שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם פונטים או גופני סריף וסן-סריף?
בעולם הגופנים, באנגלית "פונטים" (Fonts), יש שני סוגים של גופנים: פונטי סֶרִיף הם פונטים עם תגים קטנים בקצות האותיות. מולם יש את פונטי סן-סֶרִיף (sans serif), שהם גופנים ללא תגים.
כלומר פונטי סֶרִיף הם גופנים עם תג, כשההפוכים מהם הם גופני סן-סריף (sans serif), בצרפתית "ללא תג". מדובר בפונטים שהאותיות בהם נטולות סריפים.
פונטי סֶרִיף שכאלו הם פונטים עם תגים קטנים בקצוות האותיות. גופנים כמו David או Times New Roman הם הסריפים הכי מוכרים ומשתמשים בהם לא פעם בספרים.
גופני סן-סֶרִיף, לעומת זאת, הם פונטים מודרניים יחסית וללא תג, שפותחו בעידן הדפוס המודרני וקיבלו תנופה בעידן המחשבים. יש המכנים אותם "גותיים".
בימינו סדרת Arial מהאינטרנט היא אולי סדרת הגופנים נטולי הסריפים הכי מוכרת, אבל חוץ מאריאל חזקים מאוד גם גופני הלווטיקה (Helvetica) ופוטורה (Futura), שקדמו לו ופופולריים לא פחות.
#מהי צורת הסֶרִיף?
סֶרִיפים הם קווים קטנים ועיטורים שהצמיד מעצב האותיות אליהן, כקישוט. יש ויכוחים על מקורו של הסריף. אולי מקורם של הסֶרִיפים, אותם גופנים עם תגים, הוא בכלל מהתקופה שבה כתבו ביד. עניין של סגנון ויופי, אבל אולי גם מגבלה שהציבו העט העתיקה, הקולמוס או המכחול, שבהם נהגו לכתוב בימי קדם.
יש סיפור, שלא ברור עד כמה הוא מדויק אבל הוא מסופר יפה, אז הסיפור הוא שהסריף נולד מהקולמוס, העט הקווי שהותיר כתם דיו קטן בסוף הכתיבה של אות. לכן נהגו הכותבים אז, למשוך משיכת קו עדינה בסוף הקו וכך ליצור את התג הקטן, מה שנתן סיומת נאה לכל אות, במקום כתם.
סברה אחרת שהוא נולד בכלל מאמני הכתיבה על אבנים, חוצבים באיזמל שידעו לחצוב כיתובים על האבן. החוצבים הללו יצרו לאותיות מעין בסיס רחב שהיה גם הבסיס לסריפים.
מכל מקום יש גופנים סריפיים יותר ישנים ויש מודרניים. תוכלו להבחין ביניהם בקלות רבה - ככל שפונט סריף הוא מודרני יותר, ההבדל שבין הקווים העבים של האות לקווים הדקים שבה הופך מוקצן יותר. למשל באות O תראו את ההבדל שבין הקווים האופקיים שבה והקווים הניצבים שלה.
#איפה משתמשים בפונטי סן סריף ואיפה בסריף?
בגופני סן-סריף מרבים להשתמש באתרי אינטרנט. יש כמה קבוצות של גופנים ללא תגים, כולל גופנים גרוטסקיים, גופנים ניאו-גרוטסקים, הומניסטיים וגאומטריים. עליהם נמנים פונט אריאל, אותו פונט שמשמש המון באינטרנט ומאוד קריא על צגי מחשב, אבל גם כוכבי הפוסטרים, החל מהפונט הגאומטרי פוטורה ועד פונט ההלווטיקה האהוב.
גופני סריף מופיעים בספרות היסטורית, דפוס קדום ובגילופי כתובות עתיקים על אבן. הם רציניים יותר ומקרינים סמכות רבה ולכן כיום הם יופיעו לא פעם בכותרות מכתבים רשמיים, מסמכים היסטוריים, מגזינים וספרים לאנשים מבוגרים וספרי קודש.
הנה הסבר על פונט הסריף שהפך לקונצנזוס (עברית):
https://youtu.be/6ZuV9C-pUrc
עוד הסבר קצר על סריף וסאנס סריף בגופנים:
https://youtu.be/ocvUGN-OD0w
גופני הסן סריף עוצבו ברוח העיצוב והפילוסופיה של הבאוהאוס:
https://youtu.be/vuE6Jz-tZWQ
וכך השתלטו הסן סריפים על העולם, האינטרנט והפוסטרים:
https://youtu.be/dbpQns1WQQU
איך הפך פונט אריאל כה פופולרי?
