שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך לומדים בצורה מוצלחת?
אין דרך אחת ללמידה מוצלחת, אך יש דרכים וטיפים שיכולים לאפשר למידה כזו. למידה טובה היא למידה שבה הלומדים מרוכזים בחומר ומרכזים מאמץ, אך עושים זאת בריווח מסוים.
הנה כמה הצעות שמומחים עולמיים גיבשו ללמידה כזו:
רווחו את הלמידה לימים נפרדים - פצלו את הלימוד. זה עושה טוב להבשלת החומר בין הפעמים, כשאתם ישנים או סתם חיים... נסו ותגלו שזה עובד.
סביבה שקטה וללא הסחות דעת - השתיקו והרחיקו את הטלפון וכל הסחת דעת.
למדו בשיטת פומודורו - לומדים 25 דקות ואז הפוגה של 5 דקות. כך עושים למשך שעתיים וכמה שעוד רוצים וצריכים.
למידה ביחד טובה יותר - אם תלמדו, גם אונליין, עם חברים או לומדים אחרים ותתחייבו יחד ללמידה, תלמדו טוב יותר, תתרכזו יותר ותסיימו את הלימודים.
בדקו ובחנו את עצמכם - בחנו אחד את השני בשאלות או הזינו את החומר הנלמד לצ'טבוט ובקשו שיכין לכם שאלון אמריקאי (multiple-choice test) עם 20, 50 או מיליון שאלות מעורבבות באקראי שעליהן תענו... המאמץ שווה ויעיל הרבה יותר ממירקור. הפעלת המוח כך היא נהדרת!
עטפו את הלמידה בחוויות - שינוי מקום הלמידה מסייע. כנ"ל במקרה של שינון, עשו זאת עם משחקי זיכרון וכדומה ואם יש שינוי של מלל, נסו להצמיד לכל פריט בראש תמונה שמתארת או מזכירה אותו.
כללית, הקיפו את עצמכם באנשים מעניינים - כי מהם תקבלו השראה, תלמדו מהם, תכירו צורות חשיבה אחרות ותיפתחו לדעות ורעיונות בלתי צפויים. עשו זאת כי גם ההנאה מובטחת.
היו סקרנים והמשיכו ללמוד לאורך כל החיים - למדו דברים שמשמעותיים בעיניכם, גם אם אין בהם תגמול מיידי או משהו שנראה כדאי לאחרים ואגב, גם אם הם קצת תובעניים כי דברים קלים הם לא תמיד יישארו מעניינים או דברים שתרצו לעשות.
צאו מאיזור הנוחות - לפעמים כשנצא מהרגיל והנוח לנו, מדברים שאנחנו רגילים לעשות או ללמוד, דווקא אז נגלה תחומי עניין חדשים ונלמד גישות חדשות.
אל תזלזלו בדברים שנלמדים או באנשים שלומדים דברים כאלה - יפתיע אתכם כמה תופתעו לא פעם לגלות דברים מעניינים שלא ציפיתם להתעניין בהם ופתאום הם ממש מרתקים אתכם.
למדו על הלמידה ומה יכול לעזור לייעול שלה (מתורגם):
https://youtu.be/TjPFZaMe2yw
ככה מלמדים ללמוד בצבא - על המרקר אולי תוותרו (עברית):
https://youtu.be/zENzKWm0ViM
למידה מעולה תשיגו כשתוכלו להסביר בפשטות:
https://youtu.be/tkm0TNFzIeg
ארגון המידע ופתיחת הראש חשובים ללמידה:
https://youtu.be/NLEyVf1lfE0
והשגיאות של ננה - בלמידה... (עברית)
https://youtu.be/slj69VfLdgw?long=yes
מהי שיטת פומודורו ללימוד מוצלח?
שיטת פומודורו (Pomodoro Technique) היא טכניקה המאפשרת ללמוד היטב למבחן, להכין שיעורים, עבודות או למידה עצמית. יתרונה המשמעותי הוא בביטול הסחות הדעת בזמן הלימוד וכפתרון מצוין למי שמתקשים בלימוד ממושך.
טכניקת פומודורו מאפשרת להצליח לשבת ולהתרכז בלימודים, ללא הסחות דעת ועם פרסים קטנים בדמות הפסקות קבועות המאפשרות לנו "ממתקים" של כמה דקות לעשות את מה שאנחנו אוהבים.
