שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה נחפרה תעלת סואץ?
תעלת סואץ היא תעלה שנחפרה כדי לחבר את הים התיכון לים סוף ובכך לקצר את הדרך מאירופה למזרח אסיה ולאוקיינוס ההודי ולהוזיל את היבוא מהמזרח אל אירופה. החפירה ארכה עשר שנים, בין השנים 1859-1869. המטרה של התעלה הייתה לחסוך בכסף שהוציאו על הפלגות ארוכות ויקרות, כמו גם את הסיכון שטומנות בחובן הפלגות כה ארוכות.
תעלת סואץ נמצאת במצרים, ממערב למדבר סיני. אורכה הוא 162.5 קילומטרים. גיאוגרפית היא נמתחת בין העיר סואץ שמדרום ועד אל העיר פורט סעיד מצפון.
את כריית התעלה ביצע המהנדס הצרפתי דה לֶסֶפְּס. את עבודות הכריה ביצעו בחברה של לספס כ-60 אלף פועלים מצרים ומרבית המניות היו בידי צרפת וממשלת מצרים. עקב קשיים כלכליים מכרה בתוך שנים אחדות הממשלה המצרית את מניותיה בתעלה לממשלת בריטניה. אך מאוחר יותר רכשה אותם חזרה ובשנת 1962 היא שילמה את התשלום האחרון לממשלות שהחזיקו במניות התעלה והתעלה חזרה לבעלותה המלאה.
תעלת סואץ חיזקה מאד את מעמדה הכלכלי והאסטרטגי של מצרים במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ועד למלחמת ששת-הימים עם ישראל היא שימשה למעבר כל הזמן. לאחר מלחמת ששת הימים חסמה אותה מצרים ורק לאחר הסכם השלום והחזרת סיני למצרים, היא נפתחה בשנית.
ב-2015 הסתיימו העבודות להרחבה ניכרת של תעלת סואץ. אם פעם הייתה צרה, חד מסלולית והתנועה בה הייתה איטית למדי, היום היא דו מסלולית וגם המהירות בה, פחות או יותר הוכפלה.
הנה תולדות תעלת סואץ ששינתה את העולם (מתורגם):
https://youtu.be/i9p-a8YJO-o
ההיסטוריה של תעלת סואץ:
https://youtu.be/z7Zp1Q7GVGA
תמונות היסטוריות מתולדות התעלה:
https://youtu.be/amyY5G36fL8
שיט מהיר (בקפיצות זמן) בתעלת סואץ:
http://youtu.be/L0J-VIvKLsc
בשנים האחרונות הורחבה תעלת סואץ (עברית):
https://youtu.be/E_M4rMfw5pM
כיום התעלה דו-מסלולית וגם המהירות בה כפולה:
https://youtu.be/sxTCRgQXhgI
וספינת הענק שנתקעה ב-2021 בתעלת סואץ ותקעה מאות אניות (עברית):
https://youtu.be/FOpw9F-gQTA
איך עוברות אוניות בין האוקיינוסים בתעלת פנמה?
תעלת פנמה מאפשרת לקצר את המסלול הארוך שמסביב לאמריקה הדרומית ודרך מצר מגלן ולחסוך יותר מ-12,000 קילומטרים של שיט.
בשל הפרשי הגבהים, בדרך בין האוקיינוסים, הפכה בניית תעלת פנמה לאחד הפרויקטים ההנדסיים המורכבים בתולדות האנושות.
במהלך ההפלגה בתעלת פנמה האוניות החוצות את התעלה "מטפסות" למעשה על יבשת אמריקה.
הפרשי הגובה בתעלת פנמה הם בין מפלסי פני הים הזהים של האוקיינוסים עצמם, לבין שטח קרקעי מרכזי גבוה בכ-26 מטר ובאגם גאטון המלאכותי.
כך שהאוניות עולות מהאוקיינוסים, שמפלסיהם כמעט שווים, עם הפרש מזערי של כ-20 סנטימטרים בין האוקיינוס השקט לאוקיינוס האטלנטי, בגלל גאות ושפל.
#איך האוניות עולות?
