שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהם ילדי האימו?
חגורת ניטים, שיער שחור צבוע, עיני פחם, עניבה שחורה, צמידים, לק שחור, טי-שירט גם וגם אולסטאר שחורות ובכלל בגדים שחורים ופרצוף מורבידי עם שיער שמסתיר באלכסון חצי פנים?
אימו (Emo), ברור.
אבל המושג אימו, או אימוקור, שהוא בכלל קיצור של Emotional Hardcore, הרדקור רגשי בתרגום חופשי, הוא הרבה יותר מילדים עצובים עם בגדים שחורים ווילון חצי מוסט על הפנים.
כי האימו הוא הרגשה, הלך מחשבה, סטייט אוף פילינג ומיינד. האימו מרגיש, מי לא? לעתים מלנכולי ולעתים גם דיכאון. אבל הוא או היא לפחות מצליחים, גם אם זה מרגיז ומפחיד את המבוגרים, להחצין את רגשותיהם.
אז לדעתכם מוגזם? - אוקיי, תחיו עם זה. זה לא שלכם. הרי לאיפה הגענו אם עודף רגש הופך במאה ה-21 למטרד?
סוג של אסקפיזם של בני נוער מתבגרים, לרוב לבנים, ילדים להורים מסודרים, האימו המקדש את האישי והרגשי לא מתבייש בכך אלא מחבק את זה. דומה שהרגש אצל האימו מחליף אג'נדות פוליטיות, שכל כך רווחו בתת-תרבויות קודמות של בני נוער.
הדעה שהאימו נוהגים לחתוך את עצמם היא ככל הנראה שטות. חיתוך עצמי הוא לא טרנד, לא סטייל או כיף ולא טקס קבלה לאימו - הוא ביטוי לכאב. לא פעם כאב צורב, כזה שאפשר וכדאי לטפל בו כי בינו לבין אובדנות הדרך ארוכה וכדאי לדעת שיש כזו.
מה שנולד איפה שהוא באמצע שנות ה-80 כסגנון מוסיקלי בעיר וושינגטון DC וזכה לפופולריות בסוף המאה ה-20, הפך עם השנים למשהו אחר. המבשרות של האימו היו ככל הנראה להקות האימו הגדולות של MTV, כמו Panic! at the Disco ו-My Chemical Romance שפרצה מניו ג'רזי אל העולם כולו.
הנה סוגי אימו:
https://youtu.be/hzRdBmGccus
הבדלים בין גותים לאימו:
https://youtu.be/0hO2ZgWHIbc
ערש האימו - להקת Panic! at the Disco:
https://youtu.be/vc6vs-l5dkc
רגשות אמרנו?
https://youtu.be/tGE381tbQa8
הלנה, בקליפ מורבידי ומעולה של My Chemical Romance:
https://youtu.be/UCCyoocDxBA
חיוך של אימו (עברית):
https://youtu.be/1HqKqkOwQng?t=15s
עדות של אקס אימו (עברית):
https://youtu.be/1YWkB2Q60Ug?long.yew
ותופעת ילדי הסנטר שהאימו תופסת בה מקום יפה (עברית):
https://youtu.be/zdAsFwNk8IQ?long=yes
מהו שעמום ואיך הוא הניע את האנושות?
טולסטוי קרא לו "תשוקה לתשוקה" ומרטין היידגר כינה אותו "לימבו של ריקנות". אנחנו נמלטים ובורחים ממנו כל העת, אבל האם השעמום (Boredom) הוא באמת רגש כל כך שלילי ובעייתי?
ראשית, השעמום אינו ייחודי לאנושות. אצל חתולים, כלבים ובקרב קופים דמויי אדם הוא נצפה במחקר פעמים רבות.
שעמום אצל האדם הוא רגש או תחושה אנושית אוניברסלית שכולנו מכירים היטב. זה אותו ריק פנימי שמורגש כאשר שום דבר לא מצליח לעורר בנו עניין או התרגשות. חוקרים מגדירים את השעמום הזה כמצב תודעתי של חוסר גירוי או חוסר עניין בסביבה המיידית שלנו והוא מלווה לרוב בתחושת אי-נוחות ורצון לשנות את המצב הנוכחי.
שעמום יכול להיווצר כתוצאה מפעילות חדגונית או מחסור בגירויים. הוא עלול גם להיות תוצאה של מצב בו היכולת של אדם עולה על דרישות הפעילות שבה הוא עוסק, כלומר עבודה שהיא משמעותית מתחת לכישוריו ויכולותיו.
#תולדות השעמום
השעמום הוא רגש שנתפס כשלילי ורבים רואים בו מילה חדשה, או מעין קונספט שנולד והוכר בציבור כשפרצה "המהפכה התעשייתית", עת נולד הזמן הפנוי. אז המילה, לפחות באנגלית, אולי נולדה רק באמצע המאה ה-19, אבל זמן פנוי היה קיים גם לפניה.
על כתובת מהמאה ה-3 לספירה, שנחשפה בעיר האיטלקית בנוונוטו מתנוססת ברכה לקונסול הקמפני מרקליאנוס, שבאמצעות ארגון של קרבות גלדיאטורים הוא הציל את העם מהשיעמום האינסופי.
במאה ה-19, השעמום האנושי מתחזק. זה קורה כשהמהפכה התעשייתית מייצרת מעמד חדש ועצום של עובדים בבתי חרושת. הם עובדים על פסי ייצור ועוסקים במשך שעות ארוכות במלאכה מונוטונית ומשעממת ביותר. כשאתה עושה פעולה זהה כל חייך, יום אחרי יום במשך שעות כה רבות, הניכור והשעמום הופכים קשים מנשוא.
בהמשך מצטרף השעמום המשרדי לשעמום התעשייתי, בחסות הבירוקרטיה הצומחת. כאן נדבקים בשעמום גם עובדי המשרד הרבים, שמצטרפים לכוח העבודה ומלאכתם אולי פחות פיזית אך לא פחות משעממת.
חוקי חינוך החובה שנולדים באותם ימים בארצות מתועשות מצמיחים את בתי הספר לכלל האוכלוסייה. עימם נולד גם השעמום החינוכי, המהווה עבור רבים את חלק מחוויות הילדות המרכזיות שלהם.
באותם ימים של המאה ה-19 נוצרות בכל השפות באירופה מילים חדשות המביעות שעמום. לאוצר המילים האנגלי, למשל, מתווספת המילה Boredom, כמקבילה ל-Ennui הצרפתי.
המאה ה-20 תוסיף למעגל השעמום את הנשים. בחציה הראשון רובן עדיין לא עובדות ומי מהן שזוכות להגשים את החלום האמריקאי מסוגרות בביתן, כשהן מוקפת במכשירים חשמליים. בזכות אותם חידושים טכנולוגיים מצטמצמת משמעותית העבודה היומיומית והזמן הפנוי שלהן חושף את עקרות הבית לחוויה חדשה - השעמום הפרברי. השעמום זה, אגב, יהפוך לאחד המאיצים החשובים של המהפכה הפמיניסטית של שנות ה-60.
שנות ה-80 של המאה הקודמת יצרפו עוד אוכלוסיה לעידן השעמום וזהו השעמום התאגידי. לאנשים רבים, יצירתיים או יזמים ברוחם, יימאס לעבוד כשכירים, בתאגיד גדול ומשעמם. חלקם הגדל והולך יתמלא אומץ ויחפש או יקים בעצמו את חברות הסטארטאפ החדשות, שייצרו בתורן את האינטרנט ואת מהפכת המידע החדשה.
פסיכולוגית, האדישות או האפתיה חודרות לתודעה, בעת שאדם חש שדבר לא מעניין אותו ואין לו שום דבר משמעותי לעשותו. לרבים מאיתנו מוכר הביטוי החיצוני של השעמום. מדובר בדרך כלל בירידה בתנועתיות, שכיבה על הספה או המיטה, או ישיבה ארוכה וחסרת תנועה, כשלא פעם מתלווה אליה בהייה בדבר מה או בחפץ או מראה מסוים מהחלון.
תחושות שכיחות אצל אנשים משועממים הן פסיביות, חוסר סיפוק, עצבות, הערכה עצמית נמוכה ואף בדידות.
#הצד המדעי של השעמום
הפסיכולוג תומס גוץ (Thomas Goetz) הגדיר שעמום כ"מצב של מתח שבו האדם מודע לריקנות של פעילותו הנוכחית". זה מסביר את התחושה אצל רבים שעל אף שיש לנו אינטרנט, סמארטפון, רשתות חברתיות, משחקי מחשב, נטפליקס, טאבלטים וטלוויזיות חכמות, השיעמום עדיין מקיף אותנו ולא מראה שום כוונה להיעלם.
המדענים מזהים מספר סוגים של שעמום:
שעמום אדיש (indifferent boredom) - כשאנו לא מוצאים עניין בשום דבר.
שעמום קליברציה (calibrating boredom) - כשאנחנו ממתינים למשהו.
שעמום חיפוש (searching boredom) - כשאנו משתוקקים לגירוי חדש.
שעמום תגובתי (reactant boredom) - כשחשים כלואים במצב לא רצוי.
הפסיכיאטר המפורסם ויקטור פרנקל כתב שאובדן התכלית אצל האדם המודרני בעל האמצעים, יביא אותו לסבול מתחושת סתמיות וחוסר משמעות שהוא כינה "ריק קיומי". השעמום, לפי פרנקל, הוא הסימפטום הראשי שלה.
במקרים רבים השעמום עלול להיות עוד יותר הרסני. מחקרים מוכיחים קשר ישיר בין שעמום כרוני לבין התנהגויות סיכון, התמכרויות, דיכאון, חרדה ואפילו אובדנות. בני נוער שמרבים להשתעמם באופן תכוף נוטים יותר להתנסות בסמים ואלכוהול. מבוגרים החווים שעמום בעבודה סובלים מירידה משמעותית בפרודוקטיביות, יצירתיות וסיפוק בחיים.
לשעמום קשר הדוק לשימוש בסמים, לשתיית אלכוהול, אכילה מופרזת, פנייה להימורים ועוד. הנטייה להשתעמם במהירות היא ככל הנראה תכונת אופי, המתחברת לצורך בסיפוקים מיידיים, להפרעות קשב וריכוז, נטייה לדיכאון, התנהגות התמכרותית או אפילו לאלימות. אדם שסובל משעמום קיצוני, כזה הנמשך זמן רב, עלול אף למצוא את עצמו מאבד את שפיות דעתו.
#למה השעמום הוא גם טוב?
קיים צד אחר למטבע ובימינו נוטים לראות בשעמום גם דבר טוב. יש רבים שרואים בו את המנוע הסמוי שמאחורי הקידמה האנושית. יתכן שתפקידה האבולוציוני של תחושת השעמום הוא ליצור בנו דחף להכיר את סביבתנו, מה שישפר את התנאים להישרדות טובה יותר ולמניעת קיבעון, כלומר ימנע מאיתנו להיתקע ללא התקדמות ובמצב לא טוב.
לא מעט חוקרים בתחום הפסיכולוגיה גורסים שהשעמום מאפשר לאדם לגלות מה מעניין אותו וגורם לו הנאה ובכך הוא מפתח דמיון, יצירתיות, תחושת אוטונומיה ויכולת להסתמך על עצמו ועל יכולתיו שלו.
היסטוריונים ופילוסופים כמו ברטרנד ראסל (Bertrand Russell) טענו שהשעמום הוא אחד הכוחות המניעים החזקים ביותר מאחורי הקידמה האנושית. במסה המפורסמת שלו "בשבח הבטלה", ראסל טען שהשעמום דוחף אותנו לחפש דרכים חדשות להפיג אותו, ובכך מוביל ליצירתיות פורצת דרך.
אברהם מאסלו (Abraham Maslow), אבי הפסיכולוגיה ההומניסטית, הסביר שרק לאחר שסיפקנו את צרכינו הבסיסיים אנו מתחילים לחוות שעמום. הוא שמדרבן אותנו לחפש משמעות עמוקה יותר.
הפילוסוף מרטין היידגר (Martin Heidegger) ראה בשעמום הזדמנות לחשיבה פילוסופית עמוקה יותר על משמעות הקיום.
#דוגמאות להצלחות שנולדו משעמום
דוגמאות מההיסטוריה מראות איך השעמום הניע המצאות פורצות דרך. בלייז פסקל (Blaise Pascal), המתמטיקאי הצרפתי הדגול, כתב פעם: "כל צרות האנושות נובעות מחוסר יכולתו של האדם לשבת בשקט בחדרו לבדו". השעמום דחף את איזק ניוטון (Isaac Newton) לגלות את חוקי התנועה והכבידה בזמן שהוסגר לביתו בתקופת מגפת הדבר ב-1665–1666.
במאה ה-20, חוקרים גילו שמוח הנמצא במצב "מנוחה", כלומר לא מבצע פעילות ממוקדת, פעיל מאוד ברשת עצבית הקרויה "רשת ברירת המחדל" (Default Mode Network). רשת זו מאפשרת לנו לחלום בהקיץ, לפתור בעיות באופן לא מודע ולחבר רעיונות בצורה יצירתית.
היצירתיים שבנו יכולים להעיד שאין כמו מקלחת טובה לרעיונות חדשים או פתרונות לדברים שמטרידים אותנו...
סטיב ג'ובס (Steve Jobs) הדגיש את חשיבות הריק והפשטות בחיים, תפיסה שהשפיעה על גישתו לעיצוב ולחדשנות. גם אלברט איינשטיין (Albert Einstein) דיבר על ערך זמן החשיבה והשהות, אם כי הציטוט "השעמום הוא שער לאין סוף אפשרויות" מיוחס לעתים קרובות לדמויות שונות ומקורו המדויק אינו ברור.
במחקר משנת 2013 של ד"ר סנדי מאן (Sandi Mann) ועמיתיה, משתתפים שנדרשו לבצע פעילות משעממת לפני ניסוי יצירתיות הפגינו רעיונות יצירתיים יותר מאלה שביצעו פעילות מעניינת. השעמום, מסתבר, מכריח את המוח לחפש גירויים פנימיים כשאין גירויים חיצוניים.
