטגיה האופטימלית, כלומר הטובה ביותר. האתגר במשחק הצ'יקן הוא שונה. ה"צ'יקן" מבוסס על תחרות של סטטוס וכוח. התוצאה הגרועה ביותר בו תתרחש כששני הצדדים יסרבו לוותר. זו אולי הסיבה העיקרית שהוא מהווה מודל שימושי במיוחד בניתוח של משברים בינלאומיים, עימותים צבאיים ומשאי ומתן עסקיים.
דוגמה היסטורית אקטואלית היא משחק הצ'יקן שהחל כשטראמפ הטיל מכס נוסף בגובה 34% על הסחורה הסינית. סין לא נשארה חייבת והגיבה בהשוואת המכס שהיא מטילה על אמריקה. טראמפ הקפיץ ל־104% וסין בתגובה העלתה שוב, ואז ל-145%.
בתרחיש כזה ברור שלאיש מהשחקנים אין לאן לסטות וההתנגשות עלולה להיות חזיתית, במיוחד כשאגו וכבוד הם שמעצבים את ההחלטות של הצדדים. מה עוד שהטלה הדדית של מכסים כה גבוהים ועל ידי שתי הכלכלות החזקות בעולם היא מאבק ברור על ההגמוניה העולמית, הנהגת העולם כולו וגולשת עד לשינוי סדרי עולם.
מדינאים שיחקו צ'יקן ברמה הגיאופוליטית, גם במשבר הטילים בקובה ב-1962, כששתי מעצמות העל, ברית המועצות בהנהגת חרושצ'וב וארצות הברית של הנשיא קנדי, עמדו על סף מלחמה גרעינית.
במשחקי צ'יקן מדיניים מול יריבים בזירה הבינלאומית פיתח אסטרטגיה ייחודית גם נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון (Richard Nixon). כדי לגרום ליריבו לחשוש שהוא עלול לעשות צעדים בלתי צפויים הוא נהג להעמיד פני מנהיג "לא רציונלי", מה שזכה לכינוי "תיאוריית האיש המשוגע" (Madman Theory). בתורת המשחקים מכנים זאת "יתרון האי-רציונליות", כשיריביך מאמינים שאתה עלול להתנהג באופן בלתי-הגיוני ונוטים לסגת.
גם בעולם העסקי משחקות חברות משחקי צ'יקן. חברות טכנולוגיה כמו אפל (Apple) וסמסונג (Samsung), למשל, עושות זאת בקרבות פטנטים, בהם מאיים כל צד בתביעות ענק כנגד השני. לרוב, התוצאה היא הסכמי פשרה, מכיוון ששני הצדדים יפסידו במקרה של "התנגשות חזיתית" בבית המשפט.
אגב, מקור המונח "צ'יקן" שאוב מתרבות הנוער האמריקאי של שנות ה-50, בה הם "השתעשעו" במשחקי אומץ אמיתיים ומסוכנים, שגבו מחיר כבד בחיי אדם. במשחק נהגו את המכוניות שני נערים, במהירות גבוהה, זה לקראת זה. אם איש מהם לא ימצמץ ושניהם ידהרו - שניהם יודעים שיתרסקו. במצב כזה, הראשון שסוטה מהנתיב, כדי שלא להתנגש, יכונה "צ'יקן". המשחק זכה לתהודה והנצחה בסרט המפורסם משנת 1955 "מרד הנעורים" (Rebel Without a Cause), בכיכובו של ג'יימס דין (James Dean).
הנה משחק העוף:
https://youtu.be/k62XNYZynR4
ההסבר המדעי של משחק הצ'יקן בתורת המשחקים:
https://youtu.be/Q1DVAFRuAtI
ה"צ'יקן ראן" מתוך "מרד הנעורים" עם ג'יימס דין:
https://youtu.be/BGtEp7zFdrc
ומשבר הטילים בקובה כדוגמה למשחק צ'יקן מסוכן וגרעיני:
https://youtu.be/YC7QXr_gSaM
שנייה לפני שהוא חוזר לנשיאות, הבה ניזכר כיצד בשנת 2016 עשה איש בשם דונלד טראמפ את הבלתי יאומן ונבחר להיות נשיא ארצות הברית. כנגד כל הסקרים והנבואות, עם כל השערוריות, העלבונות שעלב בכל קהל אפשרי באמריקה, האינטרסים האפשריים והקהלים המתנגדים לו - הוא היה לנשיא.