הספינות עולות בתאים שבתוך תעלת פנמה, תאים שמוצפים במים כשהאוניה נכנסת. גובה פני המים עולה, יחד עם האוניה שבתא. כשהגובה זהה לגובה המשך התעלה, נפתחת דלת עצומה והאוניה ממשיכה בדרכה, בגובה החדש.
דבר דומה מתרחש גם בירידה, כשהאוניות מתחילות לרדת מהאגם שנמצא בשיא הגובה, רק שהפעם מרוקנים את המים שבתא.
הדרך המדויקת: ספינה מהאוקיינוס השקט עולה בתאי מירפלורס (16.5 מטרים בערך) ואז בתאי פדרו-מיגל (9.5 מ' נוספים) אל אגם מירפלורס ואגם גאטון (24.2 ק"מ), שגובהו 26 מטרים מעל פני הים. משם היא יורדת בתאי גאטון, בחזרה לאוקיינוס האטלנטי.
הנה המעבר בתאי המים של תעלת פנמה (אנימציה ללא מילים):
https://youtu.be/_UoToGlKTt4
כך עוברות האוניות בתעלת פנמה:
https://youtu.be/hoQ7RHyG-EA
מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט:
https://youtu.be/pHmaZw5j1is
בהילוך מהיר:
http://youtu.be/fA-pnN54uPw
מלמעלה - זה הפתרון בעיית הפרשי הגבהים שבין האוקיינוסים (ללא מילים):
http://youtu.be/AbYXUpujF5k
וסרט תיעודי על המעבר המתוחכם בין גבהים בתעלת פנמה:
https://youtu.be/jh79YSCC8mM?long=yes
איך ומתי נחפרה תעלת פנמה?
תעלת פנמה (Panama Canal) היא תעלה באורך של 77 קילומטרים, המחברת בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט, באזור מצר פנמה שבמרכז אמריקה שאותו היא חוצה.
התעלה קיצרה ביותר מ-12,000 קילומטרים את המסלול הארוך שנדרש להפליג, מסביב לאמריקה הדרומית ודרך מצר מגלן, בכל פעם שרצו לעבור מצד אחד של יבשת אמריקה לצידה השני. מדובר בחסכון אדיר של זמן, חיי אדם וכסף.
בשל הפרשי הגבהים שבין מימי האוקיינוסים, הפכה בניית תעלת פנמה לאחד הפרויקטים ההנדסיים המורכבים ביותר בתולדות האנושות.
מי שחפר את תעלת סואץ, הצרפתי פרדיננד דה לספס, היה הראשון לחפור את התעלה הזו. בצל קשיים רבים ובניגוד למנהגו, הוא נאלץ ב-1889 להפסיק את הפרויקט השאפתני כל כך ולא הצליח להשלימו.
15 שנים לאחר מכן חידשה ממשלת ארצות הברית את החפירה של תעלת פנמה והיא נפתחה לשיט בשנת 1914.
היסטורית, זה היה גם פרויקט מסוכן וקשה במיוחד. מעל 27 אלף עובדים מתו במהלך שני שלבי החפירה של התעלה.
קראו על הפתרון המדהים להעברת אוניות ענק מאוקיינוס אחד לשני, בגבהים שונים ביניהם, בתגית "טכנולוגיה, תעלת פנמה".
הנה תולדות חציבתה של תעלת פנמה (מתורגם):
https://youtu.be/uE_UuHRtXCY
מצגת וידאו על תעלת פנמה:
https://youtu.be/KspQbkKmuqs
המעבר בתעלת פנמה, מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט:
https://youtu.be/pHmaZw5j1is
מעבר מהיר אל האוקיינוס השני:
https://youtu.be/tiOngrHY7zg
מעבר בהילוך מאוד מהיר (ללא מילים):
https://youtu.be/m8TkcWhmByg
ובהילוך מהיר:
http://youtu.be/fA-pnN54uPw
מהי ונציה של הולנד?