טכניקת פומודורו פותחה בסוף שנות ה-80 על ידי פרנצ'סקו סירילו. את ההשראה לשם השיטה הוא שאב מהטיימר בצורת עגבנייה שבו סירילו השתמש ללמידה כסטודנט באוניברסיטה.
#יתרונות הפומודורו
פדגוגית השיטה מתבססת על למידה אינטרוולית, במשכי זמן קצרים שנקראים Pomodoro, מהמילה האיטלקית לעגבנייה. זו למידה בספרינטים קצרים וקבועים באורכם שמגדילה את היכולת שלנו ללמוד ולזכור את החומר היטב.
הגאונות בלמידה הזו הוא שבמשכי הזמן הקצרים אנו מתחייבים שלא לעסוק או להתפתות לשום פעילות אחרת - לא טלפון, לא אתרים באינטרנט, לא אפליקציות ואפילו לא פיפי... את כל אלה עושים רק בהפסקות בנות כמה דקות, בין הספרינטים של הלימוד.
היתרון הנוסף של השיטה קשור באופן בו המוח שלנו פועל. מחקרים הראו שבכל לימוד אנו נוטים לזכור טוב את התחלת הלימוד, מה שמכונה "אפקט הראשוניות" ואת סופו ("אפקט האחרונות"). אמצע הלימוד לצערנו הרבה פחות זכיר לנו.
וכאן באה עוד הברקה - הלמידה האינטרוולית של מקבצים בני פחות מחצי שעה מאפשרת לנו יותר התחלות וסופי לימוד ומכאן שהמוח יזכור הרבה יותר מהחומר ובצורה טובה יותר. בינגו!
#השיטה
הלימוד לפי השיטה כולל את השלבים הבאים:
1. בוחרים מטלה לימודית.
2. מכוונים טיימר ל-25 דקות (מה שנקרא פומודורו) ומתחילים בביצוע המטלה.
3. בתום הזמן הטיימר יצלצל ואתם זוכים בממתק סמלי, כלומר 5 דקות הפסקה שתוכלו להקדיש למה שאתם מאוד אוהבים או צריכים.
4. חוזרים ארבע פעמים על תהליך 25 הדקות לימוד ו-5 דקות מנוחה.
אחרי ארבעת הפומודורו וההפסקות שביניהם, לוקחים הפסקה של חצי שעה ואפשר להמשיך שוב מהתחלה.
ואגב, יש המוסיפים גם רישום של רשימת To do list, או "לעשות היום". כך תוכלו להעריך את המאמצים שבפניכם ולסמן V לאחר השלמת כל משימה.
הנה הסבר שיטת פומודורו (עברית):
https://youtu.be/EGTDGh0LRDw
טיימר פומודורו עם הפסקות ומוסיקה ללמידה:
https://youtu.be/PHFMySIU-_w
ולמידה של שעתיים עם הפסקה של 5 אחרי כל 25 דקות:
https://youtu.be/IUXNiDJJ_9s
מהם חללי ה"אופן ספייס" ומהם ה"קיוביקלס"?
מרחבי אוֹפֶּן סְפֶּייס (Open Space) הם סביבת עבודה ללא קירות, הפרדות או מחיצות קבועות, שבה עובדים רבים חולקים אותו מרחב פתוח, או חצי-פתוח.
עקרון האופן ספייס הוא חלק מתפיסה רחבה יותר שתחילתה במאה ה-20, המכונה "אופן פלאן" (Open plan). עיקרה היה תכנון פתוח וגישה זו התפתחה לא רק במשרדים, אלא גם בתכנון של בתים פרטיים (למשל בביטול ההפרדה בין הסלון לפינת האוכל והמטבח) וגם בתכנון נוף (ביטול התיחום של גדרות או גדר חיה בין חצרות קדמיות בפרברים).
באדריכלות המשרדים המהפכה הזו תשפיע באופן דרמטי על צורת העבודה המודרנית, אבל כמו כל רעיון טוב שהלך רחוק מדי, לא תמיד התוצאות היו מה שהמתכננים ציפו אליהן.
