שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו משחק הפטאנק?
בערים ובכפרים של צרפת משחקים שנים רבות במשחק ספורט קהילתי שנקרא פֶּטָאנְק (Pétanque). המשחק הזה ידוע כמשחק חברתי, מסוג משחקי הכדורה (כדורת חצר), המתאים לכל גיל ומענפי הספורט הבודדים בהם אין בעיה לנשים וגברים להתחרות באותה קבוצה או אחד מול השני.
מטרת המתחרים במשחק היא להשליך את כדורי המתכת הכי קרוב שניתן לכדור עץ קטן. בכך הוא משלב מיומנות טכנית עם אסטרטגיה, יכולת ריכוז, קואורדינציה וחשיבה טקטית.
הפטנק הוא משחק כדורת צרפתי מסורתי שנולד במחוז פרובאנס שבדרום צרפת. הוא נולד בשנת 1907, בעיר לה סיוטה (La Ciotat) והתפתח כגרסה מותאמת של משחק קדום יותר שנקרא "ז'ה פרובנסאל" (Jeu Provençal).
לפי המסורת, מספרים שהשחקן ז'ול לנואר (Jules Lenoir) סבל מבעיות ראומטיות ולא יכול היה לבצע את הריצה הנדרשת במשחק המקורי. לכן המציאו הוא וחבריו גרסה שבה עומדים השחקנים במעגל קטן, כשרגליהם צמודות. מכאן גם נולד שמו של המשחק, כי "פה-טנק" בפרובנסאלית, הניב או הסלנג המקומי, פירושו "רגליים צמודות".
כיום, הפטאנק הוא ספורט פופולרי במיוחד בצרפת, עם מיליוני שחקנים רשומים. הוא נפוץ גם במדינות רבות אחרות ברחבי העולם, כולל בישראל. לא מעט תחרויות בינלאומיות מתקיימות כל שנה, כולל אליפויות עולם בפטנק.
#הציוד הנדרש
- כדורי מתכת ("בולים") במשקל 650-800 גרם לגברים ו-650-750 גרם לנשים, וקוטר 70.5-80 מילימטר.
- כדור עץ קטן ("קושונה") בקוטר של 25-35 מ"מ.
- מד-מרחק למדידת המרחקים בין הכדורים לקושונה.
- מסגרת תחומה, בשטח של 15 מטרים על 4, כשבו אדמה, חול קשיח או חומר דומה שמאפשר לכדורים להתגלגל.
#כללי המשחק
המשחק מתחיל בהטלה של כדורון עץ, למרחק של 6-10 מטרים. הוא יהיה ל"כדור המטרה", שאליו מכוונים במשחק. בעקבותיו מטילים את כדורי הפלדה, כל פעם שחקן או נציג של קבוצה אחרת, במטרה להתקרב לכדור העץ, ככל האפשר.
הפטנק בנוי ממשחקונים ומתנהל בין שתי קבוצות, כאשר המטרה היא להטיל את ה"בולים", כדורי המתכת, הכי קרוב שניתן אל ה"קושונה" (cochonnet), או ה"בוט" (but), שמותיו של כדור העץ הקטן.
הקבוצה הראשונה שמצליחה לצבור 13 נקודות, היא זו שזוכה בניצחון.
המשחק יכול להתקיים בין:
- שני שחקנים יחידים (tête-à-tête)
- שני זוגות (doublettes)
- שתי שלישיות (triplettes)
#מהלך המשחק
1. בתחילת המשחק מסמנים מעגל על הקרקע (הנקרא "סרקל" - cercle) בקוטר של 50 סנטימטרים, ממנו יטילו השחקנים את הכדורים
2. השחקן הראשון זורק את הקושונה למרחק של 6-10 מטרים במשחק תחרותי (במשחק חופשי המרחקים יכולים להיות גמישים יותר).
3. אותו שחקן מטיל את הכדור הראשון שלו.
4. הקבוצה היריבה מטילה כדור, וכך הלאה
5. הקבוצה שכדורה רחוק יותר מהקושונה ממשיכה להטיל עד שתצליח להתקרב יותר, או עד שיגמרו לה הכדורים.