חיטהורן (Giethoorn) היא עיירה קטנה ושלווה השוכנת בחלק הצפון-מערבי של מחוז אווריסל (Overijssel) שבהולנד. השם חיטהורן הוא שיבוש של הפירוש ההולנדי ל"קרני עיזים". שמה זה של העיר ניתן לה על ידי המתיישבים הראשונים שהגיעו לאיזור בשנת 1230 לערך. הם מצאו בה קרני עיזים פזורות בכל עבר (ככל הנראה עקב שיטפון שקטל את העיזים במקום כמה עשרות שנים קודם לכן).
אבל חיטהורן מכונה גם "ונציה של הולנד". הסיבה לכך היא שכמו ונציה, גם פינת החמד הזו בנויה, רובה ככולה, על תעלות מים שמעליהן גשרים נחמדים. בחיטהורן אין דרכים כלל וכל התנועה מתקיימת בה באמצעות התעלות שבין הבתים.
הנה חיטהורן, ונציה של הולנד:
https://youtu.be/R3t1cg2ZOxc
סרטון של חיטהורן:
https://youtu.be/2ZNwfJ00Vgs
עוד מוונציה של הצפון:
https://youtu.be/FIYQLKBu9rQ
שיט מוסיקלי:
https://youtu.be/-tF48LQy7QM
והיכרות בשיט ארוך עם המקום:
https://youtu.be/wqNCvQMv8oo?long=yes
כיצד אמסטרדם בהולנד יושבת על תעלות?
אמנם אמסטרדם אינה ונציה, אך נראה שהתעלות הן עורקי החיים של העיר. הרבה מאד תנועה ניתן למצוא ב-75 הקילומטרים של התעלות שבעיר, עם מאות הגשרונים המיועדים להולכי רגל ולרוכבי אופניים.
סירות מסחר, דייגים, קיאקים פרטיים וסירות תיירים - כולן שטות בנחת על מימי התעלות, שלשחות דווקא לא מומלץ בהם.
למעשה בנויה אמסטרדם על גבי איים קטנים. בכך היא מזכירה את העיר האיטלקית ונציה. היא גם זכתה לכינוי "ונציה של הצפון".
הנה שיט בתעלות באמסטרדם:
http://youtu.be/kwWFNx_Fyjc
סיפורו של משיט סירות בתעלות של אמסטרדם:
http://youtu.be/ahFUGL-ZslE?t=23s
יש מקצוע ייחודי לאמסטרדם - שולי האופניים והפסולת מהתעלות:
http://youtu.be/hWmAIhz43S4
ומקומות נוספים באמסטרדם שכדאי לראות:
http://youtu.be/5G-lqrzTv-U
האם כל אמסטרדם בירת הולנד בנויה על תעלות?
ממש לא. באמסטרדם, עיר הבירה של הולנד, יש בתים עתיקים ויפים מאד. זוהי עיר תעלות מקסימה, המכונה "ונציה של הצפון" ובנויה על תעלות מים, שגשרים קטנים בנויים מעליהן.
אבל גם אם באמסטרדם יש את אזור התעלות, על בתי הסירה המקסימים והגשרים החמודים שמעליהן, ליד אלה מתקיימת עיר מודרנית, שוקקת חיים ועסקים, מבני עסקים גדולים ומגדלים גבוהים של המאה ה-21.
זהו מטרופולין מלא אדם וקצב עכשווי, שלצד עיר התעלות העתיקה, הציורית והפסטורלית, פועם בקצב של האלף החדש ולצד אדריכלות שלא השתנתה מאז תקופת הרנסאנס, מתפתח לאדריכלות מודרנית ומרתקת לא פחות.
הנה אמסטרדם היפה:
https://youtu.be/IpytNrNdkFo
איזה גשר עובר מתחת למים?
גשרים מאפשרים בדקך כלל מעבר של כלי רכב מעל מים. הגשר ההולנדי המעניין "אקוודוקט וולוהימיר" (Aqueduct Veluwemeer) עובר עם מי הים והסירות מעל לכביש הממשיך מתחתיו. הכביש מוביל כ-30 אלף איש בכל יום, בדרכם אל ומהאי המלאכותי הגדול בעולם - האי פלבולנד.
