#


התַּנָּר האדמוני (Rufous hornero) מדרום אמריקה הוא ציפור שיר החיה באמריקה הדרומית. בארגנטינה הוא נחשב לציפור הלאומית, אבל למה בעצם?

אז הכירו - התנר הוא חלק ממשפחת התנריים, המוכרת בעיקר בזכות הקינים החזקים והייחודיים שהם בונים מבוץ. למעשה, אפילו את שמם הם קיבלו מצורת הקן שהם בונים, שמזכיר תנורים מסורתיים שנוהגים לבנות בארגנטינה ופרגוואי.

את הקינים הללו בונה התנר על ענפי עצים ועמודי חשמל, כדי להתגונן מטורפים. הצורה הסגורה, עם הפתח הצר שלו, מבטיחה בקן הגנה על הגוזלים ועל התנרים הבוגרים, כלומר ההורים.

את הקן יוצר התנר מתערובת של בוץ, קש וגללים של פרות. באור השמש הבוץ מתייבש וכשהיא מייבשת את הקן, מקשה השמש את הדפנות שלו, עד כדי כך שהוא הופך כמעט לחלוטין בלתי חדיר.

כך מקשה הקן החזק על שבירתו מבחוץ, הן על ידי טורפים כמו חתולים, לטאות ונחשים, לצד עופות דורסים כמו העיט וכמובן גם נגד טורפי גוזלים כמו נחשים, טוקנים, חמוסים, חוטמנים ואפילו עכברים.

קינים דומים, אגב, בונים מיני ציפורים נוספים כמו כוכיות וסנוניות.


40 שניות על התנר האדמוני:

https://youtu.be/C6JFmvfnIQw


כך בונה תנר אדמוני את קינו:

https://youtu.be/Y-yLAiCiOz0


הבנאי החרוץ בעבודה:

https://youtu.be/edKsH6P8VMk


הזוג פוצח בשירה משותפת ליד הקן:

https://youtu.be/xufOqU0L6s0


סרטון תיעודי על קיני התנרים:

https://youtu.be/9AK---WzWxI?long=yes


וסביבתו של התנר שמחייבת זהירות מטורפים:

https://youtu.be/UdkpjNSqW0s?long=yes

אורג המסכה האפריקני (Southern masked weaver) ממשפחת האורגיים הוא ציפור שיר שמשקיעה המון בקן שלה, אולי יותר מכל ציפור אחרת.

הזכר של אורג המסכה יוצר קן בטוויה של ענפים בצורת שתי וערב. שמם של האורגים ניתן להם בשל אריגת הקיים, כך שישתלשלו מהענפים למטה.

בהתחלה הם יוצרים קשר כדי לתלות עליו את כל המבנה של הקן. הנקבה בודקת את הקן שנבנה ואם אינה מרוצה, היא בוחנת קינים של זכרים אחרים ובוחרת את הקן הטוב ביותר ואת הזכר שבנה אותו. הזכר שלא זכה בה יהרוס תוך ימים אחדים את הקן שבנה ויתחיל מחדש, כדי למשוך נקבה אחרת.

הצורה של הקן נועדה למנוע מנחשים וטורפים אחרים מלהתגנב אל הקן ולהזיק לביצים ולגוזלים שבו. אגב, לנקבת אורג מסכה אפריקני יש עוד פטנט - נגד קוקיות טפילות שרוצות להטיל ביצים בקינה. כל נקבה של האורג מטילה ביצים בצבע משלה. כך, אם הקוקיה תטיל ביצה בקן הזה, יסגיר הגוון השונה של הביצה שלה, שזו אינה הביצה של האורגת. ברוב המקרים זה יביא לכך שהביצה הזרה תושלך מהקן מיידית.


