שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה יש בעלי חיים שמבליטים את עצמם?
איך בעלי חיים ארסיים לא נפגעים מהארס שלהם?
נחשים מכישים, מדוזות צורבות, צפרדעים ארסיות, עכבישי רעל, דבורים עוקצות כמו גם עקרבים, יונקים ארסיים, חיפושיות מפציצות ועוד המון יצורים מופלאים אבל מאוד מסוכנים - יש בטבע אלפי בעלי חיים ארסיים (Poisonous animals), המשתמשים בארס ורעל בכדי להגן על עצמם מטורפים, או כדי להמם וללכוד את הטרף שלהם.
שיטה אחת היא אחסון בטוח של חומרי הרעל הללו. אצל הנחש, למשל, זה קורה באמצעות תא בגוף המכיל את הארס והוא בעל יציאה אחת בלבד (לכיוון התוקף). אצל יצורים רבים מדובר באחסון מפוצל בגוף בעל החיים, של מרכיבי הרעל או ההגנה הזו. רק כשהוא מאוים, נפתח מעין שסתום בין שני חללי האחסון הללו. ברגע המפגש ביניהם, תגובה כימית מהירה יוצרת את האפקט המסוכן.
גאוני? - חכו, יש עוד...
השיטה השנייה להגנה היא פיתוח של "תנגודת" לחומרים הללו. התנגודת הזו היא מעין חיסון המאפשר לבעלי החיים להתמודד עם חומרים כה מסוכנים בגופם, מבלי להיפגע מהם. כך תמצאו בגופם של נחשי צפע חלבון המנטרל את הארס. שיטה אחרת הקנתה האבולוציה ליצורים כמו צפרדעים ארסיות. השיטה הזו מתבססת על סוג של שינוי הקוד הגנטי של החומרים המסוכנים, עד לעת השימוש בהם להגנה או תקיפה.
נהדר, נכון? - תקראו לזה אבולוציה או אלוהים אבל תהיו חייבים להודות שנפלאות דרכי ההגנה וההתקפה בטבע שמסביבנו.
כך שומרים על עצמם בעלי חיים ארסיים מהרעל שבגופם (מתורגם):
https://youtu.be/-sEpBGF106k
הנחשים המסוכנים בישראל (עברית):
https://youtu.be/8J3F0zgjlqs
ועבודה של תלמיד שמציג את הארסיים של אוסטרליה (עברית):
https://youtu.be/Ki8CmIAqVsI
מיהו היונק הארסי לוריס איטי?
כולנו מכירים בעלי חיים ארסיים, אבל יונקים ארסיים נדירים מאד בטבע. לוריס איטי (Slow Loris) הוא הארסי היחידי בסדרת הפרימטים (Primates), שבה נכללים הקופים ובני האדם. הארס שלו הוא נשק שמגן עליו.
על סדרת הפרימטים, בעברית "קופאים", שנכללים במחלקת היונקים, נמנים מעל 200 מיני קופים, קופיפים וקופי אדם..
הלוריס הזעיר הוא בעל חיים אקזוטי, לילי, חסר זנב וקטן, כ-20-25 סנטימטרים גודלו.
הטרום-קופים האיטיים הללו שייכים למשפחת הקיפופים, משפחת בעלי חיים שקדמה באבולוציה למשפחת הקופים.
הלוריס האיטי הוא כה זעיר וגפיו כה דקים, שאלמלא הארס שלו, הוא יכול היה להיחשב חיית מחמד חמודה. יש לו עיניים גדולות והוא די מזכיר דובון צעצוע, מה שגורם לו להיות סנסציה באינטרנט, כי הוא "מה זה מאמי..." בקיצור, חיית מחמד אידאלית.
אבל כמו כל יצור לילי, עיניו העגולות והענקיות מאפשרות לו לצוד חרקים בלילה. זהו טרום-קוף הפעיל בלילה ודווקא האור במהלך שעות היום גורם לו להירדם.
הלוריס האיטי נקרא כך על שום תנועותיו האיטיות. כך הוא גם לא בורח או עושה דברים לא צפויים, מה שהקנה לו תדמית של חיית מחמד חביבה ולא מפתיעה לרעה. אבל שימו לב שהמומחים מסבירים שהשעשוע בלוריס האיטי הוא למעשה עינוי שלהם וכשהוא מרים ידיים בהתמסרות לדגדוג שלכם הוא בעצם סובל.
כי יש לו גם צד פראי. ראשית, דעו שהלוריס הוא הפרימט הארסי היחיד בעולם. הוא גם משתמש בארס שלו במאבקי השליטה שלו עם זכרים אחרים על הטריטוריה שלו.
