שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם ענפי ההתעמלות באולימפיאדה?
ענף ההתעמלות (Gymnastics) נחשב לאחד מענפי הספורט המרהיבים והאהובים באולימפיאדה והוא מושך מיליוני צופים בכל מחזור משחקים.
תחומי ההתעמלות דורשים שנים של אימונים אינטנסיביים, עם משמעת עצמית רבה וכישורים פיזיים ומנטליים יוצאי דופן. המתעמלים והמתעמלות מתחילים את דרכם בגיל צעיר מאוד, לעתים כבר בגיל 3, ומגיעים לשיאם בגילאי העשרה המוקדמים או האמצעיים, מה שהופך את הספורט הזה לאחד המאתגרים ביותר שיש.
ענף ההתעמלות מורכב משני תחומים עיקריים: התעמלות מכשירים (Artistic Gymnastics) והתעמלות אמנותית (Rhythmic Gymnastics), כאשר לכל אחד מהם יש יחודיות וקסם משלו.
תחום התעמלות המכשירים הוא הוותיק יותר מבין השניים ונכלל במשחקים האולימפיים כבר מאז 1896 לגברים ומ-1928 לנשים.
הגברים מתחרים בשישה מכשירים: קרקע (Floor Exercise), סוס סמוכות (Pommel Horse), טבעות (Rings), קפיצות סוס (Vault), מקבילים (Parallel Bars) ומתח (Horizontal Bar).
נשים, לעומת זאת, מתחרות בארבעה מכשירים: קרקע, קורה (Balance Beam), מקבילים מדורגים (Uneven Bars) וקפיצות סוס.
התעמלות אמנותית נכנסה למשחקים האולימפיים רק ב-1984 והיא מיועדת לנשים בלבד. המתעמלות מבצעות תרגילים עם ארבעה מכשירי יד שונים: חישוק (Hoop), כדור (Ball), אלות (Clubs) וסרט (Ribbon). בכל מחזור אולימפי המתעמלות מתחרות בכל ארבעת המכשירים. הביצועים משלבים מרכיבים של ריקוד, בלט והתעמלות עם מיומנות טכנית גבוהה במכשיר הנבחר.
מאז אולימפיאדת אטלנטה 1996, נוספה גם תחרות התעמלות אמנותית קבוצתית (Group Rhythmic Gymnastics), בה מבצעות ביחד 5 מתעמלות תרגיל, תוך שימוש משותף במכשירים.
במשחקים האולימפיים של ריו 2016 שולבה לראשונה גם תחרות התעמלות אירובית (Aerobic Gymnastics) כענף הדגמה, שאינו נכלל רשמית בתוכנית האולימפית. היא משלבת תנועות אירוביות מורכבות עם אלמנטים של כוח וגמישות.
ב-2000 נוסף לתחרויות האולימפיות ענף הטרמפולינה (Trampoline). בו מבצעים סדרת תרגילים אקרובטיים מורכבים, תוך קפיצה לגובה של עד 10 מטרים. המתעמלים והמתעמלות נשפטים על פי רמת הקושי, הביצוע, זמן האוויר והטכניקה.
מאמנת מספרת על אחד מתחומי ההתעמלות:
https://youtu.be/O_klGHHWmmk
התעמלות המכשירים (עברית):
https://youtu.be/RueUYOYkfUk
טרמפולינה:
https://youtu.be/cO1_m_JnevM
התעמלות אמנותית (עברית):
https://youtu.be/E2fAIjyUe7A
והתעמלות מכשירים לנשים (עברית):
https://youtu.be/OGzokkeFhv8
מי הייתה המתעמלת המושלמת?
הרגע שבו נשברה המסורת שלפיה המתעמלים הרוסים מנצחים בהתעמלות היה הרגע שבו התגלתה המתעמלת הטובה ביותר בהיסטוריה המודרנית. היא לא הייתה רוסיה אלא באה ממדינה שנשלטה על ידי ברית המועצות ושמה רומניה. העלבון לרוסים היה כפול, כי היא הייתה ממש ילדה קטנה, גם במונחים ספורטיביים וגם בעולם ההתעמלות.
ואכן, המשחקים האולימפיים של מונטריאול 1976 היו הרגע שבו התגלתה רומניה בשיאה. המתעמלת בת ה-14 נדיה קומנצ'י, או בשמה המדויק נדיה קומנץ' (Nadia Comăneci), היממה את הצופים כשקיבלה את הציון המושלם 10.
אגב, כשהתרגיל הראשון ההוא הסתיים נראה על לוח התוצאות הציון 1.00 ולא 10. התדהמה הייתה עצומה והקהל שאל את עצמו איך זה שביצוע כה מושלם זכה לציון נמוך של 1 מתוך 10. ההלם התפוגג כשהסתבר שלוח התוצאות פשוט לא יכול היה להציג את הציון 10. הסיבה הייתה טכנית. לוח התוצאות הכיל 3 ספרות בלבד, משום שהמארגנים לא חזו שהציון המושלם 10 יינתן אי-פעם. לכן משניתן הציון 10 לא הייתה ברירה אלא לסמן בו 1.00...
וזה לא קרה פעם אחת. במהלך האולימפיאדה קיבלה שוב ושוב קומנצ'י מהשופטים את הציון המושלם 10. היא לא רק הייתה המתעמלת הראשונה בתולדות המשחקים האולימפיים שקיבלה את הציון העגול והמפואר 10, אלא זכתה בו לא פחות מ-7 פעמים. באותה אולימפיאדה היא זכתה ב-3 מדליות זהב, אבל ההישג חסר-התקדים של הזכייה בציון מושלם היה כה מדהים שאיש כבר לא זוכר אותן..
נדיה רשמה לעצמה עוד שיא שלעולם לא יישבר - בגיל 14 היא הייתה הספורטאית הצעירה ביותר שזכתה במדליית זהב אולימפית. השיא כאמור יהיה שלה לתמיד, מכיוון שמאז נקבע גיל 16 בתור הגיל המינימלי להשתתפות באולימפיאדה.
