אם לא צללתם מעולם במעמקי הים הרי שיעניין אתכם לדעת שבמעמקים שוררת חשיכה מוחלטת. אפילו אם תצליחו יום אחד לצלול לעומק הים, אפילו זרקורים אדירים לא יאפשרו לראות אלא מטרים ספורים קדימה.

בעלי חיים במעמקי הים? - בהחלט!

החשיכה האינסופית שבמעמקים, מקום בו שום קרן אור לא מצליחה להגיע מהשמש, הולידה כאן מיני יצורים המאירים ופולטים אור. זו החשיכה שהכריחה את הדגים ובעלי החיים הימיים לזהור באור עצמאי משלהם, שנובע מגופם. זוהי תכונה שנקראת ביו-לומינציה, המאפשרת למינים שמאירים במעמקים להתרבות ולהתפתח, בכוחה של האבולוציה, בזכות יתרונותיהם, המאפשרים הישרדות טובה, בזכות האור שפולט גופם, לעומת מי שאינם מאירים כך.

אז מה יש לנו כאן - חשיכה? מוחלטת. בעלי חיים מאירים? - בהחלט. האור הזה עוזר להם לצוד, להתרבות ולחזר אחרי הנקבות. כך חיים המינים הללו יותר ומתרבים יותר. וזה הרי כל מה שצריך להישרדות על פני כדור הארץ.

ואגב, בעלי החיים הימיים שבמעמקי האוקיינוס, בעומק שקרני השמש לא מגיעות אליו, הם אוכלי בשר כולם. מדוע זה כך? - ובכן, בהיעדר השמש אין תהליך של פוטוסינתזה ולא גדלים צמחים. לכן גם לא שרד אף מין צמחוני במקומות אלו.

בחשיכה של עומק הים, מסתבר, אוכלים בשר והרבה. זו הסיבה שלחלק גדול משוכני המעמקים הללו, יש מערכות שיניים מפחידות ומעוררות אימה. שם המשחק במעמקים - טרוף מהר, אחרת תהפוך לארוחתו של בעל חיים אחר!


הנה כמה מיצורי המעמקים שבים (מתורגם):

https://youtu.be/U69LIr0OrNc


על חיות המעמקים ויצורי עומק הים המופלאים:

https://youtu.be/-mOM5pZ8XCg


עוד מבעלי החיים שעל קרקע האוקיינוס:

https://youtu.be/x2X6H1llkb0


הצצה בצוללת מיוחדת אל העולם העמוק שמתחת לפני הים:

https://youtu.be/6uZxbhAavjs


בעלי חיים מהים (עברית לילדים):

https://youtu.be/8YTe5uJifpE?long=yes


היצורים שחיים על קרקע שקע מריאנה - המקום הכי עמוק בעולם:

https://youtu.be/73OKhIBY0uQ?long=yes


והחיים שבמעמקי הים (מתורגם):

https://youtu.be/PaErPyEnDvk?long=yes

אגם (Lake) הוא מצבור מים גדול שמוקף יבשה. האגם מכיל לרוב מים מתוקים. לעיתים קוראים לאגמים "ימות", ביחיד "ימה" ולעיתים גם סתם "ים".

ים כנרת וים המלח שבישראל הם בעצם אגמים.

פה ושם בעולם יש גם אגמים יבשים, כמו למשל אגם אייר (Eyre) באוסטרליה. אלו אתרים יבשים שמתמלאים במים רק אחרי גשמים כבדים ואז נראים כמו אגמים, עד בוא הקיץ שמייבש אותם והם שוב הופכים ליבשה, עד החורף הבא.


הנה אגם הכנרת של ישראל:

https://youtu.be/bUalrFNLZLA


אגם אמרלד שבקנדה, עם נוף קסום ואופייני לאגמים של צפון אמריקה:

https://youtu.be/ZhLa78rIhME


אגם אייר שבאאוטבק האוסטרלי - אגם יבש שמתמלא במים רק בחורף:




אגם לואיז בקנדה קפוא בחורף:

https://youtu.be/rVdakJckiyY


והאגמים המדהימים ביותר בעולם:

https://youtu.be/1PMQ6T-kjOw

ביצה (Swamp), או בניקוד בִּצָּה, היא שטח טבעי בו מכוסה האדמה במים רדודים לאורך כל השנה.