הלוריס לא בויית מעולם. הוא בעל חיים פראי, ולא חברתי ולא ממש מתקשר עם האדם. הוא יכול ממש לנשוך, מתוך התנגדות למחוות אנושיות או כשמרימים אותו לידיים. לכן נוהגים לטפל בו בכפפות.
הנה הלוריס האיטי:
https://youtu.be/jd4rbS6HVVw
כך הוא אוכל כדור אורז:
https://youtu.be/18-xvIjH8T4
הוא מאוד חמוד, נכון?
https://youtu.be/93zapRVe9_Y
והוא נפצע לא מעט במאבקי הטריטוריה שלו נגד זכרים אחרים:
https://youtu.be/BZ6QHw9fwpU
איזו ציפור ארסית יש בגינאה החדשה?
פיטוהוי עטוי (Hooded Pitohui) נראית ציפור תמימה וחביבה. ממש הגרסה העולמית ל"הושט היד וגם בה..." אבל אולי המידע הבא עליה יבהיר שהיא ממש לא כזו.
פיטוהוי עטוי הוא מין נדיר של ציפור, אחת הציפורים הארסיות היחידות בעולם והיחידה שנמצאו הוכחות מדעיות להיותה ארסית. נגיעה קלה בנוצותיה או בעורה של הציפור הזו, או של כמה ממיני הפיטוהוי האחרים, יכולה לגרום לנמלולים מציקים גם אצל בני-אדם ולחוסר תחושה באיבר שנגע בה. אצל בעלי חיים קטנים היא יכולה בקלות להרוג וחרקים ומזיקים מתים מיד.
מומחים מעריכים שהארס, אותו רעל שדבק בעורה ונוצותיה של הפיטוהוי העטוי, מגיע אליה מהתזונה שלה. מסתבר שהיא אוכלת חיפושית רעילה מאד בשם קורזין (choresine), שהרעילות שלה גדולה. את הציפור היא לא הורגת, אבל על מי שנוגע בה היא משפיעה. באופן מופלא, תודות לתזונה הזו שלה, הופכת הציפור עצמה רעילה וארסית. כך היא גם אוכלת לשובע וגם מחזקת אך מערכת ההגנה שלה בפני טורפים.
מעניין שאותו חומר ארסי שעל נוצותיה של הפיטוהוי העטוי, הנקרא בטראקוטוקסין, נמצא גם אצל צפרדעים רעילות שקיימות במקומות שונים בעולם.
אזור המחיה של הפיטוהוי העטוי הוא בגינאה החדשה.
הנה הפיטוהוי העטוי הארסי כל כך:
https://youtu.be/hrcOntdXXXE
יתכן שהארס הזה יוכל לשמש בעתיד את האדם בהגנה מפני חרקים שמטרידים:
http://youtu.be/YGmxrG-n-8I
כך גילו את הארס שלה ואת הסיבה שלו:
http://youtu.be/TjTOJ6zIbys
וההכרזה על גילוי הציפורים הארסיות ממשפחת הפיטוהוי:
http://youtu.be/Zj6O8WJ3qtE
איך שף מת מנשיכת ראש נחש ערוף?
ודאי לא שמעתם על הנחש שהרג את השף שהרג אותו. זה סיפור מטורף ואמיתי לחלוטין, שהתרחש ב-2014 בפושאן סיטי במחוז גואנגדונג שבדרום סין.
אבל נתחיל מהתחלה. במטבח הסיני יש מרק נחשים, מאכל אהוב ונחשק מאוד, שמכינים מבשר של נחש קוברה יורקת הודית.
במסעדות היוקרתיות של מחוז בגואנגדונג המרק הזה נחשב למעדן נדיר ומנה מבוקשת ויקרה.
הקוברה היורקת ההודית ידועה כנחש מסוכן, הגורם לקורבנותיו לחנק. חומר נוירוטוקסי שמוחדר לגופם בהכשת הקוברה הזו גורם לשיתוק של מערכת הנשימה של הקורבנות והם נחנקים במהירות.
באותו ערב הזמין מישהו במסעדה את מרק הנחשים הזה.
מיד כשקיבל את ההזמנה, החל השף הסיני שבמטבח, מקצוען בשם פנג פאן (Peng Fan), להכין את המרק מבשר הקוברה היורק ההודי לסועדים במסעדה בפושאן.
הוא חתך את ראשו של הקוברה והחל לחתוך את גופו לקוביות בשביל המרק. לרוב מקפידים הטבחים להרחיק את ראש הנחש לפח, מיד לאחר שנכרת. במקרה הזה השף הסיני הרחיקו לכיוון הפח אבל הראש לא נפל ונשאר בפינת משטח הכנת המזון.