אם אתם מתפלאים מדוע הוא קיבל את השם "אקוודוקט" (מוביל מים), הרי זה ככל הנראה מעצם העובדה שהכביש נוסע ישר, בעוד שהאקוודוקט מוביל את המים והספינות מעליו, מצד לצד שלו.
אגב, אקוודוקט כזה הוא לא היחיד מסוגו בהולנד. בסרטון האחרון תוכלו לראות אקוודוקט נוסף שמתוכנן בצורה דומה, למעבר של ספינות מעל לכביש.
הנה גשר "אקוודוקט וולוהימיר" עם קריינות מעניינת:
https://youtu.be/G8Q_wA4LtYI
והנה מה קורה לפעמים כשהמים ממלאים את ה"גשר":
https://youtu.be/UxYvFhJ4DsI
וסתם כדי שתהנו מקצת יופי - הנה השכונה הסמוכה לגשר:
https://youtu.be/YXV2o1l95ic
הנה אקוודוקט שמתוכנן בצורה דומה:
https://youtu.be/p9x8cV_fNf0
מהן סירות תעלה?
סירת תעלה (Canal Boat) היא סירה ארוכה וצרה שנועדה לעבור בתעלות הצרות שבאירופה. תעלות ארוכות אלה נועדו לרוב להובלה של סחורות בנפח גדול. סירות התעלה התרבו מהמאה ה-17. במקור לא היו להן מנועים הן נגררו על ידי סוסים ולעתים גם על ידי בני-אדם, שפסעו על שבילי ההליכה לסוסים והולכי רגל שנבנו לאורך כל התעלות. כמובן שעם המצאת המנוע, הונעו סירות התעלה במנועי קיטור ועם השנים בעזרת מנועי דיזל מודרניים.
התעלות הרבות באירופה נחפרו במשך מאות שנים לצורך הובלת חומרי גלם וסחורות. כבר בתקופת הרומאים החלו לחפור תעלות, כשמהמאה ה- 16 גברה המגמה לחפור תעלות כאלה, במיוחד באנגליה, סקוטלנד ואירלנד, אך גם במדינות כמו גרמניה, הולנד, בלגיה.
הפרשי גבהים חייבו את חופרי התעלות לפתח שיטות שונות בכדי להעלות ולהוריד את הסירות בין מפלסי השיט השונים של התעלות. בעזרת "תא ההצפה" למשל, נהגו להעלות או להוריד את סירה ממפלס למפלס, על ידי הצפת תא מלא במים שאליו היא הוכנסה. לעתים נחפרו גם מנהרות תת קרקעיות ארוכות שניתן היה לחצות בהן הרים, או גשרי סירות, מעין אקוואדוקטים שבהם שטו הסירות בתעלות מלאכותיות וכך חצו אפיקי נהרות. במאה ה-20 פותחו גם מעליות לסירות, שהם מתקני ענק המעלים ומורידים את הסירות ממש כמו במעלית רגילה.
החל מהמאה ה- 19 הפך השיט על התעלות גם צורת נופש. נופשים החלו לשוט בסירות תעלה ואפילו סירות מפרש. תופעה מודרנית נוספת נולדה במאה ה-20 כשרבים הפכו את סירות המטען הישנות לצימרים ואף לבתי מגורים קבועים שצפים על המים.
הנה סרטון על סירות התעלה:
https://youtu.be/UbRBF9sH_tA
וסירות התעלה של אנגליה:
http://youtu.be/9_A4G_TDPn8
מהי מעלית הסירות?
מעלית הסירות שנקראת "גלגל פלקירק" מעלה את הסירות באוויר לגובה רב ומאפשרת להן לעבור בין התעלות, שמצויות בגבהים שונים.
מעלית הסירות הזו שנמצאת בסקוטלנד היא מתקן עצום ויחיד בעולם שמאפשר העלאה של סירות, מגובה אחד לגובה אחר.
באמצעות המעלית, הסירות מורמות לגובה או מורדות נמוך יותר, כך שתוכלנה לנוע בין תעלת יוניון ותעלת פורת' וקלייד, שגובה כל אחת הוא שונה.