קרקע הביצה רוויה במים עומדים או מים שנעים באיטיות רבה. לעומת אגמים עם מים רדודים יחסית, בביצות שעומקן לרוב פחות ממטר יש מעבר הדרגתי בין היבשה למים ולא פעם מעין איים של אזורים יבשים יותר.

להבדיל מחופי ים, אגמים ונהרות רבים, הנוטים להיות ברורים ומוצקים יחסית, במרבית סוגי הביצות יש מעבר הדרגתי בין המים ליבשה ודרגות משתנות של בוץ. מימי הביצה הם לרוב בגווני חום, הנובעים מריקבון של צמחים והיות המים עשירים במרכיב שנקרא טאנין.

הביצות נחשבות לסביבת מחיה חשובה ולאחת ממערכות הטבע המורכבות והחיוניות ביותר על פני כדור הארץ. בהיותן אזורים שבהם המים עומדים על פני הקרקע לאורך רוב השנה או נמצאים ממש מתחת לפני השטח, יוצרים סביבה רוויית לחות שמאפשרת חיים מיוחדים ומגוונים במיוחד.

העולם הביצתי כולל מספר סוגי סביבות שונים. הבולטים שבהם הם ביצות המתוקים כמו אלה שניתן למצוא באזור החולה (Hula Valley) בישראל, ביצות המלח הפזורות לאורך קווי החוף, ביצות הכבול (Peat Bogs) הנפוצות בסקנדינביה ובקנדה, ומנגרובים (Mangroves) הגדלים באזורים טרופיים חמים.

כל סוג של ביצה מתאפיין בתנאי מים ומלחות שונים המעצבים את קהילת החיים הייחודית שלו.


#מי חיים בביצות?
הביצות נחשבות לאחד מבתי הגידול הכי עשירים ומגוונים בטבע. בהיותן בית גידול למינים רבים של צמחים ובעלי חיים, תרומתן למגוון הביולוגי היא אדירה.

בביצות חיים יצורים שהתאימו עצמם באופן מושלם לחיים במים רדודים. הבולטים בהם הם הדו-חיים, כמו צפרדעים וקרפדים המתרבים בבריכות הביצה, לעתים גם סלמנדרות וטריטונים.

בביצה חיים גם דגים שהם מזון עבור עופות מים כמו אנפות (Herons) ואנפות קטנות (Egrets) שצדות דגים בצורת ציד מאופיינת למקום, לצד סופיות, אגמיות, טבלנים, ברווזים, שקיטנים ועוד, כולם מוצאים בביצה מזון ומקום קינון. לעתים יש גם יונקים כגון היפופוטם, קפיברה ונוטריות וזוחלים כמו צבים, נחשים ואף תנינים.

יש גם מיקרואורגניזמים רבים בביצה ואת צמחי הביצה כמו סוף (Typha) וגומא (Cyperus) שפיתחו מערכות שורשים מיוחדות המאפשרות להם לחיות במים עומדים. באזורי המנגרובים גדלים עצים ייחודיים שהשורשים שלהם מסוגלים לסנן מלח מהמים.


#תרומת הביצות לטבע
הביצות מסייעות בוויסות מים ובהפחתת שטפונות. הן משמשות כמפעלי טיהור טבעיים וסופחי רעלים. הצמחים והחיידקים הייחודיים שחיים בהן מסוגלים לפרק זיהומים ולסנן מהמים חומרים מזיקים. מחקרים מראים שביצה אחת יכולה לטהר עד 30-50% מהחנקן והזרחן העודפים במים, חומרים שגורמים לפריחת אצות מזיקות בגופי מים אחרים.

התפקיד של הביצות בשימור המגוון הביולוגי הוא קריטי. הן משמשות כתחנות דלק לציפורים נודדות במסעותיהן הארוכים ברחבי העולם. מיליוני ציפורים עוצרות בביצות פעמיים בשנה כדי להתרענן ולהצטייד במזון לפני המשך המסע. בלי תחנות הדלק הללו, מסלולי הנדידה העולמיים יתמוטטו.