משסיים הטבח להכין את המרק, הוא החל לנקות את משטח העבודה. ראשו הכרות של הנחש, שנערף 20 דקות לפני כן, היה כבר מת מזמן. אך בזמן ניקוי המטבח, כשהשף הסיט את ראש הנחש, בכוונה להשליכו לפח, קרה הלא יאומן - הראש הכרות של הזוחל הארסי ביותר בעולם נשך את ידו.
אנשי המסעדה ההמומים שמעו את צעקותיו הבינו מה קרה. הם ניסו לקרוא ולברר האם יש רופא במסעדה. משגילו שאין, הם מיהרו להזעיק סיוע רפואי בטלפון. לארס הנחש הזה יש בבית החולים חומר נגד ארס, שמציל חיים. אם יספיקו לתת לשף את ה"אנטי-ארס", תפסיק הפגיעה במערכת הנשימה והשף יינצל.
אבל למרבה הצער, עד שהגיע האמבולנס עם האנטי-ארס, השף כבר נחנק סופית ומת. החומר לא ניתן בזמן ומערכת הנשימה הקורסת לא הצליחה להזרים חמצן לריאותיו.
יאנג הונג צ'אנג, מומחה נחשים מקומי חקר עשרות שנים את הקוברה הזו. לשאלות עיתונאים הוא הסביר לאחר מכן שלנחשים ולזוחלים רבים יש את היכולת לתפקד עד שעה שלמה לאחר שאיבדו חלק מאברי גופם, או אפילו את כל גופם. תפקודיו הבסיסיים של גוף הקוברה הארסי פסקו אמנם, אבל לראשו נותר הרפלקס של ההכשה. כשהוא חש במגע היד של הטבח, הוא נשך את היד הנוגעת ולמעשה הכיש אותה, זמן רב אחרי מותו.
הנה סיפור השף שמת מנשיכת ראש הנחש שהרג לארוחה:
https://youtu.be/nJI9bRR6ons
אוכלים נחשים בתאילנד:
https://youtu.be/T3-L3ohDBrc
וראש הנחש שממשיך לחיות אחרי שנכרת מגוף הנחש:
https://youtu.be/tLXU7kjLmEk
מהו אכילאה אלף העלה שעוצר את הדם?
אכילאה אלף העלה (Achillea millefolium) היא צמח רב שנתי בעל עלים דקים ומחוטים הנראים כמו נוצות זעירות. הצמח ממשפחת המורכבים (Asteraceae) מגיע במקור מאזורים ממוזגים בחצי הכדור הצפוני באירופה, אסיה וצפון אמריקה, אך התפשט לכמעט כל יבשת בעולם. גובהו מגיע למטר ובחלק העליון מופיעים אשכולות צפופים של פרחים קטנים בצבעים לבן, ורוד או אדום.
השם המדעי מקורו באגדה יוונית העתיקה על אכילס (Achilles) הגיבור שלפי המסורת השתמש בצמח לטפל בפצעי חיילים ולעצור דימומים במלחמת טרויה.
האגדה מספרת שהקנטאור כירון (Chiron) לימד את אכילס לזהות ולהשתמש בצמח הריפוי הזה. אגב ,מסופר על אכילס גם שכשהוא נולד הטבילו אותו במי אכילאה בכדי שיתחזק. מכיוון שהחזיקו את אכילס התינוק מהעקב בכדי להטביל את גופו, העקב לא נטבל ולכן נשאר נקודת התורפה שלו, זו הידועה בתור "עקב אכילס".
הכינוי "אלף העלה" מתייחס לעלים המחוטים הרבים שנראים כמו אלפי עלים זעירים המכסים את הגבעול.
#היסטוריה
במשך מאות שנים הוא נודע כצמח הריפוי של החייל והרועה וקיבל כינויים רבים בשפות שונות שמשקפים את שימושיו: "עשב החיילים" (Soldier's Woundwort), "צמח עצירת הדם" (Bloodwort) ו"צמח דימום האף" (Nosebleed Plant).
כבר במאה ה-1 הזכיר אותו הרופא, פרמקולוג ובוטניקאי היווני פדניוס דיוסקורידס. זהו צמח מרפא, כתב פדניוס, המשמש לטיפול בלב ובכיבים מודלקים.
בימי הביניים שימש שורש האכילאה בעיקר לטיפול בהכשות נחשים ובעקיצות של בעלי חיים ארסיים. באותם ימים נהגו לנטוע אותו בגינות המנזרים והטירות והצמח נחשב לחיוני לאוסף הצמחים הרפואיים הבסיסי.
אגדה מעניינת מספרת שנפוליאון בונפרטה (Napoleon Bonaparte) נהג לשאת איתו אכילאה יבשה במסעותיו הצבאיים, ולכן הצמח זכה לכינוי "עשב נפוליאון" בחלק מאירופה. באמריקה הילידית השתמשו שבטים שונים באכילאה למטרות רפואיות שונות, ולכן היא מכונה גם "צמח הרפואה של האינדיאנים".