הנה "גלגל פאלקירק":
https://youtu.be/_tBH9SE-Kw8
כך מעלים סירות במעלית של גלגל פלקירק:
https://youtu.be/DxKWSQDeA78
וסרטון קפיצות זמן של הגלגל:
http://youtu.be/ucg1O-5jsnM
תעלת סואץ היא תעלה שנחפרה כדי לחבר את הים התיכון לים סוף ובכך לקצר את הדרך מאירופה למזרח אסיה ולאוקיינוס ההודי ולהוזיל את היבוא מהמזרח אל אירופה. החפירה ארכה עשר שנים, בין השנים 1859-1869. המטרה של התעלה הייתה לחסוך בכסף שהוציאו על הפלגות ארוכות ויקרות, כמו גם את הסיכון שטומנות בחובן הפלגות כה ארוכות.
תעלת סואץ נמצאת במצרים, ממערב למדבר סיני. אורכה הוא 162.5 קילומטרים. גיאוגרפית היא נמתחת בין העיר סואץ שמדרום ועד אל העיר פורט סעיד מצפון.
את כריית התעלה ביצע המהנדס הצרפתי דה לֶסֶפְּס. את עבודות הכריה ביצעו בחברה של לספס כ-60 אלף פועלים מצרים ומרבית המניות היו בידי צרפת וממשלת מצרים. עקב קשיים כלכליים מכרה בתוך שנים אחדות הממשלה המצרית את מניותיה בתעלה לממשלת בריטניה. אך מאוחר יותר רכשה אותם חזרה ובשנת 1962 היא שילמה את התשלום האחרון לממשלות שהחזיקו במניות התעלה והתעלה חזרה לבעלותה המלאה.
תעלת סואץ חיזקה מאד את מעמדה הכלכלי והאסטרטגי של מצרים במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ועד למלחמת ששת-הימים עם ישראל היא שימשה למעבר כל הזמן. לאחר מלחמת ששת הימים חסמה אותה מצרים ורק לאחר הסכם השלום והחזרת סיני למצרים, היא נפתחה בשנית.
ב-2015 הסתיימו העבודות להרחבה ניכרת של תעלת סואץ. אם פעם הייתה צרה, חד מסלולית והתנועה בה הייתה איטית למדי, היום היא דו מסלולית וגם המהירות בה, פחות או יותר הוכפלה.
הנה תולדות תעלת סואץ ששינתה את העולם (מתורגם):
https://youtu.be/i9p-a8YJO-o
ההיסטוריה של תעלת סואץ:
https://youtu.be/z7Zp1Q7GVGA
תמונות היסטוריות מתולדות התעלה:
https://youtu.be/amyY5G36fL8
שיט מהיר (בקפיצות זמן) בתעלת סואץ:
http://youtu.be/L0J-VIvKLsc
בשנים האחרונות הורחבה תעלת סואץ (עברית):
https://youtu.be/E_M4rMfw5pM
כיום התעלה דו-מסלולית וגם המהירות בה כפולה:
https://youtu.be/sxTCRgQXhgI
וספינת הענק שנתקעה ב-2021 בתעלת סואץ ותקעה מאות אניות (עברית):
https://youtu.be/FOpw9F-gQTA
תעלת פנמה מאפשרת לקצר את המסלול הארוך שמסביב לאמריקה הדרומית ודרך מצר מגלן ולחסוך יותר מ-12,000 קילומטרים של שיט.
בשל הפרשי הגבהים, בדרך בין האוקיינוסים, הפכה בניית תעלת פנמה לאחד הפרויקטים ההנדסיים המורכבים בתולדות האנושות.
במהלך ההפלגה בתעלת פנמה האוניות החוצות את התעלה "מטפסות" למעשה על יבשת אמריקה.
הפרשי הגובה בתעלת פנמה הם בין מפלסי פני הים הזהים של האוקיינוסים עצמם, לבין שטח קרקעי מרכזי גבוה בכ-26 מטר ובאגם גאטון המלאכותי.
כך שהאוניות עולות מהאוקיינוסים, שמפלסיהם כמעט שווים, עם הפרש מזערי של כ-20 סנטימטרים בין האוקיינוס השקט לאוקיינוס האטלנטי, בגלל גאות ושפל.