הנה אורג אפריקאי בונה את הקן:

https://youtu.be/sO12M_FP3L4


"שכונת קינים" של זכרים שונים, כשכל אחד מנסה למשוך את הנקבה לקן שלו:

http://youtu.be/T4uRm3X9xcQ


והקן מעוצב לצרכי האורג ונראה מצוין:

https://youtu.be/6svAIgEnFvw

הגוזלים העירומים והחלשים, אינם יכולים לעוף או אפילו ללכת. הוריהם בונים להם קן והגוזלים נמצאים בו כל הזמן. לאורך כל היום, מבלים ההורים מחוץ לקן, כשהם מחפשים חרקים ותולעים לגוזלים הקטנים.

בכל פעם שהם צדים חרק או זחל, חוזרים ההורים לקן, אל הגוזלים הרעבים. הגוזלים ממתינים להם בפיות פעורים וההורים פשוט שומטים את המזון לתוך פיותיהם. וכך, בעוד שהגוזלים אוכלים ומתחזקים וגופם נבנה וגדל, יוצאים ההורים שוב לחפש להם מזון.


הנה ירקון מאכיל את הגוזלים שלו:

http://youtu.be/TjrIa9qdPng


כך מאכילה האם את הגוזל ואז מפנה את הפרשתו, כדי שהקן יישמר נקי:

http://youtu.be/bkkMc9tU-CI


והאכלת גוזלי קרדינל צפוני על ידי שני ההורים:

http://youtu.be/1tWLDhJ6mjQ

הבולבול (Bulbul או Pycnonotus) הוא הזמר המפורסם של סביבתנו. זוהי ציפור שיר דרום-אסיאתית הידועה במיוחד בשירתה היפה.

למעשה, שמה בערבית "בולבול", ניתן לה בזכות שירתה, כי משמעות השם בולבול בערבית היא בעצם "זמיר". ואכן, שירת הבולבול עשירה ומגוונת, כשהיא כוללת חיקויים של ציפורים אחרות וצלילים מהסביבה.

הבולבול בולט בצבעיו החומים-זהובים, עם ראש שחור מרשים, עיניים לבנות בולטות ומקורם כפוף במקצת, שבבסיסו יש לבולבול זיפים. בישראל חי הבולבול הממושקף (צהוב-שת) שהפך לציפור נפוצה מאוד ביישובים.

הבולבולים, השייכים למשפחת הבולבוליים, חיים בלהקות קטנות ונמצאים יחדיו במשך רוב שעות היום, הם ניזונים בעיקר מחרקים, מפירות ומעלים.

הבולבול מעדיף גנים, פארקים ושולי יישובים עם צמחייה עבותה. כנפיו קצרות ומעוגלות והוא אינו מיטיב לעוף, לכן הוא מרבה לנתר על האדמה או בין ענפי העצים. את הקן הוא בונה בצורת קערה, בתוך סבך או על ענף עץ ולא פעם גם בתוך כדי מים או בתיבות דואר נטושות.

במשפחת הבולבוליים נכללים כ-240 מינים שהם שוכני עצים, הבולבולים מציגים התנהגות חברתית מורכבת ונוהגים לשמור על קשרי זוג חזקים. לרוב הם חיים בצמדים, מרבים לגעת זה בזה ואף נוהגים לסרק אחד את השני.

בתרבות הפרסית והערבית הבולבול הוא סמל של אהבה ויופי מוסיקלי. הוא מופיע בשירה הקלאסית שלהם כמייצג של הזמר המושלם. בספרות הפרסית הקלאסית קיימת מסורת שלמה של שירים על הבולבול והוורד, כסמלים של יופי וארעיות החיים.


הנה זוג בולבולים מצייץ על העץ (ללא מילים):

https://youtu.be/OasdTUWmJMI


בשעת האוכל:

https://youtu.be/iMmh75LBWRg


גוזלי הבולבול:

https://youtu.be/ZI0RRbEcADU


שיר הבולבול של הלל וארגוב (עברית):

https://youtu.be/SVam4snSufs


ויש מי שמשחקים במילים של בולבולים (עברית):

https://youtu.be/QfKx87bUtlA

קֵן, קן הציפורים (Bird's nest) וברבים קִנִּים, הוא מבנה בצורת כוך או מצע שבונות בעיקר הציפורים, כדי לשמור על הביצים והגוזלים שלהם.