#הניקוד
- בכל סיבוב ("מנה") מקבלת נקודה הקבוצה שכדוריה קרובים ביותר לקושונה
- מספר הנקודות שווה למספר הכדורים הקרובים לקושונה לפני הכדור הקרוב ביותר של היריב
- המשחק מסתיים כאשר קבוצה מגיעה ל-13 נקודות.
#טכניקות משחק
- "פואנטה" (Pointer) - זריקת כדור מדויקת במטרה להתקרב לקושונה.
- "טירה" (Tirer) - זריקת כדור חזקה במטרה להרחיק כדור יריב.
- "קרו" (Carreau) - פגיעה מדויקת בכדור היריב והחלפת מיקומו.
הנה משחק הפטאנק וההיסטוריה שלו:
https://youtu.be/qPGyFNfXvzk
איך לשחק פטאנק?
https://youtu.be/LSzQd0-g6so
המשחק (ללא מילים):
https://youtu.be/-LkZoVQvF9k
והפטאנק עלה מזמן לארץ (עברית):
https://youtu.be/0Bz1CupImbA
מהו כושר גופני ומה ההיסטוריה שלו?
כושר גופני (Fitness) אינו רק טרנד מודרני אלא תופעה שמלווה את האנושות מראשית דרכה ובמסע כושר גופני לאורך ההיסטוריה האנושית כולה. היכולת לנוע, לרוץ, לקפוץ ולהתמודד עם אתגרים פיזיים הייתה תמיד חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי, אך האופן שבו האנושות התייחסה אליה מאוד השתנה לאורך הדורות.
בתקופה הפליאוליתית, שהסתיימה לפני כ-11,000 שנה, כושר גופני לא היה בחירה אלא הכרח קיומי. כדי לשרוד יום נוסף, אבותינו הקדמונים היו צריכים לרוץ ולנוס מטורפים, לטפס על עצים, לשחות בנהרות ולשאת משקלים כבדים. בעולם הקדום, מי שלא היה כשיר מבחינה גופנית פשוט לא שרד.
בתקופה הנאוליתית, עם בוא המהפכה החקלאית, השתנה אורח החיים האנושי מהיסוד. האדם הופך מנווד למתיישב. אך העבודה החקלאית עצמה דרשה עדיין יכולות פיזיות מרשימות. חרישה, זריעה, קציר וטיפול בבעלי חיים היו משימות מפרכות שהצריכו כוח וסיבולת לא פחותים מאלו שנדרשו בציד.
בעת העתיקה החל הכושר הגופני לקבל ממד תרבותי משמעותי. בסין העתיקה התפתחו אומנויות לחימה כמו קונג פו (Kung Fu) כבר מהמאה ה-5 לפני הספירה. ביוון העתיקה, החל מ-776 לפנה"ס, נערכו המשחקים האולימפיים שחגגו את היכולות האתלטיות של המשתתפים.
הרומאים והיוונים ראו בגוף האתלטי אידיאל של יופי ושלמות והנציחו אותו באינספור פסלים ויצירות אמנות. במקביל, בהודו מתפתחות פילוסופיות כמו יוגה (Yoga) ששילבו בין יכולות פיזיות למודעות רוחנית.
ימי הביניים סימנו תקופת נסיגה מסוימת ביחס לכושר הגופני. עליית הנצרות באירופה הביאה לתפיסה שהעדיפה את הרוח על פני הגוף ולא פעם התייחסה אליו כאל מכשול בדרך להארה רוחנית. כושר גופני נותר רלוונטי בעיקר עבור אבירים ולוחמים שהתאמנו לקראת מלחמות, קרבות ותחרויות ביניהם.
את הכבוד לגוף האנושי ולכושר הגופני החזירה תקופת הרנסנס. מדענים החלו לחקור את האנטומיה האנושית וספרים ראשונים נכתבו על חשיבות הפעילות הגופנית. אפילו רפואת הספורט החלה להתפתח ואחרי מאות שנים של התעלמות הוכר מחדש הקשר בין פעילות גופנית לבריאות טובה.