#איך האוניות עולות?
הספינות עולות בתאים שבתוך תעלת פנמה, תאים שמוצפים במים כשהאוניה נכנסת. גובה פני המים עולה, יחד עם האוניה שבתא. כשהגובה זהה לגובה המשך התעלה, נפתחת דלת עצומה והאוניה ממשיכה בדרכה, בגובה החדש.
דבר דומה מתרחש גם בירידה, כשהאוניות מתחילות לרדת מהאגם שנמצא בשיא הגובה, רק שהפעם מרוקנים את המים שבתא.
הדרך המדויקת: ספינה מהאוקיינוס השקט עולה בתאי מירפלורס (16.5 מטרים בערך) ואז בתאי פדרו-מיגל (9.5 מ' נוספים) אל אגם מירפלורס ואגם גאטון (24.2 ק"מ), שגובהו 26 מטרים מעל פני הים. משם היא יורדת בתאי גאטון, בחזרה לאוקיינוס האטלנטי.
הנה המעבר בתאי המים של תעלת פנמה (אנימציה ללא מילים):
https://youtu.be/_UoToGlKTt4
כך עוברות האוניות בתעלת פנמה:
https://youtu.be/hoQ7RHyG-EA
מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט:
https://youtu.be/pHmaZw5j1is
בהילוך מהיר:
http://youtu.be/fA-pnN54uPw
מלמעלה - זה הפתרון בעיית הפרשי הגבהים שבין האוקיינוסים (ללא מילים):
http://youtu.be/AbYXUpujF5k
וסרט תיעודי על המעבר המתוחכם בין גבהים בתעלת פנמה:
https://youtu.be/jh79YSCC8mM?long=yes
תעלת פנמה (Panama Canal) היא תעלה באורך של 77 קילומטרים, המחברת בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט, באזור מצר פנמה שבמרכז אמריקה שאותו היא חוצה.
התעלה קיצרה ביותר מ-12,000 קילומטרים את המסלול הארוך שנדרש להפליג, מסביב לאמריקה הדרומית ודרך מצר מגלן, בכל פעם שרצו לעבור מצד אחד של יבשת אמריקה לצידה השני. מדובר בחסכון אדיר של זמן, חיי אדם וכסף.
בשל הפרשי הגבהים שבין מימי האוקיינוסים, הפכה בניית תעלת פנמה לאחד הפרויקטים ההנדסיים המורכבים ביותר בתולדות האנושות.
מי שחפר את תעלת סואץ, הצרפתי פרדיננד דה לספס, היה הראשון לחפור את התעלה הזו. בצל קשיים רבים ובניגוד למנהגו, הוא נאלץ ב-1889 להפסיק את הפרויקט השאפתני כל כך ולא הצליח להשלימו.
15 שנים לאחר מכן חידשה ממשלת ארצות הברית את החפירה של תעלת פנמה והיא נפתחה לשיט בשנת 1914.
היסטורית, זה היה גם פרויקט מסוכן וקשה במיוחד. מעל 27 אלף עובדים מתו במהלך שני שלבי החפירה של התעלה.
קראו על הפתרון המדהים להעברת אוניות ענק מאוקיינוס אחד לשני, בגבהים שונים ביניהם, בתגית "טכנולוגיה, תעלת פנמה".
הנה תולדות חציבתה של תעלת פנמה (מתורגם):
https://youtu.be/uE_UuHRtXCY
מצגת וידאו על תעלת פנמה:
https://youtu.be/KspQbkKmuqs
המעבר בתעלת פנמה, מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט:
https://youtu.be/pHmaZw5j1is
מעבר מהיר אל האוקיינוס השני:
https://youtu.be/tiOngrHY7zg
מעבר בהילוך מאוד מהיר (ללא מילים):
https://youtu.be/m8TkcWhmByg
ובהילוך מהיר:
http://youtu.be/fA-pnN54uPw
חיטהורן (Giethoorn) היא עיירה קטנה ושלווה השוכנת בחלק הצפון-מערבי של מחוז אווריסל (Overijssel) שבהולנד. השם חיטהורן הוא שיבוש של הפירוש ההולנדי ל"קרני עיזים". שמה זה של העיר ניתן לה על ידי המתיישבים הראשונים שהגיעו לאיזור בשנת 1230 לערך. הם מצאו בה קרני עיזים פזורות בכל עבר (ככל הנראה עקב שיטפון שקטל את העיזים במקום כמה עשרות שנים קודם לכן).