הסיפור של פונט אריאל (Arial) הוא מצד אחד סיפור קצת אפל של עולם הפונטים ומצד שני לכולם ברור עד כמה הוא נפוץ ומוכר. ועוד פחות קשה זה להכחיש שניתן היום לראות אותו בכל מקום - מתוכנות מחשב ומסמכים עסקיים ועד עיתונים, מגזינים פרסומות ומודעות - דומה שאריאל הוא ה"גו טו" (זה שהכי יבחרו בו) של הפונטים הפשוטים והשימושיים.
אבל איך הוא נולד?
קניין רוחני וזכויות יוצרים זה עולם של כסף ולא פעם כסף גדול. כשענקים עושים עסקים, לא פעם הם מתגלים כקמצנים ואפילו אובססיביים. הסיפור של "אריאל" יכול להדגים עד כמה.
עד כמה? - הפונט אריאל, פונט נקי וללא תגים (מה שנקרא בטיפוגרפיה "סנס סריף"), שהאותיות מסתיימות בו בצורה ישרה (בניגוד לפונט Helvatica שהאותיות מסתיימות באלכסון החי) ושרבים רואים בו גופן סתמי וחסר ייחוד, הוא היום אחד הגופנים הנפוצים בעולם. וקנו אותו ממש בזול.
אז איך זה קרה?
אריאל פרץ בשלב בו חברת הענק מיקרוסופט (Microsoft), מפתחת מערכות ההפעלה המצליחות Windows ובעבר DOS, מתכוונת להוציא גרסה חדשה של ווינדוז. היא מחפשת פונט שיהיה נוח לקריאה של מסמכי טקסט על צגי מחשב.
מיקרוסופט מעוניינת להשתמש במערכות ההפעלה שלה בגופן שיהיה דומה לפונט הלווטיקה (Helvetica), המוצלח ושימושי כל כך. אבל החברה המצליחה לא ממש מתלהבת לשלם עבור רישיון השימוש היקר שלו. אז היא מחליטה למצוא פונט שיהיה דומה להלווטיקה, זול בהרבה ושונה מספיק, כדי שלא יתבעו אותה והיא תיכנס לבעיות משפטיות.
לשם כך היא מאמצת את הגופן Arial שעוצב על ידי חברת מונוטייפ (Monotype) עוד בתחילת שנות ה-80 וישמש את מערכת ההפעלה החדשה Windows 3.1 וממנה גם הלאה, לגרסאות העתידיות.
את הפונט במקור עיצבה מונוטייפ בשנת 1982, לשיפור קלות הקריאה של המסמכים והדפסות הלייזר מהמדפסות של חברת IBM. אבל רק בעסקה עם מיקרוסופט היא תתחיל להרוויח סכומים גדולים באמת, כשהיא משכירה את הרישיון שלו לשימוש מיקרוסופט.
אגב, כמה שנים אחר-כך, כשהיא תראה כי טוב, תרכוש מייקרוסופט ממונוטייפ את הרישיון לשימוש תמידי וחופשי בידיה. הצעד הזה הפך את אריאל לאחד הגופנים הנפוצים בעולם. זאת למרות שרבים רואים בו העתקה לא מוצלחת וחיקוי זול של גופן הלווטיקה. ללא ספק תרמה לכך התפוצה האדירה שהביאה לו הכללתו בכל מחשב בעולם עם מערכת הפעלה "חלונות".
כך נוצר מצב מעניין והגיוני בו שני הגופנים, אריאל והלווטיקה, מתקיימים זה לצד זה. בעוד הלווטיקה נשאר סמל של עיצוב איכותי ומקצועי ומשמש יחסית מעטים (בעתיד תבחר בו חברת פייסבוק להיות הפונט של הרשת החברתית המצליחה בעולם), אריאל הפך לברירת המחדל הנגישה לכל העולם דרך מערכת ההפעלה, כשהוא עצמו מועתק ונגנב, בשינויים קלים כמובן, על ידי מעצבים אחרים, לפונטים בשימוש מסחרי רב.
הנה השוואת הפונטים - Helvetica vs Arial:
https://youtu.be/2dj-_9Jg0oM
חלוקת העבודה בין הפונטים המודרניים והנפוצים:
https://youtu.be/cFQZEB-8cqs
סיפור החיקוי של הפונט החקיין אריאל:
https://youtu.be/8ktRNYioxEU
הטרנדיות של הלווטיקה:
https://youtu.be/LQ9SwJZiBf0
הקסם הסן סריפי:
https://youtu.be/cFQZEB-8cqs
והסיפור המלא של פונט אריאל - הסנס סריף הפופולרי:
https://youtu.be/oxrzJYpS5WQ?long=yes
סנס סריף
בעולם הגופנים, באנגלית "פונטים" (Fonts), יש שני סוגים של גופנים: פונטי סֶרִיף הם פונטים עם תגים קטנים בקצות האותיות. מולם יש את פונטי סן-סֶרִיף (sans serif), שהם גופנים ללא תגים.