לא פעם משמשת בניית הקן בתהליל החיזור של הציפורים. הזכר בונה את הקן ומדגים באמצעותו לנקבה כמה שהוא איכותי ומבטיח שרידות טובה לביצים ולגוזלים שלהם. הנקבה צופה בבניית הקן ומשתכנעת ביכולותיו, או שלא ואז היא מחפשת קבלן אחר...


#גם חרקים בונים קינים
פחות ידוע אולי אבל גם חרקים ומינים של דו-חיים בונים קינים, לשמירת ביציהם וצאצאיהם. המפורסמים מבין החרקים הבונים קינים הן הצרעות. הקן שלהם כל כך מוכר, בעיקר בזכות הביטוי "קן צְרָעות" שהושאל בתרבות לציון מקום בו מסתתרים פושעים, מחבלים או אנשים מסוכנים אחרים.


#ממה בונים קן?
בדרך כלל הקן נבנה מחומרים טבעיים שהציפורים מוצאות בסביבה, כמו ענפים קטנים, עלים, עשב ובוץ. לא פעם משתרבבים לשם גם חומרים מעשה ידי אדם, כמו פיסות בד או מתכת, חוטים וכדומה.


#איפה בונים ציפורים את קיניהם?
כל מין בונה את הקן שלו בצורה ובאופן שמתאימים לצרכיו, לתנאי הקינון, למקום, לאזור הגאוגרפי ולאופן גידול הגוזלים. כך מוצאים מיני ציפורים שונים פתרונות מדהימים לבעיות בבניית וההגנה על הקנים שלהם.

יש ציפורים, כמו הטבלן, שבונים קן על גדות המים או ממש על פני המים. חסידות בונות קינים לא פעם בראש עמוד חשמל, בעוד אחרים תולים את הקן שלהם על עצים או כבלים, כמו הקנים התלויים של האורופנדולה בקוסטה ריקה.

אחרים יבנו את הקינים בחורים שנוצרו בעצים מניקור של הנקר. יש שבונות קן מבוץ וקש, בעוד שציפורים עירוניות משתמשות לא פעם בסיגריות שהן מוצאות לבניית הקן, כשהניקוטין שנשאר בהן תורם להרחקת טפילים.

יש ציפורים שטוות את הקן שלהן מקורי עכביש, משי ועלים. יש מי שבונות קינים שיתופיים ויש את הקוקיה שמתנחלת בקינים של מינים אחרים (ומכאן, אגב, שם הסרט המפורסם והשיגיוני "קן הקוקיה").


#אורך החיים של קן
גם אורך חייו של קן ציפורים הוא עניין משתנה. יש מינים של ציפורים שבונים כל שנה קן חדש, בעוד אחרות משתמשות באותו קן במשך עשרות, מאות ואפילו אלפי שנים.


ציפור ממשפחת האוֹרְגִּיִּים בונה קן תלוי, להגנה על הגוזלים:

https://youtu.be/6svAIgEnFvw


תנר אדמוני בונה קן בלתי חדיר מבוץ שמונע מטורפים להיכנס ולהשתלט עליו:

https://youtu.be/tT5ay4HtS_o


נקר סורי נגד להקת מיינות שמשליכות דברים לתוך הקן שלו והוא זורק אותם החוצה:

https://youtu.be/R24lW7QzaPg


זמיר בונה קן:

https://youtu.be/aupSOndl7W0


זה מה שקורה בתוך הקן:

https://youtu.be/B0VQd1uXb5o


ו-15 מהקינים המיוחדים בעולם הציפורים:

https://youtu.be/dOGr2zOGv9U?long=yes

הסנונית (Swallow), שנמנית על הציפורים המוכרות והנפוצות בישראל, היא ציפור המבלה את מרבית זמנה בטיסה וצדה חרקים תוך כדי תנועה.