הנה נדיה מקרוב (עברית):
https://youtu.be/8ImvWqLrJZQ
סיפורה של המתעמלת הטובה בהיסטוריה:
https://youtu.be/9Cc7xErhEyk?t=2m57s&end=5m05s
זכייתה הראשונה של קומנצ'י בציון 10 באולימפיאדה:
http://youtu.be/4m2YT-PIkEc
סרטון מחווה למתעמלת הגדולה בהיסטוריה:
http://youtu.be/4ui1Bwd-0i8
עוד ציון 10 בהתעמלות קרקע בגביע אמריקה:
http://youtu.be/y87BO6tnB08
קומנצ'י ואחרות שזכו בציון המושלם:
http://youtu.be/6rJfMn3TUJI
וכתבת טלוויזיה על המתעמלת המושלמת בהיסטוריה (עברית):
https://youtu.be/3fL2mIQGlaw?long=yes
מה זה טאי צ'י?
ודאי יצא לכם לראות בפארק או על שפת הים אנשים שמתרגלים את התנועות העגולות והעדינות של הטָאי צִ'י (Tai chi).
מתרגלי הטאי צ'י נוהגים לבצע את התנועות באיטיות רבה ובתנועה יפה להפליא.
קשה ודאי להאמין אבל מדובר במה שהייתה בעבר אמנות לחימה עתיקה מהמזרח הרחוק - אמנות לחימה שבמקום כוח וזריזות, כמו למשל בקראטה, מתבססת על תנועה איטית.
ואכן, תרגילי הטָאי צִ'י הם תרגילי ההתעמלות הבריאים שרבים מהסינים עושים בכל בוקר. הם נועדו לאפשר למתרגל כוח ומהירות ולאפשר לו להגיע להרמוניה עם הטבע.
אז הטאי צ'י היא אמנות לחימה סינית שבמאה ה-20 קיבלה תפנית מהלחימה. במקום על הגנה עצמית, היא שמה דגש על השמירה על בריאות הנפש והאיזון. המתרגלים שומרים באמצעותה על הבריאות.
באמצעות התנועה, שנעשית בטאי צ'י כמו בהילוך איטי, מביאים את עצמם המתרגלים לסוג או מעין מדיטציה.
התנועות של הטאי צ'י הן בעצם חיקוי של תנועות בעלי חיים. כאמנות לחימה היה בסיס הטאי צ'י הגנתי. לכן יקבל היריב את הזכות להתחיל בקרב. הלחימה באמנות לחימה זו מיועדת לטווח קרוב, מרחק של יד פרושה אל היריב.
טאי צ'י, או בשמה המלא טאי צ'י צ'וּאָן, פירושה "אגרוף חסר גבולות". כי "טאי" בסינית פירושו גדול, "צ'י" פירושו ללא גבול ו"צ'ואן" הוא אגרוף.
הביטוי לא מתייחס דווקא לקרב, אלא לעובדה שהטאי צ'י חוצה את כל תחומי החיים של האדם.
כיום, אימצו לא מעט מאנשי המערב את תרגילי הטאי צ'י והם מקפידים עליהם בכל יום. למעשה, מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם מתרגלים טאי צ'י באופן קבוע.
ואגב, ב-2021 פורסם מחקר שעשו חוקרים מאוניברסיטת הונג-קונג, מהאקדמיה הסינית למדעים ומאוניברסיטת UCLA. נמצא בו שאימוני טאי-צ'י נמצאו עדיפים על תרגילים אירוביים ותרגילי כוח, בהפחתת שומן בטני, מה שנקרא "כרס".
הנה תרגול טאי צ'י של נזיר ממנזר השאולין:
https://youtu.be/skj69i5usgI
סודות הטאי צ'י:
https://youtu.be/trFU9pOJCOY
קבוצת סינים שבכל בוקר עושים טאי צ'י בגן הסמוך לביתם:
http://youtu.be/x9nv8kubfGI
רוצים ללמוד טאי צ'י? - הנה סרטון הדרכה ראשון:
https://youtu.be/4VNw8tM7MYE
מי זכה בהכי הרבה מדליות אולימפיות בהיסטוריה?
השחיין האמריקאי מייקל פלפס (Michael Phelps) הוא הספורטאי האולימפי המעוטר ביותר בהיסטוריה. לפלפס לא פחות מ-22 מדליות אולימפיות. הוא גם האלוף האולימפי שזכה במספר הרב ביותר של מדליות הזהב בתולדות המשחקים האולימפיים, בכל ענפי הספורט. יש לו בארון 18 מדליות זהב!
האישה שזכתה במספר המדליות הגדול ביותר בתולדות האולימפיאדה היא המתעמלת הרוסיה לריסה לטינינה, שייצגה באולימפיאדה את ברית המועצות (בתקופה שבה שלטה רוסיה במדינות רבות אחרות). היא זכתה בלא פחות מ-18 מדליות מכל הסוגים במהלך 3 אולימפיאדות רצופות (1956-1964).
הנה קיצור ההישגים הבלתי נתפסים שלו באולימפיאדה בה לקח 8 מדליות זהב (עברית):
https://youtu.be/jkKYPZS1KIQ?t=2m45s&end=5m01s
על פלפס ויכולותיו המדהימות:
https://youtu.be/BCPWWylytsA
תרגיל על מתח בביצועה של לריסה לטינינה מאולימפיאדת טוקיו 1964:
http://youtu.be/lsU7r5NwbcI
וכך פלפס פיצח את הפסיכולוגיה של המהירות:
https://youtu.be/Htw780vHH0o
מיהו השחיין היהודי הגדול מארק ספיץ?
השחיין האמריקאי מרק ספיץ (Mark Spitz) הוא שחיין יהודי אמריקאי, שהפך לאגדה כשזכה בשבע מדליות זהב במשחקים האולימפיים והחזיק בשיא העולמי, שהחזיק מעמד 36 שנים.
מי שנולד ב-10 בפברואר 1950 בקליפורניה, הראה, כבר מגיל צעיר, כישרון יוצא דופן בשחייה. מי שעתיד להיות אחד השחיינים המפורסמים והמצליחים בהיסטוריה פיתח טכניקת שחייה מושלמת.
במקביל הוא גידל שפם, דבר נדיר אצל שחיינים מקצועיים ומה שבצעירותו עתיד להפוך לסימן ההיכר שלו. בגיל 22 ובשיאו הספורטיבי הדהים ספיץ את העולם ביכולתו הפיזית בבריכה - הוא היה מכונת שחיה מעולה ובלתי נתפסת.
עד כמה בלתי נתפסת?
באולימפיאדת מינכן 1972 מארק ספיץ השתתף ב-7 משחים בלבד, זכה בכולם במקום הראשון וקטף 7 מדליות זהב. אך בכל המשחים הללו הוא גם שבר את השיאים העולמיים - שזה אומר 7 שיאי עולם בשבעה משחים בלבד והכול באולימפיאדה אחת.
