שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך הפך קופר בלאק לפונט הבולט בפופ ארט?
קוראים לו "קופר בלאק" (Cooper Black) והוא הגופן של אמנות הפופ ארט. עם השמנמנות החמודה והאותיות עגולות שלו, הפונט הזה הפך לגופן המועדף על אמני הפופ ארט והתרבות הפופולרית בכלל.
הוא נולד בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת, ב-1922, בעיר שיקגו הסואנת. היה זה מורה לטיפוגרפיה ומעצב מחונן בשם אוסוולד ברוס קופר (Oswald Bruce Cooper) שיצר פונט שישנה את פני העיצוב הגרפי. קופר בלאק (Cooper Black) נולד מתוך הבנה עמוקה של הקשר בין אותיות לבני אדם, והפך במהרה לאחד הפונטים המזוהים ביותר עם התרבות האמריקאית.
קופר, שהחל את דרכו כמאייר מוכשר בעיתונות ולימד באקדמיה לאמנות בשיקגו, קיבל הזמנה מיוחדת מחברת American Type Founders - אחת החברות החשובות ביותר בתעשיית הדפוס האמריקאי. המשימה הייתה ליצור פונט שיתאים לעולם הפרסום המתפתח, אבל יהיה שונה מכל מה שנראה עד אז. קופר יצר משפחת פונטים שלמה, אבל הכוכב האמיתי היה קופר בלאק - פונט עבה ומלא אישיות, המשלב עוצמה וחביבות בשילוב שלא נראה כמותו.
האותיות העגלגלות של קופר בלאק הפכו במהרה לפופולריות בפרסומות ושלטי חוצות של שנות העשרים והשלושים. הן שידרו אמינות וידידותיות, תכונות שהיו חשובות במיוחד בתקופת השפל הכלכלי הגדול. אבל אז, כמו רבים מהפונטים הקלאסיים, קופר בלאק נדחק הצידה לטובת סגנונות מודרניים יותר.
המהפך הגדול הגיע בסוף שנות ה-50, כשגל חדש של מעצבים גרפיים גילה מחדש את הפונט הוותיק. זו התקופה שבה תרבות הפופ מתחילה להתגבש והאותיות המעוגלות והחמות של קופר בלאק מצאו הד בתעשיית המוזיקה, בפרסום ובעיצוב הגרפי. חברות תקליטים השתמשו בו לעטיפות אלבומים, מגזינים אימצו אותו לכותרות, וחברות מסחריות גילו שהפונט העגלגל הזה מושך את העין ומעביר מסר של אמינות ונגישות.
במהלך השנים הבאות ישתמשו בו באלבומי פופ, כולל על עטיפת האלבום המיתולוגי Pet Sounds של הביץ' בויז ושל הזמר הארי נילסון (Harry Nilsson), כמו גם בקומיקס של גרפילד (Garfield) ובלוגו של טוטסי רול (Tootsie Roll Candy), Payless Cashways, MASH, Cooper Tires והיוסטון רוקטס (Houston Rockets).
היום, מעל 100 שנים לאחר שנוצר, קופר בלאק ממשיך להיות סמל של עיצוב קלאסי שעומד במבחן הזמן. עם אופיו השובב והעקמומי הוא עומד היטב במבחן הזמן ובשנים האחרונות הוא עושה קאמבק של ממש, כשהופיע על עטיפות אריזות מזון, אלבומי היפ הופ ופרסומות.
הקופר בלק מופיע בלוגואים של מותגים מובילים, בעיצוב אריזות, ובכל מקום שרוצה לשדר תחושה של אותנטיות ונוסטלגיה חמה. הפונט שנולד בשיקגו של שנות העשרים הצליח לחצות תקופות ותרבויות, והפך לחלק בלתי נפרד מהשפה החזותית של המאה העשרים והעשרים ואחת.
קופר בלאק מוכיח שעיצוב מעולה הוא באמת מעל לזמן. הוא לא רק שרד את השינויים הדרמטיים בטעם ובטכנולוגיה, אלא המשיך להתחדש ולמצוא קהלים חדשים בכל תקופה. הוא גם מהווה עדות מצוינת לחזונו של אוסוולד קופר, שהבין שהדרך הטובה ביותר לתקשר עם אנשים היא דרך אותיות שיש בהן לא רק צורה, אלא גם נשמה.
הנה תולדות הקופר בלאק:
https://youtu.be/yZmdf8A9Ex8
מצגת וידאו של תולדות ה"קופר בלאק":
https://youtu.be/vCbRAJw2VnU
פונטים חליפיים לקופר בלאק:
https://youtu.be/vr_bBbBuMY4
וסיפורו של הגופן הפופולרי Cooper Black:
https://youtu.be/Zu91meda2I8?long=yes
איך הפך פונט אריאל כה פופולרי?