#גינון
האכילאה נחשבת לצמח אידיאלי לגנים מודרניים מכיוון שהיא עמידה במיוחד בפני בצורת, רב שנתית, דורשת מעט מים וצומחת היטב באדמה חולית רגילה עד גרועה. היא פורחת לאורך כל עונת הקיץ ומושכת פרפרים, דבורים ומאביקים אחרים.
בגינון נוף טבעי היא משתלבת יפה עם צמחי בר אחרים, ובגינות מעוצבות היא מתאימה לגדרות, שוליים ולמדרונות. הצמח נוטה להתפשט באדמה פוריה ולכן מומלץ לגזום אותו לאחר הפריחה כדי למנוע התפשטות מופרזת ולעודד פריחה נוספת.
# מטבח
העלים הצעירים של האכילאה ניתנים לאכילה ובעלי טעם מר מעט עם תווי ארומה עשבתיים חזקים. במטבח האירופי המסורתי הוסיפו אותם בכמויות קטנות לסלטים, למרקים ולמאכלי ביצים. בגרמניה ובהולנד השתמשו בהם כתבלין למטבח בשר וכבד, בעוד שבמטבח העממי הצרפתי הם שימשו להכנת חליטות תה צמחי. חשוב לא להגזים בכמות בגלל הטעם המר והחומרים הפעילים בצמח, ולהשתמש רק בעלים צעירים לפני הפריחה.
# בריאות
צמח האכילאה ידוע בסגולות הריפוי שלו. למעשה, זהו מהצמחים המיוחדים שמתאפיינים במגוון גדול של חומרים פעילים, בזכותם הוא משפיע ומרפא מגוון רחב של בעיות רפואיות במערכות שונות בגופנו.
אם במשך דורות רבים השתמשו בו חיילים לעצירת דימומים ולריפוי פצעי המלחמה וכבר ביוון העתיקה הוא טיפל בדלקות, גם הבדואים נהגו לחטא בו פצעים ולריפוי של דלקות עיניים. בימי הביניים רבים השתמשו בו לטיפול ועקיצות של בעלי חיים ארסיים והכשות נחשים. שימושים כאלו נמצאו גם בקרב חלק משבטי האינדיאנים בצפון אמריקה ובקרב חיילים שלחמו במלחמת האזרחים האמריקאית.
האחראים לתכונות הללו הם החומרים הפעילים שהאכילאה מכיל, כמו אזולן (Azulene), טאנינים (Tannins), פלבנואידים (Flavonoids) ושמנים אתריים המעניקים לו תכונות נוגדות דלקת ועוצרות דמם.
ברפואה המסורתית השתמשו באכילאה כמשחה מקומית לפצעים קטנים וחתכים, כחליטה לכאבי בטן ובעיות עיכול, וכמרגיעה לכאבי וסת.
מחקרים מודרניים מאשרים חלק מהתכונות הללו, במיוחד את היכולת נוגדת הדלקת והאנטי-בקטריאלית. עם זאת, יש להיזהר מכיוון שהיא עלולה לגרום לרגישות אלרגית אצל אנשים עם רגישות לצמחי משפחת המורכבים, ולא מומלץ שימוש ממושך בכמויות גדולות.
הנה אכילאת אלף העלה (עברית):
https://youtu.be/S-dU6a-mWJQ
אכילאת אלף העלה בחו"ל:
https://youtu.be/Typu7zYsxvU
ועוד על האכילאה אלף האלה (עברית):
https://youtu.be/yRmzFO7beGA
למה יש בעלי חיים ססגוניים ובולטים?
איך בעלי חיים שונים דווקא מבליטים את עצמם ולא מסווים את עצמם?
האם בעלי חיים שיש להם צבעים בולטים לא חוששים מטורפים?
בעלי חיים משתמשים לא פעם בצבעי אזהרה. בעלי חיים צבעוניים מזהירים באמצעות צבעיהם את בעלי החיים האחרים, שהם ארסיים. טורפים שנתקלים בבעל חיים צבעוני שכזה מבינים שאכילתו תהיה מסוכנת והם מתרחקים ונמנעים מטריפתו.
יש גם בעלי חיים שמתחזים לבעלי חיים ארסיים. הם צבעוניים ולכן טורפים נמנעים מלטרוף אותם, אבל הם אינם ארסיים כלל. ראו באאוריקה בתגית "התחזות, בעלי חיים".
הזעמן האלמוגי, למשל, מתחזה בצבעיו כמעט לחלוטין לנחש פתן אלמוגי, אבל הוא אינו קטלני כמוהו.