לסנונית צבעים כחולים-שחורים מלמעלה ולבנים מלמטה, עם רצועה אדומה-חומה בחזה. גם בזכות גופה הדק, כנפיה הארוכות והמחודדות וזנבה המפוצל, אפשר לזהות אותה בקלות.

לבניית הקן המוקפד שלה מצטיינת הסנונית בבנייה של הקן מבוץ וקש. את מיקום הקן היא תעדיף לקבוע על קירות מבנים, גשרים ומצוקים, כלומר מקומות מוגנים אך פתוחים למעופה המהיר.

כאמור, מרבית תזונת הסנוניות מבוססת על חרקים שהן צדות בזמן תעופתן - זבובים, יתושים, כחלילים ופרפרים. יכולת הטיסה שלהם יוצאת דופן, בהיותן מסוגלות לבצע פיתולים מהירים, צלילות תלולות ומתיחות ארוכות.

בתרבות העממית של אירופה הסנונית היא סמל של אביב, חידוש ותקווה. הביטוי "סנונית אחת לא מביאה אביב" מקורו במסורת עתיקה הקושרת בין הופעתה לבין תחילת העונה החדשה ומנגד אומרת שסימן אחד בודד הוא אינו התופעה שהוא חלק ממנה.

דימויים והקשרים אלו מופיעים לא רק ביצירות ספרות ואמנות, אלא כבר בסיפורים מיתולוגיים, בהם הסנונית מצטיירת כמייצגת נדידה, נאמנות, התחדשות ולעיתים גם סמל להקרבה.

בתרבות הסינית הסנונית מסמלת אושר ומזל טוב. במיתולוגיה הגרמנית היא נחשבת למה שמגן על הבית מפני דברים רעים. ישנה גם אמונה עממית שפגיעה בסנונית או בקן שלה תביא אסון על הפוגע.


הנה הסנוניות:

https://youtu.be/bQ6Ol1k20uo


על סנונית הרפתות:

https://youtu.be/Ip8bJdvmugc


סנונית בונה קן (ללא מילים):

https://youtu.be/4VGZZNOtx1c


סנוניות רפתות צעירות ממתינות לאוכל (ללא מילים):

https://youtu.be/mtk_cq0cqTg


ובערים הם למדו לבנות את הקן מבוץ:

https://youtu.be/kzLipxPjeyY?long=yes

לדינוזאור האובירפטור (Oviraptor), שהוא אובירפטוריד אוכל בשר ובעל שתי רגליים מתקופת הקרטיקון, יצא שם של גנב ביצים.

לפי הצורה שבה נמצאו הביצים המאובנות ליד שלדיו, המדענים משערים שנהג ככל הנראה לגנוב ביצים מקיני דינואורים אחרים. מכאן זכה לשמו "גנב ביצים". ואכן, פירוש השם אובירפטור הוא "גנב הביצים". הנקבה נהגה ככל הנראה להגן על הקן שלה מדינוזאורים טורפים.

לאובירפטור היו לסתות חזקות שבעזרתן שבר בקלות את קליפות הביצים וריסק את עצמות הדינוזאורים הצעירים שלכד.

החוקרים גם סבורים שלאובירפטורים היה זנב עם נוצות. הם השתמשו בהם ככל הנראה כדי לחזר אחרי הנקבות, ממש כפי שעושים טווסים, עופות וציפורים אחרות גם כיום.

מהמאובן הראשון שהתגלה במונגוליה בשנת 1924 ועד היום, רוב שרידי האוברפטורים התגלו בסין ומונגוליה.

בשנים האחרונות, ישנם חוקרים שמתחילים לטעון שהביצים שנמצאו ליד המאובן המקורי, אלה שבגללן הוא הפך לבעל שם של גנב ביצים, הן ביצים שלו. הוויכוח נמשך...