עם ההישג המדהים הזה, שנחשב לאחד הגדולים בהיסטוריה של הספורט האולימפי, הוא הוכר מיידית כאחד הספורטאים האולימפיים הגדולים בכל הזמנים.
אך מיד לאחר הישגיו באולימפיאדת מינכן פרש ספיץ מהשחייה התחרותית והוא רק בן 22. מהספורט הוא פנה לעסקים, אך גם בתחומים אחרים לא חסר ספיץ הצלחות. לאחר הישגיו האולימפיים וכבחור יפה וכריזמטי, הוא הפגין הבנה ונוכחות תקשורתית והפך לכוכב ופרזנטור והחזיק קמפיינים כדוגמן.
אגב, 20 שנה אחר כך ולקראת אולימפיאדת ברצלונה ב-1992, הוא ינסה לשוב לשחייה תחרותית. אך זה היה מאוחר מדי וספיץ כבר לא צעיר ולא בשיאו. הוא לא הצליח להתברג בנבחרת האמריקאית.
ועדיין, בהישגים האולימפיים שלו הוא היווה השראה לדורות של שחיינים. אחד מהם הוא מייקל פלפס, מי שישבור באולימפיאדה ב-2008 את שיאו שלו - עם 8 מדליות זהב באולימפיאדה אחת.
עד שמייקל פלפס שבר את שיאו למספר מדליות זהב באולימפיאדה אחת נחשב מארק ספיץ גדול השחיינים האולימפיים - גם בהישגיו, אך גם כמי שהשכיל לפתח את הטכניקה המדויקת והיעילה ביותר במים.
וכך, גם בהמשך חייו, מרק ספיץ המשיך להיות מעורב בעולם השחייה, כדובר וכמנטור לשחיינים רבים. שנים רבות הוא נחשב לאחד הספורטאים המשפיעים ביותר בתולדות הספורט האולימפי.
הנה מארק ספיץ במשחים שבהם ניצח באולימפיאדת מינכן 1972:
https://youtu.be/jQnj92R6EaU
ראיון לקראת המכביה, עם מי שעתיד להפוך לאגדה אולימפית:
https://youtu.be/GS7WVV0lCb4
נצחונותיו הגדולים באולימפיאדה:
https://youtu.be/mtAl2aq9JtM
סיפורו וגם מפיו:
https://youtu.be/CNcrjDNGPKk
והקריירה שלו מספקת השראה לרבים כיום, כמו כאן:
https://youtu.be/OFWZ1IjBReo
מי הספורטאים שזכו במספר הגדול ביותר של מדליות זהב אולימפיות?
מהו חישוק ההולה הופ?
שנה אחת בלבד היה הצעצוע הזה הדבר הכי לוהט באמריקה. אבל השנה הזו שבין 1958 ל-1959, לא נשכחה שם כל כך מהר. היא הייתה השנה שלו.
כי לצעצוע הזה קראו הוּלָה הוּפ (Hula hoop) והוא היה הדבר הכי מדליק בסביבה ושגעון שתפס אומה שלמה. ההולה הופ הפך אז לאופנה וטרנד מטורפים.
לידתו של ההולה הופ מקורה מצעצוע שבטי של האבוריג'ינים באוסטרליה. במשך מאות שנים שימש חישוק למשחק אצל האבוריג'ינים. הם נהגו להכינו מבמבוק ושיחקו בו ללא הפסקה.
מי שהביא את ההולה הופ לאמריקה היה ברנש בשם ארתור "ספאד" מלין, שבעבר כבר הביא אליה את משחק ה"פריסבי" הפופולארי, מעין צלחת מעופפת שנמכרה בהצלחה מרובה והתאימה לעידן בו נושא הצלחות המעופפות היה בכותרות.
אבל עכשיו הוא משווק מוצר חדש והייתה זו אשתו של ארתור, סוזי מלין, שהייתה לסוכנת המכירות של ההולה הופ. סוזי עברה מעיר לעיר והדגימה לאנשים איך לנענע את הגוף כדי לסובב את חישוק ה"הולההופ" מבלי שיפול.
שלא כמו בשיווק ה"פריסבי", ההצלחה לא הייתה גדולה בהתחלה. רק אחרי כ-4 שנים תפס השיגעון את ארה"ב.אמריקה נכבשה על ידי הטרנד החדש וכ-25 מיליון חישוקי הולה הופ נמכרו בה.
אגב, בשנים האחרונות עשה טרנד ההולה הופ קאמבק מסוים. זה קרה כשהחלו למכור אותו כשיטת כושר. אוהבי הכושר, בעיקר נשים, השתכנעו שזו דרך נהדרת לייצר פעילות גופנית נעימה ומשעשעת. מתאמני ההולה הופ הללו מכנים את עצמם "מחשקים" ופעם בשנה הם אפילו מקיימים פסטיבל לקהילת סיבובי ההולה הופ.
הנה הסיפור הקולנועי והבדוי על הצלחת ההולה הופ. מהסרט "הקפיצה הגדולה" של האחים כהן:
https://youtu.be/Ng3XHPdexNM
ריקוד עם חישוק ההולה הופ:
https://youtu.be/j46ll2_jR7k
עוד רקדנית מדהימה עם הולה הופ:
https://youtu.be/V-AO7XNkUFw
כנס ופסטיבל המחשקים בישראל:
https://youtu.be/RO6C9eXSvY8
זה מה שקורה כשמחברים לו תאורה:
https://youtu.be/BaJwohtZMtA
בנות טיפחו איתו פעם את תרבות הגוף:
https://youtu.be/h0CKlkqIrLU
להטוטנים עושים איתו פלאים:
https://youtu.be/Oya9LWABkf4
גם כאן:
https://youtu.be/ktYgm8bRK-g
מחול:
https://youtu.be/xGE2hYiUKvo
וגם בטלוויזיה:
https://youtu.be/tb-fLVkfx7c
מהו כושר גופני ומה ההיסטוריה שלו?
כושר גופני (Fitness) אינו רק טרנד מודרני אלא תופעה שמלווה את האנושות מראשית דרכה ובמסע כושר גופני לאורך ההיסטוריה האנושית כולה. היכולת לנוע, לרוץ, לקפוץ ולהתמודד עם אתגרים פיזיים הייתה תמיד חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי, אך האופן שבו האנושות התייחסה אליה מאוד השתנה לאורך הדורות.