אבל חיטהורן מכונה גם "ונציה של הולנד". הסיבה לכך היא שכמו ונציה, גם פינת החמד הזו בנויה, רובה ככולה, על תעלות מים שמעליהן גשרים נחמדים. בחיטהורן אין דרכים כלל וכל התנועה מתקיימת בה באמצעות התעלות שבין הבתים.
הנה חיטהורן, ונציה של הולנד:
https://youtu.be/R3t1cg2ZOxc
סרטון של חיטהורן:
https://youtu.be/2ZNwfJ00Vgs
עוד מוונציה של הצפון:
https://youtu.be/FIYQLKBu9rQ
שיט מוסיקלי:
https://youtu.be/-tF48LQy7QM
והיכרות בשיט ארוך עם המקום:
https://youtu.be/wqNCvQMv8oo?long=yes
תעלות
אמנם אמסטרדם אינה ונציה, אך נראה שהתעלות הן עורקי החיים של העיר. הרבה מאד תנועה ניתן למצוא ב-75 הקילומטרים של התעלות שבעיר, עם מאות הגשרונים המיועדים להולכי רגל ולרוכבי אופניים.
סירות מסחר, דייגים, קיאקים פרטיים וסירות תיירים - כולן שטות בנחת על מימי התעלות, שלשחות דווקא לא מומלץ בהם.
למעשה בנויה אמסטרדם על גבי איים קטנים. בכך היא מזכירה את העיר האיטלקית ונציה. היא גם זכתה לכינוי "ונציה של הצפון".
הנה שיט בתעלות באמסטרדם:
http://youtu.be/kwWFNx_Fyjc
סיפורו של משיט סירות בתעלות של אמסטרדם:
http://youtu.be/ahFUGL-ZslE?t=23s
יש מקצוע ייחודי לאמסטרדם - שולי האופניים והפסולת מהתעלות:
http://youtu.be/hWmAIhz43S4
ומקומות נוספים באמסטרדם שכדאי לראות:
http://youtu.be/5G-lqrzTv-U
ממש לא. באמסטרדם, עיר הבירה של הולנד, יש בתים עתיקים ויפים מאד. זוהי עיר תעלות מקסימה, המכונה "ונציה של הצפון" ובנויה על תעלות מים, שגשרים קטנים בנויים מעליהן.
אבל גם אם באמסטרדם יש את אזור התעלות, על בתי הסירה המקסימים והגשרים החמודים שמעליהן, ליד אלה מתקיימת עיר מודרנית, שוקקת חיים ועסקים, מבני עסקים גדולים ומגדלים גבוהים של המאה ה-21.
זהו מטרופולין מלא אדם וקצב עכשווי, שלצד עיר התעלות העתיקה, הציורית והפסטורלית, פועם בקצב של האלף החדש ולצד אדריכלות שלא השתנתה מאז תקופת הרנסאנס, מתפתח לאדריכלות מודרנית ומרתקת לא פחות.
הנה אמסטרדם היפה:
https://youtu.be/IpytNrNdkFo
גשרים מאפשרים בדקך כלל מעבר של כלי רכב מעל מים. הגשר ההולנדי המעניין "אקוודוקט וולוהימיר" (Aqueduct Veluwemeer) עובר עם מי הים והסירות מעל לכביש הממשיך מתחתיו. הכביש מוביל כ-30 אלף איש בכל יום, בדרכם אל ומהאי המלאכותי הגדול בעולם - האי פלבולנד.
אם אתם מתפלאים מדוע הוא קיבל את השם "אקוודוקט" (מוביל מים), הרי זה ככל הנראה מעצם העובדה שהכביש נוסע ישר, בעוד שהאקוודוקט מוביל את המים והספינות מעליו, מצד לצד שלו.