הנה נקבת דינוזאור מגנה על הביצים שבקן מהאובירפטוריד:

http://youtu.be/TtOfCaYhjzk


המחקר על הביצים של האובירפטור:

https://youtu.be/nosEIFDgDuc


ואובירפטור במשחק מחשב:

https://youtu.be/mDHgpv4_NG4

הקיכלי רונן (Song Thrush) הוא ציפור שיר בינונית במשפחת הקיכליים (Turdidae), בצבע חום-אדמדם עם כתמים כהים על החזה. זהו אחד מזמרי הגינה המוכרים ביותר באירופה ובאסיה, בעל קול מלודי וחזק שנשמע בעיקר בשעות הערב והבוקר המוקדמות. הקיכלי נוהג לשיר מעמדה גבוהה כמו ענף עץ או גג, תוך שהוא מרים את זנבו למעלה באופן אופייני.

הציפור מעדיפה סביבות מלאות צמחייה עבותה כמו גנים, פארקים ושולי יערות. היא ניזונה מתולעים, חרקים ויצורים קטנים נוספים שהיא מחטטת מהאדמה, אך גם מפירות ופירות יער. הקיכלי בונה את קנו בסבך עבות, לא רחוק מהקרקע, משתמש בעשבים, שורשים ובוץ לחיזוק מבנה הקן.

בישראל הקיכלי רונן מופיע כציפור חורפת וחולפת בקבוצות קטנות או בפרטים בודדים, בעיקר באזורים הצפוניים והמרכזיים. הוא מגיע לארץ במהלך תקופת הנדידה ואינו מתרבה כאן באופן קבוע. בתרבויות אירופאיות הקיכלי מסמל את בוא האביב ומופיע בשירה ובפולקלור כציפור המבשרת חידוש וחיים חדשים.

מה שמעניין במיוחד בקיכלי הוא השם העברי שלו - "רונן" - שמציין את יכולת השירה המפותחת שלו. השם המדעי philomelos מורכב מיוונית עתיקה: philo (אוהב) ו-melos (שיר), כלומר "אוהב שיר", ואכן זהו אחד מזמרי הטבע המוכשרים ביותר.


הנה הקיכלי רונן:

https://youtu.be/lG6YdvNyxKU


עובדות על הסונג טראש - קיכלי רונן:

https://youtu.be/SiY7EQovPis


שירתו של הקיכלי רונן:

https://youtu.be/rLrrF8RDEPY


שירת קרובים עם קיכלי חלוד-זנב שנקרא גם קיכלי חכליליתי:

https://youtu.be/FdQIlyuJYPk


הקיכלי נזיר הוא קרוב משפחה שמייצר הרמוניות בשני צלילים:

https://youtu.be/JTpyG_1Wads

האלבטרוס הנודד (Wandering Albatross) הוא הוא הציפור בעלת מוטת הכנפיים הגדולה בעולם. יש לו מוטת כנפיים גדולה מ-3 מטרים. זהו עוף ימי גדול מאד שדואה באוקיינוס הדרומי שמסביב לקוטב הדרומי.

האלבטרוס הנודד ניזון בעיקר מדגים קטנים ומדיונונים. את הקן שלו הוא בונה בצורת חרוט והוא עשוי מצמחיה ימית שהוא אוסף.


הנה החיזור של האלבטרוס הנודד ודרך מצוינת להתרשם מכנפיו הענקיות:

http://youtu.be/zdKkRhGU8gE?t=3s


וסוד המעוף הקל של האלבטרוס הנודד:

http://youtu.be/uMX2wCJga8g?t=5s

התִּנְשֶׁמֶת (Barn owl) היא דורס הלילה הידוע כמדביר ביולוגי מצטיין, בעיקר של העדפה ברורה שלה לאכילת מכרסמים, דוגמת המריון והנברן. במהלך עונת קינון בודדת, צד זוג תנשמות אחד בסביבות 2,000 מכרסמים. זאת משום שהמזון המועדף על התנשמות הוא מכרסמים.