בתקופה הפליאוליתית, שהסתיימה לפני כ-11,000 שנה, כושר גופני לא היה בחירה אלא הכרח קיומי. כדי לשרוד יום נוסף, אבותינו הקדמונים היו צריכים לרוץ ולנוס מטורפים, לטפס על עצים, לשחות בנהרות ולשאת משקלים כבדים. בעולם הקדום, מי שלא היה כשיר מבחינה גופנית פשוט לא שרד.
בתקופה הנאוליתית, עם בוא המהפכה החקלאית, השתנה אורח החיים האנושי מהיסוד. האדם הופך מנווד למתיישב. אך העבודה החקלאית עצמה דרשה עדיין יכולות פיזיות מרשימות. חרישה, זריעה, קציר וטיפול בבעלי חיים היו משימות מפרכות שהצריכו כוח וסיבולת לא פחותים מאלו שנדרשו בציד.
בעת העתיקה החל הכושר הגופני לקבל ממד תרבותי משמעותי. בסין העתיקה התפתחו אומנויות לחימה כמו קונג פו (Kung Fu) כבר מהמאה ה-5 לפני הספירה. ביוון העתיקה, החל מ-776 לפנה"ס, נערכו המשחקים האולימפיים שחגגו את היכולות האתלטיות של המשתתפים.
הרומאים והיוונים ראו בגוף האתלטי אידיאל של יופי ושלמות והנציחו אותו באינספור פסלים ויצירות אמנות. במקביל, בהודו מתפתחות פילוסופיות כמו יוגה (Yoga) ששילבו בין יכולות פיזיות למודעות רוחנית.
ימי הביניים סימנו תקופת נסיגה מסוימת ביחס לכושר הגופני. עליית הנצרות באירופה הביאה לתפיסה שהעדיפה את הרוח על פני הגוף ולא פעם התייחסה אליו כאל מכשול בדרך להארה רוחנית. כושר גופני נותר רלוונטי בעיקר עבור אבירים ולוחמים שהתאמנו לקראת מלחמות, קרבות ותחרויות ביניהם.
את הכבוד לגוף האנושי ולכושר הגופני החזירה תקופת הרנסנס. מדענים החלו לחקור את האנטומיה האנושית וספרים ראשונים נכתבו על חשיבות הפעילות הגופנית. אפילו רפואת הספורט החלה להתפתח ואחרי מאות שנים של התעלמות הוכר מחדש הקשר בין פעילות גופנית לבריאות טובה.
אם תחילת המהפכה התעשייתית, בסוף המאה ה-18, סימנה את השינוי הגדול, במאה ה-19 שאחריה ניכרו בבירור השפעותיה המאוחרות. השפעות אלה גם שינו מחדש את מקומו של הכושר בחיי האנושות. המעבר לעבודה במפעלים הפחית משמעותית את כמות הפעילות הגופנית היומיומית, מה שהוביל לצורך בפעילות גופנית יזומה.
בדיוק אז יחלו להופיע מכשירי כושר ראשונים כמו הגימנסטיקון (Gymnasticon) שהומצא ב-1796, וכמו תנועות לקידום תרבות הגוף (Physical Culture) שהובילו ליצירת מסגרות ציבוריות לפעילות גופנית.
המאה ה-20 הייתה עידן הפריחה האמיתי של תרבות הכושר המודרנית. מרכזי כושר החלו להיפתח בערים הגדולות, תחילה לשימוש האליטות ומאוחר יותר לציבור הרחב.
תחרויות פיתוח גוף וכושר (Fitness) הפכו פופולריות, כשספורטאים הופכים לכוכבים ולמודלים לחיקוי. גם מורשת הכושר הועברה דרך המדיה ותקשורת ההמונים, החל מעיתונים ועד קלטות וידאו.
כיום, בעידן הדיגיטלי, נגיש הכושר הגופני יותר מאי פעם. וגם היום מוכרים יותר מאי-פעם 5 מרכיבי הכושר הגופני הזה: סיבולת לב-ריאה, כוח, מהירות, גמישות וקואורדינציה.
אפליקציות, שעוני כושר חכמים, סרטוני הדרכה באינטרנט וקהילות מקוונות מאפשרים לכל אחד מאיתנו לתכנן ולבצע אימונים בהתאמה אישית. ובה בעת מגלגלת תעשיית הכושר העולמית מיליארדי דולרים מדי שנה.
כך הפך מה שהחל כצורך הישרדותי בסיסי למרכיב תרבותי, אסתטי ובריאותי משמעותי מאוד בחברה המודרנית. התפתחות הכושר הגופני משקפת למעשה את התפתחות האנושות עצמה - בעיקר במעבר מדאגה יומיומית להישרדות בסיסית ועד לפנאי, לבריאות ולשאיפה למצוינות.
האדם הקדמון לא נזקק לכושר - הנה ההסבר לנחיצותו כיום:
https://youtu.be/Twr-ep8bQ9Q
על כושר גופני ביוון העתיקה ובאימפריה הרומית:
https://youtu.be/pMfSn36x85o
התעמלות וכושר גופני בימי הביניים:
https://youtu.be/d2lOe_Ce26A
באותם ימים הנזירים עשו לא מעט אימונים גופניים:
https://youtu.be/zMvktTQk-JA
אופנות וטרנדים בכושר במאה האחרונה:
https://youtu.be/5hr17Dn-Ikk
וכיום הכושר הגופני והחיטוב הם פעילויות מצליחות ופופולריות מאוד (ללא מילים):
https://youtu.be/kgSW0dxS07w
ענף ההתעמלות (Gymnastics) נחשב לאחד מענפי הספורט המרהיבים והאהובים באולימפיאדה והוא מושך מיליוני צופים בכל מחזור משחקים.
תחומי ההתעמלות דורשים שנים של אימונים אינטנסיביים, עם משמעת עצמית רבה וכישורים פיזיים ומנטליים יוצאי דופן. המתעמלים והמתעמלות מתחילים את דרכם בגיל צעיר מאוד, לעתים כבר בגיל 3, ומגיעים לשיאם בגילאי העשרה המוקדמים או האמצעיים, מה שהופך את הספורט הזה לאחד המאתגרים ביותר שיש.
ענף ההתעמלות מורכב משני תחומים עיקריים: התעמלות מכשירים (Artistic Gymnastics) והתעמלות אמנותית (Rhythmic Gymnastics), כאשר לכל אחד מהם יש יחודיות וקסם משלו.