עם ארגון מבולגן, משמעת קמפיין מרושלת, אופי בעייתי ויחס מחפיר לנשים ולמיעוטים - הוא לקח את הנשיאות כמעט מבלי למצמץ.
זהו דונלד טראמפ. מהרגע הראשון בקמפיין לנשיאות הייתה לשונו משתלחת וגסה. הוא הציג שוב ושוב עמדות קיצוניות ובורות מפתיעה בענייני חוץ וצייץ את כל דרכו לחדר הסגול של הבית הלבן, משרדו של הנשיא.
הקמפיין היה מרתק. בתחילה איש לא נתן לו סיכוי. אבל די מהר הסתבר שתרבות ודרך ארץ אינן מתכונותיו הבולטות - ובכל זאת ואולי בזכות זאת הוא פרח בסקרים, קם ונפל ולבסוף נבחר לנשיא ארצות הברית.
טראמפ, איש עסקים לא מוצלח במיוחד, אבל אדם עם יכולת שיווק עצמי מרשימה, היה יזם בנייה אמריקאי, שבנה מגדלים רבים באמריקה ובעולם ופשט רגל, התרומם שוב מהנפילות, הצליח לבנות עוד והיה גם למייסד של חברת ענק שמפעילה בתי מלון והימורים רבים ברחבי העולם כולו.
אז את יכולותיו העסקיות של טראמפ ראה העולם כבר לפני שנים רבות, אך כושר ההישרדות שלו בלט שוב ושוב, כשלאחר שהתמוטט התאגיד שהקים, הוא התחיל את הכל מהתחלה. הוא גלגל את הפסדי המשקיעים שלו והפך ליזם ואיש עסקים מצליח ועשיר מאד בפעם השנייה.
אגב, בדיקות שנערכו הראו שבדרך להתעשרות החוזרת, פחות בנדל"ן ויותר בעסקי שיווק ופרסום, הוא עשה תרגילי מס שאפשרו לו להמנע מתשלום מיסים לממשל שבראשו נבחר לעמוד, במשך 20 שנה.
במיוחד ידועים המגדלים הנושאים את שמו, כשהמפורסמים ביניהם הם "מגדל טראמפ" ו"מגדל טראמפ העולמי" שבמנהטן ניו יורק.
בהמשך חייו הפך טראמפ גם לאיש טלוויזיה מצליח. בתכנית הריאליטי "המתמחה" הוא בחן והעביר את המתמחים מבחנים עיסקיים שונים ופיטר את מי שלא עמד בהם.
הוא היה קשוח.
בשנים שלפני הנשיאות החלו גם ילדיו הגדולים של טראמפ ובמיוחד בתו איוונקה ובעלה ג'ראד, להצליח בעסקים של האב. זאת בעוד הוא לוטש עיניים למשרה החזקה בעולם. בתקופת הנשיאות שלו מילאו חלקם תפקידים רשמיים בבית הלבן.
אם הייתה תקווה שכנשיא טראמפ יתעלה כל עצמו וישתפר, נשיאותו התגלתה כמעוררת מחלוקת ומאתגרת למוסדות ולקהלים שלא מסכימים עם דעותיו ומעשיו. מה לא היה שם? - חקיקה גזענית, טרנספובית ומיזוגינית, תמיכה לא מוסתרת בהפרדת ילדי מהגרים מהוריהם ובעליונות לבנה ובשנה האחרונה גם בהכחשת מגפת הקורונה. הוא לא לבש מסכה ועודד בכך את תומכיו ולמעשה את חלק גדול מהאומה האמריקאית לאסון בריאותי של ממש.