כי עד האופן ספייס נבנו המשרדים בתור אוסף חדרים מקושרים במסדרונות, כשבכל חדר מעובד אחד ועד כמה עובדים. הקונספט הראשון של חלל עבודה פתוח נולד כשפרנק לויד רייט (Frank Lloyd Wright) תכנן את בניין לרקין (Larkin Administration Building) בעיר באפלו שנבנה בשנים 1904-1906. רייט יצר מרחב עבודה פתוח וענקי, עם שורות מסודרות של שולחנות שדמו לקו יצור של צווארונים לבנים. זה היה ניסיון להפיק יעילות מקסימלית מהעובדים, כמעט כמו ששרשרת הייצור עשתה לפועלי ייצור במפעלים.
המהפכה האמיתית הגיעה בשנות ה-50 מגרמניה. קבוצת יועצים גרמנית בשם קוויקבורנר (Quickborner Team) פיתחה ב-1958 גישה חדשה שקראו לה "בירולנדשאפט" (Bürolandschaft) שמשמעותה "נוף משרדי". היו אלה האחים וולפגנג ואברהרד שנלה (Wolfgang and Eberhard Schnelle) מהקבוצה שרצו ליצור סביבת עבודה דמוקרטית יותר. במקום שורות קשיחות, הם יצרו סידורים אורגניים עם רהיטים מפוזרים, כשביניהם מחיצות וצמחים שיצרו אזורים נפרדים עם מידה של פרטיות.
הרעיון חצה את האוקיינוס ובשנת 1964 חברת הרמן מילר (Herman Miller) האמריקאית השיקה את מערכת "אקשן אופיס" (Action Office). המעצב רוברט פרופסט (Robert Propst) פיתח אז את ה"קיוביקל" (cubical), תא עבודה מודולרי עם מחיצות נמוכות.
כך נולדו מרחבי ה"קיוביקלס" (cubicals) המשרדיים שפרושים באולם גדול, אותם תאי עבודה מפורסמים שרבים מכירים מסרטים ומתוכניות טלוויזיה.
מטרתם של תאי העבודה הללו הייתה לתת לעובדים גמישות, תוך שמירה על שיתוף ויעילות. זה נעשה באמצעות ביטול הקירות והדלתות במטרה להעלים את המחסומים שיוצרים חללים קטנים.
בשנות ה-60 וה-70 זכתה השיטה להצלחה מסחררת ובעיקר מסיבות כלכליות. מנהלים הבינו שאפשר לדחוס יותר עובדים בפחות מקום, לחסוך בעלויות ולשדר מסר של שוויון חברתי. לא יהיו יותר חדרי מנהלים מפוארים מול תאים צפופים לעובדים הפשוטים.
אבל המציאות התגלתה כמורכבת יותר. מחקרים החלו להראות שמרחבי האופן ספייס גורמים להשפעות פחות צפויות. במקום שיתוף ופתיחות, רבים מהעובדים הרגישו חשופים ולחוצים. הרעש הקבוע, חוסר הפרטיות והקושי להתרכז הפכו בעיות יומיומיות. במקום לעודד תקשורת, אנשים התחילו ללבוש אוזניות ולהימנע מקשר עין.
עם השנים החלו רבים ממשרדי ה"קיוביקלס", אותם תאים משרדיים עם מחיצות, להפתח לחלוטין ולבטל את ההפרדה ביניהם.
למרות הביקורת הגוברת, גם כיום מרחבי האופן ספייס עדיין נפוצים מאוד בעולם הארגוני. המנהלים אוהבים אותם כי הם חוסכים כסף ומאפשרים פיקוח קל יותר על העובדים. העובדים למדו להשתמש בחידושים שמקלים עליהם את הרעש ואת הסחות הדעת. אוזניות מבטלות רעשים מאפשרות לעובדים לעבוד ולהתרכז בחלל גדול וללא הפרדה, גם כשעמיתיהם מדברים לידם או משוחחים בטלפון.
השאלה אם זה באמת משפר את הפרודוקטיביות והרווחה של העובדים נותרת פתוחה, אבל דבר אחד ברור - מרחבי האופן ספייס שינו את פני חללי העבודה המודרניים ומראה שהם לא עומדים להיעלם משם.
הנה הסבר לאופן ספייס (עברית):
https://youtu.be/I-2gBik57tY
תולדות העבודה והמשרדים:
https://youtu.be/DiHfVbCUdwc
אופן ספייס להשכרה:
https://youtu.be/zlRkk-mrEak
בחיוך - האם זה ככה אצלכם במשרד? (עברית)
https://youtu.be/6N4i4vmEJkk
אופן ספייס נופי:
https://youtu.be/leJcX1MvZDQ
והמקום המפתיע בו אפשר למצוא אופן ספייס (עברית):
https://youtu.be/S7jdPS25DR0?long=yes
הסחות דעת
אין דרך אחת ללמידה מוצלחת, אך יש דרכים וטיפים שיכולים לאפשר למידה כזו. למידה טובה היא למידה שבה הלומדים מרוכזים בחומר ומרכזים מאמץ, אך עושים זאת בריווח מסוים.