תחום התעמלות המכשירים הוא הוותיק יותר מבין השניים ונכלל במשחקים האולימפיים כבר מאז 1896 לגברים ומ-1928 לנשים.
הגברים מתחרים בשישה מכשירים: קרקע (Floor Exercise), סוס סמוכות (Pommel Horse), טבעות (Rings), קפיצות סוס (Vault), מקבילים (Parallel Bars) ומתח (Horizontal Bar).
נשים, לעומת זאת, מתחרות בארבעה מכשירים: קרקע, קורה (Balance Beam), מקבילים מדורגים (Uneven Bars) וקפיצות סוס.
התעמלות אמנותית נכנסה למשחקים האולימפיים רק ב-1984 והיא מיועדת לנשים בלבד. המתעמלות מבצעות תרגילים עם ארבעה מכשירי יד שונים: חישוק (Hoop), כדור (Ball), אלות (Clubs) וסרט (Ribbon). בכל מחזור אולימפי המתעמלות מתחרות בכל ארבעת המכשירים. הביצועים משלבים מרכיבים של ריקוד, בלט והתעמלות עם מיומנות טכנית גבוהה במכשיר הנבחר.
מאז אולימפיאדת אטלנטה 1996, נוספה גם תחרות התעמלות אמנותית קבוצתית (Group Rhythmic Gymnastics), בה מבצעות ביחד 5 מתעמלות תרגיל, תוך שימוש משותף במכשירים.
במשחקים האולימפיים של ריו 2016 שולבה לראשונה גם תחרות התעמלות אירובית (Aerobic Gymnastics) כענף הדגמה, שאינו נכלל רשמית בתוכנית האולימפית. היא משלבת תנועות אירוביות מורכבות עם אלמנטים של כוח וגמישות.
ב-2000 נוסף לתחרויות האולימפיות ענף הטרמפולינה (Trampoline). בו מבצעים סדרת תרגילים אקרובטיים מורכבים, תוך קפיצה לגובה של עד 10 מטרים. המתעמלים והמתעמלות נשפטים על פי רמת הקושי, הביצוע, זמן האוויר והטכניקה.
מאמנת מספרת על אחד מתחומי ההתעמלות:
https://youtu.be/O_klGHHWmmk
התעמלות המכשירים (עברית):
https://youtu.be/RueUYOYkfUk
טרמפולינה:
https://youtu.be/cO1_m_JnevM
התעמלות אמנותית (עברית):
https://youtu.be/E2fAIjyUe7A
והתעמלות מכשירים לנשים (עברית):
https://youtu.be/OGzokkeFhv8
הרגע שבו נשברה המסורת שלפיה המתעמלים הרוסים מנצחים בהתעמלות היה הרגע שבו התגלתה המתעמלת הטובה ביותר בהיסטוריה המודרנית. היא לא הייתה רוסיה אלא באה ממדינה שנשלטה על ידי ברית המועצות ושמה רומניה. העלבון לרוסים היה כפול, כי היא הייתה ממש ילדה קטנה, גם במונחים ספורטיביים וגם בעולם ההתעמלות.
ואכן, המשחקים האולימפיים של מונטריאול 1976 היו הרגע שבו התגלתה רומניה בשיאה. המתעמלת בת ה-14 נדיה קומנצ'י, או בשמה המדויק נדיה קומנץ' (Nadia Comăneci), היממה את הצופים כשקיבלה את הציון המושלם 10.
אגב, כשהתרגיל הראשון ההוא הסתיים נראה על לוח התוצאות הציון 1.00 ולא 10. התדהמה הייתה עצומה והקהל שאל את עצמו איך זה שביצוע כה מושלם זכה לציון נמוך של 1 מתוך 10. ההלם התפוגג כשהסתבר שלוח התוצאות פשוט לא יכול היה להציג את הציון 10. הסיבה הייתה טכנית. לוח התוצאות הכיל 3 ספרות בלבד, משום שהמארגנים לא חזו שהציון המושלם 10 יינתן אי-פעם. לכן משניתן הציון 10 לא הייתה ברירה אלא לסמן בו 1.00...
וזה לא קרה פעם אחת. במהלך האולימפיאדה קיבלה שוב ושוב קומנצ'י מהשופטים את הציון המושלם 10. היא לא רק הייתה המתעמלת הראשונה בתולדות המשחקים האולימפיים שקיבלה את הציון העגול והמפואר 10, אלא זכתה בו לא פחות מ-7 פעמים. באותה אולימפיאדה היא זכתה ב-3 מדליות זהב, אבל ההישג חסר-התקדים של הזכייה בציון מושלם היה כה מדהים שאיש כבר לא זוכר אותן..
נדיה רשמה לעצמה עוד שיא שלעולם לא יישבר - בגיל 14 היא הייתה הספורטאית הצעירה ביותר שזכתה במדליית זהב אולימפית. השיא כאמור יהיה שלה לתמיד, מכיוון שמאז נקבע גיל 16 בתור הגיל המינימלי להשתתפות באולימפיאדה.
הנה נדיה מקרוב (עברית):
https://youtu.be/8ImvWqLrJZQ
סיפורה של המתעמלת הטובה בהיסטוריה:
https://youtu.be/9Cc7xErhEyk?t=2m57s&end=5m05s
זכייתה הראשונה של קומנצ'י בציון 10 באולימפיאדה:
http://youtu.be/4m2YT-PIkEc
סרטון מחווה למתעמלת הגדולה בהיסטוריה:
http://youtu.be/4ui1Bwd-0i8
עוד ציון 10 בהתעמלות קרקע בגביע אמריקה:
http://youtu.be/y87BO6tnB08
קומנצ'י ואחרות שזכו בציון המושלם:
http://youtu.be/6rJfMn3TUJI
וכתבת טלוויזיה על המתעמלת המושלמת בהיסטוריה (עברית):
https://youtu.be/3fL2mIQGlaw?long=yes
ודאי יצא לכם לראות בפארק או על שפת הים אנשים שמתרגלים את התנועות העגולות והעדינות של הטָאי צִ'י (Tai chi).
מתרגלי הטאי צ'י נוהגים לבצע את התנועות באיטיות רבה ובתנועה יפה להפליא.
קשה ודאי להאמין אבל מדובר במה שהייתה בעבר אמנות לחימה עתיקה מהמזרח הרחוק - אמנות לחימה שבמקום כוח וזריזות, כמו למשל בקראטה, מתבססת על תנועה איטית.