הסיפור של פונט אריאל (Arial) הוא מצד אחד סיפור קצת אפל של עולם הפונטים ומצד שני לכולם ברור עד כמה הוא נפוץ ומוכר. ועוד פחות קשה זה להכחיש שניתן היום לראות אותו בכל מקום - מתוכנות מחשב ומסמכים עסקיים ועד עיתונים, מגזינים פרסומות ומודעות - דומה שאריאל הוא ה"גו טו" (זה שהכי יבחרו בו) של הפונטים הפשוטים והשימושיים.
אבל איך הוא נולד?
קניין רוחני וזכויות יוצרים זה עולם של כסף ולא פעם כסף גדול. כשענקים עושים עסקים, לא פעם הם מתגלים כקמצנים ואפילו אובססיביים. הסיפור של "אריאל" יכול להדגים עד כמה.
עד כמה? - הפונט אריאל, פונט נקי וללא תגים (מה שנקרא בטיפוגרפיה "סנס סריף"), שהאותיות מסתיימות בו בצורה ישרה (בניגוד לפונט Helvatica שהאותיות מסתיימות באלכסון החי) ושרבים רואים בו גופן סתמי וחסר ייחוד, הוא היום אחד הגופנים הנפוצים בעולם. וקנו אותו ממש בזול.
אז איך זה קרה?
אריאל פרץ בשלב בו חברת הענק מיקרוסופט (Microsoft), מפתחת מערכות ההפעלה המצליחות Windows ובעבר DOS, מתכוונת להוציא גרסה חדשה של ווינדוז. היא מחפשת פונט שיהיה נוח לקריאה של מסמכי טקסט על צגי מחשב.
מיקרוסופט מעוניינת להשתמש במערכות ההפעלה שלה בגופן שיהיה דומה לפונט הלווטיקה (Helvetica), המוצלח ושימושי כל כך. אבל החברה המצליחה לא ממש מתלהבת לשלם עבור רישיון השימוש היקר שלו. אז היא מחליטה למצוא פונט שיהיה דומה להלווטיקה, זול בהרבה ושונה מספיק, כדי שלא יתבעו אותה והיא תיכנס לבעיות משפטיות.
לשם כך היא מאמצת את הגופן Arial שעוצב על ידי חברת מונוטייפ (Monotype) עוד בתחילת שנות ה-80 וישמש את מערכת ההפעלה החדשה Windows 3.1 וממנה גם הלאה, לגרסאות העתידיות.
את הפונט במקור עיצבה מונוטייפ בשנת 1982, לשיפור קלות הקריאה של המסמכים והדפסות הלייזר מהמדפסות של חברת IBM. אבל רק בעסקה עם מיקרוסופט היא תתחיל להרוויח סכומים גדולים באמת, כשהיא משכירה את הרישיון שלו לשימוש מיקרוסופט.
אגב, כמה שנים אחר-כך, כשהיא תראה כי טוב, תרכוש מייקרוסופט ממונוטייפ את הרישיון לשימוש תמידי וחופשי בידיה. הצעד הזה הפך את אריאל לאחד הגופנים הנפוצים בעולם. זאת למרות שרבים רואים בו העתקה לא מוצלחת וחיקוי זול של גופן הלווטיקה. ללא ספק תרמה לכך התפוצה האדירה שהביאה לו הכללתו בכל מחשב בעולם עם מערכת הפעלה "חלונות".
כך נוצר מצב מעניין והגיוני בו שני הגופנים, אריאל והלווטיקה, מתקיימים זה לצד זה. בעוד הלווטיקה נשאר סמל של עיצוב איכותי ומקצועי ומשמש יחסית מעטים (בעתיד תבחר בו חברת פייסבוק להיות הפונט של הרשת החברתית המצליחה בעולם), אריאל הפך לברירת המחדל הנגישה לכל העולם דרך מערכת ההפעלה, כשהוא עצמו מועתק ונגנב, בשינויים קלים כמובן, על ידי מעצבים אחרים, לפונטים בשימוש מסחרי רב.
הנה השוואת הפונטים - Helvetica vs Arial:
https://youtu.be/2dj-_9Jg0oM
חלוקת העבודה בין הפונטים המודרניים והנפוצים:
https://youtu.be/cFQZEB-8cqs
סיפור החיקוי של הפונט החקיין אריאל:
https://youtu.be/8ktRNYioxEU
הטרנדיות של הלווטיקה:
https://youtu.be/LQ9SwJZiBf0
הקסם הסן סריפי:
https://youtu.be/cFQZEB-8cqs
והסיפור המלא של פונט אריאל - הסנס סריף הפופולרי:
https://youtu.be/oxrzJYpS5WQ?long=yes
גופני סן סריף
קוראים לו "קופר בלאק" (Cooper Black) והוא הגופן של אמנות הפופ ארט. עם השמנמנות החמודה והאותיות עגולות שלו, הפונט הזה הפך לגופן המועדף על אמני הפופ ארט והתרבות הפופולרית בכלל.