אם תחילת המהפכה התעשייתית, בסוף המאה ה-18, סימנה את השינוי הגדול, במאה ה-19 שאחריה ניכרו בבירור השפעותיה המאוחרות. השפעות אלה גם שינו מחדש את מקומו של הכושר בחיי האנושות. המעבר לעבודה במפעלים הפחית משמעותית את כמות הפעילות הגופנית היומיומית, מה שהוביל לצורך בפעילות גופנית יזומה.
בדיוק אז יחלו להופיע מכשירי כושר ראשונים כמו הגימנסטיקון (Gymnasticon) שהומצא ב-1796, וכמו תנועות לקידום תרבות הגוף (Physical Culture) שהובילו ליצירת מסגרות ציבוריות לפעילות גופנית.
המאה ה-20 הייתה עידן הפריחה האמיתי של תרבות הכושר המודרנית. מרכזי כושר החלו להיפתח בערים הגדולות, תחילה לשימוש האליטות ומאוחר יותר לציבור הרחב.
תחרויות פיתוח גוף וכושר (Fitness) הפכו פופולריות, כשספורטאים הופכים לכוכבים ולמודלים לחיקוי. גם מורשת הכושר הועברה דרך המדיה ותקשורת ההמונים, החל מעיתונים ועד קלטות וידאו.
כיום, בעידן הדיגיטלי, נגיש הכושר הגופני יותר מאי פעם. וגם היום מוכרים יותר מאי-פעם 5 מרכיבי הכושר הגופני הזה: סיבולת לב-ריאה, כוח, מהירות, גמישות וקואורדינציה.
אפליקציות, שעוני כושר חכמים, סרטוני הדרכה באינטרנט וקהילות מקוונות מאפשרים לכל אחד מאיתנו לתכנן ולבצע אימונים בהתאמה אישית. ובה בעת מגלגלת תעשיית הכושר העולמית מיליארדי דולרים מדי שנה.
כך הפך מה שהחל כצורך הישרדותי בסיסי למרכיב תרבותי, אסתטי ובריאותי משמעותי מאוד בחברה המודרנית. התפתחות הכושר הגופני משקפת למעשה את התפתחות האנושות עצמה - בעיקר במעבר מדאגה יומיומית להישרדות בסיסית ועד לפנאי, לבריאות ולשאיפה למצוינות.
האדם הקדמון לא נזקק לכושר - הנה ההסבר לנחיצותו כיום:
https://youtu.be/Twr-ep8bQ9Q
על כושר גופני ביוון העתיקה ובאימפריה הרומית:
https://youtu.be/pMfSn36x85o
התעמלות וכושר גופני בימי הביניים:
https://youtu.be/d2lOe_Ce26A
באותם ימים הנזירים עשו לא מעט אימונים גופניים:
https://youtu.be/zMvktTQk-JA
אופנות וטרנדים בכושר במאה האחרונה:
https://youtu.be/5hr17Dn-Ikk
וכיום הכושר הגופני והחיטוב הם פעילויות מצליחות ופופולריות מאוד (ללא מילים):
https://youtu.be/kgSW0dxS07w
מה היה הטרנד של שיר הכוסות?
כוסות וספלים משמשים לשתייה, כבר מאות שנים. אבל בסוף העשור הראשון של שנות ה-2000 נוצר להם לרגע שימוש אחר. מוסיקלי. לזמן מה הם הפכו לאחד מכלי ההקשה הפופולריים בעולם הצעירים.
מה הסיפור אתם שואלים?
מעל 70 שנה המתין שיר הכוסות (Cup Song) כדי לזכות בפופולריות שלא תאומן. אחרי שהוקלט לראשונה בשנת 1937, על ידי להקה בשם ה"מיינרז מאונטנירז", הוא חזר לפתע בשנת 2009, כ-Cup Song שביצעה ה-Landshapes, להקה עצמאית בריטית שהשתמשה בליווי של כוסות.