לאחר תבוסתו בבחירות 2020 הוא התגלה יותר ויותר כמי שמתקשה להשלים עם הפסד ועם ההכרח להפרד מהמשרה הרמה שבה זכה. הוא חזר והאשים את יריביו, מבלי להציג הוכחות של ממש, ברמאות ובגניבת הבחירות.
שבועיים לפני הכתרת ג'ו ביידן מחליפו ולאחר חודשים של האשמות חסרות בסיס משפטי, נאם טראמפ והסית את תומכיו לצעוד אל גבעת הקפיטול. הם נענו לו והשתלטו על בניין הקונגרס. בבניין אליו התפרצו בכוח הם גרמו להרס, לביזה ולמותם של 5 אנשים, כולל שוטרים שניסו לבלום אותם.
טראמפ מעולם לא שילם על כך מחיר. כך הסתיימה לה נשיאות חתרנית ומאתגרת, בערעור על היסודות הפוליטיים והחברתיים הקדושים ביותר לאומה האמריקאית ובגירוש משפיל מכל הרשתות החברתיות המובילות, בשל מה שהיה שם תמיד - קידום בוטה ומכוער של חדשות כזב, "פייק ניוז". כך היא הסתיימה, אך לא נגמרה. הוא איים מהרגע הראשון לשוב בבחירות הבאות ולהיבחר שוב והוא עשה זאת בהצלחה מרשימה. כתבי האישום שלו בוטלו או הסתיימו ללא עונש והוא בפתחה של נשיאות מסקרנת, מפחידה, אך גם עשויה להפתיע.
הנה הנבחר לנשיאות דונלד טראמפ (עברית):
https://youtu.be/JwDgIGEjFho
על חייו של דונלד טראמפ:
http://youtu.be/zSXSquzdx7E
על אופיו (עברית):
https://youtu.be/X43gndlPj24
צורת השכנוע של טראמפ והאופן שבו הוא מדבר לאמריקאי הממוצע:
https://youtu.be/_aFo_BV-UzI
כך הוא הפסיד בבחירות (עברית):
https://youtu.be/g_cdssFYHXg
שמחה לאיד עם המון כישרון:
https://youtu.be/DZqu8ojifhU
ובתו של דונלד טראמפ איוונקה - שהיא דמות עסקית מרתקת בפני עצמה:
http://youtu.be/oyyqEkdLVSU
שיטת הבחירות בארה"ב היא מעניינת. במדינה בה יש כרבע מיליארד אמריקאים שהם בעלי זכות הצבעה ובוחרים נשיא או נשיאה, בעצם, הם בוחרים אלקטורים (Electoral College).
מהם האלקטורים?
לכל מדינה ממדינות ארצות הברית יש כמה אלקטורים. אלו בעצם נציגי המדינה והם שבוחרים וקובעים את זהות הנשיא.
האלקטורים מחולקים בין המדינות, לפי גודל האוכלוסייה. לכל מדינה יש כמה אלקטורים וככל שהיא גדולה יותר, כך יש יותר.
הצבעת האלקטורים פועלת בשיטה שזכתה לכינוי "המנצח לוקח הכול". אם בקליפורניה הענקית, המדינה עם האוכלוסייה הגדולה בארה"ב, יש 54 אלקטורים, כולם יצביעו כאיש (ואישה) אחד, לאותו מועמד שזכה לקולותיהם של מרבית תושבי קליפורניה ורק לו (או לה).
בבחירות לנשיאות ארה"ב מצביעים בסך הכול 538 אלקטורים. המועמד שמצליח להגיע ל-270 אלקטורים, מחצית וקצת מהמספר 538, הוא זה שיגיע לבית הלבן כנשיא הנבחר.
השיטה הזו מייצרת מצב בו עשוי להיבחר נשיא, גם אם לא קיבל את מספר הקולות הגדול ביותר, מקרב הבוחרים. זאת כי אם במדינה קטנה בחרו יותר במועמד מסוים והמדינה הזו היא שתרמה את האלקטורים הדרושים לו, הוא ייבחר.