אגב, אקוודוקט כזה הוא לא היחיד מסוגו בהולנד. בסרטון האחרון תוכלו לראות אקוודוקט נוסף שמתוכנן בצורה דומה, למעבר של ספינות מעל לכביש.
הנה גשר "אקוודוקט וולוהימיר" עם קריינות מעניינת:
https://youtu.be/G8Q_wA4LtYI
והנה מה קורה לפעמים כשהמים ממלאים את ה"גשר":
https://youtu.be/UxYvFhJ4DsI
וסתם כדי שתהנו מקצת יופי - הנה השכונה הסמוכה לגשר:
https://youtu.be/YXV2o1l95ic
הנה אקוודוקט שמתוכנן בצורה דומה:
https://youtu.be/p9x8cV_fNf0
סירת תעלה (Canal Boat) היא סירה ארוכה וצרה שנועדה לעבור בתעלות הצרות שבאירופה. תעלות ארוכות אלה נועדו לרוב להובלה של סחורות בנפח גדול. סירות התעלה התרבו מהמאה ה-17. במקור לא היו להן מנועים הן נגררו על ידי סוסים ולעתים גם על ידי בני-אדם, שפסעו על שבילי ההליכה לסוסים והולכי רגל שנבנו לאורך כל התעלות. כמובן שעם המצאת המנוע, הונעו סירות התעלה במנועי קיטור ועם השנים בעזרת מנועי דיזל מודרניים.
התעלות הרבות באירופה נחפרו במשך מאות שנים לצורך הובלת חומרי גלם וסחורות. כבר בתקופת הרומאים החלו לחפור תעלות, כשמהמאה ה- 16 גברה המגמה לחפור תעלות כאלה, במיוחד באנגליה, סקוטלנד ואירלנד, אך גם במדינות כמו גרמניה, הולנד, בלגיה.
הפרשי גבהים חייבו את חופרי התעלות לפתח שיטות שונות בכדי להעלות ולהוריד את הסירות בין מפלסי השיט השונים של התעלות. בעזרת "תא ההצפה" למשל, נהגו להעלות או להוריד את סירה ממפלס למפלס, על ידי הצפת תא מלא במים שאליו היא הוכנסה. לעתים נחפרו גם מנהרות תת קרקעיות ארוכות שניתן היה לחצות בהן הרים, או גשרי סירות, מעין אקוואדוקטים שבהם שטו הסירות בתעלות מלאכותיות וכך חצו אפיקי נהרות. במאה ה-20 פותחו גם מעליות לסירות, שהם מתקני ענק המעלים ומורידים את הסירות ממש כמו במעלית רגילה.
החל מהמאה ה- 19 הפך השיט על התעלות גם צורת נופש. נופשים החלו לשוט בסירות תעלה ואפילו סירות מפרש. תופעה מודרנית נוספת נולדה במאה ה-20 כשרבים הפכו את סירות המטען הישנות לצימרים ואף לבתי מגורים קבועים שצפים על המים.
הנה סרטון על סירות התעלה:
https://youtu.be/UbRBF9sH_tA
וסירות התעלה של אנגליה:
http://youtu.be/9_A4G_TDPn8
מעלית הסירות שנקראת "גלגל פלקירק" מעלה את הסירות באוויר לגובה רב ומאפשרת להן לעבור בין התעלות, שמצויות בגבהים שונים.
מעלית הסירות הזו שנמצאת בסקוטלנד היא מתקן עצום ויחיד בעולם שמאפשר העלאה של סירות, מגובה אחד לגובה אחר.
באמצעות המעלית, הסירות מורמות לגובה או מורדות נמוך יותר, כך שתוכלנה לנוע בין תעלת יוניון ותעלת פורת' וקלייד, שגובה כל אחת הוא שונה.
הנה "גלגל פאלקירק":
https://youtu.be/_tBH9SE-Kw8
כך מעלים סירות במעלית של גלגל פלקירק:
https://youtu.be/DxKWSQDeA78
וסרטון קפיצות זמן של הגלגל:
http://youtu.be/ucg1O-5jsnM