הביצות, המהוות מקלט למינים נדירים, פועלות גם כמעין חממה טבעית לגידול מינים חדשים. הבידוד הגיאוגרפי של ביצות רבות יוצר אפשרות להתפתחות מינים אנדמיים שלא נמצאים בשום מקום אחר בעולם. בביצות פלורידה נמצאו למשל יותר מ-30 מיני צמחים אנדמיים שלא קיימים בשום מקום אחר.

למרות החשיבות הרבה, הביצות נמצאות בסכנת הכחדה. בעולם נעלמו כבר יותר מ-50% מהביצות הטבעיות בגלל פיתוח עירוני, ייבוש לחקלאות וזיהום. אולם קיימת גם אנקדוטה מעודדת מארצות הברית: בשנות ה-90 הצליחו אקולוגים במסיסיפי לשקם ביצה של 50 דונם שהייתה מזוהמת במשך 30 שנה. תוך 5 שנים חזרו לאזור יותר מ-120 מיני בעלי חיים שלא נראו שם במשך עשרות שנים. ההבנה הגוברת של החשיבות הביולוגית שלהן מובילה כיום למאמצי שיקום וחידוש של ביצות ברחבי העולם.

הכירו ביצות בעולם בתגית "ביצות".


#סוגי ביצות
ביצות הן חיוניות לבריאות הפלנטה ומחולקות בדרך כלל לשלושה סוגים עיקריים: ביצות גומא, ביצות סוואנה (או ביצות עץ), ואוורגליידס. ההבדלים ביניהם מעניקים לכל סוג ביצה זהות אקולוגית משלה ותורמים לעושר המערכות האקולוגיות המימיות של כדור הארץ.

בעוד שהן חולקות מאפיינים משותפים, כל סוג מתאפיין בייחוד משלו:
ביצות גומא - נשלטות על ידי צמחים רכים הגדלים במים רדודים.
ביצות עץ או סוואנה - מאופיינות בצמחים עציים ומים עומדים או זורמים באיטיות, שלעיתים עמוקים יותר.
אוורגליידס - נחשבות למערכת ביצתית ייחודית של עשב גבוה ומים זורמים לאט. יש כאלה רק בשני מקומות בעולם.


הנה ביצת המים:

https://youtu.be/_cWaSyib1XA


איך הביצות נוצרות?

https://youtu.be/Nr3F94SZbKI


החיים באגמון החולה:

https://youtu.be/M3j5z7Rh1VE


הביצות של צפון קרוליינה:

https://youtu.be/WtpJTnBmPw0


לילדים - בעלי החיים של הביצה:

https://youtu.be/C3RJn15XDSY


ההבדלים בין ביצות גומא לביצות עצים או סוואנה:

https://youtu.be/Bst1ywLRIbY


ויש כמה סוגי ביצות:

https://youtu.be/GOz1mD3LOiU

יערות הגשם (Rainforests) הם יערות בהם יורד גשם רב. הם מתאפיינים בצמחייה צפופה והם ירוקי עד, כלומר הצמחייה בהם ירוקה כל השנה. היערות הללו סופגים כמויות ענק של גשם, עד ל-10 מטרים של גשם בשנה!

למעלה ממחצית מכל מיני בעלי החיים והצמחים בכדור הארץ חיים ביערות גשם.

בני האדם עושים שימוש נרחב ביערות גשם ומפיקים מהצמחייה שלהם רהיטים, מזונות, מוצרים שונים ותרופות. התרומה של יערות הגשם לרפואה היא עצומה וישנם יותר מ-120 תרופות מרשם המתבססות על צמחים הגדלים ביערות גשם.

#גודלם העצום
יער האמזונס לבדו הוא גדול פי 30 משטח מדינת ישראל כולה. אך אם בעבר יערות הגשם כיסו כ-14 אחוז משטח היבשה בכדור הארץ, כיום הביאו כריתת יערות ושריפות יזומות את השטח זה לכ-6 אחוז בלבד. את התוצאות אנו מרגישים בין השאר בהתחממות הגלובלית, שהאפקט המקרר של יערות הגשם הולך וקטן, ככל שהם מצטמצמים.