כלומר פונטי סֶרִיף הם גופנים עם תג, כשההפוכים מהם הם גופני סן-סריף (sans serif), בצרפתית "ללא תג". מדובר בפונטים שהאותיות בהם נטולות סריפים.
פונטי סֶרִיף שכאלו הם פונטים עם תגים קטנים בקצוות האותיות. גופנים כמו David או Times New Roman הם הסריפים הכי מוכרים ומשתמשים בהם לא פעם בספרים.
גופני סן-סֶרִיף, לעומת זאת, הם פונטים מודרניים יחסית וללא תג, שפותחו בעידן הדפוס המודרני וקיבלו תנופה בעידן המחשבים. יש המכנים אותם "גותיים".
בימינו סדרת Arial מהאינטרנט היא אולי סדרת הגופנים נטולי הסריפים הכי מוכרת, אבל חוץ מאריאל חזקים מאוד גם גופני הלווטיקה (Helvetica) ופוטורה (Futura), שקדמו לו ופופולריים לא פחות.
#מהי צורת הסֶרִיף?
סֶרִיפים הם קווים קטנים ועיטורים שהצמיד מעצב האותיות אליהן, כקישוט. יש ויכוחים על מקורו של הסריף. אולי מקורם של הסֶרִיפים, אותם גופנים עם תגים, הוא בכלל מהתקופה שבה כתבו ביד. עניין של סגנון ויופי, אבל אולי גם מגבלה שהציבו העט העתיקה, הקולמוס או המכחול, שבהם נהגו לכתוב בימי קדם.
יש סיפור, שלא ברור עד כמה הוא מדויק אבל הוא מסופר יפה, אז הסיפור הוא שהסריף נולד מהקולמוס, העט הקווי שהותיר כתם דיו קטן בסוף הכתיבה של אות. לכן נהגו הכותבים אז, למשוך משיכת קו עדינה בסוף הקו וכך ליצור את התג הקטן, מה שנתן סיומת נאה לכל אות, במקום כתם.
סברה אחרת שהוא נולד בכלל מאמני הכתיבה על אבנים, חוצבים באיזמל שידעו לחצוב כיתובים על האבן. החוצבים הללו יצרו לאותיות מעין בסיס רחב שהיה גם הבסיס לסריפים.
מכל מקום יש גופנים סריפיים יותר ישנים ויש מודרניים. תוכלו להבחין ביניהם בקלות רבה - ככל שפונט סריף הוא מודרני יותר, ההבדל שבין הקווים העבים של האות לקווים הדקים שבה הופך מוקצן יותר. למשל באות O תראו את ההבדל שבין הקווים האופקיים שבה והקווים הניצבים שלה.
#איפה משתמשים בפונטי סן סריף ואיפה בסריף?
בגופני סן-סריף מרבים להשתמש באתרי אינטרנט. יש כמה קבוצות של גופנים ללא תגים, כולל גופנים גרוטסקיים, גופנים ניאו-גרוטסקים, הומניסטיים וגאומטריים. עליהם נמנים פונט אריאל, אותו פונט שמשמש המון באינטרנט ומאוד קריא על צגי מחשב, אבל גם כוכבי הפוסטרים, החל מהפונט הגאומטרי פוטורה ועד פונט ההלווטיקה האהוב.
גופני סריף מופיעים בספרות היסטורית, דפוס קדום ובגילופי כתובות עתיקים על אבן. הם רציניים יותר ומקרינים סמכות רבה ולכן כיום הם יופיעו לא פעם בכותרות מכתבים רשמיים, מסמכים היסטוריים, מגזינים וספרים לאנשים מבוגרים וספרי קודש.
הנה הסבר על פונט הסריף שהפך לקונצנזוס (עברית):
https://youtu.be/6ZuV9C-pUrc
עוד הסבר קצר על סריף וסאנס סריף בגופנים:
https://youtu.be/ocvUGN-OD0w
גופני הסן סריף עוצבו ברוח העיצוב והפילוסופיה של הבאוהאוס:
https://youtu.be/vuE6Jz-tZWQ
וכך השתלטו הסן סריפים על העולם, האינטרנט והפוסטרים:
https://youtu.be/dbpQns1WQQU
הסיפור של פונט אריאל (Arial) הוא מצד אחד סיפור קצת אפל של עולם הפונטים ומצד שני לכולם ברור עד כמה הוא נפוץ ומוכר. ועוד פחות קשה זה להכחיש שניתן היום לראות אותו בכל מקום - מתוכנות מחשב ומסמכים עסקיים ועד עיתונים, מגזינים פרסומות ומודעות - דומה שאריאל הוא ה"גו טו" (זה שהכי יבחרו בו) של הפונטים הפשוטים והשימושיים.