אבל אז הופיע שיר הכוסות, הידוע גם כ-“When I’m Gone”, בסרט "Pitch Perfect". היה זה בקליפ שבו שרה ומקישה אותו השחקנית אנה קנדריק, כשבהדרגה מצטרפים אליה כל הסועדים במסעדה שבה היא עובדת. משם פרסו השיר והמקצב כנפיים ועם הכוסות הם הפכו להצלחה מסחררת כמעט בין לילה. השירה הקצבית הזו, מיותר להזכיר, הפכה לאחד הטרנדים הפופולריים אצל בני נוער בכל העולם.
אבל השיגעון לא התפשט בעולם סתם. בני נוער וצעירים בכל העולם עשו אותו באופן אקטיבי. התיאום והקואורדינציה שבביצוע גרמו לכולם להתמכר אליהם. מכל כיוון הועלו לרשת אינספור גרסאות כיסוי ברמות שונות של יצירתיות והציפו את הרשת, תוך שמיליונים צופים בהם ומעבירים הלאה. הנוער היה פשוט בשיגעון של שירה והקשה בכוסות וכולם עשו זאת, בכל פינה ובכל זמן, בכל צורה ועם כל כוס שבנמצא...
עד שהכול, כדרכו של כל טרנד, הסתיים. היה טוב ונשמע מצוין. יחי השירים הישנים שהתחדשו להם!
הנה הביצוע המקורי:
https://youtu.be/UmXSOPDe5-Y
הלמפשיידס:
https://youtu.be/DWCOYJg9ps4
של אנה קנדריק לשיר “When I’m Gone” שהתחיל את הכל - מהסרט:
https://youtu.be/cmSbXsFE3l8
קבוצה גדולה של "מפעילי כוסות":
https://youtu.be/DDfRPtDsedA
כיתה שלמה בצרפת:
https://youtu.be/kAHU4oGYC24
600 תלמידי בית ספר באירלנד החליט לשיר בשפה הגאלית והבריק:
https://youtu.be/Hz63M3v11nE
חבורת צעירים מדויקת ושרה יפה ומתוחכם עוד יותר:
https://youtu.be/6y1aOg_UO_A
ואז באו הריקודים:
https://youtu.be/Q4FYNF02yEM
הפרודיות עם האקדחים:
https://youtu.be/0QtM7X0xYN8
ועם הרעל:
https://youtu.be/rUlznF5We3U
קואורדינציה
בערים ובכפרים של צרפת משחקים שנים רבות במשחק ספורט קהילתי שנקרא פֶּטָאנְק (Pétanque). המשחק הזה ידוע כמשחק חברתי, מסוג משחקי הכדורה (כדורת חצר), המתאים לכל גיל ומענפי הספורט הבודדים בהם אין בעיה לנשים וגברים להתחרות באותה קבוצה או אחד מול השני.
מטרת המתחרים במשחק היא להשליך את כדורי המתכת הכי קרוב שניתן לכדור עץ קטן. בכך הוא משלב מיומנות טכנית עם אסטרטגיה, יכולת ריכוז, קואורדינציה וחשיבה טקטית.
הפטנק הוא משחק כדורת צרפתי מסורתי שנולד במחוז פרובאנס שבדרום צרפת. הוא נולד בשנת 1907, בעיר לה סיוטה (La Ciotat) והתפתח כגרסה מותאמת של משחק קדום יותר שנקרא "ז'ה פרובנסאל" (Jeu Provençal).
לפי המסורת, מספרים שהשחקן ז'ול לנואר (Jules Lenoir) סבל מבעיות ראומטיות ולא יכול היה לבצע את הריצה הנדרשת במשחק המקורי. לכן המציאו הוא וחבריו גרסה שבה עומדים השחקנים במעגל קטן, כשרגליהם צמודות. מכאן גם נולד שמו של המשחק, כי "פה-טנק" בפרובנסאלית, הניב או הסלנג המקומי, פירושו "רגליים צמודות".
כיום, הפטאנק הוא ספורט פופולרי במיוחד בצרפת, עם מיליוני שחקנים רשומים. הוא נפוץ גם במדינות רבות אחרות ברחבי העולם, כולל בישראל. לא מעט תחרויות בינלאומיות מתקיימות כל שנה, כולל אליפויות עולם בפטנק.