#הם מייצרים חמצן הכרחי לנשימה
יערות הגשם מכונים "הריאות הנושמות של כדור הארץ". הסיבה היא תרומתם ליצירת החמצן, שטוב לנשימה שלנו ושל בעלי החיים שמסביבנו. את החמצן הם משחררים לאוויר בחזרה, לאחר תהליך הפוטוסינתזה, בו הם גם סופגים וטומנים באדמה את הפחמן הדו-חמצני CO2, שנמצא באוויר ומגביר את משבר האקלים (קראו על כך בתגית "עצים, נשימה").


#בעולם
נותרו לנו בעולם 3 יערות גשם גדולים: באמזונס, בקונגו ובאינדונזיה.


#בעולם שני סוגים עיקריים של יערות גשם
יערות גשם טרופיים - יערות גשם הנמצאים באזור קו המשווה, הם מתאפיינים בטמפרטורה חמה ויציבה. יערות הגשם הטרופיים הגדולים נמצאים בדרום אמריקה, באזור נהר האמזונס ונהר האורינוקו, באזור נהר הקונגו שבמערב אפריקה ובדרום מזרח אסיה.

יערות גשם ממוזגים - יערות גשם הנמצאים הרחק קו המשווה. היערות הללו מתאפיינים בטמפרטורה קרירה. יערות הגשם הממוזגים הגדולים נמצאים בצפון אמריקה, על חוף האוקיינוס ​​השקט.


הנה סקירה על יערות הגשם (עברית):

https://youtu.be/jllT4LxdcGw


מסע ביערות הגשם של האמאזונס (ללא מילים):

https://youtu.be/yg4As3nL4Vc


הנזק העצום שנגרם להם ולנו מעקירתם (עברית):

https://youtu.be/svgvVj_Xwo4


כריתת יערות הגשם היא אסון אקלימי (עברית):

https://youtu.be/npvKBxG1WlQ


הסיבות מגוונות, ביניהן תעשיית הבשר (עברית):

https://youtu.be/0T3AUVETjjY


טיול ביער גשם, חלקו כנראה בסיוע אנושי, במאווי:

http://youtu.be/_eZVT56O9jU


על החשיבות של שמירת יערות הגשם למען העולם ובריאותנו:

http://youtu.be/vJmCphX9_o8


והאווירה והקולות של יערות הגשם:

http://youtu.be/OEuF2om_THg


רוצים להיות רגע ביער גשם?

http://youtu.be/m_JO7oqBLFE?qr=yes

מערות (Caves) הן חללים שנחפרו בסלע על ידי המים, במשך מיליוני שנים. במשך מיליוני שנים, המסו המים לאט לאט את אבן הגיר וגרמו להתמוטטותה ולסדקים גדולים בה. כך נוצרו המערות שבסלעים.

אלו המערות שהאדם הקדמון ישב בהן ובהן הסתתרו המורדים במרד הגדול כנגד הרומאים. במערות רבות בעולם חיו משפחות עד המאות האחרונות כמו בית.

במקומות כמו קפדוקיה ועמק הגרמה שבתורכיה, חיים גם היום בתוך מערות טבעיות שהפכו לבתים.


הנה סרטון אנימציה שמראה כיצד נוצרות המערות על ידי המים:

http://youtu.be/PpbxFpAZmSQ


כך נוצרות המנהרות הגדולות:

http://youtu.be/HYV6gBssMFs


מערה כה עמוקה שצנחנים קופצים אליה לצניחה חופשית:

http://youtu.be/ocpuuaNwMSw


117 מערות קרלסבד הגדולות שנמצאות בניו-מקסיקו:

https://youtu.be/UvxOy-6BWrs


והמערות המדהימות ביותר בעולם:

https://youtu.be/esCIKjLFOlE?long=yes

המדבר (Desert) הוא אזור צחיח ויבש, שאין בו הרבה מים והמשקעים בו מעטים. מי שמצליחים לחיות בו שורדים במדבר ללא הרבה מים.

המדבריות נוטים בעינינו להיות חמים, אבל זה לא כך בהכרח. ישנם מדבריות חמים ומדבריות קרים. בראשונים, כמו מדבר סהרה ומדבר נמיב למשל, השוני בטמפרטורות בין היום הלוהט והלילה הקר הוא קיצוני. הם לוהטים ביום וכשיורד הערב המדבר מתקרר ובלילה הטמפרטורה קרירה עד קרה מאוד.