הוא נולד בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת, ב-1922, בעיר שיקגו הסואנת. היה זה מורה לטיפוגרפיה ומעצב מחונן בשם אוסוולד ברוס קופר (Oswald Bruce Cooper) שיצר פונט שישנה את פני העיצוב הגרפי. קופר בלאק (Cooper Black) נולד מתוך הבנה עמוקה של הקשר בין אותיות לבני אדם, והפך במהרה לאחד הפונטים המזוהים ביותר עם התרבות האמריקאית.
קופר, שהחל את דרכו כמאייר מוכשר בעיתונות ולימד באקדמיה לאמנות בשיקגו, קיבל הזמנה מיוחדת מחברת American Type Founders - אחת החברות החשובות ביותר בתעשיית הדפוס האמריקאי. המשימה הייתה ליצור פונט שיתאים לעולם הפרסום המתפתח, אבל יהיה שונה מכל מה שנראה עד אז. קופר יצר משפחת פונטים שלמה, אבל הכוכב האמיתי היה קופר בלאק - פונט עבה ומלא אישיות, המשלב עוצמה וחביבות בשילוב שלא נראה כמותו.
האותיות העגלגלות של קופר בלאק הפכו במהרה לפופולריות בפרסומות ושלטי חוצות של שנות העשרים והשלושים. הן שידרו אמינות וידידותיות, תכונות שהיו חשובות במיוחד בתקופת השפל הכלכלי הגדול. אבל אז, כמו רבים מהפונטים הקלאסיים, קופר בלאק נדחק הצידה לטובת סגנונות מודרניים יותר.
המהפך הגדול הגיע בסוף שנות ה-50, כשגל חדש של מעצבים גרפיים גילה מחדש את הפונט הוותיק. זו התקופה שבה תרבות הפופ מתחילה להתגבש והאותיות המעוגלות והחמות של קופר בלאק מצאו הד בתעשיית המוזיקה, בפרסום ובעיצוב הגרפי. חברות תקליטים השתמשו בו לעטיפות אלבומים, מגזינים אימצו אותו לכותרות, וחברות מסחריות גילו שהפונט העגלגל הזה מושך את העין ומעביר מסר של אמינות ונגישות.
במהלך השנים הבאות ישתמשו בו באלבומי פופ, כולל על עטיפת האלבום המיתולוגי Pet Sounds של הביץ' בויז ושל הזמר הארי נילסון (Harry Nilsson), כמו גם בקומיקס של גרפילד (Garfield) ובלוגו של טוטסי רול (Tootsie Roll Candy), Payless Cashways, MASH, Cooper Tires והיוסטון רוקטס (Houston Rockets).
היום, מעל 100 שנים לאחר שנוצר, קופר בלאק ממשיך להיות סמל של עיצוב קלאסי שעומד במבחן הזמן. עם אופיו השובב והעקמומי הוא עומד היטב במבחן הזמן ובשנים האחרונות הוא עושה קאמבק של ממש, כשהופיע על עטיפות אריזות מזון, אלבומי היפ הופ ופרסומות.
הקופר בלק מופיע בלוגואים של מותגים מובילים, בעיצוב אריזות, ובכל מקום שרוצה לשדר תחושה של אותנטיות ונוסטלגיה חמה. הפונט שנולד בשיקגו של שנות העשרים הצליח לחצות תקופות ותרבויות, והפך לחלק בלתי נפרד מהשפה החזותית של המאה העשרים והעשרים ואחת.
קופר בלאק מוכיח שעיצוב מעולה הוא באמת מעל לזמן. הוא לא רק שרד את השינויים הדרמטיים בטעם ובטכנולוגיה, אלא המשיך להתחדש ולמצוא קהלים חדשים בכל תקופה. הוא גם מהווה עדות מצוינת לחזונו של אוסוולד קופר, שהבין שהדרך הטובה ביותר לתקשר עם אנשים היא דרך אותיות שיש בהן לא רק צורה, אלא גם נשמה.