אבל איך הוא נולד?
קניין רוחני וזכויות יוצרים זה עולם של כסף ולא פעם כסף גדול. כשענקים עושים עסקים, לא פעם הם מתגלים כקמצנים ואפילו אובססיביים. הסיפור של "אריאל" יכול להדגים עד כמה.
עד כמה? - הפונט אריאל, פונט נקי וללא תגים (מה שנקרא בטיפוגרפיה "סנס סריף"), שהאותיות מסתיימות בו בצורה ישרה (בניגוד לפונט Helvatica שהאותיות מסתיימות באלכסון החי) ושרבים רואים בו גופן סתמי וחסר ייחוד, הוא היום אחד הגופנים הנפוצים בעולם. וקנו אותו ממש בזול.
אז איך זה קרה?
אריאל פרץ בשלב בו חברת הענק מיקרוסופט (Microsoft), מפתחת מערכות ההפעלה המצליחות Windows ובעבר DOS, מתכוונת להוציא גרסה חדשה של ווינדוז. היא מחפשת פונט שיהיה נוח לקריאה של מסמכי טקסט על צגי מחשב.
מיקרוסופט מעוניינת להשתמש במערכות ההפעלה שלה בגופן שיהיה דומה לפונט הלווטיקה (Helvetica), המוצלח ושימושי כל כך. אבל החברה המצליחה לא ממש מתלהבת לשלם עבור רישיון השימוש היקר שלו. אז היא מחליטה למצוא פונט שיהיה דומה להלווטיקה, זול בהרבה ושונה מספיק, כדי שלא יתבעו אותה והיא תיכנס לבעיות משפטיות.
לשם כך היא מאמצת את הגופן Arial שעוצב על ידי חברת מונוטייפ (Monotype) עוד בתחילת שנות ה-80 וישמש את מערכת ההפעלה החדשה Windows 3.1 וממנה גם הלאה, לגרסאות העתידיות.
את הפונט במקור עיצבה מונוטייפ בשנת 1982, לשיפור קלות הקריאה של המסמכים והדפסות הלייזר מהמדפסות של חברת IBM. אבל רק בעסקה עם מיקרוסופט היא תתחיל להרוויח סכומים גדולים באמת, כשהיא משכירה את הרישיון שלו לשימוש מיקרוסופט.
אגב, כמה שנים אחר-כך, כשהיא תראה כי טוב, תרכוש מייקרוסופט ממונוטייפ את הרישיון לשימוש תמידי וחופשי בידיה. הצעד הזה הפך את אריאל לאחד הגופנים הנפוצים בעולם. זאת למרות שרבים רואים בו העתקה לא מוצלחת וחיקוי זול של גופן הלווטיקה. ללא ספק תרמה לכך התפוצה האדירה שהביאה לו הכללתו בכל מחשב בעולם עם מערכת הפעלה "חלונות".
כך נוצר מצב מעניין והגיוני בו שני הגופנים, אריאל והלווטיקה, מתקיימים זה לצד זה. בעוד הלווטיקה נשאר סמל של עיצוב איכותי ומקצועי ומשמש יחסית מעטים (בעתיד תבחר בו חברת פייסבוק להיות הפונט של הרשת החברתית המצליחה בעולם), אריאל הפך לברירת המחדל הנגישה לכל העולם דרך מערכת ההפעלה, כשהוא עצמו מועתק ונגנב, בשינויים קלים כמובן, על ידי מעצבים אחרים, לפונטים בשימוש מסחרי רב.
הנה השוואת הפונטים - Helvetica vs Arial:
https://youtu.be/2dj-_9Jg0oM
חלוקת העבודה בין הפונטים המודרניים והנפוצים:
https://youtu.be/cFQZEB-8cqs
סיפור החיקוי של הפונט החקיין אריאל:
https://youtu.be/8ktRNYioxEU
הטרנדיות של הלווטיקה:
https://youtu.be/LQ9SwJZiBf0
הקסם הסן סריפי:
https://youtu.be/cFQZEB-8cqs
והסיפור המלא של פונט אריאל - הסנס סריף הפופולרי:
https://youtu.be/oxrzJYpS5WQ?long=yes