הנה סרטון על צבעי אזהרה:
http://youtu.be/mmtxNQNZ1V0
ובעלי חיים עם צבעי אזהרה:
http://youtu.be/Od4OSWA1f-c
איך בעלי חיים שונים דווקא מבליטים את עצמם ולא מסווים את עצמם?
האם בעלי חיים שיש להם צבעים בולטים לא חוששים מטורפים?
בעלי חיים משתמשים לא פעם בצבעי אזהרה. בעלי חיים צבעוניים מזהירים באמצעות צבעיהם את בעלי החיים האחרים, שהם ארסיים. טורפים שנתקלים בבעל חיים צבעוני שכזה מבינים שאכילתו תהיה מסוכנת והם מתרחקים ונמנעים מטריפתו.
יש גם בעלי חיים שמתחזים לבעלי חיים ארסיים. הם צבעוניים ולכן טורפים נמנעים מלטרוף אותם, אבל הם אינם ארסיים כלל. ראו באאוריקה בתגית "התחזות, בעלי חיים".
הזעמן האלמוגי, למשל, מתחזה בצבעיו כמעט לחלוטין לנחש פתן אלמוגי, אבל הוא אינו קטלני כמוהו.
הנה סרטון על צבעי אזהרה:
http://youtu.be/mmtxNQNZ1V0
ובעלי חיים עם צבעי אזהרה:
http://youtu.be/Od4OSWA1f-c
נחשים מכישים, מדוזות צורבות, צפרדעים ארסיות, עכבישי רעל, דבורים עוקצות כמו גם עקרבים, יונקים ארסיים, חיפושיות מפציצות ועוד המון יצורים מופלאים אבל מאוד מסוכנים - יש בטבע אלפי בעלי חיים ארסיים (Poisonous animals), המשתמשים בארס ורעל בכדי להגן על עצמם מטורפים, או כדי להמם וללכוד את הטרף שלהם.
שיטה אחת היא אחסון בטוח של חומרי הרעל הללו. אצל הנחש, למשל, זה קורה באמצעות תא בגוף המכיל את הארס והוא בעל יציאה אחת בלבד (לכיוון התוקף). אצל יצורים רבים מדובר באחסון מפוצל בגוף בעל החיים, של מרכיבי הרעל או ההגנה הזו. רק כשהוא מאוים, נפתח מעין שסתום בין שני חללי האחסון הללו. ברגע המפגש ביניהם, תגובה כימית מהירה יוצרת את האפקט המסוכן.
גאוני? - חכו, יש עוד...
השיטה השנייה להגנה היא פיתוח של "תנגודת" לחומרים הללו. התנגודת הזו היא מעין חיסון המאפשר לבעלי החיים להתמודד עם חומרים כה מסוכנים בגופם, מבלי להיפגע מהם. כך תמצאו בגופם של נחשי צפע חלבון המנטרל את הארס. שיטה אחרת הקנתה האבולוציה ליצורים כמו צפרדעים ארסיות. השיטה הזו מתבססת על סוג של שינוי הקוד הגנטי של החומרים המסוכנים, עד לעת השימוש בהם להגנה או תקיפה.
נהדר, נכון? - תקראו לזה אבולוציה או אלוהים אבל תהיו חייבים להודות שנפלאות דרכי ההגנה וההתקפה בטבע שמסביבנו.
כך שומרים על עצמם בעלי חיים ארסיים מהרעל שבגופם (מתורגם):
https://youtu.be/-sEpBGF106k
הנחשים המסוכנים בישראל (עברית):
https://youtu.be/8J3F0zgjlqs
ועבודה של תלמיד שמציג את הארסיים של אוסטרליה (עברית):
https://youtu.be/Ki8CmIAqVsI
כולנו מכירים בעלי חיים ארסיים, אבל יונקים ארסיים נדירים מאד בטבע. לוריס איטי (Slow Loris) הוא הארסי היחידי בסדרת הפרימטים (Primates), שבה נכללים הקופים ובני האדם. הארס שלו הוא נשק שמגן עליו.
על סדרת הפרימטים, בעברית "קופאים", שנכללים במחלקת היונקים, נמנים מעל 200 מיני קופים, קופיפים וקופי אדם..
הלוריס הזעיר הוא בעל חיים אקזוטי, לילי, חסר זנב וקטן, כ-20-25 סנטימטרים גודלו.
הטרום-קופים האיטיים הללו שייכים למשפחת הקיפופים, משפחת בעלי חיים שקדמה באבולוציה למשפחת הקופים.
הלוריס האיטי הוא כה זעיר וגפיו כה דקים, שאלמלא הארס שלו, הוא יכול היה להיחשב חיית מחמד חמודה. יש לו עיניים גדולות והוא די מזכיר דובון צעצוע, מה שגורם לו להיות סנסציה באינטרנט, כי הוא "מה זה מאמי..." בקיצור, חיית מחמד אידאלית.