בעידן הדיגיטלי שלנו, השעמום הפך למצרך נדיר. הטלפונים החכמים מספקים גירוי מיידי בכל רגע של אי-נוחות. מומחים מזהירים שאנו מאבדים את היכולת להיות משועממים – ועמה את היתרונות היצירתיים שהשעמום מביא.
אולי בעולם של הסחות דעת אינסופיות, היכולת לחוות שעמום היא בעצמה מיומנות חיונית שעלינו לטפח. כפי שאמר הסופר ניל גיימן (Neil Gaiman): "שעמום הוא המצב שבו המוח מתחיל לספר לעצמו סיפורים כדי להעסיק את עצמו".
הנה הסבר של השעמום:
https://youtu.be/CaG5XjyWc8c
הפסיכולוגיה מסבירה למה השעמום הוא רגש חשוב:
https://youtu.be/K710qprgtjo
בחיוך - הנה מה שעושים אנשים משועממים במשרד:
https://youtu.be/4Yk0Wz38G-Q
להתבונן מהחלון - לפעמים השעמום הוא הדבר הכי טוב שיכול לקרות לכם (מתורגם):
https://youtu.be/8lz-qrVUecE
ההומור המטורף של חיפה, שחשה So low לעומת תל אביב הסוערת... (עברית)
https://youtu.be/qpB9ruSD2Uc
הרעיונות המבריקים שיכול להוליד השעמום (מתורגם):
https://youtu.be/c73Q8oQmwzo?long=yes
ומדוע השעמום הוא טוב לנו:
https://youtu.be/LKPwKFigF8U?long=yes
מה העניין של המקובלים?
מקובלים הם חבורת ילדים שמובילה חברתית את הכיתה. כולם רוצים להיות חלק מהם ולהשתייך לקבוצה הזו ורבים נשארים מחוץ לה. התחושה בכיתה היא ש"יש להם הכל". הם מוזמנים לכל המסיבות, מהבדיחות שלהם כולם צוחקים וכולם יודעים שהם "בעניינים".
איש לא יודע בדיוק מהו כרטיס הכניסה לחבורת המקובלים. בנים ספורטיביים מעידים לא פעם שהצלחה בספורט קידמה את המצב החברתי שלהם. בנות קושרות את זה למראה חיצוני, טיפוח וכדומה. המעמד החברתי בכיתה הוא עניין שקשה לפצח.
מה שברור הוא שקניית מותגים ושינוי התנהגותי במטרה למצוא חן ו"להתקבל" הוא לא הפיתרון. כדאי להבין שאם משנים את ההתנהגות רק כדי להשתייך לחבורת המקובלים, מאבדים את מי שאנחנו באמת ואת הדרך שלנו. עדיף להתמקד במציאת חברים טובים משלנו ולהיות חברים טובים בעצמנו, מבלי להיכנס למירוץ המעמדות בכיתה ובבית הספר.
המעמד החברתי אינו הכל והשתייכות לחבורת המקובלים לא תעשה מאף ילד אדם טוב יותר. אם מקובלות מחייבת הפיכה למישהו שמנוגד לדמות הטבעית של הילד, היא לא שווה את השינוי, שלרוב הוא לאו דווקא לכיוונים החיוביים. עדיף להתמקד בלהיות אדם טוב וחבר טוב וכך כדאי לנהוג.
ומילה להורים לגבי איך לעזור לילד שלכם להיות מקובל בכיתה. כל המומחים מייעצים שלא לעזור. בניגוד למה שלא מעטו הורים חושבים, מסתבר ממחקרים שהרדיפה אחרי המקובלות החברתית, דווקא היא שפוגעת בילדים רבים ובביטחון העצמי שלהם ומקשה עליהם בעתיד הרבה יותר. מסתבר שהג'ונגל החברתי נותן אפשרות להתמודד איתו נכון דווקא אם אתה מרפה ונשאר פשוט אתה.
או במילים אחרות, מלך הכיתה, מלכת הכיתה - הכי חשוב להיות בן אדם. לטווח הארוך זה גם הכי משתלם.
הנה ניסיון להבין מה הופך ילדים למקובלים:
https://youtu.be/tXUmDs39yoc
הצגה שעסקה במחיר שמשלמים כדי להתאים למודל של "המקובל":
https://youtu.be/d8Go236Raww
ממשרד החיוך - על הלבוש המתאים למסיבת מקובלים:
https://youtu.be/ZAJg0M71zE4
וסרט שעשו ילדים על דילמות של מקובלים:
https://youtu.be/QAELrvRyOkQ
ודרמת הטלוויזיה "מקובלות":
https://youtu.be/vrUf7DgRZsI?long=yes
מה הבעיות הבריאותיות והאחרות עם עישון והאם הוא סם?
כשמעשנים סיגריות מרגישים לעיתים שאנחנו כמו גדולים וחזקים ומגניבים. נדמה לנו שכולם מקנאים בנו ורוצים להיות כמונו..
אבל האמת שמי שמעשן פוגע ומזיק לגוף שלו מאד. אמנם לא מרגישים בזה מיד, אבל עם הזמן הנשימה קשה, הריח רע מהפה, השיניים נפגעות, נחירות בשינה גוברות, השיעולים הופכים בלתי נסבלים ואיכות החיים נפגעת קשות.
העישון מרגיל את המעשנים לניקוטין ובהדרגה ממכר אותם. משום כך קשה להיגמל מעישון סיגריות, כי הניקוטין הוא סם ממכר.
העובדות מראות גם שמעישון סיגריות צעירים רבים מגיעים גם לסמים, בהתחלה "סמים קלים" שנראים לא מזיקים ולא ממכרים אבל הם בהחלט ממכרים, מה גם שמהם המורד החלקלק לסמים קשים הוא די טבעי ורבים, כולל אנשים מעולים ואינטליגנטים שבטוחים ש"לי זה לא יקרה", נופלים בו.
כך שבסופו של דבר גם הניקוטין שבסיגריות והעישון עצמו מביאים מחלות קשות. ביניהן עלולה להיות המחלה שמעשנים הכי מאוימים ממנו - סרטן הריאות, מחלה קטלנית, שגם מי שלא מתים ממנה מתקשים לחיות איתה.
ואגב, אפשר לדבר גם על סטטיסטיקה ולציין שבכל שנה מתים 4 מיליון איש בעולם, בגלל העישון לבדו. שווה לכם?
על נזקי העישון לבריאותנו (מתורגם):
https://youtu.be/Y18Vz51Nkos
העישון אצל בני נוער (עברית):
http://youtu.be/kNpTFU6sHL0
יש גם עישון פסיבי, כזה שפוגע באחרים (עברית):
https://youtu.be/By99YhwUVHY
וחייו של בריאן קרטיס שהתחיל בגיל 13 ותמיד רצה להפסיק לעשן, עד מותו בגיל 33 מסרטן הריאות:
http://youtu.be/dVLtNgAhPRg
מה זה שיימינג?
שֵׁיְימִינְג (Shaming), בעברית "בִּיוּש", הוא השפלה ובושה שגורמים למישהו בפומפי, לעיני אנשים אחרים. כמובן שהשיימינג המודרני מתרחש לרוב באמצעות פרסום שלילי על מישהו, שנעשים באתרי אינטרנט, באפליקציות מסרים וברשתות חברתיות.
בדרך כלל מציג פרסום כזה את המבויש, קורבן השיימינג, במעשה שעשה, התעללות שעבר על ידי אחרים או השפלות קשות שנעשו לו ותועדו בצילום או בסרטון. כל אלה נעשים במטרה לבייש ולהשפיל ולהטיל אימה על המבויש, על מנת שיפחד להתלונן.
בשנים האחרונות חלה עליה חדה בהיקף ובשיעור תופעת השיימינג, שברובו מתרכז כיום ברשת האינטרנט, על הרשתות החברתיות שבה ואפליקציות המסרים הפופולריות כל כך.
שיימינג הוא עבירה על החוק אך גם מעשה לא מוסרי. אפילו להשתתף באופן צנוע, או לא לדווח, אלו מעשים שלא ייעשו כלפי אחרים. העמידו את עצמכם במצב שבו אתם המבויישים - האם הייתם נהנים? מי היה נהנה מביוש והשפלות לפני כולם?
תופעת השיימינג אמנם אינה תופעה חברתית חדשה. כבר בימי קדם ובימי הביניים, נהגו לקשור פושעים או אנשים שעברו על הכללים החברתיים לעמודי קלון או לכלוא אותם בכלוב, שהונח בכיכר העיר. הם הושפלו בפניהם של כל אנשי הקהילה ובוישו בפומבי, כעונש וכהרתעה לאחרים, שלא לעשות את מה שהם עשו.
אבל כשהשיימינג עובר לאינטרנט, ממדיו הרבה יותר גדולים. באינטרנט ובאמצעים הטכנולוגיים המודרניים, נעשית תופעת השיימינג חמורה פי כמה וההשלכות שלה הרסניות מאי-פעם ויכולות להביא אנשים, בכל הגילאים והסוגים, למצבים קשים ואף אובדניים. אל תשתפו פעולה עם שיימינג!
כך נראה שיימינג בדקה אחת (עברית):
https://youtu.be/XRY_SbgBiOg
סרטון שממחיש איך נראה שיימינג פוגעני (עברית):
https://youtu.be/U3n1oPRTbdQ
וכמו תמיד אנחנו מקפידים לצחוק כש"המשפיל חוטף", אבל האם זו הדרך? (עברית)
https://youtu.be/ilWuUQ7aFtY
מיהם ילדי התמונות של אתיופיה?
בכל יום ממתינים ילדי שבטים כמו הסורי והקארו מאזור הטולגיט (Tulgit) והקיביש (Kibish) שבאתיופיה לתיירים. הם מחכים להם כשפניהם צבועים בפיגמנטים צבעוניים שיצרו מחומרים טבעיים ובפרחים שהם מוצאים בסביבה. אבל הילדים הללו לא עושים את זה בגלל מסורת עתיקה או מנהגים שבטיים מסורתיים, כי כאלה יש רק למבוגרים יותר בשבט. בשבילם מדובר בפרנסה פשוטה ומכניסה.
ילדי האזור יודעים שהתיירים מאד ירצו לצלם את ה"ילידים" בתלבושות ועיטורי הפנים האופייניים להם. מכיוון שבניגוד למבוגרים שבבני השבטים באפריקה, אין להם צורה מיוחדת של איפור פנים או מודל יופי אקזוטי להציע, אז הם המציאו להם מנהגי איפור, קישוט ועיטור פנים חדשים.
כך הם יצרו מאות צורות של איפור ועיטור פנים, תוך שילוב של פרחים קלועים ומחוברים בצורות שונות סביב צווארם ומעל ראשם. כך הם יוצרים להם מסורת חדשה ומכניסה, שכן כל תייר שמצלם אותם, משלם מעט כסף על כל צילום. הם גם מוסיפים כל מיני העמדות ותנוחות צילום יצירתיות וכך מגדילים את האפקט של התמונות ה"אקזוטיות" שיצלמו התיירים הנלהבים.
כך מתפרנסים היטב ילדי האזור מהיצירתיות והפיקחות שלהם. והתיירים? - הם בטוחים שזה עתה זכו לכמה תמונות מרתקות של תרבות שרק מעטים זוכים לפגוש...
אלו תמונות הילדים:
https://youtu.be/QGLndTdgwc8
ילדי הקארו הצעירים אל מול המצלמה:
https://youtu.be/UCbmvmYXdfI
ובשבט הסורי זו כן מסורת?
https://youtu.be/l7NpM72-0u8
לאיפה נעלמה חיית המחמד הווירטואלית טמגוצ'י?
חיית מחמד וירטואלית? - גם אם אף פעם לא ראיתם דבר כזה, פעם הוא היה נפוץ מאד. תתפלאו -זה היה להיט!
אחד הלהיטים הגדולים שכבשו את בני הנוער והילדים בשנות ה-90 היה סוג של חיה וירטואלית שנקראה טמגוצ'י (Tamagotchi). זה היה צעצוע דיגיטלי שהכיל יצור מדומה ןעשוי פיקסלים שנזקק לטיפול, חינוך, אוכל, ניקיון, אהבה ובריאות.
חיית המחמד הוירטואלית הזו הייתה מתוצרת יפאן. היא שווקה על גבי מכשיר אלקטרוני נייד. הטיפול בה הכריח את הילד לחזור שוב ושוב כדי להאכיל ולהשקות ולתת אהבה וחום אנושי. אם היית שוכח, זה יכול היה להיגמר במוות וירטואלי ובהרבה דמעות, ממש לא וירטואליות, של ילד אמיתי וחדור רגשות אשם.
הטמגוצ'י יצא לשוק בשנת 1996 וחולל סערה. מגור כלבים, גור חתולים ועד גורי דינוזאורים - כל טמגוצ'י הציג חיית מחמד שונה. לחיצה על כפתור אפשרה לבעלים הדואג להאכיל את הטמגוצ'י שלו, לדאוג לצרכיו ולהעניק לו אהבה.
מיליונים רבים של צעצועי מחמד כאלו נמכרו בעולם, עד שהטרנד של הטמגוצ'י הסתיים.
בשנים האחרונות מבטיחים לנו אחת לזמן שהטמגוצי אוטוטו חוזר בגרסת האפליקציה. היה שלב שהוא חזר בדמות צעצועים שזכו לשם "החברים של טמגוצ'י" (Tamagotchi Friends). הוא לא כל כך הצליח, אבל סביר שהנסיונות יימשכו.
אם החיה הזו תצליח לחזור ולכבוש את הנוער של המאה ה-21, הפעם בגרסת הסמארטפון, זה לא ממש יפתיע. הטכנולוגיות שניתן היום להוסיף לה מעניינות ומבטיחה. מרשת חברתית מקוונת של טמגוצ'ים, דרך קירוב המכשירים זה לזה, כדי "להפגיש אותם" ועוד.