#הציוד הנדרש
- כדורי מתכת ("בולים") במשקל 650-800 גרם לגברים ו-650-750 גרם לנשים, וקוטר 70.5-80 מילימטר.
- כדור עץ קטן ("קושונה") בקוטר של 25-35 מ"מ.
- מד-מרחק למדידת המרחקים בין הכדורים לקושונה.
- מסגרת תחומה, בשטח של 15 מטרים על 4, כשבו אדמה, חול קשיח או חומר דומה שמאפשר לכדורים להתגלגל.
#כללי המשחק
המשחק מתחיל בהטלה של כדורון עץ, למרחק של 6-10 מטרים. הוא יהיה ל"כדור המטרה", שאליו מכוונים במשחק. בעקבותיו מטילים את כדורי הפלדה, כל פעם שחקן או נציג של קבוצה אחרת, במטרה להתקרב לכדור העץ, ככל האפשר.
הפטנק בנוי ממשחקונים ומתנהל בין שתי קבוצות, כאשר המטרה היא להטיל את ה"בולים", כדורי המתכת, הכי קרוב שניתן אל ה"קושונה" (cochonnet), או ה"בוט" (but), שמותיו של כדור העץ הקטן.
הקבוצה הראשונה שמצליחה לצבור 13 נקודות, היא זו שזוכה בניצחון.
המשחק יכול להתקיים בין:
- שני שחקנים יחידים (tête-à-tête)
- שני זוגות (doublettes)
- שתי שלישיות (triplettes)
#מהלך המשחק
1. בתחילת המשחק מסמנים מעגל על הקרקע (הנקרא "סרקל" - cercle) בקוטר של 50 סנטימטרים, ממנו יטילו השחקנים את הכדורים
2. השחקן הראשון זורק את הקושונה למרחק של 6-10 מטרים במשחק תחרותי (במשחק חופשי המרחקים יכולים להיות גמישים יותר).
3. אותו שחקן מטיל את הכדור הראשון שלו.
4. הקבוצה היריבה מטילה כדור, וכך הלאה
5. הקבוצה שכדורה רחוק יותר מהקושונה ממשיכה להטיל עד שתצליח להתקרב יותר, או עד שיגמרו לה הכדורים.
#הניקוד
- בכל סיבוב ("מנה") מקבלת נקודה הקבוצה שכדוריה קרובים ביותר לקושונה
- מספר הנקודות שווה למספר הכדורים הקרובים לקושונה לפני הכדור הקרוב ביותר של היריב
- המשחק מסתיים כאשר קבוצה מגיעה ל-13 נקודות.
#טכניקות משחק
- "פואנטה" (Pointer) - זריקת כדור מדויקת במטרה להתקרב לקושונה.
- "טירה" (Tirer) - זריקת כדור חזקה במטרה להרחיק כדור יריב.
- "קרו" (Carreau) - פגיעה מדויקת בכדור היריב והחלפת מיקומו.
הנה משחק הפטאנק וההיסטוריה שלו:
https://youtu.be/qPGyFNfXvzk
איך לשחק פטאנק?
https://youtu.be/LSzQd0-g6so
המשחק (ללא מילים):
https://youtu.be/-LkZoVQvF9k
והפטאנק עלה מזמן לארץ (עברית):
https://youtu.be/0Bz1CupImbA
כושר גופני (Fitness) אינו רק טרנד מודרני אלא תופעה שמלווה את האנושות מראשית דרכה ובמסע כושר גופני לאורך ההיסטוריה האנושית כולה. היכולת לנוע, לרוץ, לקפוץ ולהתמודד עם אתגרים פיזיים הייתה תמיד חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי, אך האופן שבו האנושות התייחסה אליה מאוד השתנה לאורך הדורות.
בתקופה הפליאוליתית, שהסתיימה לפני כ-11,000 שנה, כושר גופני לא היה בחירה אלא הכרח קיומי. כדי לשרוד יום נוסף, אבותינו הקדמונים היו צריכים לרוץ ולנוס מטורפים, לטפס על עצים, לשחות בנהרות ולשאת משקלים כבדים. בעולם הקדום, מי שלא היה כשיר מבחינה גופנית פשוט לא שרד.