בתנאים כאלה קשה מאד לחיות ומעט מינים של בעלי חיים וצמחים חיים בו. בעלי חיים מדבריים פיתחו יכולות הישרדות מתאימות למדבר. בשל החום הכבד השורר ביום, הם פעילים בעיקר בלילה.

שונים הם המדבריות הקרים, כמו מדבר גובי ויבשת אנטארקטיקה, שגם היא מדבר. במדבריות הללו תמיד קר ואפילו קר מאד, הרבה מתחת לאפס - קיפאון.

מדבריות העולם מרוכזים סביב קו המשווה, באזורים הטרופיים. באזורים אלה השמש נמצאת תמיד מעל הראש ותמיד חם בהם.

בין המדבריות המוכרים והגדולים בעולם יש את מדבר סהרה, מדבר אטקמה, עמק המוות בארה"ב ומדבר נמיב שבאפריקה. באזורנו נמצא מדבר סיני ובישראל הנגב ומדבר יהודה הם המדבריות שלנו.


הנה סרטון שמסביר מהם המדבריות:

https://youtu.be/CD30d6GxOS0


בעלי החיים שבמדבר:

https://youtu.be/n4crvs-KTBw


שני סוגי צמחי המדבר - החד שנתיים המתים לקראת כל קיץ והרב שנתיים שעומדים בחום הקיץ (עברית):

https://youtu.be/H-AaM4q9ZJw


עוד על המדבריות בעולם:

https://youtu.be/kneALwBteiw?t=21s


הנופים, החי והצומח במדבר:

https://youtu.be/6cPxqaJimLc


לילה במדבר:

https://youtu.be/OySNxJMmi-w


אנשי המדבר שחיים בתנאים קשים, כמו כורי המלח של המדבר האפריקאי:

https://youtu.be/BFScuhxZqsU


צילום של מדבר יהודה מהאוויר:

https://youtu.be/AkQ5xKcRV4w


הסרט שהפך לפולחן ולמחזמר בימתי "פריסיליה מלכת המדבר" (עברית):

https://youtu.be/aS4J8NPT0xI


הכל על המדבר (עברית):

https://youtu.be/uF0y5297Gpk?long=yes


ובואו למדבר:

http://youtu.be/aZQ1OBpTCvY?qr=yes

מה זו שונית אלמוגים?
מהי שונית אלמוגים?


שונית האלמוגים (Coral Reef), המכונה גם ריף האלמוגים, בנויה בעיקר מאלמוגים. בשונית יש גם אצות וצמחים נוספים והיא מהווה מקום מחיה לדגים רבים ובעלי חיים ימיים נוספים ומגוונים.

השונית היא בית גידול ימי שנפוץ ברחבי הימים והאוקיינוסים והרבה מהמגוון הביולוגי שבים, מרוכז סביב שוניות אלמוגים ברחבי בעולם.

אגב, בשונית ניתן לראות המון אלמוגים הבנויים בצורת פרקטל. זה אומר שמכל ענף של האלמוג מתפצלים ענפים קטנים יותר, מכל אחד קטן מתפצלים ענפים עוד יותר קטנים וכך הלאה. בכל קנה מידה תראו את אותו מבנה של ענף ראשי, שממנו יוצאים ענפי משנה, שמהם עוד ענפים... זה מעניין כי יש פרקטלים רבים בטבע - ראו בתגית "פרקטלים טבעיים".

בעיר הדרומית שלנו אילת, נמצאת שונית האלמוגים היחידה בישראל. השונית באילת היא מהשוניות היפות ביותר בעולם ומהצפוניות ביותר בתבל.


הנה סיפורה של שונית האלמוגים (עברית):

https://youtu.be/tQWcq4_r1j0


מראות השונית של אילת (עברית):

https://youtu.be/9k-Y7Wurv7Q


עוד ממראות שונית האלמוגים (עברית):

https://youtu.be/96MaKRaznio


ישנן גם שוניות אלמוגים מלאכותיות, שהתפתחו על גבי ספינות טבועות או מתקנים שהוצבו על ידי אדם, כמו זו שבאילת (עברית):

https://youtu.be/dQRa7h1IK-g


ובימינו השוניות נמצאות באיום של פגיעה סביבתית ונזקים מתמידים (עברית):

https://youtu.be/GRYLbKH1XZc

האגם (Lake) הוא מקווה מים שמוקף ביבשה ונקרא גם ימה.