הנה הטמגוצ'י של הניינטיז כפי שהוצג אז (עברית):
https://youtu.be/7EJaw_auryo
באנגלית:
https://youtu.be/YueDmq-w9X8
ילדים של היום משחקים בו:
https://youtu.be/e_dNuxW3X0w
סיפורו של הטמגוצ'י:
https://youtu.be/81IQrYSvzqs
והלהיט של התקופה חוזר... אנבוקסינג ל"טמגוצ'י" (עברית):
https://youtu.be/nfPvnRh0yU0
מהו הסקייטבורד?
סקייטבורד (Skateboard) הוא מתקן גלישה שמורכב מלוח עץ צר עם שני זוגות גלגלים המחוברים אליו. הסקייטבורד הוא המצאה של גולשי גלים מקליפורניה. לא ידוע מי המציא אותו ואיש לא הרוויח מאחד המתקנים או הצעצועים המצליחים בהיסטוריה.
כללית, ידוע שהסקייטבורד הראשון נבנה בתחילת שנות ה-50 כשלכמה מאותם גולשים נמאס לסחוב את הגלשן שלהם אל החוף. הם הלבישו גלגלים שפירקו מגלגיליות ישנות על הגלשן שלהם ונסעו עליהם אל החוף. היו מי שראו והתקנאו בהם ודי מהר הם הבינו שזו דרך לגלוש אפילו ללא גלים וללא ים. הם הקטינו את הלוח שהותקן על הגלגלים והסקייטבורד נולד.
די מהר הפך הסקייטבורד לסגנון חיים, המכירות עלו במהירות והוא הפך לתעשיית ענק משגשגת. הגלגלים הלכו ושופרו והמכשיר החל להיות מהיר ומרגש. די מהר החלו לקיים גם תחרויות של גולשים ואליפויות, שהתנהלו כמו תחרויות ספורט לכל דבר.
אחר כך חלה ירידה בפופולאריות שלו, אבל בשנות ה-70 חזר הסקייטבורד בגדול, כשהוא משוכלל יותר ומצויד בגלגלים משופרים, שאפשרו גלישה מהירה, קופצנית ונועזת במיוחד. סגנון הרכיבה המטורף שאימצו להם הגולשים החדשים חיבר אותם לתרבות הפאנק והם הפכו למגניבים של שנות ה-80 ואילך.
הסקייטבורד, שאגב האקדמיה ללשון עברית עברתה אותו לגַּלְגֶּשֶׁת, הפך מאז להיט גדול אצל בני נוער. ברחובות הערים הגדולות מככבים סקייטרים נועזים, בני הנוער שגולשים על הסקייטבורד, אם בגלישה במשטחי הגלישה שבפארקים ואם ברחובות הערים, בקפיצות על המדרגות בירידה, או על מעקות ומדרכות משופעות.
הגלישה בסקייטבורד נפוצה כיום בקרב צעירים העוסקים בו כספורט אתגרי לכל דבר. רבים מהסקייטרים הצעירים הללו חולמים על רכיבה מקצועית שתפרנס אותם, בתחרויות, פרסומות וסרטים.
הנה סקייטר מכור (עברית):
https://youtu.be/bmAhn2ljJ70
סקייטרז בקהיר:
https://youtu.be/o2HKb2rhp2Q
מעולות? - הנה סקיי בראון - הילדה שלא תאומן (עברית):
https://youtu.be/a10VA2eSp6Q
כבר בגיל 8 היא הדגימה מה אפשר לעשות כשמוכשרים ומתאמנים:
https://youtu.be/oYZuJ1cMUNM
וכשכוח הכבידה לא עובד רגיל אז הסקייטבורד עושה בעיות...
https://youtu.be/Z0nHSMM_69w
הסקייטבורד החשמלי:
https://youtu.be/Gka-FXoU5-g
גלישה שלא תאומן על לולאת ספירלה:
https://youtu.be/gaf8zHp-iaY
יש גם לא מעט בנות מעולות בסקייטבורדינג:
https://youtu.be/1vk-G2JU_f8?long=yes
וסרט תיעודי קצר על האלופים של הסקייטבורד ומאיפה הם באים:
https://youtu.be/nPuEU16P3zg?long=yes
מה עושים פעלולני אופניים?
אל תנסו את זה בבית, אבל פעלולי האופניים של המקצוענים הם כה מדהימים שקשה לתפוס.
להטוטני אופניים בתרגילים מסוכנים מדי:
https://youtu.be/fL19G-HfFJg?t=6s
הנה פעלולן אופניים בסרטון ערוך היטב (הפספוסים בסוף מראים עד כמה):
https://youtu.be/HhabgvIIXik
ובני נוער עם פעלולי אופניים:
https://youtu.be/Ek4Qf9E74gg?t=37s
חגורת ניטים, שיער שחור צבוע, עיני פחם, עניבה שחורה, צמידים, לק שחור, טי-שירט גם וגם אולסטאר שחורות ובכלל בגדים שחורים ופרצוף מורבידי עם שיער שמסתיר באלכסון חצי פנים?
אימו (Emo), ברור.
אבל המושג אימו, או אימוקור, שהוא בכלל קיצור של Emotional Hardcore, הרדקור רגשי בתרגום חופשי, הוא הרבה יותר מילדים עצובים עם בגדים שחורים ווילון חצי מוסט על הפנים.
כי האימו הוא הרגשה, הלך מחשבה, סטייט אוף פילינג ומיינד. האימו מרגיש, מי לא? לעתים מלנכולי ולעתים גם דיכאון. אבל הוא או היא לפחות מצליחים, גם אם זה מרגיז ומפחיד את המבוגרים, להחצין את רגשותיהם.
אז לדעתכם מוגזם? - אוקיי, תחיו עם זה. זה לא שלכם. הרי לאיפה הגענו אם עודף רגש הופך במאה ה-21 למטרד?
סוג של אסקפיזם של בני נוער מתבגרים, לרוב לבנים, ילדים להורים מסודרים, האימו המקדש את האישי והרגשי לא מתבייש בכך אלא מחבק את זה. דומה שהרגש אצל האימו מחליף אג'נדות פוליטיות, שכל כך רווחו בתת-תרבויות קודמות של בני נוער.
הדעה שהאימו נוהגים לחתוך את עצמם היא ככל הנראה שטות. חיתוך עצמי הוא לא טרנד, לא סטייל או כיף ולא טקס קבלה לאימו - הוא ביטוי לכאב. לא פעם כאב צורב, כזה שאפשר וכדאי לטפל בו כי בינו לבין אובדנות הדרך ארוכה וכדאי לדעת שיש כזו.
מה שנולד איפה שהוא באמצע שנות ה-80 כסגנון מוסיקלי בעיר וושינגטון DC וזכה לפופולריות בסוף המאה ה-20, הפך עם השנים למשהו אחר. המבשרות של האימו היו ככל הנראה להקות האימו הגדולות של MTV, כמו Panic! at the Disco ו-My Chemical Romance שפרצה מניו ג'רזי אל העולם כולו.
הנה סוגי אימו:
https://youtu.be/hzRdBmGccus
הבדלים בין גותים לאימו:
https://youtu.be/0hO2ZgWHIbc
ערש האימו - להקת Panic! at the Disco:
https://youtu.be/vc6vs-l5dkc
רגשות אמרנו?
https://youtu.be/tGE381tbQa8
הלנה, בקליפ מורבידי ומעולה של My Chemical Romance:
https://youtu.be/UCCyoocDxBA
חיוך של אימו (עברית):
https://youtu.be/1HqKqkOwQng?t=15s
עדות של אקס אימו (עברית):
https://youtu.be/1YWkB2Q60Ug?long.yew
ותופעת ילדי הסנטר שהאימו תופסת בה מקום יפה (עברית):
https://youtu.be/zdAsFwNk8IQ?long=yes
טולסטוי קרא לו "תשוקה לתשוקה" ומרטין היידגר כינה אותו "לימבו של ריקנות". אנחנו נמלטים ובורחים ממנו כל העת, אבל האם השעמום (Boredom) הוא באמת רגש כל כך שלילי ובעייתי?
ראשית, השעמום אינו ייחודי לאנושות. אצל חתולים, כלבים ובקרב קופים דמויי אדם הוא נצפה במחקר פעמים רבות.
שעמום אצל האדם הוא רגש או תחושה אנושית אוניברסלית שכולנו מכירים היטב. זה אותו ריק פנימי שמורגש כאשר שום דבר לא מצליח לעורר בנו עניין או התרגשות. חוקרים מגדירים את השעמום הזה כמצב תודעתי של חוסר גירוי או חוסר עניין בסביבה המיידית שלנו והוא מלווה לרוב בתחושת אי-נוחות ורצון לשנות את המצב הנוכחי.
שעמום יכול להיווצר כתוצאה מפעילות חדגונית או מחסור בגירויים. הוא עלול גם להיות תוצאה של מצב בו היכולת של אדם עולה על דרישות הפעילות שבה הוא עוסק, כלומר עבודה שהיא משמעותית מתחת לכישוריו ויכולותיו.
#תולדות השעמום
השעמום הוא רגש שנתפס כשלילי ורבים רואים בו מילה חדשה, או מעין קונספט שנולד והוכר בציבור כשפרצה "המהפכה התעשייתית", עת נולד הזמן הפנוי. אז המילה, לפחות באנגלית, אולי נולדה רק באמצע המאה ה-19, אבל זמן פנוי היה קיים גם לפניה.
על כתובת מהמאה ה-3 לספירה, שנחשפה בעיר האיטלקית בנוונוטו מתנוססת ברכה לקונסול הקמפני מרקליאנוס, שבאמצעות ארגון של קרבות גלדיאטורים הוא הציל את העם מהשיעמום האינסופי.
במאה ה-19, השעמום האנושי מתחזק. זה קורה כשהמהפכה התעשייתית מייצרת מעמד חדש ועצום של עובדים בבתי חרושת. הם עובדים על פסי ייצור ועוסקים במשך שעות ארוכות במלאכה מונוטונית ומשעממת ביותר. כשאתה עושה פעולה זהה כל חייך, יום אחרי יום במשך שעות כה רבות, הניכור והשעמום הופכים קשים מנשוא.
בהמשך מצטרף השעמום המשרדי לשעמום התעשייתי, בחסות הבירוקרטיה הצומחת. כאן נדבקים בשעמום גם עובדי המשרד הרבים, שמצטרפים לכוח העבודה ומלאכתם אולי פחות פיזית אך לא פחות משעממת.
חוקי חינוך החובה שנולדים באותם ימים בארצות מתועשות מצמיחים את בתי הספר לכלל האוכלוסייה. עימם נולד גם השעמום החינוכי, המהווה עבור רבים את חלק מחוויות הילדות המרכזיות שלהם.
באותם ימים של המאה ה-19 נוצרות בכל השפות באירופה מילים חדשות המביעות שעמום. לאוצר המילים האנגלי, למשל, מתווספת המילה Boredom, כמקבילה ל-Ennui הצרפתי.
המאה ה-20 תוסיף למעגל השעמום את הנשים. בחציה הראשון רובן עדיין לא עובדות ומי מהן שזוכות להגשים את החלום האמריקאי מסוגרות בביתן, כשהן מוקפת במכשירים חשמליים. בזכות אותם חידושים טכנולוגיים מצטמצמת משמעותית העבודה היומיומית והזמן הפנוי שלהן חושף את עקרות הבית לחוויה חדשה - השעמום הפרברי. השעמום זה, אגב, יהפוך לאחד המאיצים החשובים של המהפכה הפמיניסטית של שנות ה-60.
שנות ה-80 של המאה הקודמת יצרפו עוד אוכלוסיה לעידן השעמום וזהו השעמום התאגידי. לאנשים רבים, יצירתיים או יזמים ברוחם, יימאס לעבוד כשכירים, בתאגיד גדול ומשעמם. חלקם הגדל והולך יתמלא אומץ ויחפש או יקים בעצמו את חברות הסטארטאפ החדשות, שייצרו בתורן את האינטרנט ואת מהפכת המידע החדשה.
פסיכולוגית, האדישות או האפתיה חודרות לתודעה, בעת שאדם חש שדבר לא מעניין אותו ואין לו שום דבר משמעותי לעשותו. לרבים מאיתנו מוכר הביטוי החיצוני של השעמום. מדובר בדרך כלל בירידה בתנועתיות, שכיבה על הספה או המיטה, או ישיבה ארוכה וחסרת תנועה, כשלא פעם מתלווה אליה בהייה בדבר מה או בחפץ או מראה מסוים מהחלון.
תחושות שכיחות אצל אנשים משועממים הן פסיביות, חוסר סיפוק, עצבות, הערכה עצמית נמוכה ואף בדידות.
#הצד המדעי של השעמום
הפסיכולוג תומס גוץ (Thomas Goetz) הגדיר שעמום כ"מצב של מתח שבו האדם מודע לריקנות של פעילותו הנוכחית". זה מסביר את התחושה אצל רבים שעל אף שיש לנו אינטרנט, סמארטפון, רשתות חברתיות, משחקי מחשב, נטפליקס, טאבלטים וטלוויזיות חכמות, השיעמום עדיין מקיף אותנו ולא מראה שום כוונה להיעלם.
המדענים מזהים מספר סוגים של שעמום:
שעמום אדיש (indifferent boredom) - כשאנו לא מוצאים עניין בשום דבר.
שעמום קליברציה (calibrating boredom) - כשאנחנו ממתינים למשהו.
שעמום חיפוש (searching boredom) - כשאנו משתוקקים לגירוי חדש.
שעמום תגובתי (reactant boredom) - כשחשים כלואים במצב לא רצוי.
הפסיכיאטר המפורסם ויקטור פרנקל כתב שאובדן התכלית אצל האדם המודרני בעל האמצעים, יביא אותו לסבול מתחושת סתמיות וחוסר משמעות שהוא כינה "ריק קיומי". השעמום, לפי פרנקל, הוא הסימפטום הראשי שלה.