בתקופה הנאוליתית, עם בוא המהפכה החקלאית, השתנה אורח החיים האנושי מהיסוד. האדם הופך מנווד למתיישב. אך העבודה החקלאית עצמה דרשה עדיין יכולות פיזיות מרשימות. חרישה, זריעה, קציר וטיפול בבעלי חיים היו משימות מפרכות שהצריכו כוח וסיבולת לא פחותים מאלו שנדרשו בציד.
בעת העתיקה החל הכושר הגופני לקבל ממד תרבותי משמעותי. בסין העתיקה התפתחו אומנויות לחימה כמו קונג פו (Kung Fu) כבר מהמאה ה-5 לפני הספירה. ביוון העתיקה, החל מ-776 לפנה"ס, נערכו המשחקים האולימפיים שחגגו את היכולות האתלטיות של המשתתפים.
הרומאים והיוונים ראו בגוף האתלטי אידיאל של יופי ושלמות והנציחו אותו באינספור פסלים ויצירות אמנות. במקביל, בהודו מתפתחות פילוסופיות כמו יוגה (Yoga) ששילבו בין יכולות פיזיות למודעות רוחנית.
ימי הביניים סימנו תקופת נסיגה מסוימת ביחס לכושר הגופני. עליית הנצרות באירופה הביאה לתפיסה שהעדיפה את הרוח על פני הגוף ולא פעם התייחסה אליו כאל מכשול בדרך להארה רוחנית. כושר גופני נותר רלוונטי בעיקר עבור אבירים ולוחמים שהתאמנו לקראת מלחמות, קרבות ותחרויות ביניהם.
את הכבוד לגוף האנושי ולכושר הגופני החזירה תקופת הרנסנס. מדענים החלו לחקור את האנטומיה האנושית וספרים ראשונים נכתבו על חשיבות הפעילות הגופנית. אפילו רפואת הספורט החלה להתפתח ואחרי מאות שנים של התעלמות הוכר מחדש הקשר בין פעילות גופנית לבריאות טובה.
אם תחילת המהפכה התעשייתית, בסוף המאה ה-18, סימנה את השינוי הגדול, במאה ה-19 שאחריה ניכרו בבירור השפעותיה המאוחרות. השפעות אלה גם שינו מחדש את מקומו של הכושר בחיי האנושות. המעבר לעבודה במפעלים הפחית משמעותית את כמות הפעילות הגופנית היומיומית, מה שהוביל לצורך בפעילות גופנית יזומה.
בדיוק אז יחלו להופיע מכשירי כושר ראשונים כמו הגימנסטיקון (Gymnasticon) שהומצא ב-1796, וכמו תנועות לקידום תרבות הגוף (Physical Culture) שהובילו ליצירת מסגרות ציבוריות לפעילות גופנית.
המאה ה-20 הייתה עידן הפריחה האמיתי של תרבות הכושר המודרנית. מרכזי כושר החלו להיפתח בערים הגדולות, תחילה לשימוש האליטות ומאוחר יותר לציבור הרחב.
תחרויות פיתוח גוף וכושר (Fitness) הפכו פופולריות, כשספורטאים הופכים לכוכבים ולמודלים לחיקוי. גם מורשת הכושר הועברה דרך המדיה ותקשורת ההמונים, החל מעיתונים ועד קלטות וידאו.
כיום, בעידן הדיגיטלי, נגיש הכושר הגופני יותר מאי פעם. וגם היום מוכרים יותר מאי-פעם 5 מרכיבי הכושר הגופני הזה: סיבולת לב-ריאה, כוח, מהירות, גמישות וקואורדינציה.
אפליקציות, שעוני כושר חכמים, סרטוני הדרכה באינטרנט וקהילות מקוונות מאפשרים לכל אחד מאיתנו לתכנן ולבצע אימונים בהתאמה אישית. ובה בעת מגלגלת תעשיית הכושר העולמית מיליארדי דולרים מדי שנה.
כך הפך מה שהחל כצורך הישרדותי בסיסי למרכיב תרבותי, אסתטי ובריאותי משמעותי מאוד בחברה המודרנית. התפתחות הכושר הגופני משקפת למעשה את התפתחות האנושות עצמה - בעיקר במעבר מדאגה יומיומית להישרדות בסיסית ועד לפנאי, לבריאות ולשאיפה למצוינות.