אבל כמו כל יצור לילי, עיניו העגולות והענקיות מאפשרות לו לצוד חרקים בלילה. זהו טרום-קוף הפעיל בלילה ודווקא האור במהלך שעות היום גורם לו להירדם.
הלוריס האיטי נקרא כך על שום תנועותיו האיטיות. כך הוא גם לא בורח או עושה דברים לא צפויים, מה שהקנה לו תדמית של חיית מחמד חביבה ולא מפתיעה לרעה. אבל שימו לב שהמומחים מסבירים שהשעשוע בלוריס האיטי הוא למעשה עינוי שלהם וכשהוא מרים ידיים בהתמסרות לדגדוג שלכם הוא בעצם סובל.
כי יש לו גם צד פראי. ראשית, דעו שהלוריס הוא הפרימט הארסי היחיד בעולם. הוא גם משתמש בארס שלו במאבקי השליטה שלו עם זכרים אחרים על הטריטוריה שלו.
הלוריס לא בויית מעולם. הוא בעל חיים פראי, ולא חברתי ולא ממש מתקשר עם האדם. הוא יכול ממש לנשוך, מתוך התנגדות למחוות אנושיות או כשמרימים אותו לידיים. לכן נוהגים לטפל בו בכפפות.
הנה הלוריס האיטי:
https://youtu.be/jd4rbS6HVVw
כך הוא אוכל כדור אורז:
https://youtu.be/18-xvIjH8T4
הוא מאוד חמוד, נכון?
https://youtu.be/93zapRVe9_Y
והוא נפצע לא מעט במאבקי הטריטוריה שלו נגד זכרים אחרים:
https://youtu.be/BZ6QHw9fwpU
פיטוהוי עטוי (Hooded Pitohui) נראית ציפור תמימה וחביבה. ממש הגרסה העולמית ל"הושט היד וגם בה..." אבל אולי המידע הבא עליה יבהיר שהיא ממש לא כזו.
פיטוהוי עטוי הוא מין נדיר של ציפור, אחת הציפורים הארסיות היחידות בעולם והיחידה שנמצאו הוכחות מדעיות להיותה ארסית. נגיעה קלה בנוצותיה או בעורה של הציפור הזו, או של כמה ממיני הפיטוהוי האחרים, יכולה לגרום לנמלולים מציקים גם אצל בני-אדם ולחוסר תחושה באיבר שנגע בה. אצל בעלי חיים קטנים היא יכולה בקלות להרוג וחרקים ומזיקים מתים מיד.
מומחים מעריכים שהארס, אותו רעל שדבק בעורה ונוצותיה של הפיטוהוי העטוי, מגיע אליה מהתזונה שלה. מסתבר שהיא אוכלת חיפושית רעילה מאד בשם קורזין (choresine), שהרעילות שלה גדולה. את הציפור היא לא הורגת, אבל על מי שנוגע בה היא משפיעה. באופן מופלא, תודות לתזונה הזו שלה, הופכת הציפור עצמה רעילה וארסית. כך היא גם אוכלת לשובע וגם מחזקת אך מערכת ההגנה שלה בפני טורפים.
מעניין שאותו חומר ארסי שעל נוצותיה של הפיטוהוי העטוי, הנקרא בטראקוטוקסין, נמצא גם אצל צפרדעים רעילות שקיימות במקומות שונים בעולם.
אזור המחיה של הפיטוהוי העטוי הוא בגינאה החדשה.
הנה הפיטוהוי העטוי הארסי כל כך:
https://youtu.be/hrcOntdXXXE
יתכן שהארס הזה יוכל לשמש בעתיד את האדם בהגנה מפני חרקים שמטרידים:
http://youtu.be/YGmxrG-n-8I
כך גילו את הארס שלה ואת הסיבה שלו:
http://youtu.be/TjTOJ6zIbys
וההכרזה על גילוי הציפורים הארסיות ממשפחת הפיטוהוי:
http://youtu.be/Zj6O8WJ3qtE
ארסיות
ודאי לא שמעתם על הנחש שהרג את השף שהרג אותו. זה סיפור מטורף ואמיתי לחלוטין, שהתרחש ב-2014 בפושאן סיטי במחוז גואנגדונג שבדרום סין.
אבל נתחיל מהתחלה. במטבח הסיני יש מרק נחשים, מאכל אהוב ונחשק מאוד, שמכינים מבשר של נחש קוברה יורקת הודית.
במסעדות היוקרתיות של מחוז בגואנגדונג המרק הזה נחשב למעדן נדיר ומנה מבוקשת ויקרה.