במקרים רבים השעמום עלול להיות עוד יותר הרסני. מחקרים מוכיחים קשר ישיר בין שעמום כרוני לבין התנהגויות סיכון, התמכרויות, דיכאון, חרדה ואפילו אובדנות. בני נוער שמרבים להשתעמם באופן תכוף נוטים יותר להתנסות בסמים ואלכוהול. מבוגרים החווים שעמום בעבודה סובלים מירידה משמעותית בפרודוקטיביות, יצירתיות וסיפוק בחיים.
לשעמום קשר הדוק לשימוש בסמים, לשתיית אלכוהול, אכילה מופרזת, פנייה להימורים ועוד. הנטייה להשתעמם במהירות היא ככל הנראה תכונת אופי, המתחברת לצורך בסיפוקים מיידיים, להפרעות קשב וריכוז, נטייה לדיכאון, התנהגות התמכרותית או אפילו לאלימות. אדם שסובל משעמום קיצוני, כזה הנמשך זמן רב, עלול אף למצוא את עצמו מאבד את שפיות דעתו.
#למה השעמום הוא גם טוב?
קיים צד אחר למטבע ובימינו נוטים לראות בשעמום גם דבר טוב. יש רבים שרואים בו את המנוע הסמוי שמאחורי הקידמה האנושית. יתכן שתפקידה האבולוציוני של תחושת השעמום הוא ליצור בנו דחף להכיר את סביבתנו, מה שישפר את התנאים להישרדות טובה יותר ולמניעת קיבעון, כלומר ימנע מאיתנו להיתקע ללא התקדמות ובמצב לא טוב.
לא מעט חוקרים בתחום הפסיכולוגיה גורסים שהשעמום מאפשר לאדם לגלות מה מעניין אותו וגורם לו הנאה ובכך הוא מפתח דמיון, יצירתיות, תחושת אוטונומיה ויכולת להסתמך על עצמו ועל יכולתיו שלו.
היסטוריונים ופילוסופים כמו ברטרנד ראסל (Bertrand Russell) טענו שהשעמום הוא אחד הכוחות המניעים החזקים ביותר מאחורי הקידמה האנושית. במסה המפורסמת שלו "בשבח הבטלה", ראסל טען שהשעמום דוחף אותנו לחפש דרכים חדשות להפיג אותו, ובכך מוביל ליצירתיות פורצת דרך.
אברהם מאסלו (Abraham Maslow), אבי הפסיכולוגיה ההומניסטית, הסביר שרק לאחר שסיפקנו את צרכינו הבסיסיים אנו מתחילים לחוות שעמום. הוא שמדרבן אותנו לחפש משמעות עמוקה יותר.
הפילוסוף מרטין היידגר (Martin Heidegger) ראה בשעמום הזדמנות לחשיבה פילוסופית עמוקה יותר על משמעות הקיום.
#דוגמאות להצלחות שנולדו משעמום
דוגמאות מההיסטוריה מראות איך השעמום הניע המצאות פורצות דרך. בלייז פסקל (Blaise Pascal), המתמטיקאי הצרפתי הדגול, כתב פעם: "כל צרות האנושות נובעות מחוסר יכולתו של האדם לשבת בשקט בחדרו לבדו". השעמום דחף את איזק ניוטון (Isaac Newton) לגלות את חוקי התנועה והכבידה בזמן שהוסגר לביתו בתקופת מגפת הדבר ב-1665–1666.
במאה ה-20, חוקרים גילו שמוח הנמצא במצב "מנוחה", כלומר לא מבצע פעילות ממוקדת, פעיל מאוד ברשת עצבית הקרויה "רשת ברירת המחדל" (Default Mode Network). רשת זו מאפשרת לנו לחלום בהקיץ, לפתור בעיות באופן לא מודע ולחבר רעיונות בצורה יצירתית.
היצירתיים שבנו יכולים להעיד שאין כמו מקלחת טובה לרעיונות חדשים או פתרונות לדברים שמטרידים אותנו...
סטיב ג'ובס (Steve Jobs) הדגיש את חשיבות הריק והפשטות בחיים, תפיסה שהשפיעה על גישתו לעיצוב ולחדשנות. גם אלברט איינשטיין (Albert Einstein) דיבר על ערך זמן החשיבה והשהות, אם כי הציטוט "השעמום הוא שער לאין סוף אפשרויות" מיוחס לעתים קרובות לדמויות שונות ומקורו המדויק אינו ברור.
במחקר משנת 2013 של ד"ר סנדי מאן (Sandi Mann) ועמיתיה, משתתפים שנדרשו לבצע פעילות משעממת לפני ניסוי יצירתיות הפגינו רעיונות יצירתיים יותר מאלה שביצעו פעילות מעניינת. השעמום, מסתבר, מכריח את המוח לחפש גירויים פנימיים כשאין גירויים חיצוניים.
בעידן הדיגיטלי שלנו, השעמום הפך למצרך נדיר. הטלפונים החכמים מספקים גירוי מיידי בכל רגע של אי-נוחות. מומחים מזהירים שאנו מאבדים את היכולת להיות משועממים – ועמה את היתרונות היצירתיים שהשעמום מביא.
אולי בעולם של הסחות דעת אינסופיות, היכולת לחוות שעמום היא בעצמה מיומנות חיונית שעלינו לטפח. כפי שאמר הסופר ניל גיימן (Neil Gaiman): "שעמום הוא המצב שבו המוח מתחיל לספר לעצמו סיפורים כדי להעסיק את עצמו".
הנה הסבר של השעמום:
https://youtu.be/CaG5XjyWc8c
הפסיכולוגיה מסבירה למה השעמום הוא רגש חשוב:
https://youtu.be/K710qprgtjo
בחיוך - הנה מה שעושים אנשים משועממים במשרד:
https://youtu.be/4Yk0Wz38G-Q
להתבונן מהחלון - לפעמים השעמום הוא הדבר הכי טוב שיכול לקרות לכם (מתורגם):
https://youtu.be/8lz-qrVUecE
ההומור המטורף של חיפה, שחשה So low לעומת תל אביב הסוערת... (עברית)
https://youtu.be/qpB9ruSD2Uc
הרעיונות המבריקים שיכול להוליד השעמום (מתורגם):
https://youtu.be/c73Q8oQmwzo?long=yes
ומדוע השעמום הוא טוב לנו:
https://youtu.be/LKPwKFigF8U?long=yes
מקובלים הם חבורת ילדים שמובילה חברתית את הכיתה. כולם רוצים להיות חלק מהם ולהשתייך לקבוצה הזו ורבים נשארים מחוץ לה. התחושה בכיתה היא ש"יש להם הכל". הם מוזמנים לכל המסיבות, מהבדיחות שלהם כולם צוחקים וכולם יודעים שהם "בעניינים".
איש לא יודע בדיוק מהו כרטיס הכניסה לחבורת המקובלים. בנים ספורטיביים מעידים לא פעם שהצלחה בספורט קידמה את המצב החברתי שלהם. בנות קושרות את זה למראה חיצוני, טיפוח וכדומה. המעמד החברתי בכיתה הוא עניין שקשה לפצח.
מה שברור הוא שקניית מותגים ושינוי התנהגותי במטרה למצוא חן ו"להתקבל" הוא לא הפיתרון. כדאי להבין שאם משנים את ההתנהגות רק כדי להשתייך לחבורת המקובלים, מאבדים את מי שאנחנו באמת ואת הדרך שלנו. עדיף להתמקד במציאת חברים טובים משלנו ולהיות חברים טובים בעצמנו, מבלי להיכנס למירוץ המעמדות בכיתה ובבית הספר.
המעמד החברתי אינו הכל והשתייכות לחבורת המקובלים לא תעשה מאף ילד אדם טוב יותר. אם מקובלות מחייבת הפיכה למישהו שמנוגד לדמות הטבעית של הילד, היא לא שווה את השינוי, שלרוב הוא לאו דווקא לכיוונים החיוביים. עדיף להתמקד בלהיות אדם טוב וחבר טוב וכך כדאי לנהוג.
ומילה להורים לגבי איך לעזור לילד שלכם להיות מקובל בכיתה. כל המומחים מייעצים שלא לעזור. בניגוד למה שלא מעטו הורים חושבים, מסתבר ממחקרים שהרדיפה אחרי המקובלות החברתית, דווקא היא שפוגעת בילדים רבים ובביטחון העצמי שלהם ומקשה עליהם בעתיד הרבה יותר. מסתבר שהג'ונגל החברתי נותן אפשרות להתמודד איתו נכון דווקא אם אתה מרפה ונשאר פשוט אתה.
או במילים אחרות, מלך הכיתה, מלכת הכיתה - הכי חשוב להיות בן אדם. לטווח הארוך זה גם הכי משתלם.
הנה ניסיון להבין מה הופך ילדים למקובלים:
https://youtu.be/tXUmDs39yoc
הצגה שעסקה במחיר שמשלמים כדי להתאים למודל של "המקובל":
https://youtu.be/d8Go236Raww
ממשרד החיוך - על הלבוש המתאים למסיבת מקובלים:
https://youtu.be/ZAJg0M71zE4
וסרט שעשו ילדים על דילמות של מקובלים:
https://youtu.be/QAELrvRyOkQ
ודרמת הטלוויזיה "מקובלות":
https://youtu.be/vrUf7DgRZsI?long=yes
כשמעשנים סיגריות מרגישים לעיתים שאנחנו כמו גדולים וחזקים ומגניבים. נדמה לנו שכולם מקנאים בנו ורוצים להיות כמונו..
אבל האמת שמי שמעשן פוגע ומזיק לגוף שלו מאד. אמנם לא מרגישים בזה מיד, אבל עם הזמן הנשימה קשה, הריח רע מהפה, השיניים נפגעות, נחירות בשינה גוברות, השיעולים הופכים בלתי נסבלים ואיכות החיים נפגעת קשות.
העישון מרגיל את המעשנים לניקוטין ובהדרגה ממכר אותם. משום כך קשה להיגמל מעישון סיגריות, כי הניקוטין הוא סם ממכר.
העובדות מראות גם שמעישון סיגריות צעירים רבים מגיעים גם לסמים, בהתחלה "סמים קלים" שנראים לא מזיקים ולא ממכרים אבל הם בהחלט ממכרים, מה גם שמהם המורד החלקלק לסמים קשים הוא די טבעי ורבים, כולל אנשים מעולים ואינטליגנטים שבטוחים ש"לי זה לא יקרה", נופלים בו.
כך שבסופו של דבר גם הניקוטין שבסיגריות והעישון עצמו מביאים מחלות קשות. ביניהן עלולה להיות המחלה שמעשנים הכי מאוימים ממנו - סרטן הריאות, מחלה קטלנית, שגם מי שלא מתים ממנה מתקשים לחיות איתה.
ואגב, אפשר לדבר גם על סטטיסטיקה ולציין שבכל שנה מתים 4 מיליון איש בעולם, בגלל העישון לבדו. שווה לכם?
על נזקי העישון לבריאותנו (מתורגם):
https://youtu.be/Y18Vz51Nkos
העישון אצל בני נוער (עברית):
http://youtu.be/kNpTFU6sHL0
יש גם עישון פסיבי, כזה שפוגע באחרים (עברית):
https://youtu.be/By99YhwUVHY
וחייו של בריאן קרטיס שהתחיל בגיל 13 ותמיד רצה להפסיק לעשן, עד מותו בגיל 33 מסרטן הריאות:
http://youtu.be/dVLtNgAhPRg
בני נוער
שֵׁיְימִינְג (Shaming), בעברית "בִּיוּש", הוא השפלה ובושה שגורמים למישהו בפומפי, לעיני אנשים אחרים. כמובן שהשיימינג המודרני מתרחש לרוב באמצעות פרסום שלילי על מישהו, שנעשים באתרי אינטרנט, באפליקציות מסרים וברשתות חברתיות.
בדרך כלל מציג פרסום כזה את המבויש, קורבן השיימינג, במעשה שעשה, התעללות שעבר על ידי אחרים או השפלות קשות שנעשו לו ותועדו בצילום או בסרטון. כל אלה נעשים במטרה לבייש ולהשפיל ולהטיל אימה על המבויש, על מנת שיפחד להתלונן.
בשנים האחרונות חלה עליה חדה בהיקף ובשיעור תופעת השיימינג, שברובו מתרכז כיום ברשת האינטרנט, על הרשתות החברתיות שבה ואפליקציות המסרים הפופולריות כל כך.
שיימינג הוא עבירה על החוק אך גם מעשה לא מוסרי. אפילו להשתתף באופן צנוע, או לא לדווח, אלו מעשים שלא ייעשו כלפי אחרים. העמידו את עצמכם במצב שבו אתם המבויישים - האם הייתם נהנים? מי היה נהנה מביוש והשפלות לפני כולם?
תופעת השיימינג אמנם אינה תופעה חברתית חדשה. כבר בימי קדם ובימי הביניים, נהגו לקשור פושעים או אנשים שעברו על הכללים החברתיים לעמודי קלון או לכלוא אותם בכלוב, שהונח בכיכר העיר. הם הושפלו בפניהם של כל אנשי הקהילה ובוישו בפומבי, כעונש וכהרתעה לאחרים, שלא לעשות את מה שהם עשו.
אבל כשהשיימינג עובר לאינטרנט, ממדיו הרבה יותר גדולים. באינטרנט ובאמצעים הטכנולוגיים המודרניים, נעשית תופעת השיימינג חמורה פי כמה וההשלכות שלה הרסניות מאי-פעם ויכולות להביא אנשים, בכל הגילאים והסוגים, למצבים קשים ואף אובדניים. אל תשתפו פעולה עם שיימינג!