הנה תולדות הקופר בלאק:
https://youtu.be/yZmdf8A9Ex8
מצגת וידאו של תולדות ה"קופר בלאק":
https://youtu.be/vCbRAJw2VnU
פונטים חליפיים לקופר בלאק:
https://youtu.be/vr_bBbBuMY4
וסיפורו של הגופן הפופולרי Cooper Black:
https://youtu.be/Zu91meda2I8?long=yes
הסיפור של פונט אריאל (Arial) הוא מצד אחד סיפור קצת אפל של עולם הפונטים ומצד שני לכולם ברור עד כמה הוא נפוץ ומוכר. ועוד פחות קשה זה להכחיש שניתן היום לראות אותו בכל מקום - מתוכנות מחשב ומסמכים עסקיים ועד עיתונים, מגזינים פרסומות ומודעות - דומה שאריאל הוא ה"גו טו" (זה שהכי יבחרו בו) של הפונטים הפשוטים והשימושיים.
אבל איך הוא נולד?
קניין רוחני וזכויות יוצרים זה עולם של כסף ולא פעם כסף גדול. כשענקים עושים עסקים, לא פעם הם מתגלים כקמצנים ואפילו אובססיביים. הסיפור של "אריאל" יכול להדגים עד כמה.
עד כמה? - הפונט אריאל, פונט נקי וללא תגים (מה שנקרא בטיפוגרפיה "סנס סריף"), שהאותיות מסתיימות בו בצורה ישרה (בניגוד לפונט Helvatica שהאותיות מסתיימות באלכסון החי) ושרבים רואים בו גופן סתמי וחסר ייחוד, הוא היום אחד הגופנים הנפוצים בעולם. וקנו אותו ממש בזול.
אז איך זה קרה?
אריאל פרץ בשלב בו חברת הענק מיקרוסופט (Microsoft), מפתחת מערכות ההפעלה המצליחות Windows ובעבר DOS, מתכוונת להוציא גרסה חדשה של ווינדוז. היא מחפשת פונט שיהיה נוח לקריאה של מסמכי טקסט על צגי מחשב.
מיקרוסופט מעוניינת להשתמש במערכות ההפעלה שלה בגופן שיהיה דומה לפונט הלווטיקה (Helvetica), המוצלח ושימושי כל כך. אבל החברה המצליחה לא ממש מתלהבת לשלם עבור רישיון השימוש היקר שלו. אז היא מחליטה למצוא פונט שיהיה דומה להלווטיקה, זול בהרבה ושונה מספיק, כדי שלא יתבעו אותה והיא תיכנס לבעיות משפטיות.
לשם כך היא מאמצת את הגופן Arial שעוצב על ידי חברת מונוטייפ (Monotype) עוד בתחילת שנות ה-80 וישמש את מערכת ההפעלה החדשה Windows 3.1 וממנה גם הלאה, לגרסאות העתידיות.
את הפונט במקור עיצבה מונוטייפ בשנת 1982, לשיפור קלות הקריאה של המסמכים והדפסות הלייזר מהמדפסות של חברת IBM. אבל רק בעסקה עם מיקרוסופט היא תתחיל להרוויח סכומים גדולים באמת, כשהיא משכירה את הרישיון שלו לשימוש מיקרוסופט.
אגב, כמה שנים אחר-כך, כשהיא תראה כי טוב, תרכוש מייקרוסופט ממונוטייפ את הרישיון לשימוש תמידי וחופשי בידיה. הצעד הזה הפך את אריאל לאחד הגופנים הנפוצים בעולם. זאת למרות שרבים רואים בו העתקה לא מוצלחת וחיקוי זול של גופן הלווטיקה. ללא ספק תרמה לכך התפוצה האדירה שהביאה לו הכללתו בכל מחשב בעולם עם מערכת הפעלה "חלונות".
כך נוצר מצב מעניין והגיוני בו שני הגופנים, אריאל והלווטיקה, מתקיימים זה לצד זה. בעוד הלווטיקה נשאר סמל של עיצוב איכותי ומקצועי ומשמש יחסית מעטים (בעתיד תבחר בו חברת פייסבוק להיות הפונט של הרשת החברתית המצליחה בעולם), אריאל הפך לברירת המחדל הנגישה לכל העולם דרך מערכת ההפעלה, כשהוא עצמו מועתק ונגנב, בשינויים קלים כמובן, על ידי מעצבים אחרים, לפונטים בשימוש מסחרי רב.
הנה השוואת הפונטים - Helvetica vs Arial:
https://youtu.be/2dj-_9Jg0oM
חלוקת העבודה בין הפונטים המודרניים והנפוצים:
https://youtu.be/cFQZEB-8cqs
סיפור החיקוי של הפונט החקיין אריאל:
https://youtu.be/8ktRNYioxEU
הטרנדיות של הלווטיקה:
https://youtu.be/LQ9SwJZiBf0
הקסם הסן סריפי:
https://youtu.be/cFQZEB-8cqs
והסיפור המלא של פונט אריאל - הסנס סריף הפופולרי:
https://youtu.be/oxrzJYpS5WQ?long=yes