האגמים בעולם נוצרו בטבע בשלוש דרכים עיקריות:

בעקבות רעידות אדמה - אלה גרמו להצפות של מים (כך נוצרו הכינרת וים המלח שלנו). יש גם אגמים שנוצרו בלועות של הרי געש רדומים.

חסימת נהרות - אגמים אחרים נוצרו מנהרות שנחסמו ונוצרו הצפות של מים.

קרחונים - הכי הרבה אגמים בעולם נוצרו בתום עידן הקרח, מקרחוני ענק שגלשו מן ההרים. בתקופת הקרח כיסו שכבות אדירות של קרח את חלקו הגדול של כדור-הארץ. בסופו של עידן הקרח, כשכדור הארץ התחמם, גלש הקרח שהצטבר בהרים לאט במורדות, עד שהגיע לעמקים. עמקים אלה הפכו פעמים רבות לאגמים גדולים.


כך נוצר אגם קרייטר מהר געש עתיק:

http://youtu.be/8Eq-xBvLqXs


יש אגמים שנוצרו מקרחונים:

https://youtu.be/_dlZOtN-aww


קרחון מתמוסס, כמו אלה שהפכו לאגמים:

http://youtu.be/1s5-IvHVDqg


וכיצד הופכים אגמי ענק לסוללות עצומות שאוגרות אנרגיה (מתורגם):

https://youtu.be/r4OWMSG4Agg

כל נהר זורם לים כי המים נמשכים למקומות הנמוכים, בשל כוח הכבידה. למעשה, הנהר כמעט תמיד יוביל אל ים או אגם ותמיד הם יהיו נמוכים ממנו. במקרים שלא - הוא יתחבר לנהר אחר או לעמק או אגם נמוך ממנו.

כך הנהרות זורמים אל הים ובמקרה של הפרשי גובה גדולים הם יוצרים בדרכם מפלים. בנהר יהיו לא פעם גם פיצולים ופיתולים, שנגרמים בשל מחסומים והפרעות למסלול הישיר של המים.

מערכת הנהר כוללת תמיד את האפיק הראשי של הנהר, זה שאליו מתנקזים היובלים שמקורם באזורים ההרריים. ביובלים נאספים ומתרכזים המים שנובעים ממעיינות או ממי הגשמים והשלגים המפשירים, מה שנקרא "מי הנגר העילי".

מי נגר מקורם הוא במשקעים כמו גשם, שלג וברד, כמו גם מקרחונים מתמוססים. כשהקרקע רוויה במים רבים, מי הנגר הם המים שיזרמו על פני האדמה, כיוון שיש כה הרבה מים עד שהם לא נספגים ולא מחלחלים אל הקרקע. במקום זאת, הם זורמים בנחלים, בנהרות וביובלים שמתחברים אליהם.

ההבדל בין נחלים ונהרות הוא בממדים שלהם. הנהר תמיד ארוך מהנחל, כשכמות המים הזורמת בו גדולה משמעותית מזו הזורמת בנחל.


הנה דרכו של הנהר אל הים:

https://youtu.be/XJ_FNS8Z_ek


דרכם של המים בנהר:

https://youtu.be/Sv16XOnNKeU


עוד מדרכי הנהר מההרים ועד הים:

https://youtu.be/wi0fT3TCIGs


מטייל בעקבות מקורות נהר ומשם אל הים:

https://youtu.be/h-gJlWAnThM


ובדרך אל הים נהרות מתעקלים כדי לגבור על מחסומים בדרך:

https://youtu.be/8a3r-cG8Wic

אַטוֹל הוא סוג של אי אלמוגים. זהו מעין אי שעשוי שונית אלמוגים שמקיפה לגונה. לגונה כזו נוצרה מסביב להר געש שנסחף ושקע. לעתים קרובות בולטים שרידיו של הר הגעש מעל המים שבתוך הלגונה. לרוב הצלילה בסביבתו של האטול היא מרתקת ויפה במיוחד.