הנה כמה הצעות שמומחים עולמיים גיבשו ללמידה כזו:
רווחו את הלמידה לימים נפרדים - פצלו את הלימוד. זה עושה טוב להבשלת החומר בין הפעמים, כשאתם ישנים או סתם חיים... נסו ותגלו שזה עובד.
סביבה שקטה וללא הסחות דעת - השתיקו והרחיקו את הטלפון וכל הסחת דעת.
למדו בשיטת פומודורו - לומדים 25 דקות ואז הפוגה של 5 דקות. כך עושים למשך שעתיים וכמה שעוד רוצים וצריכים.
למידה ביחד טובה יותר - אם תלמדו, גם אונליין, עם חברים או לומדים אחרים ותתחייבו יחד ללמידה, תלמדו טוב יותר, תתרכזו יותר ותסיימו את הלימודים.
בדקו ובחנו את עצמכם - בחנו אחד את השני בשאלות או הזינו את החומר הנלמד לצ'טבוט ובקשו שיכין לכם שאלון אמריקאי (multiple-choice test) עם 20, 50 או מיליון שאלות מעורבבות באקראי שעליהן תענו... המאמץ שווה ויעיל הרבה יותר ממירקור. הפעלת המוח כך היא נהדרת!
עטפו את הלמידה בחוויות - שינוי מקום הלמידה מסייע. כנ"ל במקרה של שינון, עשו זאת עם משחקי זיכרון וכדומה ואם יש שינוי של מלל, נסו להצמיד לכל פריט בראש תמונה שמתארת או מזכירה אותו.
כללית, הקיפו את עצמכם באנשים מעניינים - כי מהם תקבלו השראה, תלמדו מהם, תכירו צורות חשיבה אחרות ותיפתחו לדעות ורעיונות בלתי צפויים. עשו זאת כי גם ההנאה מובטחת.
היו סקרנים והמשיכו ללמוד לאורך כל החיים - למדו דברים שמשמעותיים בעיניכם, גם אם אין בהם תגמול מיידי או משהו שנראה כדאי לאחרים ואגב, גם אם הם קצת תובעניים כי דברים קלים הם לא תמיד יישארו מעניינים או דברים שתרצו לעשות.
צאו מאיזור הנוחות - לפעמים כשנצא מהרגיל והנוח לנו, מדברים שאנחנו רגילים לעשות או ללמוד, דווקא אז נגלה תחומי עניין חדשים ונלמד גישות חדשות.
אל תזלזלו בדברים שנלמדים או באנשים שלומדים דברים כאלה - יפתיע אתכם כמה תופתעו לא פעם לגלות דברים מעניינים שלא ציפיתם להתעניין בהם ופתאום הם ממש מרתקים אתכם.
למדו על הלמידה ומה יכול לעזור לייעול שלה (מתורגם):
https://youtu.be/TjPFZaMe2yw
ככה מלמדים ללמוד בצבא - על המרקר אולי תוותרו (עברית):
https://youtu.be/zENzKWm0ViM
למידה מעולה תשיגו כשתוכלו להסביר בפשטות:
https://youtu.be/tkm0TNFzIeg
ארגון המידע ופתיחת הראש חשובים ללמידה:
https://youtu.be/NLEyVf1lfE0
והשגיאות של ננה - בלמידה... (עברית)
https://youtu.be/slj69VfLdgw?long=yes
שיטת פומודורו (Pomodoro Technique) היא טכניקה המאפשרת ללמוד היטב למבחן, להכין שיעורים, עבודות או למידה עצמית. יתרונה המשמעותי הוא בביטול הסחות הדעת בזמן הלימוד וכפתרון מצוין למי שמתקשים בלימוד ממושך.
טכניקת פומודורו מאפשרת להצליח לשבת ולהתרכז בלימודים, ללא הסחות דעת ועם פרסים קטנים בדמות הפסקות קבועות המאפשרות לנו "ממתקים" של כמה דקות לעשות את מה שאנחנו אוהבים.