הקוברה היורקת ההודית ידועה כנחש מסוכן, הגורם לקורבנותיו לחנק. חומר נוירוטוקסי שמוחדר לגופם בהכשת הקוברה הזו גורם לשיתוק של מערכת הנשימה של הקורבנות והם נחנקים במהירות.
באותו ערב הזמין מישהו במסעדה את מרק הנחשים הזה.
מיד כשקיבל את ההזמנה, החל השף הסיני שבמטבח, מקצוען בשם פנג פאן (Peng Fan), להכין את המרק מבשר הקוברה היורק ההודי לסועדים במסעדה בפושאן.
הוא חתך את ראשו של הקוברה והחל לחתוך את גופו לקוביות בשביל המרק. לרוב מקפידים הטבחים להרחיק את ראש הנחש לפח, מיד לאחר שנכרת. במקרה הזה השף הסיני הרחיקו לכיוון הפח אבל הראש לא נפל ונשאר בפינת משטח הכנת המזון.
משסיים הטבח להכין את המרק, הוא החל לנקות את משטח העבודה. ראשו הכרות של הנחש, שנערף 20 דקות לפני כן, היה כבר מת מזמן. אך בזמן ניקוי המטבח, כשהשף הסיט את ראש הנחש, בכוונה להשליכו לפח, קרה הלא יאומן - הראש הכרות של הזוחל הארסי ביותר בעולם נשך את ידו.
אנשי המסעדה ההמומים שמעו את צעקותיו הבינו מה קרה. הם ניסו לקרוא ולברר האם יש רופא במסעדה. משגילו שאין, הם מיהרו להזעיק סיוע רפואי בטלפון. לארס הנחש הזה יש בבית החולים חומר נגד ארס, שמציל חיים. אם יספיקו לתת לשף את ה"אנטי-ארס", תפסיק הפגיעה במערכת הנשימה והשף יינצל.
אבל למרבה הצער, עד שהגיע האמבולנס עם האנטי-ארס, השף כבר נחנק סופית ומת. החומר לא ניתן בזמן ומערכת הנשימה הקורסת לא הצליחה להזרים חמצן לריאותיו.
יאנג הונג צ'אנג, מומחה נחשים מקומי חקר עשרות שנים את הקוברה הזו. לשאלות עיתונאים הוא הסביר לאחר מכן שלנחשים ולזוחלים רבים יש את היכולת לתפקד עד שעה שלמה לאחר שאיבדו חלק מאברי גופם, או אפילו את כל גופם. תפקודיו הבסיסיים של גוף הקוברה הארסי פסקו אמנם, אבל לראשו נותר הרפלקס של ההכשה. כשהוא חש במגע היד של הטבח, הוא נשך את היד הנוגעת ולמעשה הכיש אותה, זמן רב אחרי מותו.
הנה סיפור השף שמת מנשיכת ראש הנחש שהרג לארוחה:
https://youtu.be/nJI9bRR6ons
אוכלים נחשים בתאילנד:
https://youtu.be/T3-L3ohDBrc
וראש הנחש שממשיך לחיות אחרי שנכרת מגוף הנחש:
https://youtu.be/tLXU7kjLmEk
אכילאה אלף העלה (Achillea millefolium) היא צמח רב שנתי בעל עלים דקים ומחוטים הנראים כמו נוצות זעירות. הצמח ממשפחת המורכבים (Asteraceae) מגיע במקור מאזורים ממוזגים בחצי הכדור הצפוני באירופה, אסיה וצפון אמריקה, אך התפשט לכמעט כל יבשת בעולם. גובהו מגיע למטר ובחלק העליון מופיעים אשכולות צפופים של פרחים קטנים בצבעים לבן, ורוד או אדום.
השם המדעי מקורו באגדה יוונית העתיקה על אכילס (Achilles) הגיבור שלפי המסורת השתמש בצמח לטפל בפצעי חיילים ולעצור דימומים במלחמת טרויה.
האגדה מספרת שהקנטאור כירון (Chiron) לימד את אכילס לזהות ולהשתמש בצמח הריפוי הזה. אגב ,מסופר על אכילס גם שכשהוא נולד הטבילו אותו במי אכילאה בכדי שיתחזק. מכיוון שהחזיקו את אכילס התינוק מהעקב בכדי להטביל את גופו, העקב לא נטבל ולכן נשאר נקודת התורפה שלו, זו הידועה בתור "עקב אכילס".
הכינוי "אלף העלה" מתייחס לעלים המחוטים הרבים שנראים כמו אלפי עלים זעירים המכסים את הגבעול.