ניתן למצוא אטולים בעיקר באוקיינוסים טרופיים. מרבית האיים של פולינזיה מיקרונזיה הם אטולים. הם כוללים את האטול ביקיני (האי ביקיני) ועוד רבים אחרים, כולל האטול הטבעתי המקסים - נוקורו אטול.


הנה סרטון של אנט אטול במיקרונזיה:

http://youtu.be/9IqoQIR7pVY


האיים המלדיביים והאטולים שבהם:

http://youtu.be/hwJ6EgBUnnU


ועוד מעט מהאטולים המלדיביים:

http://youtu.be/yWMGX7z3JI8

בריכות תרמיות נוצרות כתוצאה מנביעה של מים חמים מתוך האדמה. רוב הנביעות הללו משמשות לאנשים לשחיה והן בריאות, כיוון שהן מכילות מינרלים הטובים לגוף. המעיינות הטרמומינרלים בחמת גדר הן דוגמה לסוג כזה של בריכות עם מים חמים ועתירי מינרלים. כבר בימי קדם ידעו לנצל את הבריכות והמעיינות החמים לטבילות בריאות ונעימות לגוף.

הבריכה התרמית "מורנינג גלורי", שנמצאת בפארק ילוסטון בארצות הברית. זוהי בריכה עם המון צבעים שמעניקות לה האצות החיות בה, שהן מהיחידות שמסתדרות כל כך טוב עם מים חמים. בין הגוונים בולטים הצהוב והכתום שבצד החיצוני של הבריכה וגווני הכחול שבתוך הבריכה.

שמה של הבריכה אגב, ניתן לה בשל דמיונה לפרח הכחול הקרוי גם הוא "מורנינג גלורי". בשנים האחרונות מוגבלת הגישה לקרבת הבריכה בשל העובדה שרבים זרקו מטבעות לתוכה וגרמו לקירור המים והתמעטות האצות הצבעוניות, שהעניקו לבריכה את צבעיה היפים.


הנה סרטון על הבריכה התרמית "מורנינג גלורי":

http://youtu.be/4Ua6Yg4ujGM


צילום של אותה הבריכה התרמית, בזמן אחר ובצבעים אחרים:

http://youtu.be/Atk3e7XckWg


והשילוט המזהיר מהנזק שבזריקת דברים לתוך הבריכה:

http://youtu.be/yZcvf2Bw2Ao

הסוואנה (Savannah) היא ערבה שמנקדים אותה עצים ושיחים. לרוב היא מהווה שטח מרעה גדול לבעלי החיים שחיים בה.

לא פעם ערבת הסוואנה היא מעבר או תווך בין אזורי יער וחורש לבין אזורי עשב. כי חשוב לדעת שמרבית הצמחים בשטחי הסוואנה הם עשבים, כשביניהם פה ושם יש שיחים ומעט עצים או קבוצות עצים קטנות.

צמחיית הסוואנה משתנה ומושפעת מכמות הגשמים והצומח מהם, מהמרעה של בעלי החיים שחיים בה, מסוג האדמה שבה ומכמות השריפות והאש שנדלקת בה.

מרבית הסוואנות בעולם הן באפריקה, אם כי ישנן סוואנות גם בדרום אמריקה, אוסטרליה, הודו ועוד.

כחמישית מהיבשה שעל פני כדור הארץ היא סוואנה! - הסוואנות הללו פזורות משני צידי קו המשווה.

בין אזורי הסוואנה בעולם יש הבדלים שונים: בסוואנות באפריקה עצי שיטה רבים וחיים בהן יונקים גדולים, בעוד שבאוסטרליה יש באזורי הסוואנה עצי אקליפטוס רבים וחיות כיס דווקא.

לעומתן בסוואנה של דרום אמריקה יש הרבה יערות גשם ובהם מכרסמים רבים.


הנה טיול בסוואנה שבאפריקה:

https://youtu.be/xQElFcAXlHU


בעלי החיים בסוואנה:

http://youtu.be/DxAO-a0KrAQ


ועוד מראות יפים מהסוואנה:

https://youtu.be/9bQNRVyI4I0

מערכת אקולוגית (Ecosystem) היא אזור גאוגרפי מסויים שהוא ביתם של כל היצורים החיים והצמחים הנמצאים ומתקיימים בו והסביבה הפיזית בה הם חיים, כולל אקלים, יערות, עצים, שיחים.