טכניקת פומודורו פותחה בסוף שנות ה-80 על ידי פרנצ'סקו סירילו. את ההשראה לשם השיטה הוא שאב מהטיימר בצורת עגבנייה שבו סירילו השתמש ללמידה כסטודנט באוניברסיטה.
#יתרונות הפומודורו
פדגוגית השיטה מתבססת על למידה אינטרוולית, במשכי זמן קצרים שנקראים Pomodoro, מהמילה האיטלקית לעגבנייה. זו למידה בספרינטים קצרים וקבועים באורכם שמגדילה את היכולת שלנו ללמוד ולזכור את החומר היטב.
הגאונות בלמידה הזו הוא שבמשכי הזמן הקצרים אנו מתחייבים שלא לעסוק או להתפתות לשום פעילות אחרת - לא טלפון, לא אתרים באינטרנט, לא אפליקציות ואפילו לא פיפי... את כל אלה עושים רק בהפסקות בנות כמה דקות, בין הספרינטים של הלימוד.
היתרון הנוסף של השיטה קשור באופן בו המוח שלנו פועל. מחקרים הראו שבכל לימוד אנו נוטים לזכור טוב את התחלת הלימוד, מה שמכונה "אפקט הראשוניות" ואת סופו ("אפקט האחרונות"). אמצע הלימוד לצערנו הרבה פחות זכיר לנו.
וכאן באה עוד הברקה - הלמידה האינטרוולית של מקבצים בני פחות מחצי שעה מאפשרת לנו יותר התחלות וסופי לימוד ומכאן שהמוח יזכור הרבה יותר מהחומר ובצורה טובה יותר. בינגו!
#השיטה
הלימוד לפי השיטה כולל את השלבים הבאים:
1. בוחרים מטלה לימודית.
2. מכוונים טיימר ל-25 דקות (מה שנקרא פומודורו) ומתחילים בביצוע המטלה.
3. בתום הזמן הטיימר יצלצל ואתם זוכים בממתק סמלי, כלומר 5 דקות הפסקה שתוכלו להקדיש למה שאתם מאוד אוהבים או צריכים.
4. חוזרים ארבע פעמים על תהליך 25 הדקות לימוד ו-5 דקות מנוחה.
אחרי ארבעת הפומודורו וההפסקות שביניהם, לוקחים הפסקה של חצי שעה ואפשר להמשיך שוב מהתחלה.
ואגב, יש המוסיפים גם רישום של רשימת To do list, או "לעשות היום". כך תוכלו להעריך את המאמצים שבפניכם ולסמן V לאחר השלמת כל משימה.
הנה הסבר שיטת פומודורו (עברית):
https://youtu.be/EGTDGh0LRDw
טיימר פומודורו עם הפסקות ומוסיקה ללמידה:
https://youtu.be/PHFMySIU-_w
ולמידה של שעתיים עם הפסקה של 5 אחרי כל 25 דקות:
https://youtu.be/IUXNiDJJ_9s
מרחבי אוֹפֶּן סְפֶּייס (Open Space) הם סביבת עבודה ללא קירות, הפרדות או מחיצות קבועות, שבה עובדים רבים חולקים אותו מרחב פתוח, או חצי-פתוח.
עקרון האופן ספייס הוא חלק מתפיסה רחבה יותר שתחילתה במאה ה-20, המכונה "אופן פלאן" (Open plan). עיקרה היה תכנון פתוח וגישה זו התפתחה לא רק במשרדים, אלא גם בתכנון של בתים פרטיים (למשל בביטול ההפרדה בין הסלון לפינת האוכל והמטבח) וגם בתכנון נוף (ביטול התיחום של גדרות או גדר חיה בין חצרות קדמיות בפרברים).
באדריכלות המשרדים המהפכה הזו תשפיע באופן דרמטי על צורת העבודה המודרנית, אבל כמו כל רעיון טוב שהלך רחוק מדי, לא תמיד התוצאות היו מה שהמתכננים ציפו אליהן.
כי עד האופן ספייס נבנו המשרדים בתור אוסף חדרים מקושרים במסדרונות, כשבכל חדר מעובד אחד ועד כמה עובדים. הקונספט הראשון של חלל עבודה פתוח נולד כשפרנק לויד רייט (Frank Lloyd Wright) תכנן את בניין לרקין (Larkin Administration Building) בעיר באפלו שנבנה בשנים 1904-1906. רייט יצר מרחב עבודה פתוח וענקי, עם שורות מסודרות של שולחנות שדמו לקו יצור של צווארונים לבנים. זה היה ניסיון להפיק יעילות מקסימלית מהעובדים, כמעט כמו ששרשרת הייצור עשתה לפועלי ייצור במפעלים.