#היסטוריה
במשך מאות שנים הוא נודע כצמח הריפוי של החייל והרועה וקיבל כינויים רבים בשפות שונות שמשקפים את שימושיו: "עשב החיילים" (Soldier's Woundwort), "צמח עצירת הדם" (Bloodwort) ו"צמח דימום האף" (Nosebleed Plant).
כבר במאה ה-1 הזכיר אותו הרופא, פרמקולוג ובוטניקאי היווני פדניוס דיוסקורידס. זהו צמח מרפא, כתב פדניוס, המשמש לטיפול בלב ובכיבים מודלקים.
בימי הביניים שימש שורש האכילאה בעיקר לטיפול בהכשות נחשים ובעקיצות של בעלי חיים ארסיים. באותם ימים נהגו לנטוע אותו בגינות המנזרים והטירות והצמח נחשב לחיוני לאוסף הצמחים הרפואיים הבסיסי.
אגדה מעניינת מספרת שנפוליאון בונפרטה (Napoleon Bonaparte) נהג לשאת איתו אכילאה יבשה במסעותיו הצבאיים, ולכן הצמח זכה לכינוי "עשב נפוליאון" בחלק מאירופה. באמריקה הילידית השתמשו שבטים שונים באכילאה למטרות רפואיות שונות, ולכן היא מכונה גם "צמח הרפואה של האינדיאנים".
#גינון
האכילאה נחשבת לצמח אידיאלי לגנים מודרניים מכיוון שהיא עמידה במיוחד בפני בצורת, רב שנתית, דורשת מעט מים וצומחת היטב באדמה חולית רגילה עד גרועה. היא פורחת לאורך כל עונת הקיץ ומושכת פרפרים, דבורים ומאביקים אחרים.
בגינון נוף טבעי היא משתלבת יפה עם צמחי בר אחרים, ובגינות מעוצבות היא מתאימה לגדרות, שוליים ולמדרונות. הצמח נוטה להתפשט באדמה פוריה ולכן מומלץ לגזום אותו לאחר הפריחה כדי למנוע התפשטות מופרזת ולעודד פריחה נוספת.
# מטבח
העלים הצעירים של האכילאה ניתנים לאכילה ובעלי טעם מר מעט עם תווי ארומה עשבתיים חזקים. במטבח האירופי המסורתי הוסיפו אותם בכמויות קטנות לסלטים, למרקים ולמאכלי ביצים. בגרמניה ובהולנד השתמשו בהם כתבלין למטבח בשר וכבד, בעוד שבמטבח העממי הצרפתי הם שימשו להכנת חליטות תה צמחי. חשוב לא להגזים בכמות בגלל הטעם המר והחומרים הפעילים בצמח, ולהשתמש רק בעלים צעירים לפני הפריחה.
# בריאות
צמח האכילאה ידוע בסגולות הריפוי שלו. למעשה, זהו מהצמחים המיוחדים שמתאפיינים במגוון גדול של חומרים פעילים, בזכותם הוא משפיע ומרפא מגוון רחב של בעיות רפואיות במערכות שונות בגופנו.
אם במשך דורות רבים השתמשו בו חיילים לעצירת דימומים ולריפוי פצעי המלחמה וכבר ביוון העתיקה הוא טיפל בדלקות, גם הבדואים נהגו לחטא בו פצעים ולריפוי של דלקות עיניים. בימי הביניים רבים השתמשו בו לטיפול ועקיצות של בעלי חיים ארסיים והכשות נחשים. שימושים כאלו נמצאו גם בקרב חלק משבטי האינדיאנים בצפון אמריקה ובקרב חיילים שלחמו במלחמת האזרחים האמריקאית.
האחראים לתכונות הללו הם החומרים הפעילים שהאכילאה מכיל, כמו אזולן (Azulene), טאנינים (Tannins), פלבנואידים (Flavonoids) ושמנים אתריים המעניקים לו תכונות נוגדות דלקת ועוצרות דמם.
ברפואה המסורתית השתמשו באכילאה כמשחה מקומית לפצעים קטנים וחתכים, כחליטה לכאבי בטן ובעיות עיכול, וכמרגיעה לכאבי וסת.
מחקרים מודרניים מאשרים חלק מהתכונות הללו, במיוחד את היכולת נוגדת הדלקת והאנטי-בקטריאלית. עם זאת, יש להיזהר מכיוון שהיא עלולה לגרום לרגישות אלרגית אצל אנשים עם רגישות לצמחי משפחת המורכבים, ולא מומלץ שימוש ממושך בכמויות גדולות.
הנה אכילאת אלף העלה (עברית):
https://youtu.be/S-dU6a-mWJQ
אכילאת אלף העלה בחו"ל:
https://youtu.be/Typu7zYsxvU
ועוד על האכילאה אלף האלה (עברית):
https://youtu.be/yRmzFO7beGA