הגדרה מדעית יותר למערכת אקולוגית תהיה שזו חברה של אורגניזמים חיים, שמנהלים זה עם זה יחסי גומלין (המדע קורא להם "גורמים ביוטיים", כלומר חיים), והם מושפעים מהתנאים הפיזיים של סביבתם, שמשפיעים עליהם בחזרה, כולל טמפרטורה, לחות, סוג קרקע, אוויר, מים, קרינה ועוד ("גורמים א-ביוטיים", ללא חיים).

ראו דוגמאות של כאלה בתגית "מערכות אקולוגיות".


#ממה מורכבת מערכת אקולוגית?
כל כדור הארץ הוא למעשה מערכת סביבתית (אקולוגית) ענקית, המורכבת ממערכות סביבתיות שונות ובתוכן המוני תת-מערכות נוספות, כשכולן שלובות זו בזו, כמו פאזל ענק ושוקק חיים.

כל מערכת אקולוגית כזו כוללת החל מבעלי חיים, צמחים ופטריות ועד יצורים קטנטנים כמו חיידקים. כל אלה יוצרים קשרים עם הסביבה ובינם לבין עצמם, תוך שהם מניעים תהליכים סביבתיים-אקולוגיים ומתפקדים כמערכת אחת.


#המחזוריות של מערכת אקולוגית
בכל מערכת אקולוגית צריך שיהיו צמחים שמשתמשים באור השמש, לצרכיהם ולצורכי בעלי החיים שבסביבתם.

אחריהם באות חיות אוכלות-עשב ובעלי חיים צמחוניים אחרים, שניזונים כולם מהצומח.

אותם יטרפו חיות טרף שניזונות מבשר בעלי החיים אוכלי העשב ואת הטורפים אוכלים טורפי-על, אלו שאין מי שיטרוף אותם.

המעגל מושלם כשהפרשות כל בעלי החיים הללו הן שמדשנות את הקרקע, שעליה ינבטו בתורם צמחים חדשים.

וגם כשמתים בעלי החיים והצמחים, מפרקים יצורים חיים אחרים, כמו פטריות וחיידקים, את החומר האורגני של גופם ומשיבים חומרים לשימוש חוזר במערכת האקולוגית - חלקם לקרקע וחלקם - בתור גזי פחמן או חנקן לאטמוספירה.

זה התהליך החוזר כל הזמן, שוב ושוב, במעגל שלא נגמר- מעגל החיים.


#מגוון המינים
הרכב המינים בכל מערכת הוא שונה. כך למשל יהיה הרכבם במערכת ים תיכונית שונה מזה של מערכת מדברית, או זו של יער גשם, אגם וכדומה.

שונות של ממש תהיה גם בין הרכב בעלי החיים במערכת ימית לעומת זה של בריכת מים מתוקים חורפית שאנו קוראים לה "בריכת חורף".

יש גם מערכות אקולוגיות גדולות, המכילות מגוון של תת-מערכות. בעלי החיים בעומק הים שונים לגמרי מאלו שחיים במים הרדודים, או מאלו שחיים במצע החולי הרך וכולם הם לא מגוון המינים שבשונית האלמוגים.


הנה מערכת אקולוגית עם דוגמה (עברית):

https://youtu.be/g8jkUc4dAmo


הכל על מערכות אקולוגיות:

https://youtu.be/PJTVOhYW6b4


המגוון הביולוגי (עברית):

https://youtu.be/3yzrIhgJQss


שרשרת המזון היא חלק מבריאות המערכת האקולוגית (עברית):

https://youtu.be/Eym7Cf672mw


מהם גורמים ביוטיים וא-ביוטיים? (מתורגם):

https://youtu.be/kiTTcmTTrMA


מהן ביוטיקה וא-ביוטיקה?

https://youtu.be/E1pp_7-yTN4


היחסים ביניהם:

https://youtu.be/OHW3xbGiDfM


הסבר על הגורמים הביוטיים והא-ביוטיים שבמערכת אקולוגית (עברית):

https://youtu.be/Io9P-Ne9pV0


ומסדרונות אקולוגיים (עברית):

https://youtu.be/J2xz8c2Z7OU