כך קרה, אגב, גם בשתי מערכות הבחירות, של שנת 2000 ושל 2016. בחירת הנשיא בארה"ב בשיטת האלקטורים ניפקה בהם מועמדים שזכו לפחות קולות בסך הכל, אך ביותר אלקטורים והם שהפכו לנשיאים. כך הפך ג'ורג' בוש הבן לנשיא וניצח את אל גור וכך נבחר דונלד טראמפ לנשיא, כשניצח את הילרי קלינטון, אף שהיא זכתה במיליוני קולות יותר ממנו. הם ניצחו באמצעות המדינות המתנדנדות.
#מה העניין עם המדינות המתנדנדות?
במרבית המדינות בארצות הברית יש רוב מוצק לאחת משתי המפלגות הגדולות. קליפורניה היא דוגמה מצוינת ל"מדינה כחולה". כלומר, מנצח בה כבר שנים רבות המועמד הדמוקרטי ובקלות. לכן, המועמד הרפובליקני לא יתאמץ ולא ישקיע בה ממון רב והרבה זמן.
במדינות "אדומות", כלומר הפוכות, מנצח באופן מסורתי המועמד הרפובליקני. לכן משאבים רבים לא ישקיעו בהן המועמדים הדמוקרטיים.
אך מול המדינות ה"משעממות", שמצביעות תמיד לאותה מפלגה, יש 7 מדינות המכונות "מדינות מתנדנדות" (swing states). אלה מדינות אמריקאיות שלא ברור מראש מי ייבחר בהן - מועמד דמוקרטי או רפובליקני.
במדינות הללו לא זו בלבד שדפוסי ההצבעה בהן הם לא קבועים (בכל מערכת בחירות יכול להיבחר מועמד ממפלגה אחרת), יש מהן שחוות שינויים דמוגרפיים, שינויים בהרכב האוכלוסיות בהן, היוצרים מצב שאין להן "צבע" פוליטי ברור.
זה מה שהופך את המתנדנדות למדינות מפתח. אם מועמד או מועמדת לא ינצחו בהן, הם לא יגיעו לבית הלבן, לפחות לא בתור נשיאים...
ההתמקדות של המועמדים במדינות המתנדנדות הללו היא הגיונית. אם יכול מועמד לרכוש את ליבו של הרוב במדינה כזו, הוא יכול להצליח ולהטות את הכף לטובתו.
לכן, גם אם שני המועמדים מקיימים עצרות בחירות במרבית המדינות, ההתמקדות שלהם במדינות המתנדנדות היא הגיונית וחכמה. זאת מפני שהסקרים ותוצאות העבר מראים שוב ושוב שהן אלה שעשויות כמעט בביטחון להכריע את תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית.
וזו הסיבה לכך שתשומת לב מיוחדת ותקציבי ענק מושקעים במדינות דוגמת פנסילבניה, על 19 האלקטורים שלה, מישיגן (15 אלקטורים), או ויסקונסין (10 אלקטורים), שלישייה המכונה "מדינות חגורת החלודה".
כך גם קורה ב"מדינות חגורת השמש", דוגמת ג'ורג'יה בעלת 16 האלקטורים, צפון קרוליינה (16), אריזונה (11) ונוואדה עם 6 אלקטורים.
הנה ההסבר של שיטת אלקטורים לבחירת נשיא ארצות הברית (עברית):
https://youtu.be/S1DjkGGp-cY
כך נבחר הנשיא האמריקאי (מתורגם):
https://youtu.be/k3kcl2HDlww?t=9s
למורכבות שיטת האלקטורים יש סיבות היסטוריות (מתורגם):
https://youtu.be/W9H3gvnN468
קיצור שיטת הבחירות לנשיאות באמריקה (עברית):
https://youtu.be/8TQHoDkPMVk
והסבר באנגלית לשיטת הבחירות לנשיאות באמריקה:
https://youtu.be/ok_VQ8I7g6I