כך נראה שיימינג בדקה אחת (עברית):
https://youtu.be/XRY_SbgBiOg
סרטון שממחיש איך נראה שיימינג פוגעני (עברית):
https://youtu.be/U3n1oPRTbdQ
וכמו תמיד אנחנו מקפידים לצחוק כש"המשפיל חוטף", אבל האם זו הדרך? (עברית)
https://youtu.be/ilWuUQ7aFtY
בכל יום ממתינים ילדי שבטים כמו הסורי והקארו מאזור הטולגיט (Tulgit) והקיביש (Kibish) שבאתיופיה לתיירים. הם מחכים להם כשפניהם צבועים בפיגמנטים צבעוניים שיצרו מחומרים טבעיים ובפרחים שהם מוצאים בסביבה. אבל הילדים הללו לא עושים את זה בגלל מסורת עתיקה או מנהגים שבטיים מסורתיים, כי כאלה יש רק למבוגרים יותר בשבט. בשבילם מדובר בפרנסה פשוטה ומכניסה.
ילדי האזור יודעים שהתיירים מאד ירצו לצלם את ה"ילידים" בתלבושות ועיטורי הפנים האופייניים להם. מכיוון שבניגוד למבוגרים שבבני השבטים באפריקה, אין להם צורה מיוחדת של איפור פנים או מודל יופי אקזוטי להציע, אז הם המציאו להם מנהגי איפור, קישוט ועיטור פנים חדשים.
כך הם יצרו מאות צורות של איפור ועיטור פנים, תוך שילוב של פרחים קלועים ומחוברים בצורות שונות סביב צווארם ומעל ראשם. כך הם יוצרים להם מסורת חדשה ומכניסה, שכן כל תייר שמצלם אותם, משלם מעט כסף על כל צילום. הם גם מוסיפים כל מיני העמדות ותנוחות צילום יצירתיות וכך מגדילים את האפקט של התמונות ה"אקזוטיות" שיצלמו התיירים הנלהבים.
כך מתפרנסים היטב ילדי האזור מהיצירתיות והפיקחות שלהם. והתיירים? - הם בטוחים שזה עתה זכו לכמה תמונות מרתקות של תרבות שרק מעטים זוכים לפגוש...
אלו תמונות הילדים:
https://youtu.be/QGLndTdgwc8
ילדי הקארו הצעירים אל מול המצלמה:
https://youtu.be/UCbmvmYXdfI
ובשבט הסורי זו כן מסורת?
https://youtu.be/l7NpM72-0u8
חיית מחמד וירטואלית? - גם אם אף פעם לא ראיתם דבר כזה, פעם הוא היה נפוץ מאד. תתפלאו -זה היה להיט!
אחד הלהיטים הגדולים שכבשו את בני הנוער והילדים בשנות ה-90 היה סוג של חיה וירטואלית שנקראה טמגוצ'י (Tamagotchi). זה היה צעצוע דיגיטלי שהכיל יצור מדומה ןעשוי פיקסלים שנזקק לטיפול, חינוך, אוכל, ניקיון, אהבה ובריאות.
חיית המחמד הוירטואלית הזו הייתה מתוצרת יפאן. היא שווקה על גבי מכשיר אלקטרוני נייד. הטיפול בה הכריח את הילד לחזור שוב ושוב כדי להאכיל ולהשקות ולתת אהבה וחום אנושי. אם היית שוכח, זה יכול היה להיגמר במוות וירטואלי ובהרבה דמעות, ממש לא וירטואליות, של ילד אמיתי וחדור רגשות אשם.
הטמגוצ'י יצא לשוק בשנת 1996 וחולל סערה. מגור כלבים, גור חתולים ועד גורי דינוזאורים - כל טמגוצ'י הציג חיית מחמד שונה. לחיצה על כפתור אפשרה לבעלים הדואג להאכיל את הטמגוצ'י שלו, לדאוג לצרכיו ולהעניק לו אהבה.
מיליונים רבים של צעצועי מחמד כאלו נמכרו בעולם, עד שהטרנד של הטמגוצ'י הסתיים.
בשנים האחרונות מבטיחים לנו אחת לזמן שהטמגוצי אוטוטו חוזר בגרסת האפליקציה. היה שלב שהוא חזר בדמות צעצועים שזכו לשם "החברים של טמגוצ'י" (Tamagotchi Friends). הוא לא כל כך הצליח, אבל סביר שהנסיונות יימשכו.
אם החיה הזו תצליח לחזור ולכבוש את הנוער של המאה ה-21, הפעם בגרסת הסמארטפון, זה לא ממש יפתיע. הטכנולוגיות שניתן היום להוסיף לה מעניינות ומבטיחה. מרשת חברתית מקוונת של טמגוצ'ים, דרך קירוב המכשירים זה לזה, כדי "להפגיש אותם" ועוד.
הנה הטמגוצ'י של הניינטיז כפי שהוצג אז (עברית):
https://youtu.be/7EJaw_auryo
באנגלית:
https://youtu.be/YueDmq-w9X8
ילדים של היום משחקים בו:
https://youtu.be/e_dNuxW3X0w
סיפורו של הטמגוצ'י:
https://youtu.be/81IQrYSvzqs
והלהיט של התקופה חוזר... אנבוקסינג ל"טמגוצ'י" (עברית):
https://youtu.be/nfPvnRh0yU0
סקייטבורד (Skateboard) הוא מתקן גלישה שמורכב מלוח עץ צר עם שני זוגות גלגלים המחוברים אליו. הסקייטבורד הוא המצאה של גולשי גלים מקליפורניה. לא ידוע מי המציא אותו ואיש לא הרוויח מאחד המתקנים או הצעצועים המצליחים בהיסטוריה.
כללית, ידוע שהסקייטבורד הראשון נבנה בתחילת שנות ה-50 כשלכמה מאותם גולשים נמאס לסחוב את הגלשן שלהם אל החוף. הם הלבישו גלגלים שפירקו מגלגיליות ישנות על הגלשן שלהם ונסעו עליהם אל החוף. היו מי שראו והתקנאו בהם ודי מהר הם הבינו שזו דרך לגלוש אפילו ללא גלים וללא ים. הם הקטינו את הלוח שהותקן על הגלגלים והסקייטבורד נולד.
די מהר הפך הסקייטבורד לסגנון חיים, המכירות עלו במהירות והוא הפך לתעשיית ענק משגשגת. הגלגלים הלכו ושופרו והמכשיר החל להיות מהיר ומרגש. די מהר החלו לקיים גם תחרויות של גולשים ואליפויות, שהתנהלו כמו תחרויות ספורט לכל דבר.
אחר כך חלה ירידה בפופולאריות שלו, אבל בשנות ה-70 חזר הסקייטבורד בגדול, כשהוא משוכלל יותר ומצויד בגלגלים משופרים, שאפשרו גלישה מהירה, קופצנית ונועזת במיוחד. סגנון הרכיבה המטורף שאימצו להם הגולשים החדשים חיבר אותם לתרבות הפאנק והם הפכו למגניבים של שנות ה-80 ואילך.
הסקייטבורד, שאגב האקדמיה ללשון עברית עברתה אותו לגַּלְגֶּשֶׁת, הפך מאז להיט גדול אצל בני נוער. ברחובות הערים הגדולות מככבים סקייטרים נועזים, בני הנוער שגולשים על הסקייטבורד, אם בגלישה במשטחי הגלישה שבפארקים ואם ברחובות הערים, בקפיצות על המדרגות בירידה, או על מעקות ומדרכות משופעות.
הגלישה בסקייטבורד נפוצה כיום בקרב צעירים העוסקים בו כספורט אתגרי לכל דבר. רבים מהסקייטרים הצעירים הללו חולמים על רכיבה מקצועית שתפרנס אותם, בתחרויות, פרסומות וסרטים.
הנה סקייטר מכור (עברית):
https://youtu.be/bmAhn2ljJ70
סקייטרז בקהיר:
https://youtu.be/o2HKb2rhp2Q
מעולות? - הנה סקיי בראון - הילדה שלא תאומן (עברית):
https://youtu.be/a10VA2eSp6Q
כבר בגיל 8 היא הדגימה מה אפשר לעשות כשמוכשרים ומתאמנים:
https://youtu.be/oYZuJ1cMUNM
וכשכוח הכבידה לא עובד רגיל אז הסקייטבורד עושה בעיות...
https://youtu.be/Z0nHSMM_69w
הסקייטבורד החשמלי:
https://youtu.be/Gka-FXoU5-g
גלישה שלא תאומן על לולאת ספירלה:
https://youtu.be/gaf8zHp-iaY
יש גם לא מעט בנות מעולות בסקייטבורדינג:
https://youtu.be/1vk-G2JU_f8?long=yes
וסרט תיעודי קצר על האלופים של הסקייטבורד ומאיפה הם באים:
https://youtu.be/nPuEU16P3zg?long=yes
אל תנסו את זה בבית, אבל פעלולי האופניים של המקצוענים הם כה מדהימים שקשה לתפוס.
להטוטני אופניים בתרגילים מסוכנים מדי:
https://youtu.be/fL19G-HfFJg?t=6s
הנה פעלולן אופניים בסרטון ערוך היטב (הפספוסים בסוף מראים עד כמה):
https://youtu.be/HhabgvIIXik
ובני נוער עם פעלולי אופניים:
https://youtu.be/Ek4Qf9E74gg?t=37s
איך נולד "הארי פוטר"?
מי לא מכיר את הארי פוטר? - הספר "הארי פוטר ואבן החכמים" היה הראשון בסדרת הספרים שחוללה היסטריה והיסטוריה. איש לא הצליח להבין כיצד החזיר העולם של הארי פוטר את ילדי דור ה-Y לקרוא ספרים עבי-כרס ולהתמכר, פשוטו כמשמעו, לעולם היצירתי והדימיוני שבמרכזו הקוסם הצעיר וחבריו, הרמיוני ורון.
הספר הראשון בסדרת הספרים הנמכרת ביותר בהיסטוריה נכתב בבתי קפה באדינבורו. כתבה אותו ג'. ק. רולינג (את ה-K היא הוסיפה רק אחר-כך) - אישה בריטית גרושה ומובטלת, שחייתה מקצבת רווחה. האגדה מספרת שאת הספר היא כתבה בבתי קפה מפני שלא היה בביתה חימום. היא עצמה, אגב, טוענת שזו הגזמה של עיתונאים ושהיא העדיפה לכתוב שם בזכות האווירה הטובה במקומות הללו.
סדרת הארי פוטר הפנטסטית התבססה על עולם של קוסמים ובמרכזה, כמו כל הצלחה כזו, מאבק בין טוב לרע. היא זכתה להצלחה חסרת תקדים ונמכרה במאות מיליוני עותקים ברחבי העולם. סדרת. הארי פוטר היא ככל הנראה רב-המכר השני בעולם, אחרי התנ"ך. הקוסם הצעיר הארי פוטר היה לגיבור הספרותי המוכר ביותר לילדים על פני כדור הארץ.
סוד ההצלחה של ג'יי. קיי רולינג הוא העולם הספרותי העשיר ומלא הדמיון שיצרה ויישום מופלא של השיווק המודרני. אלה הפכו את המותג העצום של הארי פוטר למכונת הכנסות אדירה. סרטים, חפצים ממותגים וכמובן הספרים המצליחים - כל אלו גרפו עשרות מיליארדים שממשיכים לגדול כל הזמן.
בכל מקרה, כיום יכולה הסופרת פשוט לקנות את בית הקפה, או אולי רשת בתי קפה שלמה... רולינג יצרה מותג תרבותי ומסחרי שעומד במרכזה של הצלחה כלכלית פנומנלית. היא עצמה שברה שיא אחר שיא והפכה לסופרת העשירה ביותר בעולם, המצליחה ביותר בעת המודרנית ולאחת הנשים העשירות באנגליה כולה.
הנה השיגעון הנהדר של ספרי הארי פוטר (עברית):
https://youtu.be/Q2S5-m-fIsE?t=13s
סצנה מהסרט (מתורגם):
https://youtu.be/L-j1CHVXOgA
כך הכירו ההורים את הארי פוטר לילדיהם (עברית):
https://youtu.be/rK7wBWYngz0
קדימון הסרט "הארי פוטר ואוצרות המוות - חלק 2" (מתורגם):
http://youtu.be/Mnc6_jeLp44?t=7s
וקדימונים של כל סרטי הסדרה:
http://youtu.be/6dU-3DeIYgQ?t=8s
מי לא מכיר את הארי פוטר? - הספר "הארי פוטר ואבן החכמים" היה הראשון בסדרת הספרים שחוללה היסטריה והיסטוריה. איש לא הצליח להבין כיצד החזיר העולם של הארי פוטר את ילדי דור ה-Y לקרוא ספרים עבי-כרס ולהתמכר, פשוטו כמשמעו, לעולם היצירתי והדימיוני שבמרכזו הקוסם הצעיר וחבריו, הרמיוני ורון.
הספר הראשון בסדרת הספרים הנמכרת ביותר בהיסטוריה נכתב בבתי קפה באדינבורו. כתבה אותו ג'. ק. רולינג (את ה-K היא הוסיפה רק אחר-כך) - אישה בריטית גרושה ומובטלת, שחייתה מקצבת רווחה. האגדה מספרת שאת הספר היא כתבה בבתי קפה מפני שלא היה בביתה חימום. היא עצמה, אגב, טוענת שזו הגזמה של עיתונאים ושהיא העדיפה לכתוב שם בזכות האווירה הטובה במקומות הללו.
סדרת הארי פוטר הפנטסטית התבססה על עולם של קוסמים ובמרכזה, כמו כל הצלחה כזו, מאבק בין טוב לרע. היא זכתה להצלחה חסרת תקדים ונמכרה במאות מיליוני עותקים ברחבי העולם. סדרת. הארי פוטר היא ככל הנראה רב-המכר השני בעולם, אחרי התנ"ך. הקוסם הצעיר הארי פוטר היה לגיבור הספרותי המוכר ביותר לילדים על פני כדור הארץ.