התנשמת היא מהמוכרים שבדורסי הלילה גם בישראל וגם בעולם, ומהנפוצים שבהם. היא מקננת בעיקר בסמוך לבתי מגורים ולבניינים. לא פעם מוצאים את הקן שלה בסמוך לעליות גג, לאסמים ולמבנים נטושים, כמו גם ליד ובמערות, בארות ומחסות שבסלע.

את טרפהּ מאתרת התנשמת בעזרת השמיעה החדה, האופיינית לה. שמיעה מצוינת זו מתאפשרת תודות לאוזניים הא-סימטריות שלה, שביחד עם מבנה הפנים המיוחד שלה, המשמש לה כרפלקטור לריכוז גלי הקול, הופכים לכלי צייד מעולים. תעופה שקטה במיוחד, תודות לכנפיים גדולות וגוף קטן, מאפשרת לה ציד מהיר וחרישי.

התנשמת מטילה 4 עד 8 ביצים, על פי השפע של המזון הזמין לה. כך גם נקבע מספר מחזורי הקינון שלה בשנה.


הנה התנשמת ממתינה:

https://youtu.be/IqGl30FgBUA


כנפיים גדולות וגוף קטן מאפשרים לה תעופה שקטה לטרף:

https://youtu.be/d_FEaFgJyfA


מתפתחת ורוכשת את יכולת התעופה השקטה, שמאפיינת אותה:

https://youtu.be/3C7do93-GB8


כך מצילים תנשמות במצוקה (עברית):

https://youtu.be/QK1lFSKR5EQ?long=yes


וההדברה הביולוגית של התנשמת (עברית):

https://youtu.be/Ga4ZKMUVNmo?long=yes

דמיינו "בית דירות משותף" שבו חיות ביחד מאות ציפורים, בהרמוניה ובכיף. האם קן משותף הוא דבר אפשרי?

אז כן - בסוואנות של דרום אפריקה ובמדבר קלהארי חי האורג השתפן (Sociable weaver), מין של אורגים שבונים ביחד את הקן המשותף שלהם, על צמרות עצים או על עמודי חשמל.

קינים אלו נבנים על ידי אורגים רבים מאותו מין, הבונים ביחד מעין בית משותף. אלו קינים גדולים מאד ובחלקם שוכנים מאות ציפורים המקננים בהם לאורך כל השנה.

יש קינים שנמצאו בהם עד 100 זוגות אורגים. המדהים הוא שלכל זוג ציפורים כזה יש מעין "חדר משלו", פתח שלהם בקן הגדול המוביל לחדר הקינון הפרטי שלהם בלבד.

הקינים נבנים מקש ובסוואנות האפריקניות מהעשבים הארוכים שגדלים בהן. בני הזוג מחזקים את חלק הקן שלהם וחיזוק חדרי הקינון בונה ומחזק את הקן כולו. כך גם מעבירים האורגים את הקן מדור לדור, לצאצאים שלהם.

האורג השתפן, אחד המינים של ממשפחת האורגיים, בונה באפריקה מבנים כאלה, של קן משותף שבו חיות מאות ציפורים במשותף. חוקרים איתרו קינים מסוג זה עם 400 ציפורים בקן אחד!

המדהים הוא שלא רק שהקן המשותף הוא עצום בגודלו, ביחס לכל קן אחר בטבע. הקן של השתפן הוא גם קן ותיק ביותר. קן כזה יכול להתקיים לאורך עשרות שנים. נמצאו קינים משותפים בני יותר מ-100 שנים!


הנה הקן המשותף של האורג השתפן:

http://youtu.be/_jPibkNv7lM


מבט מקרוב על פתחי הקינים המשותפים של אורג שתפן, עם הגוזלים שבפנים:

http://youtu.be/_yIjFiqpLFk


וכמובן שהקינים הללו מושכים טורפים, כמו חתול בר:

http://youtu.be/DnZEFPjQM2g