האדם הקדמון לא נזקק לכושר - הנה ההסבר לנחיצותו כיום:
https://youtu.be/Twr-ep8bQ9Q
על כושר גופני ביוון העתיקה ובאימפריה הרומית:
https://youtu.be/pMfSn36x85o
התעמלות וכושר גופני בימי הביניים:
https://youtu.be/d2lOe_Ce26A
באותם ימים הנזירים עשו לא מעט אימונים גופניים:
https://youtu.be/zMvktTQk-JA
אופנות וטרנדים בכושר במאה האחרונה:
https://youtu.be/5hr17Dn-Ikk
וכיום הכושר הגופני והחיטוב הם פעילויות מצליחות ופופולריות מאוד (ללא מילים):
https://youtu.be/kgSW0dxS07w
כוסות וספלים משמשים לשתייה, כבר מאות שנים. אבל בסוף העשור הראשון של שנות ה-2000 נוצר להם לרגע שימוש אחר. מוסיקלי. לזמן מה הם הפכו לאחד מכלי ההקשה הפופולריים בעולם הצעירים.
מה הסיפור אתם שואלים?
מעל 70 שנה המתין שיר הכוסות (Cup Song) כדי לזכות בפופולריות שלא תאומן. אחרי שהוקלט לראשונה בשנת 1937, על ידי להקה בשם ה"מיינרז מאונטנירז", הוא חזר לפתע בשנת 2009, כ-Cup Song שביצעה ה-Landshapes, להקה עצמאית בריטית שהשתמשה בליווי של כוסות.
אבל אז הופיע שיר הכוסות, הידוע גם כ-“When I’m Gone”, בסרט "Pitch Perfect". היה זה בקליפ שבו שרה ומקישה אותו השחקנית אנה קנדריק, כשבהדרגה מצטרפים אליה כל הסועדים במסעדה שבה היא עובדת. משם פרסו השיר והמקצב כנפיים ועם הכוסות הם הפכו להצלחה מסחררת כמעט בין לילה. השירה הקצבית הזו, מיותר להזכיר, הפכה לאחד הטרנדים הפופולריים אצל בני נוער בכל העולם.
אבל השיגעון לא התפשט בעולם סתם. בני נוער וצעירים בכל העולם עשו אותו באופן אקטיבי. התיאום והקואורדינציה שבביצוע גרמו לכולם להתמכר אליהם. מכל כיוון הועלו לרשת אינספור גרסאות כיסוי ברמות שונות של יצירתיות והציפו את הרשת, תוך שמיליונים צופים בהם ומעבירים הלאה. הנוער היה פשוט בשיגעון של שירה והקשה בכוסות וכולם עשו זאת, בכל פינה ובכל זמן, בכל צורה ועם כל כוס שבנמצא...
עד שהכול, כדרכו של כל טרנד, הסתיים. היה טוב ונשמע מצוין. יחי השירים הישנים שהתחדשו להם!
הנה הביצוע המקורי:
https://youtu.be/UmXSOPDe5-Y
הלמפשיידס:
https://youtu.be/DWCOYJg9ps4
של אנה קנדריק לשיר “When I’m Gone” שהתחיל את הכל - מהסרט:
https://youtu.be/cmSbXsFE3l8
קבוצה גדולה של "מפעילי כוסות":
https://youtu.be/DDfRPtDsedA
כיתה שלמה בצרפת:
https://youtu.be/kAHU4oGYC24
600 תלמידי בית ספר באירלנד החליט לשיר בשפה הגאלית והבריק:
https://youtu.be/Hz63M3v11nE
חבורת צעירים מדויקת ושרה יפה ומתוחכם עוד יותר:
https://youtu.be/6y1aOg_UO_A
ואז באו הריקודים:
https://youtu.be/Q4FYNF02yEM
הפרודיות עם האקדחים:
https://youtu.be/0QtM7X0xYN8
ועם הרעל:
https://youtu.be/rUlznF5We3U