סוד ההצלחה של ג'יי. קיי רולינג הוא העולם הספרותי העשיר ומלא הדמיון שיצרה ויישום מופלא של השיווק המודרני. אלה הפכו את המותג העצום של הארי פוטר למכונת הכנסות אדירה. סרטים, חפצים ממותגים וכמובן הספרים המצליחים - כל אלו גרפו עשרות מיליארדים שממשיכים לגדול כל הזמן.
בכל מקרה, כיום יכולה הסופרת פשוט לקנות את בית הקפה, או אולי רשת בתי קפה שלמה... רולינג יצרה מותג תרבותי ומסחרי שעומד במרכזה של הצלחה כלכלית פנומנלית. היא עצמה שברה שיא אחר שיא והפכה לסופרת העשירה ביותר בעולם, המצליחה ביותר בעת המודרנית ולאחת הנשים העשירות באנגליה כולה.
הנה השיגעון הנהדר של ספרי הארי פוטר (עברית):
https://youtu.be/Q2S5-m-fIsE?t=13s
סצנה מהסרט (מתורגם):
https://youtu.be/L-j1CHVXOgA
כך הכירו ההורים את הארי פוטר לילדיהם (עברית):
https://youtu.be/rK7wBWYngz0
קדימון הסרט "הארי פוטר ואוצרות המוות - חלק 2" (מתורגם):
http://youtu.be/Mnc6_jeLp44?t=7s
וקדימונים של כל סרטי הסדרה:
http://youtu.be/6dU-3DeIYgQ?t=8s
מה הסיפור של הנרגילה?
שיטה להרגעה, צורת בילוי חברתי ואמצעי להידוק קשרים בין אנשים - הנרגילה, או ההוקא (Hookah), היא מקטרת מים שהערבים אוהבים לעשן בזמנם הפנוי. המעשן יונק את עשן הטבק מהנרגילה, באמצעות צינור שהוא מביא אל פיו, לאחר שהעשן הסתנן והתקרר במיכל המים שבה.
אמנם עישון הנרגילה מקובל במזרח התיכון ורבים בעולם מזהים אותו עם חלק זה של כדור הארץ, אולם נראה שהנרגילה נולדה באזור שבין בהודו לאיראן. קיים ויכוח באיזה חלק מהם הומצאה הנרגילה, אם כי השם "נרגילה" מקורו במלה ההינדואית "נריאל נכילה", שמשמעותה היא "אגוז קוקוס". לפי הסברה הפופולרית הנרגילה, או ההוקא (Hookah), נולדה בהודו של המאה ה-16 והפכה במהירות לסמל סטטוס ולצורת בילוי חברתית של העשירים שם.
מהודו של המאה ה-17, בה היא הפכה לפופולרית גם בקרב בני המעמדות הנמוכים יותר, התפשטה ההוקא, כלומר הנרגילה, לאיראן ובהמשך לטורקיה ואל אצולת האימפריה העות'מנית. שם עישנו אותה אחרי ארוחת הערב ואפילו בפגישות דיפלומטיות. רק במאה ה-19 מגיעה הנרגילה אל המזרח התיכון. במצרים מוסיפים לטבק דבש ותערובות פרי ונולדים הניחוחות שהיום כל כך מזוהים איתה.
יש סברה פחות ידועה שמקור הנרגילה בבני השבט המזרח אפריקאי, שבט הקלאהרי. חוקרים מצאו שהם השתמשו במכלי מים לעישון של צמחי קנביס כבר לפני זמן רב.
לנרגילה נוהגים המעשנים לקנות טבק מיוחד. ישנן תערובות טבק עם ניחוחות וטעמים שונים ומגוונים, כמו תות שדה, דובדבן, תפוח, ורדים, מנטה ואפילו בננה. כיום רבים מעשנים בנרגילה לעישון חומרים שעשויים מתמציות פירות בלבד וכלל אינם מכילים טבק.
כיום מעשנים רבים בעולם וגם אצלנו נרגילות, ביניהם לא מעט בני נוער. לא רבים יודעים שעישון נרגילה אינו בריא והוא פוגע בבריאות המעשנים, לא פחות מהעישון של סיגריות רגילות ובדברים ורעלנים מסוימים אף יותר והרבה יותר מסיגריות. רבים אף מעשנים בנרגילה סמים כמו מריחואנה, אופיאטים כמו האופיום וכדומה.
הנה תולדות הנרגילה:
https://youtu.be/9qlUH3hmvUc
גלריה שבה מוכרים את הנרגילה הערבית:
https://youtu.be/SuGu9dUvqC4
מומחה מסביר בטלוויזיה על סכנות ונזקי הנרגילה לבריאות:
https://youtu.be/sZy8cUX4YtE
פרסומת לנושא:
https://youtu.be/NYWahP4Watk
וכך יוצרים ראש נרגילה לבד:
https://youtu.be/nVxRwyOd-U0
שיטה להרגעה, צורת בילוי חברתי ואמצעי להידוק קשרים בין אנשים - הנרגילה, או ההוקא (Hookah), היא מקטרת מים שהערבים אוהבים לעשן בזמנם הפנוי. המעשן יונק את עשן הטבק מהנרגילה, באמצעות צינור שהוא מביא אל פיו, לאחר שהעשן הסתנן והתקרר במיכל המים שבה.
אמנם עישון הנרגילה מקובל במזרח התיכון ורבים בעולם מזהים אותו עם חלק זה של כדור הארץ, אולם נראה שהנרגילה נולדה באזור שבין בהודו לאיראן. קיים ויכוח באיזה חלק מהם הומצאה הנרגילה, אם כי השם "נרגילה" מקורו במלה ההינדואית "נריאל נכילה", שמשמעותה היא "אגוז קוקוס". לפי הסברה הפופולרית הנרגילה, או ההוקא (Hookah), נולדה בהודו של המאה ה-16 והפכה במהירות לסמל סטטוס ולצורת בילוי חברתית של העשירים שם.
מהודו של המאה ה-17, בה היא הפכה לפופולרית גם בקרב בני המעמדות הנמוכים יותר, התפשטה ההוקא, כלומר הנרגילה, לאיראן ובהמשך לטורקיה ואל אצולת האימפריה העות'מנית. שם עישנו אותה אחרי ארוחת הערב ואפילו בפגישות דיפלומטיות. רק במאה ה-19 מגיעה הנרגילה אל המזרח התיכון. במצרים מוסיפים לטבק דבש ותערובות פרי ונולדים הניחוחות שהיום כל כך מזוהים איתה.
יש סברה פחות ידועה שמקור הנרגילה בבני השבט המזרח אפריקאי, שבט הקלאהרי. חוקרים מצאו שהם השתמשו במכלי מים לעישון של צמחי קנביס כבר לפני זמן רב.
לנרגילה נוהגים המעשנים לקנות טבק מיוחד. ישנן תערובות טבק עם ניחוחות וטעמים שונים ומגוונים, כמו תות שדה, דובדבן, תפוח, ורדים, מנטה ואפילו בננה. כיום רבים מעשנים בנרגילה לעישון חומרים שעשויים מתמציות פירות בלבד וכלל אינם מכילים טבק.
כיום מעשנים רבים בעולם וגם אצלנו נרגילות, ביניהם לא מעט בני נוער. לא רבים יודעים שעישון נרגילה אינו בריא והוא פוגע בבריאות המעשנים, לא פחות מהעישון של סיגריות רגילות ובדברים ורעלנים מסוימים אף יותר והרבה יותר מסיגריות. רבים אף מעשנים בנרגילה סמים כמו מריחואנה, אופיאטים כמו האופיום וכדומה.
הנה תולדות הנרגילה:
https://youtu.be/9qlUH3hmvUc
גלריה שבה מוכרים את הנרגילה הערבית:
https://youtu.be/SuGu9dUvqC4
מומחה מסביר בטלוויזיה על סכנות ונזקי הנרגילה לבריאות:
https://youtu.be/sZy8cUX4YtE
פרסומת לנושא:
https://youtu.be/NYWahP4Watk
וכך יוצרים ראש נרגילה לבד:
https://youtu.be/nVxRwyOd-U0
מהי המחלה הנפשית אנורקסיה?
אם אתן סופרות קלוריות בצורה כפייתית, מרבות עד הגזמה בפעילות גופנית, נשקלות שוב ושוב והסובבים אתכן אומרים שאתן לא תופסות נכון את המציאות - יתכן בהחלט שמה שהתחיל אצלכן כדיאטה וככוונה תמימה לרדת במשקל, הפך למחלה שמסכנת את חייכן.
אנורקסיה, או במונח הרפואי אנורקסיה נרבוזה (Anorexia nervosa) הוא שמה של הפרעת אכילה שהלוקים בה חוששים מהשמנה והופכים משום כך לרזים באופן קיצוני, עד כדי סכנת מוות.
הירידה הדרסטית במשקל והעיסוק הכפייתי במשקל יכולים להוביל להרעבה עצמית, ללקיחת חומרים משלשלים, לפעילות גופנית מוגזמת ולעיתים גם להקאות מרובות.
החולים באנורקסיה חווים את עצמם כשמנים על אף המשקל הנורמלי שלהם או הרזון הקיצוני שאליו הביאו את עצמם.
אם בעבר נחשבה האנורקסיה כמחלה של צעירים, במיוחד בגיל ההתבגרות כיום הוכח שהיא יכולה להופיע אצל בני כל הגילאים ושני המינים, אם כי רוב הלוקים בה הם נשים (רק 10%-5% מהחולים הם גברים).
לא פעם נולדה המחלה בעקבות אירוע שפגע בתדמיתם ובדימוי העצמי של החולים וגרם להם להתחיל בדיאטת הרזיה. כמו בכל הפרעת אכילה, רוב המומחים סבורים ששורש האנורקסיה הוא ביחסים בינאישיים וחרדות הנובעות מהם.
אם בתחילה השקיעו החולים מאמצים בדיאטה ובהורדת המשקל וניהלו מאבק בתיאבון הטבעי, בהמשך מדוכא התיאבון והמחלה הנפשית משתלטת. התחושה של החולים היא שאין להם רצון או צורך לצרוך מזון.
האנורקסיה אמנם נחשבת לאחת התופעות המודרניות ביותר, אבל מחקרים גילו שהיא הייתה קיימת כבר בימי הביניים. אלא שאז מה שהוביל אליה הוא לא המראה החיצוני, אלא ההתנזרות הדתית.
נמצא שכבר במאות ה13 וה-14. היו אנורקסיות רבות מבין הנזירות שחיו חיי סגפנות, כולל צום והתנזרות ממזון. הפרעות האכילה של אותן מאמינות באו לא מרצון להיות רזות ויפות יותר אלא משום אמונתן הדתית ודבקותן באל. רבות מהם מתו מרעב, מאחר שגופן פלט את המזון שכבר אכלו והן האמינו שזהו רצונו של האל.
מקור המילה "אנורקסיה" הוא ביוונית שבה פירוש המילה הוא היעדר או אובדן של התיאבון.
הנה נערה שניצחה את האנורקסיה:
http://youtu.be/J9ukNldqfjw
יש גם בנים אנורקטיים (עברית):
https://youtu.be/gxDM-K023jg
המחשת ההבדל שבין המציאות לבין התפיסה של החולים את עצמם:
http://youtu.be/BuUTBvrn-do
סוכן הדוגמנים עדי ברקן עושה עבודה חשובה בעזרה לבנות שלקו במחלה ובהגברת המודעות לבעיה (עברית):
http://youtu.be/4y8lZl7z7fE
נערה שרצתה להיות דוגמנית והפכה לאנורקטית בסכנת חיים (עברית):
http://youtu.be/FvxUw7cO5JQ
כתבת טלוויזיה על הפעילות החשובה בנושא (עברית):
http://youtu.be/M7ohL9F3xjM?t=7s
וסרט תיכון קצר ומטלטל (עברית):
http://youtu.be/dHVLD1J0b9A
אם אתן סופרות קלוריות בצורה כפייתית, מרבות עד הגזמה בפעילות גופנית, נשקלות שוב ושוב והסובבים אתכן אומרים שאתן לא תופסות נכון את המציאות - יתכן בהחלט שמה שהתחיל אצלכן כדיאטה וככוונה תמימה לרדת במשקל, הפך למחלה שמסכנת את חייכן.
אנורקסיה, או במונח הרפואי אנורקסיה נרבוזה (Anorexia nervosa) הוא שמה של הפרעת אכילה שהלוקים בה חוששים מהשמנה והופכים משום כך לרזים באופן קיצוני, עד כדי סכנת מוות.
הירידה הדרסטית במשקל והעיסוק הכפייתי במשקל יכולים להוביל להרעבה עצמית, ללקיחת חומרים משלשלים, לפעילות גופנית מוגזמת ולעיתים גם להקאות מרובות.
החולים באנורקסיה חווים את עצמם כשמנים על אף המשקל הנורמלי שלהם או הרזון הקיצוני שאליו הביאו את עצמם.
אם בעבר נחשבה האנורקסיה כמחלה של צעירים, במיוחד בגיל ההתבגרות כיום הוכח שהיא יכולה להופיע אצל בני כל הגילאים ושני המינים, אם כי רוב הלוקים בה הם נשים (רק 10%-5% מהחולים הם גברים).
לא פעם נולדה המחלה בעקבות אירוע שפגע בתדמיתם ובדימוי העצמי של החולים וגרם להם להתחיל בדיאטת הרזיה. כמו בכל הפרעת אכילה, רוב המומחים סבורים ששורש האנורקסיה הוא ביחסים בינאישיים וחרדות הנובעות מהם.
אם בתחילה השקיעו החולים מאמצים בדיאטה ובהורדת המשקל וניהלו מאבק בתיאבון הטבעי, בהמשך מדוכא התיאבון והמחלה הנפשית משתלטת. התחושה של החולים היא שאין להם רצון או צורך לצרוך מזון.
האנורקסיה אמנם נחשבת לאחת התופעות המודרניות ביותר, אבל מחקרים גילו שהיא הייתה קיימת כבר בימי הביניים. אלא שאז מה שהוביל אליה הוא לא המראה החיצוני, אלא ההתנזרות הדתית.