ואכן, תרגילי הטָאי צִ'י הם תרגילי ההתעמלות הבריאים שרבים מהסינים עושים בכל בוקר. הם נועדו לאפשר למתרגל כוח ומהירות ולאפשר לו להגיע להרמוניה עם הטבע.
אז הטאי צ'י היא אמנות לחימה סינית שבמאה ה-20 קיבלה תפנית מהלחימה. במקום על הגנה עצמית, היא שמה דגש על השמירה על בריאות הנפש והאיזון. המתרגלים שומרים באמצעותה על הבריאות.
באמצעות התנועה, שנעשית בטאי צ'י כמו בהילוך איטי, מביאים את עצמם המתרגלים לסוג או מעין מדיטציה.
התנועות של הטאי צ'י הן בעצם חיקוי של תנועות בעלי חיים. כאמנות לחימה היה בסיס הטאי צ'י הגנתי. לכן יקבל היריב את הזכות להתחיל בקרב. הלחימה באמנות לחימה זו מיועדת לטווח קרוב, מרחק של יד פרושה אל היריב.
טאי צ'י, או בשמה המלא טאי צ'י צ'וּאָן, פירושה "אגרוף חסר גבולות". כי "טאי" בסינית פירושו גדול, "צ'י" פירושו ללא גבול ו"צ'ואן" הוא אגרוף.
הביטוי לא מתייחס דווקא לקרב, אלא לעובדה שהטאי צ'י חוצה את כל תחומי החיים של האדם.
כיום, אימצו לא מעט מאנשי המערב את תרגילי הטאי צ'י והם מקפידים עליהם בכל יום. למעשה, מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם מתרגלים טאי צ'י באופן קבוע.
ואגב, ב-2021 פורסם מחקר שעשו חוקרים מאוניברסיטת הונג-קונג, מהאקדמיה הסינית למדעים ומאוניברסיטת UCLA. נמצא בו שאימוני טאי-צ'י נמצאו עדיפים על תרגילים אירוביים ותרגילי כוח, בהפחתת שומן בטני, מה שנקרא "כרס".
הנה תרגול טאי צ'י של נזיר ממנזר השאולין:
https://youtu.be/skj69i5usgI
סודות הטאי צ'י:
https://youtu.be/trFU9pOJCOY
קבוצת סינים שבכל בוקר עושים טאי צ'י בגן הסמוך לביתם:
http://youtu.be/x9nv8kubfGI
רוצים ללמוד טאי צ'י? - הנה סרטון הדרכה ראשון:
https://youtu.be/4VNw8tM7MYE
השחיין האמריקאי מייקל פלפס (Michael Phelps) הוא הספורטאי האולימפי המעוטר ביותר בהיסטוריה. לפלפס לא פחות מ-22 מדליות אולימפיות. הוא גם האלוף האולימפי שזכה במספר הרב ביותר של מדליות הזהב בתולדות המשחקים האולימפיים, בכל ענפי הספורט. יש לו בארון 18 מדליות זהב!
האישה שזכתה במספר המדליות הגדול ביותר בתולדות האולימפיאדה היא המתעמלת הרוסיה לריסה לטינינה, שייצגה באולימפיאדה את ברית המועצות (בתקופה שבה שלטה רוסיה במדינות רבות אחרות). היא זכתה בלא פחות מ-18 מדליות מכל הסוגים במהלך 3 אולימפיאדות רצופות (1956-1964).
הנה קיצור ההישגים הבלתי נתפסים שלו באולימפיאדה בה לקח 8 מדליות זהב (עברית):
https://youtu.be/jkKYPZS1KIQ?t=2m45s&end=5m01s
על פלפס ויכולותיו המדהימות:
https://youtu.be/BCPWWylytsA
תרגיל על מתח בביצועה של לריסה לטינינה מאולימפיאדת טוקיו 1964:
http://youtu.be/lsU7r5NwbcI
וכך פלפס פיצח את הפסיכולוגיה של המהירות:
https://youtu.be/Htw780vHH0o
התעמלות
השחיין האמריקאי מרק ספיץ (Mark Spitz) הוא שחיין יהודי אמריקאי, שהפך לאגדה כשזכה בשבע מדליות זהב במשחקים האולימפיים והחזיק בשיא העולמי, שהחזיק מעמד 36 שנים.
מי שנולד ב-10 בפברואר 1950 בקליפורניה, הראה, כבר מגיל צעיר, כישרון יוצא דופן בשחייה. מי שעתיד להיות אחד השחיינים המפורסמים והמצליחים בהיסטוריה פיתח טכניקת שחייה מושלמת.
במקביל הוא גידל שפם, דבר נדיר אצל שחיינים מקצועיים ומה שבצעירותו עתיד להפוך לסימן ההיכר שלו. בגיל 22 ובשיאו הספורטיבי הדהים ספיץ את העולם ביכולתו הפיזית בבריכה - הוא היה מכונת שחיה מעולה ובלתי נתפסת.
עד כמה בלתי נתפסת?
באולימפיאדת מינכן 1972 מארק ספיץ השתתף ב-7 משחים בלבד, זכה בכולם במקום הראשון וקטף 7 מדליות זהב. אך בכל המשחים הללו הוא גם שבר את השיאים העולמיים - שזה אומר 7 שיאי עולם בשבעה משחים בלבד והכול באולימפיאדה אחת.
עם ההישג המדהים הזה, שנחשב לאחד הגדולים בהיסטוריה של הספורט האולימפי, הוא הוכר מיידית כאחד הספורטאים האולימפיים הגדולים בכל הזמנים.
אך מיד לאחר הישגיו באולימפיאדת מינכן פרש ספיץ מהשחייה התחרותית והוא רק בן 22. מהספורט הוא פנה לעסקים, אך גם בתחומים אחרים לא חסר ספיץ הצלחות. לאחר הישגיו האולימפיים וכבחור יפה וכריזמטי, הוא הפגין הבנה ונוכחות תקשורתית והפך לכוכב ופרזנטור והחזיק קמפיינים כדוגמן.
אגב, 20 שנה אחר כך ולקראת אולימפיאדת ברצלונה ב-1992, הוא ינסה לשוב לשחייה תחרותית. אך זה היה מאוחר מדי וספיץ כבר לא צעיר ולא בשיאו. הוא לא הצליח להתברג בנבחרת האמריקאית.