המהפכה האמיתית הגיעה בשנות ה-50 מגרמניה. קבוצת יועצים גרמנית בשם קוויקבורנר (Quickborner Team) פיתחה ב-1958 גישה חדשה שקראו לה "בירולנדשאפט" (Bürolandschaft) שמשמעותה "נוף משרדי". היו אלה האחים וולפגנג ואברהרד שנלה (Wolfgang and Eberhard Schnelle) מהקבוצה שרצו ליצור סביבת עבודה דמוקרטית יותר. במקום שורות קשיחות, הם יצרו סידורים אורגניים עם רהיטים מפוזרים, כשביניהם מחיצות וצמחים שיצרו אזורים נפרדים עם מידה של פרטיות.
הרעיון חצה את האוקיינוס ובשנת 1964 חברת הרמן מילר (Herman Miller) האמריקאית השיקה את מערכת "אקשן אופיס" (Action Office). המעצב רוברט פרופסט (Robert Propst) פיתח אז את ה"קיוביקל" (cubical), תא עבודה מודולרי עם מחיצות נמוכות.
כך נולדו מרחבי ה"קיוביקלס" (cubicals) המשרדיים שפרושים באולם גדול, אותם תאי עבודה מפורסמים שרבים מכירים מסרטים ומתוכניות טלוויזיה.
מטרתם של תאי העבודה הללו הייתה לתת לעובדים גמישות, תוך שמירה על שיתוף ויעילות. זה נעשה באמצעות ביטול הקירות והדלתות במטרה להעלים את המחסומים שיוצרים חללים קטנים.
בשנות ה-60 וה-70 זכתה השיטה להצלחה מסחררת ובעיקר מסיבות כלכליות. מנהלים הבינו שאפשר לדחוס יותר עובדים בפחות מקום, לחסוך בעלויות ולשדר מסר של שוויון חברתי. לא יהיו יותר חדרי מנהלים מפוארים מול תאים צפופים לעובדים הפשוטים.
אבל המציאות התגלתה כמורכבת יותר. מחקרים החלו להראות שמרחבי האופן ספייס גורמים להשפעות פחות צפויות. במקום שיתוף ופתיחות, רבים מהעובדים הרגישו חשופים ולחוצים. הרעש הקבוע, חוסר הפרטיות והקושי להתרכז הפכו בעיות יומיומיות. במקום לעודד תקשורת, אנשים התחילו ללבוש אוזניות ולהימנע מקשר עין.
עם השנים החלו רבים ממשרדי ה"קיוביקלס", אותם תאים משרדיים עם מחיצות, להפתח לחלוטין ולבטל את ההפרדה ביניהם.
למרות הביקורת הגוברת, גם כיום מרחבי האופן ספייס עדיין נפוצים מאוד בעולם הארגוני. המנהלים אוהבים אותם כי הם חוסכים כסף ומאפשרים פיקוח קל יותר על העובדים. העובדים למדו להשתמש בחידושים שמקלים עליהם את הרעש ואת הסחות הדעת. אוזניות מבטלות רעשים מאפשרות לעובדים לעבוד ולהתרכז בחלל גדול וללא הפרדה, גם כשעמיתיהם מדברים לידם או משוחחים בטלפון.
השאלה אם זה באמת משפר את הפרודוקטיביות והרווחה של העובדים נותרת פתוחה, אבל דבר אחד ברור - מרחבי האופן ספייס שינו את פני חללי העבודה המודרניים ומראה שהם לא עומדים להיעלם משם.
הנה הסבר לאופן ספייס (עברית):
https://youtu.be/I-2gBik57tY
תולדות העבודה והמשרדים:
https://youtu.be/DiHfVbCUdwc
אופן ספייס להשכרה:
https://youtu.be/zlRkk-mrEak
בחיוך - האם זה ככה אצלכם במשרד? (עברית)
https://youtu.be/6N4i4vmEJkk
אופן ספייס נופי:
https://youtu.be/leJcX1MvZDQ
והמקום המפתיע בו אפשר למצוא אופן ספייס (עברית):
https://youtu.be/S7jdPS25DR0?long=yes