נמצא שכבר במאות ה13 וה-14. היו אנורקסיות רבות מבין הנזירות שחיו חיי סגפנות, כולל צום והתנזרות ממזון. הפרעות האכילה של אותן מאמינות באו לא מרצון להיות רזות ויפות יותר אלא משום אמונתן הדתית ודבקותן באל. רבות מהם מתו מרעב, מאחר שגופן פלט את המזון שכבר אכלו והן האמינו שזהו רצונו של האל.
מקור המילה "אנורקסיה" הוא ביוונית שבה פירוש המילה הוא היעדר או אובדן של התיאבון.
הנה נערה שניצחה את האנורקסיה:
http://youtu.be/J9ukNldqfjw
יש גם בנים אנורקטיים (עברית):
https://youtu.be/gxDM-K023jg
המחשת ההבדל שבין המציאות לבין התפיסה של החולים את עצמם:
http://youtu.be/BuUTBvrn-do
סוכן הדוגמנים עדי ברקן עושה עבודה חשובה בעזרה לבנות שלקו במחלה ובהגברת המודעות לבעיה (עברית):
http://youtu.be/4y8lZl7z7fE
נערה שרצתה להיות דוגמנית והפכה לאנורקטית בסכנת חיים (עברית):
http://youtu.be/FvxUw7cO5JQ
כתבת טלוויזיה על הפעילות החשובה בנושא (עברית):
http://youtu.be/M7ohL9F3xjM?t=7s
וסרט תיכון קצר ומטלטל (עברית):
http://youtu.be/dHVLD1J0b9A
מי הילדה שסיפרה את סיפור הגטו?
היא הייתה ילדה יהודיה בת 14, שחיה את הימים הקשים של גטו לודג' בשנת 1944. קראו לה רבקה ליפשיץ וכמו שאנה פרנק סיפרה ביומנה המפורסם על המסתור המשפחתי שבו שהתה, רבקה תיעדה בצורה גלויה וכואבת את חיי הגטו של העיר לודג'.
בגטו לודג' היא תיארה את סבלה עם משפחתה, את הסבל והרעב והמשלוחים שלקחו בכל יום עוד אנשים שהכירה ואהבה, את אובדן משפחתה הקרובה ומצד שני את גאוותה היהודית.
רבקה נלקחה ביחד עם בנות דודה למחנה הריכוז והצליחה לשרוד את השואה. היומן האבוד נמצא ליד המשרפות על ידי רופאה רוסית מהכוח המשחרר של אושוויץ. וכך, בתום המלחמה איבדו בנות הדוד, ששרדו גם הן, את הקשר איתה.
אחת מבנות הדוד שלה ביקרה אותה בבית החולים של מחנה הריכוז, ממש עם השחרור והסבירו לה שהיא גוססת. אלא שהיומן שלה ועדויות רוסיות העידו 60 שנה לאחר מכן, שאולי היא שרדה.
מכל מקום, כך הפך היומן של רבקה ליפשיץ למזכרת מהגטו והחיים הקשים בו ולעדות על נערה חכמה וחרוצה שתיעדה את חיי הגטו ושגורלה לא נודע מעולם - האם חיה או מתה?
הנה כתבה שנעשתה על החזרת היומן לקרובות משפחתה של רבקה (עברית):
https://youtu.be/AXloJFMRFTI
וסיפור היומן המופלא של רבקה ליפשיץ (מתורגם):
https://youtu.be/jmY6vA9hEh0?long=yes
היא הייתה ילדה יהודיה בת 14, שחיה את הימים הקשים של גטו לודג' בשנת 1944. קראו לה רבקה ליפשיץ וכמו שאנה פרנק סיפרה ביומנה המפורסם על המסתור המשפחתי שבו שהתה, רבקה תיעדה בצורה גלויה וכואבת את חיי הגטו של העיר לודג'.
בגטו לודג' היא תיארה את סבלה עם משפחתה, את הסבל והרעב והמשלוחים שלקחו בכל יום עוד אנשים שהכירה ואהבה, את אובדן משפחתה הקרובה ומצד שני את גאוותה היהודית.
רבקה נלקחה ביחד עם בנות דודה למחנה הריכוז והצליחה לשרוד את השואה. היומן האבוד נמצא ליד המשרפות על ידי רופאה רוסית מהכוח המשחרר של אושוויץ. וכך, בתום המלחמה איבדו בנות הדוד, ששרדו גם הן, את הקשר איתה.
אחת מבנות הדוד שלה ביקרה אותה בבית החולים של מחנה הריכוז, ממש עם השחרור והסבירו לה שהיא גוססת. אלא שהיומן שלה ועדויות רוסיות העידו 60 שנה לאחר מכן, שאולי היא שרדה.
מכל מקום, כך הפך היומן של רבקה ליפשיץ למזכרת מהגטו והחיים הקשים בו ולעדות על נערה חכמה וחרוצה שתיעדה את חיי הגטו ושגורלה לא נודע מעולם - האם חיה או מתה?
הנה כתבה שנעשתה על החזרת היומן לקרובות משפחתה של רבקה (עברית):
https://youtu.be/AXloJFMRFTI
וסיפור היומן המופלא של רבקה ליפשיץ (מתורגם):
https://youtu.be/jmY6vA9hEh0?long=yes
מי לא אהבה את ימי שני?
מכירים את ה-Monday Blues? - קצת כמו ה"דיכאון של יום ראשון" אצלנו, אנשים מבואסים להתחיל את שבוע העבודה שוב. יש כאלו שנכנסים ממש לדיכאון.
אחד מהלהיטים הגדולים בכל הזמנים הוא "אני לא אוהבת ימי שני", של להקה בריטית בשם המסעיר "עכברושי בומטאון". בומטאון רטס.
כשיצא, השיר הזה הפך להיט מיידי בעולם כולו. הוא הגיע למקום הראשון ב-30 מדינות בו-זמנית והפך לאחד השירים החשובים בכל הזמנים. גם ואולי במיוחד, כי הוא גילה לעולם את בוב גלדוף החברתי, סולן הלהקה ומי שיתפרסם אף יותר מהמוסיקאי שהוא, בתור הכוח המניע להרבה מפעלי צדקה מוסיקליים ברמה העולמית. לא מעט אנשים על כדור הארץ חבים לו את חייהם.
אבל לא כולם יודעים שהשיר מספר על מקרה אמיתי של פשע נורא ומשונה כאחד. הוא מתחיל בילדה אמריקאית בת 16 בשם ברנדה ספנסר, שהייתה בעלת עבר של התעללות בבעלי חיים ואלימות כלפי ילדים.
ביום שני אחד ברנדה ספנסר פתחה את חלון ביתה וממש מהחלון הוא ירתה למוות ופצעה תלמידים, מורים ושוטרים, בבית הספר היסודי שמול ביתה.
כשתפסו אותה ושאלו "מדוע עשית זאת?" היא ענתה ביובש "אינני אוהבת את ימי שני".
לאחר משפט קצר ומהיר הנערה הוכנסה למאסר עולם בכלא. אבל עם הזמן הסתברה האמת האיומה. זה קרה כששברה אימה את שתיקתה והאשימה את אביה של ברנדה, על שקנה לה את רובה הציד שבו רצחה. היא גם הסגירה התעללות איומה שהתעלל בילדה במשך שנים והביאה אותה להתנהגות האכזריות והאלימה שלה, עד לשיא שברצח הסתמי לכאורה.
מעבר לסיפור העצוב של ברנדה ספנסר ולשיר הקשה שנולד ממנו, אפשר גם ללמוד מהמקרה הזה, שאם אתם נחשפים לילדים אלימים ואכזריים שכאלה, כדאי לספר על כך למישהו בוגר. הסיפור של ברנדה אינו היחיד שמראה שילד אלים ואכזרי הוא לרוב קורבן לאלימות קשה בעצמו. אפשר למנוע את הבריונות, האלימות והרצח הבאים.
הנה סיפור המעשה:
https://youtu.be/zWj0SmzIHO8
דיווח בזמן אמת:
https://youtu.be/wuPOeQRKyMo
הלהיט הענקי "אני לא אוהבת ימי שני" של להקת "בומטאון ראטס":
https://youtu.be/-Kobdb37Cwc
המחשה של הסיפור בציורים:
https://youtu.be/JTW4SeC9UPY
השיר ב"לייב אייד" - אחד ממופעי התרומה שהפיק בוב גלדוף למאבק במחלת האיידס:
https://youtu.be/FcZW0GFLSdw
ראיון עם הנערה שהפכה לאסירה, שנים רבות אחרי:
https://youtu.be/Qsj0zRj9Jp4
וביצוע של השיר בליווי פסנתר בלבד:
https://youtu.be/z2g93zwp9cc
מכירים את ה-Monday Blues? - קצת כמו ה"דיכאון של יום ראשון" אצלנו, אנשים מבואסים להתחיל את שבוע העבודה שוב. יש כאלו שנכנסים ממש לדיכאון.
אחד מהלהיטים הגדולים בכל הזמנים הוא "אני לא אוהבת ימי שני", של להקה בריטית בשם המסעיר "עכברושי בומטאון". בומטאון רטס.
כשיצא, השיר הזה הפך להיט מיידי בעולם כולו. הוא הגיע למקום הראשון ב-30 מדינות בו-זמנית והפך לאחד השירים החשובים בכל הזמנים. גם ואולי במיוחד, כי הוא גילה לעולם את בוב גלדוף החברתי, סולן הלהקה ומי שיתפרסם אף יותר מהמוסיקאי שהוא, בתור הכוח המניע להרבה מפעלי צדקה מוסיקליים ברמה העולמית. לא מעט אנשים על כדור הארץ חבים לו את חייהם.
אבל לא כולם יודעים שהשיר מספר על מקרה אמיתי של פשע נורא ומשונה כאחד. הוא מתחיל בילדה אמריקאית בת 16 בשם ברנדה ספנסר, שהייתה בעלת עבר של התעללות בבעלי חיים ואלימות כלפי ילדים.
ביום שני אחד ברנדה ספנסר פתחה את חלון ביתה וממש מהחלון הוא ירתה למוות ופצעה תלמידים, מורים ושוטרים, בבית הספר היסודי שמול ביתה.
כשתפסו אותה ושאלו "מדוע עשית זאת?" היא ענתה ביובש "אינני אוהבת את ימי שני".
לאחר משפט קצר ומהיר הנערה הוכנסה למאסר עולם בכלא. אבל עם הזמן הסתברה האמת האיומה. זה קרה כששברה אימה את שתיקתה והאשימה את אביה של ברנדה, על שקנה לה את רובה הציד שבו רצחה. היא גם הסגירה התעללות איומה שהתעלל בילדה במשך שנים והביאה אותה להתנהגות האכזריות והאלימה שלה, עד לשיא שברצח הסתמי לכאורה.
מעבר לסיפור העצוב של ברנדה ספנסר ולשיר הקשה שנולד ממנו, אפשר גם ללמוד מהמקרה הזה, שאם אתם נחשפים לילדים אלימים ואכזריים שכאלה, כדאי לספר על כך למישהו בוגר. הסיפור של ברנדה אינו היחיד שמראה שילד אלים ואכזרי הוא לרוב קורבן לאלימות קשה בעצמו. אפשר למנוע את הבריונות, האלימות והרצח הבאים.
הנה סיפור המעשה:
https://youtu.be/zWj0SmzIHO8
דיווח בזמן אמת:
https://youtu.be/wuPOeQRKyMo
הלהיט הענקי "אני לא אוהבת ימי שני" של להקת "בומטאון ראטס":
https://youtu.be/-Kobdb37Cwc
המחשה של הסיפור בציורים:
https://youtu.be/JTW4SeC9UPY
השיר ב"לייב אייד" - אחד ממופעי התרומה שהפיק בוב גלדוף למאבק במחלת האיידס:
https://youtu.be/FcZW0GFLSdw
ראיון עם הנערה שהפכה לאסירה, שנים רבות אחרי:
https://youtu.be/Qsj0zRj9Jp4
וביצוע של השיר בליווי פסנתר בלבד:
https://youtu.be/z2g93zwp9cc
מה המהפכה שעשתה הדוגמנית טוויגי?
מיהי טוויגי הדוגמנית השדופה?
בשנות ה-60 עשתה דוגמנית רזה ששמה טוויגי (Twiggy) מהפכה של ממש במראה הנשי המועדף. רק בת 17 ובעלת מראה אנדרוגיני, משהו בין נערה לנער, היא הייתה מתבגרת בריטית בעלת גוף המושלם לקידום של אופנת שמלות המיני שפרצו אז לאופנה, בעזרת מעצבים כמו מארי קוואנט הבריטית והצרפתי אנדרה קוראז'.
טוויגי, או בשמה האמיתי לסלי הורנבי, הייתה נערה עם מראה של ילדה, עיניים גדולות ותספורת נערית, שהיממה את כולם. לבושה במיני וחמושה במגפיים, היא פרצה לתודעה והפכה בתוך ימים לאייקון אופנה שלא היה כמותו. למעשה, ניתן לומר עליה שהיא הייתה הסופר מודל הראשונה.
אבל טוויגי הייתה גם מי שבישרה על עידן הרזון, זמן שבו בנות ונשים החלו לרזות כדי להיראות כמותה. היא גילמה את רוח התקופה באופן המדויק ביותר, משהו כמו ה"איט גירל" של הסיקסטיז.
הכל התחיל כשאמרגן בריטי בשם נייג'ל דיוויס נכנס ביחד עם תלמידת תיכון צעירה בעלת מראה גרום למספרה בלונדון. אחרי 7 שעות של ניסויים ושינויים, היא יצאה משם עם לוק חדש, שעתיד לשנות את פניה של האישה המודרנית. כי מה שבאמת קרה שם היה שהספר שסיפר אותה התקשר לצלם וביקש שיגיע מהר לצלם מישהי...