ועדיין, בהישגים האולימפיים שלו הוא היווה השראה לדורות של שחיינים. אחד מהם הוא מייקל פלפס, מי שישבור באולימפיאדה ב-2008 את שיאו שלו - עם 8 מדליות זהב באולימפיאדה אחת.
עד שמייקל פלפס שבר את שיאו למספר מדליות זהב באולימפיאדה אחת נחשב מארק ספיץ גדול השחיינים האולימפיים - גם בהישגיו, אך גם כמי שהשכיל לפתח את הטכניקה המדויקת והיעילה ביותר במים.
וכך, גם בהמשך חייו, מרק ספיץ המשיך להיות מעורב בעולם השחייה, כדובר וכמנטור לשחיינים רבים. שנים רבות הוא נחשב לאחד הספורטאים המשפיעים ביותר בתולדות הספורט האולימפי.
הנה מארק ספיץ במשחים שבהם ניצח באולימפיאדת מינכן 1972:
https://youtu.be/jQnj92R6EaU
ראיון לקראת המכביה, עם מי שעתיד להפוך לאגדה אולימפית:
https://youtu.be/GS7WVV0lCb4
נצחונותיו הגדולים באולימפיאדה:
https://youtu.be/mtAl2aq9JtM
סיפורו וגם מפיו:
https://youtu.be/CNcrjDNGPKk
והקריירה שלו מספקת השראה לרבים כיום, כמו כאן:
https://youtu.be/OFWZ1IjBReo
מי זכה בהכי הרבה מדליות זהב באולימפיאדות:
עם 23 מדליות זהב לזכותו, מייקל פלפס, השחיין האמריקאי הנודע, הוא לא רק הספורטאי האולימפי המעוטר בהיסטוריה, אלא גם מי שזכה במספר הרב ביותר של מדליות זהב אולימפיות.
אחריו ניצבים שלושה ספורטאים שזכו ב-9 מדליות זהב אולימפיות עד היום:
מרק ספיץ האמריקני - שחיין יהודי מצוין שהדהים את העולם ביכולתו הפיזית בבריכה - ממש מכונת שחיה מעולה! רק באולימפיאדת מינכן 1972 לבדה הוא זכה ב-7 מדליות זהב, עם 7 שיאי עולם, ב-7 משחים בלבד!
פבו נורמי הפיני - אתלט מופלא ובעל יכולות לא רגילות.
לריסה לטינינה הרוסיה - המתעמלת שגם זכתה במספר הגדול ביותר של מדליות אולימפיות בתולדות התחרויות.
קראו על כולם בתגית "מדליות אולימפיות".
עם 23 מדליות זהב לזכותו, מייקל פלפס, השחיין האמריקאי הנודע, הוא לא רק הספורטאי האולימפי המעוטר בהיסטוריה, אלא גם מי שזכה במספר הרב ביותר של מדליות זהב אולימפיות.
אחריו ניצבים שלושה ספורטאים שזכו ב-9 מדליות זהב אולימפיות עד היום:
מרק ספיץ האמריקני - שחיין יהודי מצוין שהדהים את העולם ביכולתו הפיזית בבריכה - ממש מכונת שחיה מעולה! רק באולימפיאדת מינכן 1972 לבדה הוא זכה ב-7 מדליות זהב, עם 7 שיאי עולם, ב-7 משחים בלבד!
פבו נורמי הפיני - אתלט מופלא ובעל יכולות לא רגילות.
לריסה לטינינה הרוסיה - המתעמלת שגם זכתה במספר הגדול ביותר של מדליות אולימפיות בתולדות התחרויות.
קראו על כולם בתגית "מדליות אולימפיות".
שנה אחת בלבד היה הצעצוע הזה הדבר הכי לוהט באמריקה. אבל השנה הזו שבין 1958 ל-1959, לא נשכחה שם כל כך מהר. היא הייתה השנה שלו.
כי לצעצוע הזה קראו הוּלָה הוּפ (Hula hoop) והוא היה הדבר הכי מדליק בסביבה ושגעון שתפס אומה שלמה. ההולה הופ הפך אז לאופנה וטרנד מטורפים.
לידתו של ההולה הופ מקורה מצעצוע שבטי של האבוריג'ינים באוסטרליה. במשך מאות שנים שימש חישוק למשחק אצל האבוריג'ינים. הם נהגו להכינו מבמבוק ושיחקו בו ללא הפסקה.
מי שהביא את ההולה הופ לאמריקה היה ברנש בשם ארתור "ספאד" מלין, שבעבר כבר הביא אליה את משחק ה"פריסבי" הפופולארי, מעין צלחת מעופפת שנמכרה בהצלחה מרובה והתאימה לעידן בו נושא הצלחות המעופפות היה בכותרות.
אבל עכשיו הוא משווק מוצר חדש והייתה זו אשתו של ארתור, סוזי מלין, שהייתה לסוכנת המכירות של ההולה הופ. סוזי עברה מעיר לעיר והדגימה לאנשים איך לנענע את הגוף כדי לסובב את חישוק ה"הולההופ" מבלי שיפול.
שלא כמו בשיווק ה"פריסבי", ההצלחה לא הייתה גדולה בהתחלה. רק אחרי כ-4 שנים תפס השיגעון את ארה"ב.אמריקה נכבשה על ידי הטרנד החדש וכ-25 מיליון חישוקי הולה הופ נמכרו בה.
אגב, בשנים האחרונות עשה טרנד ההולה הופ קאמבק מסוים. זה קרה כשהחלו למכור אותו כשיטת כושר. אוהבי הכושר, בעיקר נשים, השתכנעו שזו דרך נהדרת לייצר פעילות גופנית נעימה ומשעשעת. מתאמני ההולה הופ הללו מכנים את עצמם "מחשקים" ופעם בשנה הם אפילו מקיימים פסטיבל לקהילת סיבובי ההולה הופ.
הנה הסיפור הקולנועי והבדוי על הצלחת ההולה הופ. מהסרט "הקפיצה הגדולה" של האחים כהן:
https://youtu.be/Ng3XHPdexNM
ריקוד עם חישוק ההולה הופ:
https://youtu.be/j46ll2_jR7k
עוד רקדנית מדהימה עם הולה הופ:
https://youtu.be/V-AO7XNkUFw
כנס ופסטיבל המחשקים בישראל:
https://youtu.be/RO6C9eXSvY8
זה מה שקורה כשמחברים לו תאורה:
https://youtu.be/BaJwohtZMtA
בנות טיפחו איתו פעם את תרבות הגוף:
https://youtu.be/h0CKlkqIrLU
להטוטנים עושים איתו פלאים:
https://youtu.be/Oya9LWABkf4
גם כאן:
https://youtu.be/ktYgm8bRK-g
מחול:
https://youtu.be/xGE2hYiUKvo
וגם בטלוויזיה:
https://youtu.be/tb-fLVkfx7c
כושר גופני (Fitness) אינו רק טרנד מודרני אלא תופעה שמלווה את האנושות מראשית דרכה ובמסע כושר גופני לאורך ההיסטוריה האנושית כולה. היכולת לנוע, לרוץ, לקפוץ ולהתמודד עם אתגרים פיזיים הייתה תמיד חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי, אך האופן שבו האנושות התייחסה אליה מאוד השתנה לאורך הדורות.
בתקופה הפליאוליתית, שהסתיימה לפני כ-11,000 שנה, כושר גופני לא היה בחירה אלא הכרח קיומי. כדי לשרוד יום נוסף, אבותינו הקדמונים היו צריכים לרוץ ולנוס מטורפים, לטפס על עצים, לשחות בנהרות ולשאת משקלים כבדים. בעולם הקדום, מי שלא היה כשיר מבחינה גופנית פשוט לא שרד.
בתקופה הנאוליתית, עם בוא המהפכה החקלאית, השתנה אורח החיים האנושי מהיסוד. האדם הופך מנווד למתיישב. אך העבודה החקלאית עצמה דרשה עדיין יכולות פיזיות מרשימות. חרישה, זריעה, קציר וטיפול בבעלי חיים היו משימות מפרכות שהצריכו כוח וסיבולת לא פחותים מאלו שנדרשו בציד.
בעת העתיקה החל הכושר הגופני לקבל ממד תרבותי משמעותי. בסין העתיקה התפתחו אומנויות לחימה כמו קונג פו (Kung Fu) כבר מהמאה ה-5 לפני הספירה. ביוון העתיקה, החל מ-776 לפנה"ס, נערכו המשחקים האולימפיים שחגגו את היכולות האתלטיות של המשתתפים.
הרומאים והיוונים ראו בגוף האתלטי אידיאל של יופי ושלמות והנציחו אותו באינספור פסלים ויצירות אמנות. במקביל, בהודו מתפתחות פילוסופיות כמו יוגה (Yoga) ששילבו בין יכולות פיזיות למודעות רוחנית.
ימי הביניים סימנו תקופת נסיגה מסוימת ביחס לכושר הגופני. עליית הנצרות באירופה הביאה לתפיסה שהעדיפה את הרוח על פני הגוף ולא פעם התייחסה אליו כאל מכשול בדרך להארה רוחנית. כושר גופני נותר רלוונטי בעיקר עבור אבירים ולוחמים שהתאמנו לקראת מלחמות, קרבות ותחרויות ביניהם.
את הכבוד לגוף האנושי ולכושר הגופני החזירה תקופת הרנסנס. מדענים החלו לחקור את האנטומיה האנושית וספרים ראשונים נכתבו על חשיבות הפעילות הגופנית. אפילו רפואת הספורט החלה להתפתח ואחרי מאות שנים של התעלמות הוכר מחדש הקשר בין פעילות גופנית לבריאות טובה.
אם תחילת המהפכה התעשייתית, בסוף המאה ה-18, סימנה את השינוי הגדול, במאה ה-19 שאחריה ניכרו בבירור השפעותיה המאוחרות. השפעות אלה גם שינו מחדש את מקומו של הכושר בחיי האנושות. המעבר לעבודה במפעלים הפחית משמעותית את כמות הפעילות הגופנית היומיומית, מה שהוביל לצורך בפעילות גופנית יזומה.
בדיוק אז יחלו להופיע מכשירי כושר ראשונים כמו הגימנסטיקון (Gymnasticon) שהומצא ב-1796, וכמו תנועות לקידום תרבות הגוף (Physical Culture) שהובילו ליצירת מסגרות ציבוריות לפעילות גופנית.
המאה ה-20 הייתה עידן הפריחה האמיתי של תרבות הכושר המודרנית. מרכזי כושר החלו להיפתח בערים הגדולות, תחילה לשימוש האליטות ומאוחר יותר לציבור הרחב.
תחרויות פיתוח גוף וכושר (Fitness) הפכו פופולריות, כשספורטאים הופכים לכוכבים ולמודלים לחיקוי. גם מורשת הכושר הועברה דרך המדיה ותקשורת ההמונים, החל מעיתונים ועד קלטות וידאו.
כיום, בעידן הדיגיטלי, נגיש הכושר הגופני יותר מאי פעם. וגם היום מוכרים יותר מאי-פעם 5 מרכיבי הכושר הגופני הזה: סיבולת לב-ריאה, כוח, מהירות, גמישות וקואורדינציה.
אפליקציות, שעוני כושר חכמים, סרטוני הדרכה באינטרנט וקהילות מקוונות מאפשרים לכל אחד מאיתנו לתכנן ולבצע אימונים בהתאמה אישית. ובה בעת מגלגלת תעשיית הכושר העולמית מיליארדי דולרים מדי שנה.
כך הפך מה שהחל כצורך הישרדותי בסיסי למרכיב תרבותי, אסתטי ובריאותי משמעותי מאוד בחברה המודרנית. התפתחות הכושר הגופני משקפת למעשה את התפתחות האנושות עצמה - בעיקר במעבר מדאגה יומיומית להישרדות בסיסית ועד לפנאי, לבריאות ולשאיפה למצוינות.
האדם הקדמון לא נזקק לכושר - הנה ההסבר לנחיצותו כיום:
https://youtu.be/Twr-ep8bQ9Q
על כושר גופני ביוון העתיקה ובאימפריה הרומית:
https://youtu.be/pMfSn36x85o
התעמלות וכושר גופני בימי הביניים:
https://youtu.be/d2lOe_Ce26A
באותם ימים הנזירים עשו לא מעט אימונים גופניים:
https://youtu.be/zMvktTQk-JA
אופנות וטרנדים בכושר במאה האחרונה:
https://youtu.be/5hr17Dn-Ikk
וכיום הכושר הגופני והחיטוב הם פעילויות מצליחות ופופולריות מאוד (ללא מילים):
https://youtu.be/kgSW0dxS07w