המישהי הזו הייתה טוויגי והתמונה הזו עשתה היסטוריה, שלא לומר היסטריה. אחת התמונות של הנערה שצולמה במספרה הלונדונית התפרסמה באותה שנה ב"דיילי אקספרס" הלונדוני. הכותרת הייתה "הפנים של 66'".
המראה שלה היה רענן וחדש לחלוטין. גם העובדה שצבעה את ריסיה בשחור-דבר הייתה חדשנית וחסרת תקדים. היא הייתה עוף מוזר וקסום. הפרופורציות הבלתי רגילות שלה, שכללו מראה דקיק וגרום, עיניים ענקיות, תספורת של בנים ויופי נערי ורך - כל אלה קראו תיגר על המראה הנשי של אותם ימים. כמעט ולא היה לה חזה וקימורי גופה היו חסרים, היא הייתה כמו שלד, עם עצמות בולטות ולחיים רזות.
בשנים הבאות לא היה מגזין אופנה אחד שפספס אותה. כל צלמי האופנה הגדולים של התקופה עמדו בתור לצלם את טוויגי. ההתפעלות הפכה לשינוי של ממש באופנה. טוויגי הייתה אייקון של דור שחווה את ה"מוד" (Mod), המעבר משנות ה-50 השמרניות לשנות ה-60. אלה הפכו לשנות החופש והמתירנות, שנים שבהן הצעירים הם שנותנים את הטון וקובעים את הלך הרוח החברתי במדינות המערב. אלה היו שנים שבהן החברה הגבוהה של הדוכסים והדוכסיות באנגליה החלה מפנה את מקומה לחברה עילית חדשה, של מוסיקאים, דוגמניות, מעצבים וצלמי אופנה מצליחים.
וטוויגי עצמה לא נשארה בבריטניה. הופעתה על שער המגזין "ניוזוויק" הייתה האות להגעת הבשורה האופנתית של ה"מוד" לארצות הברית. טוויגי הגיעה לשם וזכתה להיסטריה דומה לזו שחוו הביטלס כמה שנים לפניה. ממש בהמשך לפלישה הבריטית לארצות הברית הגיעה הפלישה האופנתית של הבריטים והאמריקאים חוו היסטריה נוספת...
הנה סיפורה של טוויגי הדוגמנית הרזה:
https://youtu.be/Lk0fv4xZmlM
הדוגמנית טוויגי בשיאה:
https://youtu.be/0SbQrNtMFeI
וטוויגי הזמרת:
https://youtu.be/u8FPSIXSuB8
בשנות ה-60 עשתה דוגמנית רזה ששמה טוויגי (Twiggy) מהפכה של ממש במראה הנשי המועדף. רק בת 17 ובעלת מראה אנדרוגיני, משהו בין נערה לנער, היא הייתה מתבגרת בריטית בעלת גוף המושלם לקידום של אופנת שמלות המיני שפרצו אז לאופנה, בעזרת מעצבים כמו מארי קוואנט הבריטית והצרפתי אנדרה קוראז'.
טוויגי, או בשמה האמיתי לסלי הורנבי, הייתה נערה עם מראה של ילדה, עיניים גדולות ותספורת נערית, שהיממה את כולם. לבושה במיני וחמושה במגפיים, היא פרצה לתודעה והפכה בתוך ימים לאייקון אופנה שלא היה כמותו. למעשה, ניתן לומר עליה שהיא הייתה הסופר מודל הראשונה.
אבל טוויגי הייתה גם מי שבישרה על עידן הרזון, זמן שבו בנות ונשים החלו לרזות כדי להיראות כמותה. היא גילמה את רוח התקופה באופן המדויק ביותר, משהו כמו ה"איט גירל" של הסיקסטיז.
הכל התחיל כשאמרגן בריטי בשם נייג'ל דיוויס נכנס ביחד עם תלמידת תיכון צעירה בעלת מראה גרום למספרה בלונדון. אחרי 7 שעות של ניסויים ושינויים, היא יצאה משם עם לוק חדש, שעתיד לשנות את פניה של האישה המודרנית. כי מה שבאמת קרה שם היה שהספר שסיפר אותה התקשר לצלם וביקש שיגיע מהר לצלם מישהי...
המישהי הזו הייתה טוויגי והתמונה הזו עשתה היסטוריה, שלא לומר היסטריה. אחת התמונות של הנערה שצולמה במספרה הלונדונית התפרסמה באותה שנה ב"דיילי אקספרס" הלונדוני. הכותרת הייתה "הפנים של 66'".
המראה שלה היה רענן וחדש לחלוטין. גם העובדה שצבעה את ריסיה בשחור-דבר הייתה חדשנית וחסרת תקדים. היא הייתה עוף מוזר וקסום. הפרופורציות הבלתי רגילות שלה, שכללו מראה דקיק וגרום, עיניים ענקיות, תספורת של בנים ויופי נערי ורך - כל אלה קראו תיגר על המראה הנשי של אותם ימים. כמעט ולא היה לה חזה וקימורי גופה היו חסרים, היא הייתה כמו שלד, עם עצמות בולטות ולחיים רזות.
בשנים הבאות לא היה מגזין אופנה אחד שפספס אותה. כל צלמי האופנה הגדולים של התקופה עמדו בתור לצלם את טוויגי. ההתפעלות הפכה לשינוי של ממש באופנה. טוויגי הייתה אייקון של דור שחווה את ה"מוד" (Mod), המעבר משנות ה-50 השמרניות לשנות ה-60. אלה הפכו לשנות החופש והמתירנות, שנים שבהן הצעירים הם שנותנים את הטון וקובעים את הלך הרוח החברתי במדינות המערב. אלה היו שנים שבהן החברה הגבוהה של הדוכסים והדוכסיות באנגליה החלה מפנה את מקומה לחברה עילית חדשה, של מוסיקאים, דוגמניות, מעצבים וצלמי אופנה מצליחים.
וטוויגי עצמה לא נשארה בבריטניה. הופעתה על שער המגזין "ניוזוויק" הייתה האות להגעת הבשורה האופנתית של ה"מוד" לארצות הברית. טוויגי הגיעה לשם וזכתה להיסטריה דומה לזו שחוו הביטלס כמה שנים לפניה. ממש בהמשך לפלישה הבריטית לארצות הברית הגיעה הפלישה האופנתית של הבריטים והאמריקאים חוו היסטריה נוספת...
הנה סיפורה של טוויגי הדוגמנית הרזה:
https://youtu.be/Lk0fv4xZmlM
הדוגמנית טוויגי בשיאה:
https://youtu.be/0SbQrNtMFeI
וטוויגי הזמרת:
https://youtu.be/u8FPSIXSuB8
איך נולדה ברבי?
את ברבי המציאה רות הנדלר, אימא אמריקאית, שראתה את בתה ברברה משחקת עם חברותיה בבובות נייר ושמה לב שהן מדמיינות את העתיד ואת החלומות שלהן כנשים קטנות.
בשנת 1959 נולדה בובת הברבי, כדי לאפשר לילדות לדמיין באמצעותה, לחלום, לטפל ולטפח דרכה את עצמן. הבובה אגב, נקראה על שם הבת ברברה.
במהירות רבה הפכה הבובה הדקיקה והמצודדת לאחד הצעצועים האהובים בעולם. היא עתידה עם השנים להפוך כל כך משפיעה עד שבשלב מסוים היא אפילו תיצור מודל יופי קשה להשגה. בנות ונשים ניסו להיראות כמו בובת הברבי שלהן.
#מטלה יזמית
נסו להביט באנשים שמסביבכם ולקלוט דברים מעניינים שהייתם יכולים להפוך למוצר. האם יש שם דברים שנותנים לכם רעיונות?
הנה סרטון על תולדות הבובה המפורסמת בעולם:
http://youtu.be/VIfJiqbgHDY
כך נולדה ברבי:
http://youtu.be/dj0hpSP-TEw
עיצוב הבגדים ואופנת ברבי - שוק ענקי של מרצ'נדייז (עברית):
https://youtu.be/pQbYyo7TUZo
ברבי גירל - בשיר שהפך את ברבי לתופעה מוזיקלית:
https://youtu.be/ZyhrYis509A
פרסומות ברבי לאורך השנים:
http://youtu.be/Ebr_n60umOI
ופרק מסדרת טלוויזיה שמוקדשות לה (עברית):
http://youtu.be/oLl-UngTiXA
את ברבי המציאה רות הנדלר, אימא אמריקאית, שראתה את בתה ברברה משחקת עם חברותיה בבובות נייר ושמה לב שהן מדמיינות את העתיד ואת החלומות שלהן כנשים קטנות.
בשנת 1959 נולדה בובת הברבי, כדי לאפשר לילדות לדמיין באמצעותה, לחלום, לטפל ולטפח דרכה את עצמן. הבובה אגב, נקראה על שם הבת ברברה.
במהירות רבה הפכה הבובה הדקיקה והמצודדת לאחד הצעצועים האהובים בעולם. היא עתידה עם השנים להפוך כל כך משפיעה עד שבשלב מסוים היא אפילו תיצור מודל יופי קשה להשגה. בנות ונשים ניסו להיראות כמו בובת הברבי שלהן.
#מטלה יזמית
נסו להביט באנשים שמסביבכם ולקלוט דברים מעניינים שהייתם יכולים להפוך למוצר. האם יש שם דברים שנותנים לכם רעיונות?
הנה סרטון על תולדות הבובה המפורסמת בעולם:
http://youtu.be/VIfJiqbgHDY
כך נולדה ברבי:
http://youtu.be/dj0hpSP-TEw
עיצוב הבגדים ואופנת ברבי - שוק ענקי של מרצ'נדייז (עברית):
https://youtu.be/pQbYyo7TUZo
ברבי גירל - בשיר שהפך את ברבי לתופעה מוזיקלית:
https://youtu.be/ZyhrYis509A
פרסומות ברבי לאורך השנים:
http://youtu.be/Ebr_n60umOI
ופרק מסדרת טלוויזיה שמוקדשות לה (עברית):
http://youtu.be/oLl-UngTiXA
מהי העלייה לתורה בבר המצווה ובכלל?
עליה לתורה (Aliyah laTorah) היא מנהג יהודי, המתקיים במהלך טקס בר-המצווה. במנהג דתי זה מצטרף הנער אל קהילת הבוגרים ממאמיני הדת היהודית.
עלייה לתורה היא מנהג שמתקיים בדרך כלל בתפילות שבהן קוראים בתורה. זוהי הזמנה למתפלל, העולה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין. כל מתפלל שעולה לתורה קורא בתורו חלק מהפרשה שקוראים באותו יום. בימים רגילים זוהי פרשת השבוע ובימי מועד זו הפרשה העוסקת בעניינים הקשורים ליום המסוים.
העלייה הראשונה לתורה בחייו של היהודי מתקיימת בבר מצווה שלו. אז עולה הנער, בפעם הראשונה בחייו, להתפלל מהדוכן. זו "העלייה לתורה" שבה הוא מקיים את הקריאה בתורה לפני קהל המתפללים. הוא קורא אז את ה"מפטיר" - הקטע האחרון של פרשת השבוע. הוא קורא אותו מתוך ספר התורה שמוציאים מארון הקודש שבבית הכנסת. אחריו הוא קורא את ה"הפטרה" - קטע מספרי הנביאים שקשור לפרשה.
בסוף העלייה לתורה מברך אביו של הנער ואומר על בנו "ברוך שפטרני מעונשו של זה". בכך הוא מצהיר למעשה שעד עתה הוא שהיה האחראי למעשי בנו, ואילו מעתה הנער עצמו, בהיותו בוגר, הוא האחראי למעשיו ולמילוי המצוות על ידו.
הנה הסבר על העלייה לתורה (עברית):
https://youtu.be/lJATDNwEBvk
טקס עלייה לתורה של נער צעיר:
https://youtu.be/Qn1BEijw_Fc
עוד נער עולה לתורה:
https://youtu.be/bFwF1trqnQQ
והעלייה לתורה שיכולה להסתבך אם מגיעים אליה אנשים פחות נלהבים:
https://youtu.be/AmRXZIxCYN8
עליה לתורה (Aliyah laTorah) היא מנהג יהודי, המתקיים במהלך טקס בר-המצווה. במנהג דתי זה מצטרף הנער אל קהילת הבוגרים ממאמיני הדת היהודית.
עלייה לתורה היא מנהג שמתקיים בדרך כלל בתפילות שבהן קוראים בתורה. זוהי הזמנה למתפלל, העולה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין. כל מתפלל שעולה לתורה קורא בתורו חלק מהפרשה שקוראים באותו יום. בימים רגילים זוהי פרשת השבוע ובימי מועד זו הפרשה העוסקת בעניינים הקשורים ליום המסוים.
העלייה הראשונה לתורה בחייו של היהודי מתקיימת בבר מצווה שלו. אז עולה הנער, בפעם הראשונה בחייו, להתפלל מהדוכן. זו "העלייה לתורה" שבה הוא מקיים את הקריאה בתורה לפני קהל המתפללים. הוא קורא אז את ה"מפטיר" - הקטע האחרון של פרשת השבוע. הוא קורא אותו מתוך ספר התורה שמוציאים מארון הקודש שבבית הכנסת. אחריו הוא קורא את ה"הפטרה" - קטע מספרי הנביאים שקשור לפרשה.
בסוף העלייה לתורה מברך אביו של הנער ואומר על בנו "ברוך שפטרני מעונשו של זה". בכך הוא מצהיר למעשה שעד עתה הוא שהיה האחראי למעשי בנו, ואילו מעתה הנער עצמו, בהיותו בוגר, הוא האחראי למעשיו ולמילוי המצוות על ידו.
הנה הסבר על העלייה לתורה (עברית):
https://youtu.be/lJATDNwEBvk
טקס עלייה לתורה של נער צעיר:
https://youtu.be/Qn1BEijw_Fc
עוד נער עולה לתורה:
https://youtu.be/bFwF1trqnQQ
והעלייה לתורה שיכולה להסתבך אם מגיעים אליה אנשים פחות נלהבים:
https://youtu.be/AmRXZIxCYN8
